לא בהכרח בסדר הזה.

2. לב טוב, אמת, זרימה.

3. לב טוב, אמת.

לב טוב כולל כמעט את כל המידות....

2.יראת שמיים,אמון,שמחה

3.יראת שמיים,אמון

ו..

נשאר לי יראת שמיים..

אני לא יודע איך לומר את זה, אבל זה נראה לי טעות חמורה בכתובת.
לב טוב מקום רביעי?
את יכולה להתחתן עם אדם ירא שמים, אבל סמרטוט מבחינה אישיותית.

יראת שמים זה אכן אחד הדברים החשובים, אבל עם כל זה שזה נשמע כפירתי,
זה לא תמיד זה הופך את האדם לאחד שנעים וטוב לחיות איתו.

אני מכיר כמה כאלה, יראי שמים, שיכול להיות שאת לומדת\ קוראת את הספרים שלהם ביום יום
בענייני דשמיא, אבל בחייהם האישיים, איך לומר...

דרך ארץ קדמה לתורה. למדתי את זה על בשרי. כמה אמת יש במשפט הזה.

אני לא רוצה להישמע קיצוני, אבל זה שוב מעלה בי מחשבות שיש בנות שרוצות להתחתן עם

ישיבה\תורה, ולא עם בנאדם.

חושבת אתה לא יכול להגיד על זה שזאת טעות.. (שם, שם, דקארט..)

לעניות דעתי, אם בנאדם באמת ירא שמיים אז זה יקרין על האישיות.

אבל אני מסכימה עם הרעיון שדרך ארץ קדמה לתורה.

כמובן כל אחד חופשי לחשוב ולהגיד, רק הבעתי דעה.
לחלוטין אני לא מתכוון לפגוע.

יש בנאדם לחברו..

אָמַר לָהֶם, צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַיִן טוֹבָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, חָבֵר טוֹב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שָׁכֵן טוֹב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֵב טוֹב. אָמַר לָהֶם, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם.(מסכת אבות)

א. את ה5 הראשונים לא כתבתי לפי סדר חשיבות..

ב.אני בעז''ה רוצה להתחתן עם אדם שלומד תורה

ג. אדם שיש לו יראת שמיים והוא ירא אלוקים אמיתי והוא מבין איך באמת צריך לחיות ..

זה יביא אותו לידי כך שהוא יהיה עם לב טוב וכו'..

אני מקוווה שהובנתי..

ללב טוב או מידות טובות.

בלי להכליל.

אז-תודה על הנקודה למחשבה..

 ו..אני כנראה על הירא שמיים של אז..(למרות שאין דבר כזה. ההגדרה נשארת לעולם אותה הגדרה)

יראת שמיים היא המפתח להכל.

יראת שמיים אמיתית היא העמידה מול ה', המחוייבות לדברו, למידות טובות, ללב טוב, למעשים טובים.

אכן, יכול להיות אדם שיש לו מטבעו תכונות קשות יותר - ואז היראת שמיים תגרום לו לאיפוק ולעבודה עצמית. כמובן, זה לא אומר שבפועל כבר צריך להתחתן איתו.

כמו שבאדם יש גם ראש גם לב גם איברים וכו' - כך גם כאן: אי אפשר לנתק דבר מדבר. אבל יש "הירארכיה", ובהחלט יראת שמיים אמיתית תופסת מקום עיקרי לגמרי בראש הכל.

"לב טוב" ללא יראת שמיים, אמנם מידה נחמדה לכשלעצמה - אך אין בה מחוייבות לכל מיני ערכים חשובים ועם השנים עלולה לצאת לעיתים גם נגד עצמה..

ו"יראת שמיים" שהיא ללא מידות טובות - אינה יראת שמיים באמת; או שהוא, כנ"ל, בשלבי עבודה עצמית. זה יפה מאוד, אך זה לא אומר שחייבים להתחתן בשלב כזה.

צריך לראות שיש יראת שמיים אמיתית, לא רק ביטוי מהשפה ולחוץ, וגם מידות טובות שעליהם היא מופיעה ואותן היא בונה.

לפעמים יש אנשים שיש להם נסיון מר - מדומה או אמיתי - עם כאלו שנקראים "יראי שמיים" ואין מידותיהם או מעשיהם מתוקנים. זה דבר כאוב מאד. אולי גם יכול לשמש כנורת אזהרה לא להסתמך רק על ה"פלומבה" החיצונית.

אבל הגישה היסודית שלך בריאה מאוד וחבל לאבדה או להחלישה. ו"הולך תמים - הולך בטח".

מה שאתה מדבר זה באידיאל,

ככה צריך להיות, ברור.

אבל בתכל'ס, במציאות זה ממש ממש לא ככה.

אני מכירה כמה יראי שמים שהיחס שלהם לסביבה בכללה לא משהו, והיחס לנשותיהם לא יותר טוב בכלל.

ו- אם זה המדד, אז כדאי מאוד שלפני שמתחתנים לאבד את התמימות הזאת, מאשר לאבד אותה אחרי ח"ו....

וצריך ממש לזכור את זה טוב טוב,

שיראת שמים זה לא אומר כלום! על המידות! על האישיות! עם זה חיים אחרי הכלץץץ

וכמו שאמרו לנו עוד באולפנא-

כשאתם יוצאות, גם אם הוא הצדיק, פאר הישיבה- יכו להיות בעל מכה. ויכול להיות עם כמויות של יראת שמים, דקויות הלכתיות, תפילה אמיתית, תלמיד חכם עצום.

אני שואפת למצוא בעל כזה.זה באמת באידיאל ושבעז''ה נזכה..

ומי שירא שמיים אמיתי בכל המובנים הוא גם אדם טוב עם מידות טובות!!

אדם לחוּץ כזה, צריך דווקא לעורר נורות אדומות. המועקות הנפשיות וקוצר הרוח

שלו מתגלמות גם ביראת שמיים פגומה. דווקא מידת הבטחון בקב"ה צריכה להוביל

את האדם לשלווה והרמוניה פנימית, ליכולת לקבל ולהכיל מצבים קשים.

צריכים לדייק: לא שחס ושלום יראת שמיים לא אומרת כלום, אלא שצריכים ללמוד

מהי יראת שמיים אמיתית, ואיך ניתן לזהותה. אני לא מסוגל להכיל מושג של "יראת

שמיים" שכרוכה עם יחס יהיר, מתנשא או אנטיפתי לסובב, ובטח שלא לאשתך.

מה שאני כותב זה לא ב"אידיאל" בלבד - זה הפירוש של "יראת שמיים". וכמו שהסברתי בראש הודעתי הקודמת, מה הגדר והפירוש שלה.

ואם, "אני מכירה כמה יראי שמים שהיחס שלהם לסביבה בכללה לא משהו, והיחס לנשותיהם לא יותר טוב בכלל" (חותך את הלב לשמוע את זה), אז - מלבד מה שעלי לדון קודם כל לכף זכות, שאולי אינך מכירה באמת את הנסיבות של מה שאת רואה; ובוודאי בין איש לאשתו, שלפעמים אי אפשר כלל לדעת ממה דברים מתחילים, וגם אדם יר"ש אינו אמור להפוך ל"סמרטוט" ותמיד "להעמיד עצמו כקיר" כלשון ספר החינוך -

אבל אם זה באמת כך - הרי זה עצמו מה שהסברתי, שיש כאן אחת משתי אפשרויות: או בעיה ביראת שמיים, או מידות קשות מטבעו, שהוא עובד עליהן ומשתדל להתאפק.

כלומר, ביֶתֶר בהירות: יש אכן טעות לא פעם בהבנת המושג הזה: חושבים שירא שמיים זה מי שעוצם את העיניים ומתנענע חזק..(מביא סתם, בתור "ציור"..). זה נושא שמדברים עליו הרבה בספרים שעוסקים בכך. למשל, בהקדמת מסילת ישרים על החסידות. אצל הרב קוק זצ"ל המון, ועוד.

אבל אין הדבר כך. יראת שמיים היא פניה פנימית ואמיתית לה', ומחוייבות לדברו, במידות ובמעשה. זה דבר שצריך הרבה עבודה.

כעת - זה נכון שזה עדיין לא מיישר אוטומאטית את כל המידות וההתנהגות. הרי יש גם יצה"ר (לפעמים..), יש מידות והנהגות שבאות מהטבע, מהסביבה, מהחינוך. צריך לבוד גם על זה. לא פשוט להשליט את הרוכב על הסוס, וגם לגרום שהסוס מעצמו ירוץ בשמחה בכיוון הנכון...

המידות הטובות, ה"דרך ארץ" האנושית, המוסר האנושי, היושר הטבעי שבלב - זה דבר בסיסי, שהתורה באה להעלותו ולהאירו יותר. מי שלא מבין זאת, וחושב שימצא תורה קרועה מכל זה, כותב הרב זצ"ל שאינו מבין ערכה של תורה ועל כך נאמר: עם נבל ולא חכם - אונקלוס: דקבילו אורייתא ולא חכימו..

על כן כתבתי שהתורה באה על גבי המידות הטבעיות (שצריכות עבודה ועיבוד), והיא גם מיישרת אותן. התורה, היראת שמיים.

אבל חלילה-חלילה לומר מה שהיקצנת, בחום ליבך על הענין, ש"יראת שמים זה לא אומר כלום על המידות, האישיות".. חס ושלום. צריך לעשות תשובה על זה....  היחס לה' והמחוייבות לדברו, אינם אומרים על האישיות או פועלים עליה? חס ושלום. הם היסוד לאישיות. ואני בטוח שגם את לא התכוונת לזה.

אלא כמו שהסברתי לעיל: לא כל דבר שמתדמיין כיראת שמיים הוא אכן זה. וגם - יתכן בעלי יר"ש שעדיין "באמצע העבודה".. לא חייבים להתחתן דווקא איתם. ואם הם לא היו יר"ש - אולי הם היו "חיות טרף"?..

לכן, כפי שהסברתי בהודעתי הקודמת, הסדר הוא לדעתי, קודם כל ירא שמיים - זה המכנה המשותף הבסיסי, המחוייבות הבסיסית לערכים - ועם זה בעל מידות טובות וכו', שגם הן מוקרנות מהיראת שמיים וגם משפיעות עליה. וגם, צריך שיתאים אישית...

ובוודאי שלא מתחתנים עם "חצי אדם" - עם ראש בלי לב, עם יד בלי מח.. זה הכל מכלול אחד.

וב"סוד" אומר לך, שגם מישהו עם "מידות ואישיות" כלשונך, יכול במשברי החיים להיקלע למצבים, שבהם בלי יראת שמיים מחייבת ועמוקה - המידות שלו לא יחזיקו כ"כ מעמד, בגלל שאינן מעוגנות ביסודן במחוייבות אמיתית ופנימית לדבר ה'; ופתאום יתגלו גם צדדים אחרים..  לא פחות ממה שציינת לגבי מי שהיראת שמיים שלו חיצונית, או אינה מופיעה עדיין במציאות הטבעית של מידותיו.

על כן, בוודאי נכון, שלביא צודק, וגם את צודקת, שיכול להיות מצב של מישהו שמכונה "ירא שמיים" והנה.. (וגם לפעמים זה לא באמת כך - רק נראה למי שנפגע סובייקטיבית מאותו אדם). אבל לא נכון לומר שזו המשמעות, או חוסר המשמעות, של יראת שמיים באמת. גם "פעם" וגם היום.

אלא שצריך לקחת מדבריכם (שחלקם באמת כאובים וכואבים) את יתר הזהירות - הן בשימת לב, אם זו יראת שמיים או "גולמי יראת שמיים ללא תואר וללא צורה" - כלשון אחד הספרים הקדמונים (פעם..); והן את שימת הלב למצב המידותי וההתנהגותי - אם הוא כבר תואם, במידה ראויה, את השאיפות וההשתדלות של היראת שמיים.

ומאוד חשוב לא לאבד את ה"תמימות". התמימות אינה טפשות, ח"ו. היא ההרגשה הטבעית והזכה, הנכונה, מהלב, את האמת. חלילה לאבד אוצר יקר כזה מרוב אזהרות פרקטיות של בעלי ניסיון מר וכאוב באמת. לא לקלקל לה.  אלא שצריך להפנות שימת הלב, שתמצא את מי שבאמת מתאים לרצונה. כי ירא שמיים אמיתי ובעל מידות טובות, זה דבר עצום ונפלא. ובלי היראת שמיים הוא לא היה כך.

וצר לי מאוד על מה שאמרו לכן באולפנה. זה נורא ואיום. בעל "תפילה אמיתית, צדיק, תלמיד חכם, יראת שמיים, דקויות הלכתיות" לא יכול להיות כך - כי זה ההיפך מכל ההגדרות הללו. אלא אם כן יש לו פשוט מחלה.

ואני מניח שזה מה שרצו לומר לכן: יכול להיות מי שנראה כך והוא לא כך.  ויכול להיות מישהו שהוא אכן טוב כזה, ויש לו מחלה של חוסר שליטה עצמית שמתפרצת לפעמים. הם פשוט רצו להיות "פרקטיים" - שתדענה להיזהר כשצריך.. ולא כ"כ היה איכפת להם באותו רגע דיוק ה"הגדרות" של מה זה יראת שמיים (ואולי מי שאמר/ה בעצמו/ה נכוותה והוציא/ה את הנסיון של המיעוט הזה עליכן?... אינני יודע).

אבל הם עשו לדעתי, טעות חינוכית חמורה. שהרי ברור שאדם נורמלי ובריא, שיש לו כל המעלות הללו, כך הוא גם יתנהג בביתו; הצדיק כלפי כל חבריו והירא שמיים, והת"ח, והמדקדק בהלכה , והמתפלל מהלב..

אז בשביל להזהיר ממיעוט חולני - הורסים את ה"תמימות" ביחס למושגים הללו?! אפשר להזהיר מפורש בצורה אחרת ובלשון אחרת.

במקום שבחורה תחפש מישהו נפלא כמו שתיארת, היא תהפוך למזלזלת בכך, בלי לשים לב, כי זה "לא אומר כלום", כביכול? רחמנא ליצלן. ודעי, שאם מישהי תתחתן עם מישהו כזה - והגישה הזו תישאר לה, היא עצמה עלולה  ל ע ש ו ת  אותו לאדם כזה. כשאין אמון והערכת אמת לדברים שהאדם משקיע בהם את כל-כולו ועבודת חייו, כשזה נחשב ל"לא אומר כלום" בעיני הנפש הכי קרובה, זה ניסיון גדול גם לגיבור שבגיבורים.

תמימות הלב - וזהירות המעשה. ובלי לקלקל אותה.

סליחה שהארכתי - אך חשבתי שזה נושא חשוב (למי שהצליח לקרוא הכל).  ותכל'ס - אולי טוב שהעליתם גם את הצד הזה, שאפשר יהיה באמת להבחין יותר ביראת שמיים של אמת ובתוצאותיה הראויות בחיים.  ובאמת שאני מכיר המון יראי שמים ובעלי מידות נפלאות, גם בהנהגתם המעשית - וגם אני מכיר גם אחרים.. הסברתי לעיל. שנצליח כולנו. בעז"ה.

יראת שמים כפשוטו- זה אדם שירא מרבש"ע

"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ..."

יראת שמים אינה כוללת בתוכה מידות טובות. לצערנו.

מצחיק שכשמבררים על מישהו שואלים- "ירא שמים"? וזה ההכשר הכללי לבנאדם...

אחרי שמתחתנים נשארים עם בנאדם ירא שמיים אבל לא ירא מלצעוק על אשתו.

וזה נכון שבאופן מתוקן אדם ירא שמים צריך שיהיה לו גם מידות טובות,

אבל אם מדברים למעשה ולא רק בתיאוריה-

אז, כן!

יש כאלו! אז אולי תגידו שהיראת שמים שלהם פסולה ואני לא יחלוק,

אבל אם תכל'ס כשיוצאים בודקים לפי יראת שמים, ולפי זה שכל רבני הישיבה מתפארים בבחור הצדיק, אז יש סיכויים לגלות אחרי זה יחס לא נעים. וזה קורה.

וכן, גם יראי שמים צריכים לעבור במסננת של מידות טובות, זה שבחור הוא צדיק, זה לא אומר כ-לו-ם!

ו-דן, אני מאוד שמחה שאמו לנו את זה עוד באולפנא, וחבל שלא עושים את זה בכל מקום.

כי ממש לא כל ירא שמים הוא בעל מידות טובות, וזה לא משהו שניתן לראות תמיד בצורה שטחית, וגם החברותא והר"מ לא....

שזה השורש.

שהרי מה זה "ירא מרבש"ע" - פחד? זו יראה קטנה.

היראה האמיתית היא יחס עמוק, מחוייבות, וקרובה לאהבה. וזה מוליד גם מידות טובות.

כמובן, מתוך תפיסה של "רבש"ע" לא כמו אליל או "איש"כזה ח"ו, אלא כמקור כל הטוב, אין-סוף,

המופיע בכל הטוב, במידות הטובות, בערכים, בכל היפה והנשגב. עי' מאמר "דעת אלוקים" לרב קוק

זצ"ל ובעוד הרבה מקומות. זה נושא רחב, ואני כבר הארכתי הרבה...

אבל אתה צודק, שבוודאי צריך גם עבודה על המידות בפני עצמן.  והסברתי, שהיראת שמיים נבנית

על מידות טובות - וגם בונה אותן ונותנת להן ערך מרומם יותר.

ולכן - יראת שמים אמיתית, באמת כוללת  בתוכה מידות טובות - אבל צריך לעבוד "להוליד" את זה

בפועל, ולתרגל על מרחב החיים. גם צריך "לעבד" את הכחות הטבעיים של האדם שיהיו מתאימים

למה שהוא בפנים. שהרי יש גם נטיות חומריות, וגם יצה"ר, וגם אופי, וגם נסיבות חיים וכו'.

אך מכל מקום, זה השורש והלב.

אבל בוודאי שהשאלה אם הוא "ירא שמיים" איננה "ההכשר הכללי". קודם כל, כי מי אומר שעמדו על

עומק עניינו; והביטוי הזה גם משמש לדברים יותר שטחיים, כלליים. דבר שני, כבר אמרתי שגם יר"ש

אמיתי צריך לפעמים עבודה על כל מיני תכונות - וגם אם בגלל היראת שמיים הוא מאופק לגמרי - מי

אומר שהוא כבר זורם בנעימות המידות הטובות?

זה לא "הכשר כללי" - זה רק כניסה למסעדה... אח"כ צריך לבדוק את המשך התפריט וכמה ה"שער"

כבר מופיע בו. אבל זה מאד חשוב.

אני מתרשם שאולי יש לך תחושת נסיון לא נעים עם דברים כאלה. זה באמת מאד מכאיב. ולדעתי, גם

טוב שאתה מזהיר שלא להסתפק ב"המלצה" על הפרמטר הזה בלבד, כפי שביארתי.

עם זה, חבל לקלקל את האמת הגדולה שבדבר הזה עצמו.

[וירא שמים ירא גם מלצעוק על אשתו, כמובן... אחרת זו בעיה ביראת שמים. אלא שלפעמים איננו

יודעים את הנסיבות, ומה גרם (כבר ציטטתי את ה"חינוך, שגם לפי היראת שמיים לא תמיד אדם חייב

להעמיד עצמו כקיר... ) וכמובן - גם לירא שמיים יכולים להיות נסיונות. לא תמיד הוא עומד בהם. אם

הוא ירא שמיים, ולא רק מידות טובות בהתנדבות, הוא גם אמור להזדרז לתקן כשצריך..]

לא מתייחסים לסביבה שלהם ולא אכפת להם מה האישה אומרת..-אז הם לא יראי שמיים!!!

ירא שמיים, לפי דעתי לפחות, הוא מישהו שלומד תורה ומאמין בה' ויש לו מידות טובות..-הוא מיישם את מה שהוא לומד..

למצוא חן ושכל טוב בעיני "אלוה-ים ואדם". טוב גם לאדם וגם לבוראו. אז תגובתך- לא מתאימה. הרי יראת שמיים זה לדעת שד' רואה אותי אז מובן שגם ב"בין אדם לחברו.."

אותך.

זה לבוא נקי,פתוח לקבל ולהקשיב.

זה לנסות לפגוש את הפנים,לראות מעבר לחיצוני.

זה להיות מחובר לעצמך.

בין היתר...

שכששאל אחד הרבנים את תלמידיו מהי הדרך הטובה שידבק בה באדם,אמר ר' אלעזר בן ערך-לב טוב.אמר להם הרב,(לשאר התלמידים שאמרו כל מיני דברים ואני לא זוכר..)-רואה אני את דברי ר' אלעזר בן ערך,שבכלל דבריו-דבריכם.

הכל מתחיל מלב טוב.

לי בבן זוג,ושזה עוזר...

תכלס,יש מישהו שזה הועיל לו??

אני ממש אשמח לדעת..כלומר אם הוא נפגש והסיבה לסיום הקשר הייתה חוסר התאמה במידה מס'....

לי זה קרה.

יצאתי עם מישהו מאד נחמד, שלא הפסיק להסתכל בצורה שלילית על כל מי שראינו, 

ישבנו בגינה ועברו שם זוג חרדים עם ילדה- והוא הסביר לי למה החרדים מעצבנים אותו

עברו שם כמה ערסים- והוא התעצבן על כל הערסים בעולם.

קילל את הערבים, התעצבן על שוטרים וכו'

אחרי זה (למרות שמהרבה בחינות אחרות הוא היה ממש מתאים- גם באופי, גם השקפת עולם, גם חיבור טוב) היה לי ברור שאני לא ממשיכה.

שנה אחרי החתונה מה שתכל'ס יש לך- זה בעיקר המידות. זה מה שמעצב את היומיום שלכם, הרבה יותר מהשקפות עולם, זרימת שיחה, חיבור רגשי וכו'. (שהם חשובים מאד, אבל פחות מתבטאים ביומיום)

השאלה היא אם עשית ממש רשימה מלפני כן,

ברור שיכול להיות שמידה לא התאימה לך ,ופסלת,

כל העניין הוא שיש כאלה שממש דלוקים על הרעיון של רשימה וללכת איתה עד הסוף...

וזה הייתה השאלה שלי,

אם יש מישהו שזה עזר לו בכלל....

כלומר,למרות שיש רשימה ואת רואה מידה לא משהו,להיסתפק במידות החשובות,

כי לכל אחד תגלי עוד מלא חסרונות....

אגב,

אני לא מאמינה בשיטה הזו...

אילו מידות אני צריך לחזק בשביל שאהיה ראוי לבן זוג כזה?...

אבל אם כבר שאלתם מה הייתי רוצה שיאפיין אותו אז..

1. דובר אמת

2. בעל ביטחון עצמי

3. ענוה

4. אוהב את הבריות

5. שואף להתקדם 

לב טוב

שמחת חיים

אהבת חסד

צניעות

יושר

שמחה, קבלת השונה, ענווה, אהבה, נתינה.. ויושר. חובה.

צריך לשים לב שיש הבדל בין מידות לתכונות...

5:

ענווה

עין טובה

התחשבות בזולת

דובר אמת בפיו ובלבבו

מסתפק במועט

לאחר סינון- 3:

עין טובה

דובר אמת בפיו ובלבבו

מסתפק במועט

2:

עין טובה

דובר אמת בפיו ובלבבו

ואחרי סינון קשה ביותר:

עין טובה.

כשיש עין טובה רואים הכל בצורה נכונה, ולוקחים דברים בפרופורציות.

עין טובה תגרור להתחשבות בזולת, ענווה, המנעות משקר וכל שאר המידות...

ככה ש- עין טובה לוקחת

גרמת לי לחשוב טוב טוב, תודה!

סתם עכשיו באמת חכמה וטובה

הייתי חייב...

1) צניעות (בנפש)

2) אמינות

3) נאמנות

4) עין טובה

5) יושר

-------------------

1) צניעות

2) אמינות

3) יושר

------------------

1) צניעות

2) אמינות

------------------

1) צניעות. בשבילי זו גישת חיים מופלאה שחז"ל הנחילו לנו. (לגבי הגדרתה - היא למעשה ענף של מידת הענווה (הרחבות בספר "אורחות צדיקים"), אבל אני לא מתיימר לכתוב ולמצוא מישהי ענווה מושלמת, כי אני לא כזה...)

* לסיום, סיפור קטן עם מוסר השכל, על מהותה של יראת שמים (לאור הדיונים בשרשור):

שלחתי sms לדוד שלי, שהוא לומד לרבנות (בן 40), וחלה במחלה שיתוק נדירה ברגליים לא עלינו:

- "קראתי עכשיו על יראת שמים, הזכיר לי אותך... מה שלומך?"

והוא ענה לי תשובה שלימדה אותי המון:

- "ישתבח שמו על הפנים. ויש לי עוד דרך ארוכה להימנות עם יראי שמים".

אדם ישר - התכוונתי לאינטרקציה בין האדם לסביבתו ביומיום, בכל מעשה שהוא - הגינות וחתירה לצדק. לא מרמה, לא מזייף, לא עושה הונאות, לא ינצל מעמד לטובתו האישית ע"ח אחרים.

אדם אמין - התכוונתי ברמת היחסים האינטימיים של בני הזוג - מישהו שאפשר לסמוך עליו, שאפשר להאמין לו. אפשר לחלוק איתו תחושות וסודות, מתוך ידיעה שהוא פה בשבילי וחפץ בטובתי באמת ובתמים.

הובנתי?

וחמשת תלמידיו הגדולים התחבטו בה כמונו... (מסכת אבות, פרק ב', משנה ט')

מי אני הקטנה שאביעה דעתי בנושא, אך בכ"ז ונראה לי שלב טוב / טוּב לב.

ובעז"ה נצליח למצוא אדם עם כמה תכונות טובות... ושגם לנו הם יהיו...

אתה מוזמן להשלים תעודת רבנות ולבא ללמד במדרשה.

5 מידות:

כנות

יציבות נפשית/ שלווה פנימית

שמחת חיים

רגישות חברתית

תמימות

3 מידות: (ארר)

רגישות חברתית

שלווה פנימית

תמימות

2 מידות: (ארר כפול)

רגישות חברתית

תמימות

מידה אחת: (לא, זה כבר מוגזם..)

רגישות חברתית

ארר זה היה קשה!!

כמו שציטטו 'חושבת...' ו 'ביניי"ש'.

לא ברור לי איך אתם מודדים "יראת שמיים". לא יתכן שלמות ב"יראת שמיים" כל זמן שיש חסרון בבין אדם לחברו (-לב טוב), עד כדי שאפילו אם אני בסדר עם הזולת, עלי לדאוג כי הוא יראה זאת - "והייתם נקיים מה' ומישראל".

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון