לא בהכרח בסדר הזה.

2. לב טוב, אמת, זרימה.

3. לב טוב, אמת.

לב טוב כולל כמעט את כל המידות....

2.יראת שמיים,אמון,שמחה

3.יראת שמיים,אמון

ו..

נשאר לי יראת שמיים..

אני לא יודע איך לומר את זה, אבל זה נראה לי טעות חמורה בכתובת.
לב טוב מקום רביעי?
את יכולה להתחתן עם אדם ירא שמים, אבל סמרטוט מבחינה אישיותית.

יראת שמים זה אכן אחד הדברים החשובים, אבל עם כל זה שזה נשמע כפירתי,
זה לא תמיד זה הופך את האדם לאחד שנעים וטוב לחיות איתו.

אני מכיר כמה כאלה, יראי שמים, שיכול להיות שאת לומדת\ קוראת את הספרים שלהם ביום יום
בענייני דשמיא, אבל בחייהם האישיים, איך לומר...

דרך ארץ קדמה לתורה. למדתי את זה על בשרי. כמה אמת יש במשפט הזה.

אני לא רוצה להישמע קיצוני, אבל זה שוב מעלה בי מחשבות שיש בנות שרוצות להתחתן עם

ישיבה\תורה, ולא עם בנאדם.

חושבת אתה לא יכול להגיד על זה שזאת טעות.. (שם, שם, דקארט..)

לעניות דעתי, אם בנאדם באמת ירא שמיים אז זה יקרין על האישיות.

אבל אני מסכימה עם הרעיון שדרך ארץ קדמה לתורה.

כמובן כל אחד חופשי לחשוב ולהגיד, רק הבעתי דעה.
לחלוטין אני לא מתכוון לפגוע.

יש בנאדם לחברו..

אָמַר לָהֶם, צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַיִן טוֹבָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, חָבֵר טוֹב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שָׁכֵן טוֹב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֵב טוֹב. אָמַר לָהֶם, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם.(מסכת אבות)

א. את ה5 הראשונים לא כתבתי לפי סדר חשיבות..

ב.אני בעז''ה רוצה להתחתן עם אדם שלומד תורה

ג. אדם שיש לו יראת שמיים והוא ירא אלוקים אמיתי והוא מבין איך באמת צריך לחיות ..

זה יביא אותו לידי כך שהוא יהיה עם לב טוב וכו'..

אני מקוווה שהובנתי..

ללב טוב או מידות טובות.

בלי להכליל.

אז-תודה על הנקודה למחשבה..

 ו..אני כנראה על הירא שמיים של אז..(למרות שאין דבר כזה. ההגדרה נשארת לעולם אותה הגדרה)

יראת שמיים היא המפתח להכל.

יראת שמיים אמיתית היא העמידה מול ה', המחוייבות לדברו, למידות טובות, ללב טוב, למעשים טובים.

אכן, יכול להיות אדם שיש לו מטבעו תכונות קשות יותר - ואז היראת שמיים תגרום לו לאיפוק ולעבודה עצמית. כמובן, זה לא אומר שבפועל כבר צריך להתחתן איתו.

כמו שבאדם יש גם ראש גם לב גם איברים וכו' - כך גם כאן: אי אפשר לנתק דבר מדבר. אבל יש "הירארכיה", ובהחלט יראת שמיים אמיתית תופסת מקום עיקרי לגמרי בראש הכל.

"לב טוב" ללא יראת שמיים, אמנם מידה נחמדה לכשלעצמה - אך אין בה מחוייבות לכל מיני ערכים חשובים ועם השנים עלולה לצאת לעיתים גם נגד עצמה..

ו"יראת שמיים" שהיא ללא מידות טובות - אינה יראת שמיים באמת; או שהוא, כנ"ל, בשלבי עבודה עצמית. זה יפה מאוד, אך זה לא אומר שחייבים להתחתן בשלב כזה.

צריך לראות שיש יראת שמיים אמיתית, לא רק ביטוי מהשפה ולחוץ, וגם מידות טובות שעליהם היא מופיעה ואותן היא בונה.

לפעמים יש אנשים שיש להם נסיון מר - מדומה או אמיתי - עם כאלו שנקראים "יראי שמיים" ואין מידותיהם או מעשיהם מתוקנים. זה דבר כאוב מאד. אולי גם יכול לשמש כנורת אזהרה לא להסתמך רק על ה"פלומבה" החיצונית.

אבל הגישה היסודית שלך בריאה מאוד וחבל לאבדה או להחלישה. ו"הולך תמים - הולך בטח".

מה שאתה מדבר זה באידיאל,

ככה צריך להיות, ברור.

אבל בתכל'ס, במציאות זה ממש ממש לא ככה.

אני מכירה כמה יראי שמים שהיחס שלהם לסביבה בכללה לא משהו, והיחס לנשותיהם לא יותר טוב בכלל.

ו- אם זה המדד, אז כדאי מאוד שלפני שמתחתנים לאבד את התמימות הזאת, מאשר לאבד אותה אחרי ח"ו....

וצריך ממש לזכור את זה טוב טוב,

שיראת שמים זה לא אומר כלום! על המידות! על האישיות! עם זה חיים אחרי הכלץץץ

וכמו שאמרו לנו עוד באולפנא-

כשאתם יוצאות, גם אם הוא הצדיק, פאר הישיבה- יכו להיות בעל מכה. ויכול להיות עם כמויות של יראת שמים, דקויות הלכתיות, תפילה אמיתית, תלמיד חכם עצום.

אני שואפת למצוא בעל כזה.זה באמת באידיאל ושבעז''ה נזכה..

ומי שירא שמיים אמיתי בכל המובנים הוא גם אדם טוב עם מידות טובות!!

אדם לחוּץ כזה, צריך דווקא לעורר נורות אדומות. המועקות הנפשיות וקוצר הרוח

שלו מתגלמות גם ביראת שמיים פגומה. דווקא מידת הבטחון בקב"ה צריכה להוביל

את האדם לשלווה והרמוניה פנימית, ליכולת לקבל ולהכיל מצבים קשים.

צריכים לדייק: לא שחס ושלום יראת שמיים לא אומרת כלום, אלא שצריכים ללמוד

מהי יראת שמיים אמיתית, ואיך ניתן לזהותה. אני לא מסוגל להכיל מושג של "יראת

שמיים" שכרוכה עם יחס יהיר, מתנשא או אנטיפתי לסובב, ובטח שלא לאשתך.

מה שאני כותב זה לא ב"אידיאל" בלבד - זה הפירוש של "יראת שמיים". וכמו שהסברתי בראש הודעתי הקודמת, מה הגדר והפירוש שלה.

ואם, "אני מכירה כמה יראי שמים שהיחס שלהם לסביבה בכללה לא משהו, והיחס לנשותיהם לא יותר טוב בכלל" (חותך את הלב לשמוע את זה), אז - מלבד מה שעלי לדון קודם כל לכף זכות, שאולי אינך מכירה באמת את הנסיבות של מה שאת רואה; ובוודאי בין איש לאשתו, שלפעמים אי אפשר כלל לדעת ממה דברים מתחילים, וגם אדם יר"ש אינו אמור להפוך ל"סמרטוט" ותמיד "להעמיד עצמו כקיר" כלשון ספר החינוך -

אבל אם זה באמת כך - הרי זה עצמו מה שהסברתי, שיש כאן אחת משתי אפשרויות: או בעיה ביראת שמיים, או מידות קשות מטבעו, שהוא עובד עליהן ומשתדל להתאפק.

כלומר, ביֶתֶר בהירות: יש אכן טעות לא פעם בהבנת המושג הזה: חושבים שירא שמיים זה מי שעוצם את העיניים ומתנענע חזק..(מביא סתם, בתור "ציור"..). זה נושא שמדברים עליו הרבה בספרים שעוסקים בכך. למשל, בהקדמת מסילת ישרים על החסידות. אצל הרב קוק זצ"ל המון, ועוד.

אבל אין הדבר כך. יראת שמיים היא פניה פנימית ואמיתית לה', ומחוייבות לדברו, במידות ובמעשה. זה דבר שצריך הרבה עבודה.

כעת - זה נכון שזה עדיין לא מיישר אוטומאטית את כל המידות וההתנהגות. הרי יש גם יצה"ר (לפעמים..), יש מידות והנהגות שבאות מהטבע, מהסביבה, מהחינוך. צריך לבוד גם על זה. לא פשוט להשליט את הרוכב על הסוס, וגם לגרום שהסוס מעצמו ירוץ בשמחה בכיוון הנכון...

המידות הטובות, ה"דרך ארץ" האנושית, המוסר האנושי, היושר הטבעי שבלב - זה דבר בסיסי, שהתורה באה להעלותו ולהאירו יותר. מי שלא מבין זאת, וחושב שימצא תורה קרועה מכל זה, כותב הרב זצ"ל שאינו מבין ערכה של תורה ועל כך נאמר: עם נבל ולא חכם - אונקלוס: דקבילו אורייתא ולא חכימו..

על כן כתבתי שהתורה באה על גבי המידות הטבעיות (שצריכות עבודה ועיבוד), והיא גם מיישרת אותן. התורה, היראת שמיים.

אבל חלילה-חלילה לומר מה שהיקצנת, בחום ליבך על הענין, ש"יראת שמים זה לא אומר כלום על המידות, האישיות".. חס ושלום. צריך לעשות תשובה על זה....  היחס לה' והמחוייבות לדברו, אינם אומרים על האישיות או פועלים עליה? חס ושלום. הם היסוד לאישיות. ואני בטוח שגם את לא התכוונת לזה.

אלא כמו שהסברתי לעיל: לא כל דבר שמתדמיין כיראת שמיים הוא אכן זה. וגם - יתכן בעלי יר"ש שעדיין "באמצע העבודה".. לא חייבים להתחתן דווקא איתם. ואם הם לא היו יר"ש - אולי הם היו "חיות טרף"?..

לכן, כפי שהסברתי בהודעתי הקודמת, הסדר הוא לדעתי, קודם כל ירא שמיים - זה המכנה המשותף הבסיסי, המחוייבות הבסיסית לערכים - ועם זה בעל מידות טובות וכו', שגם הן מוקרנות מהיראת שמיים וגם משפיעות עליה. וגם, צריך שיתאים אישית...

ובוודאי שלא מתחתנים עם "חצי אדם" - עם ראש בלי לב, עם יד בלי מח.. זה הכל מכלול אחד.

וב"סוד" אומר לך, שגם מישהו עם "מידות ואישיות" כלשונך, יכול במשברי החיים להיקלע למצבים, שבהם בלי יראת שמיים מחייבת ועמוקה - המידות שלו לא יחזיקו כ"כ מעמד, בגלל שאינן מעוגנות ביסודן במחוייבות אמיתית ופנימית לדבר ה'; ופתאום יתגלו גם צדדים אחרים..  לא פחות ממה שציינת לגבי מי שהיראת שמיים שלו חיצונית, או אינה מופיעה עדיין במציאות הטבעית של מידותיו.

על כן, בוודאי נכון, שלביא צודק, וגם את צודקת, שיכול להיות מצב של מישהו שמכונה "ירא שמיים" והנה.. (וגם לפעמים זה לא באמת כך - רק נראה למי שנפגע סובייקטיבית מאותו אדם). אבל לא נכון לומר שזו המשמעות, או חוסר המשמעות, של יראת שמיים באמת. גם "פעם" וגם היום.

אלא שצריך לקחת מדבריכם (שחלקם באמת כאובים וכואבים) את יתר הזהירות - הן בשימת לב, אם זו יראת שמיים או "גולמי יראת שמיים ללא תואר וללא צורה" - כלשון אחד הספרים הקדמונים (פעם..); והן את שימת הלב למצב המידותי וההתנהגותי - אם הוא כבר תואם, במידה ראויה, את השאיפות וההשתדלות של היראת שמיים.

ומאוד חשוב לא לאבד את ה"תמימות". התמימות אינה טפשות, ח"ו. היא ההרגשה הטבעית והזכה, הנכונה, מהלב, את האמת. חלילה לאבד אוצר יקר כזה מרוב אזהרות פרקטיות של בעלי ניסיון מר וכאוב באמת. לא לקלקל לה.  אלא שצריך להפנות שימת הלב, שתמצא את מי שבאמת מתאים לרצונה. כי ירא שמיים אמיתי ובעל מידות טובות, זה דבר עצום ונפלא. ובלי היראת שמיים הוא לא היה כך.

וצר לי מאוד על מה שאמרו לכן באולפנה. זה נורא ואיום. בעל "תפילה אמיתית, צדיק, תלמיד חכם, יראת שמיים, דקויות הלכתיות" לא יכול להיות כך - כי זה ההיפך מכל ההגדרות הללו. אלא אם כן יש לו פשוט מחלה.

ואני מניח שזה מה שרצו לומר לכן: יכול להיות מי שנראה כך והוא לא כך.  ויכול להיות מישהו שהוא אכן טוב כזה, ויש לו מחלה של חוסר שליטה עצמית שמתפרצת לפעמים. הם פשוט רצו להיות "פרקטיים" - שתדענה להיזהר כשצריך.. ולא כ"כ היה איכפת להם באותו רגע דיוק ה"הגדרות" של מה זה יראת שמיים (ואולי מי שאמר/ה בעצמו/ה נכוותה והוציא/ה את הנסיון של המיעוט הזה עליכן?... אינני יודע).

אבל הם עשו לדעתי, טעות חינוכית חמורה. שהרי ברור שאדם נורמלי ובריא, שיש לו כל המעלות הללו, כך הוא גם יתנהג בביתו; הצדיק כלפי כל חבריו והירא שמיים, והת"ח, והמדקדק בהלכה , והמתפלל מהלב..

אז בשביל להזהיר ממיעוט חולני - הורסים את ה"תמימות" ביחס למושגים הללו?! אפשר להזהיר מפורש בצורה אחרת ובלשון אחרת.

במקום שבחורה תחפש מישהו נפלא כמו שתיארת, היא תהפוך למזלזלת בכך, בלי לשים לב, כי זה "לא אומר כלום", כביכול? רחמנא ליצלן. ודעי, שאם מישהי תתחתן עם מישהו כזה - והגישה הזו תישאר לה, היא עצמה עלולה  ל ע ש ו ת  אותו לאדם כזה. כשאין אמון והערכת אמת לדברים שהאדם משקיע בהם את כל-כולו ועבודת חייו, כשזה נחשב ל"לא אומר כלום" בעיני הנפש הכי קרובה, זה ניסיון גדול גם לגיבור שבגיבורים.

תמימות הלב - וזהירות המעשה. ובלי לקלקל אותה.

סליחה שהארכתי - אך חשבתי שזה נושא חשוב (למי שהצליח לקרוא הכל).  ותכל'ס - אולי טוב שהעליתם גם את הצד הזה, שאפשר יהיה באמת להבחין יותר ביראת שמיים של אמת ובתוצאותיה הראויות בחיים.  ובאמת שאני מכיר המון יראי שמים ובעלי מידות נפלאות, גם בהנהגתם המעשית - וגם אני מכיר גם אחרים.. הסברתי לעיל. שנצליח כולנו. בעז"ה.

יראת שמים כפשוטו- זה אדם שירא מרבש"ע

"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ..."

יראת שמים אינה כוללת בתוכה מידות טובות. לצערנו.

מצחיק שכשמבררים על מישהו שואלים- "ירא שמים"? וזה ההכשר הכללי לבנאדם...

אחרי שמתחתנים נשארים עם בנאדם ירא שמיים אבל לא ירא מלצעוק על אשתו.

וזה נכון שבאופן מתוקן אדם ירא שמים צריך שיהיה לו גם מידות טובות,

אבל אם מדברים למעשה ולא רק בתיאוריה-

אז, כן!

יש כאלו! אז אולי תגידו שהיראת שמים שלהם פסולה ואני לא יחלוק,

אבל אם תכל'ס כשיוצאים בודקים לפי יראת שמים, ולפי זה שכל רבני הישיבה מתפארים בבחור הצדיק, אז יש סיכויים לגלות אחרי זה יחס לא נעים. וזה קורה.

וכן, גם יראי שמים צריכים לעבור במסננת של מידות טובות, זה שבחור הוא צדיק, זה לא אומר כ-לו-ם!

ו-דן, אני מאוד שמחה שאמו לנו את זה עוד באולפנא, וחבל שלא עושים את זה בכל מקום.

כי ממש לא כל ירא שמים הוא בעל מידות טובות, וזה לא משהו שניתן לראות תמיד בצורה שטחית, וגם החברותא והר"מ לא....

שזה השורש.

שהרי מה זה "ירא מרבש"ע" - פחד? זו יראה קטנה.

היראה האמיתית היא יחס עמוק, מחוייבות, וקרובה לאהבה. וזה מוליד גם מידות טובות.

כמובן, מתוך תפיסה של "רבש"ע" לא כמו אליל או "איש"כזה ח"ו, אלא כמקור כל הטוב, אין-סוף,

המופיע בכל הטוב, במידות הטובות, בערכים, בכל היפה והנשגב. עי' מאמר "דעת אלוקים" לרב קוק

זצ"ל ובעוד הרבה מקומות. זה נושא רחב, ואני כבר הארכתי הרבה...

אבל אתה צודק, שבוודאי צריך גם עבודה על המידות בפני עצמן.  והסברתי, שהיראת שמיים נבנית

על מידות טובות - וגם בונה אותן ונותנת להן ערך מרומם יותר.

ולכן - יראת שמים אמיתית, באמת כוללת  בתוכה מידות טובות - אבל צריך לעבוד "להוליד" את זה

בפועל, ולתרגל על מרחב החיים. גם צריך "לעבד" את הכחות הטבעיים של האדם שיהיו מתאימים

למה שהוא בפנים. שהרי יש גם נטיות חומריות, וגם יצה"ר, וגם אופי, וגם נסיבות חיים וכו'.

אך מכל מקום, זה השורש והלב.

אבל בוודאי שהשאלה אם הוא "ירא שמיים" איננה "ההכשר הכללי". קודם כל, כי מי אומר שעמדו על

עומק עניינו; והביטוי הזה גם משמש לדברים יותר שטחיים, כלליים. דבר שני, כבר אמרתי שגם יר"ש

אמיתי צריך לפעמים עבודה על כל מיני תכונות - וגם אם בגלל היראת שמיים הוא מאופק לגמרי - מי

אומר שהוא כבר זורם בנעימות המידות הטובות?

זה לא "הכשר כללי" - זה רק כניסה למסעדה... אח"כ צריך לבדוק את המשך התפריט וכמה ה"שער"

כבר מופיע בו. אבל זה מאד חשוב.

אני מתרשם שאולי יש לך תחושת נסיון לא נעים עם דברים כאלה. זה באמת מאד מכאיב. ולדעתי, גם

טוב שאתה מזהיר שלא להסתפק ב"המלצה" על הפרמטר הזה בלבד, כפי שביארתי.

עם זה, חבל לקלקל את האמת הגדולה שבדבר הזה עצמו.

[וירא שמים ירא גם מלצעוק על אשתו, כמובן... אחרת זו בעיה ביראת שמים. אלא שלפעמים איננו

יודעים את הנסיבות, ומה גרם (כבר ציטטתי את ה"חינוך, שגם לפי היראת שמיים לא תמיד אדם חייב

להעמיד עצמו כקיר... ) וכמובן - גם לירא שמיים יכולים להיות נסיונות. לא תמיד הוא עומד בהם. אם

הוא ירא שמיים, ולא רק מידות טובות בהתנדבות, הוא גם אמור להזדרז לתקן כשצריך..]

לא מתייחסים לסביבה שלהם ולא אכפת להם מה האישה אומרת..-אז הם לא יראי שמיים!!!

ירא שמיים, לפי דעתי לפחות, הוא מישהו שלומד תורה ומאמין בה' ויש לו מידות טובות..-הוא מיישם את מה שהוא לומד..

למצוא חן ושכל טוב בעיני "אלוה-ים ואדם". טוב גם לאדם וגם לבוראו. אז תגובתך- לא מתאימה. הרי יראת שמיים זה לדעת שד' רואה אותי אז מובן שגם ב"בין אדם לחברו.."

אותך.

זה לבוא נקי,פתוח לקבל ולהקשיב.

זה לנסות לפגוש את הפנים,לראות מעבר לחיצוני.

זה להיות מחובר לעצמך.

בין היתר...

שכששאל אחד הרבנים את תלמידיו מהי הדרך הטובה שידבק בה באדם,אמר ר' אלעזר בן ערך-לב טוב.אמר להם הרב,(לשאר התלמידים שאמרו כל מיני דברים ואני לא זוכר..)-רואה אני את דברי ר' אלעזר בן ערך,שבכלל דבריו-דבריכם.

הכל מתחיל מלב טוב.

לי בבן זוג,ושזה עוזר...

תכלס,יש מישהו שזה הועיל לו??

אני ממש אשמח לדעת..כלומר אם הוא נפגש והסיבה לסיום הקשר הייתה חוסר התאמה במידה מס'....

לי זה קרה.

יצאתי עם מישהו מאד נחמד, שלא הפסיק להסתכל בצורה שלילית על כל מי שראינו, 

ישבנו בגינה ועברו שם זוג חרדים עם ילדה- והוא הסביר לי למה החרדים מעצבנים אותו

עברו שם כמה ערסים- והוא התעצבן על כל הערסים בעולם.

קילל את הערבים, התעצבן על שוטרים וכו'

אחרי זה (למרות שמהרבה בחינות אחרות הוא היה ממש מתאים- גם באופי, גם השקפת עולם, גם חיבור טוב) היה לי ברור שאני לא ממשיכה.

שנה אחרי החתונה מה שתכל'ס יש לך- זה בעיקר המידות. זה מה שמעצב את היומיום שלכם, הרבה יותר מהשקפות עולם, זרימת שיחה, חיבור רגשי וכו'. (שהם חשובים מאד, אבל פחות מתבטאים ביומיום)

השאלה היא אם עשית ממש רשימה מלפני כן,

ברור שיכול להיות שמידה לא התאימה לך ,ופסלת,

כל העניין הוא שיש כאלה שממש דלוקים על הרעיון של רשימה וללכת איתה עד הסוף...

וזה הייתה השאלה שלי,

אם יש מישהו שזה עזר לו בכלל....

כלומר,למרות שיש רשימה ואת רואה מידה לא משהו,להיסתפק במידות החשובות,

כי לכל אחד תגלי עוד מלא חסרונות....

אגב,

אני לא מאמינה בשיטה הזו...

אילו מידות אני צריך לחזק בשביל שאהיה ראוי לבן זוג כזה?...

אבל אם כבר שאלתם מה הייתי רוצה שיאפיין אותו אז..

1. דובר אמת

2. בעל ביטחון עצמי

3. ענוה

4. אוהב את הבריות

5. שואף להתקדם 

לב טוב

שמחת חיים

אהבת חסד

צניעות

יושר

שמחה, קבלת השונה, ענווה, אהבה, נתינה.. ויושר. חובה.

צריך לשים לב שיש הבדל בין מידות לתכונות...

5:

ענווה

עין טובה

התחשבות בזולת

דובר אמת בפיו ובלבבו

מסתפק במועט

לאחר סינון- 3:

עין טובה

דובר אמת בפיו ובלבבו

מסתפק במועט

2:

עין טובה

דובר אמת בפיו ובלבבו

ואחרי סינון קשה ביותר:

עין טובה.

כשיש עין טובה רואים הכל בצורה נכונה, ולוקחים דברים בפרופורציות.

עין טובה תגרור להתחשבות בזולת, ענווה, המנעות משקר וכל שאר המידות...

ככה ש- עין טובה לוקחת

גרמת לי לחשוב טוב טוב, תודה!

סתם עכשיו באמת חכמה וטובה

הייתי חייב...

1) צניעות (בנפש)

2) אמינות

3) נאמנות

4) עין טובה

5) יושר

-------------------

1) צניעות

2) אמינות

3) יושר

------------------

1) צניעות

2) אמינות

------------------

1) צניעות. בשבילי זו גישת חיים מופלאה שחז"ל הנחילו לנו. (לגבי הגדרתה - היא למעשה ענף של מידת הענווה (הרחבות בספר "אורחות צדיקים"), אבל אני לא מתיימר לכתוב ולמצוא מישהי ענווה מושלמת, כי אני לא כזה...)

* לסיום, סיפור קטן עם מוסר השכל, על מהותה של יראת שמים (לאור הדיונים בשרשור):

שלחתי sms לדוד שלי, שהוא לומד לרבנות (בן 40), וחלה במחלה שיתוק נדירה ברגליים לא עלינו:

- "קראתי עכשיו על יראת שמים, הזכיר לי אותך... מה שלומך?"

והוא ענה לי תשובה שלימדה אותי המון:

- "ישתבח שמו על הפנים. ויש לי עוד דרך ארוכה להימנות עם יראי שמים".

אדם ישר - התכוונתי לאינטרקציה בין האדם לסביבתו ביומיום, בכל מעשה שהוא - הגינות וחתירה לצדק. לא מרמה, לא מזייף, לא עושה הונאות, לא ינצל מעמד לטובתו האישית ע"ח אחרים.

אדם אמין - התכוונתי ברמת היחסים האינטימיים של בני הזוג - מישהו שאפשר לסמוך עליו, שאפשר להאמין לו. אפשר לחלוק איתו תחושות וסודות, מתוך ידיעה שהוא פה בשבילי וחפץ בטובתי באמת ובתמים.

הובנתי?

וחמשת תלמידיו הגדולים התחבטו בה כמונו... (מסכת אבות, פרק ב', משנה ט')

מי אני הקטנה שאביעה דעתי בנושא, אך בכ"ז ונראה לי שלב טוב / טוּב לב.

ובעז"ה נצליח למצוא אדם עם כמה תכונות טובות... ושגם לנו הם יהיו...

אתה מוזמן להשלים תעודת רבנות ולבא ללמד במדרשה.

5 מידות:

כנות

יציבות נפשית/ שלווה פנימית

שמחת חיים

רגישות חברתית

תמימות

3 מידות: (ארר)

רגישות חברתית

שלווה פנימית

תמימות

2 מידות: (ארר כפול)

רגישות חברתית

תמימות

מידה אחת: (לא, זה כבר מוגזם..)

רגישות חברתית

ארר זה היה קשה!!

כמו שציטטו 'חושבת...' ו 'ביניי"ש'.

לא ברור לי איך אתם מודדים "יראת שמיים". לא יתכן שלמות ב"יראת שמיים" כל זמן שיש חסרון בבין אדם לחברו (-לב טוב), עד כדי שאפילו אם אני בסדר עם הזולת, עלי לדאוג כי הוא יראה זאת - "והייתם נקיים מה' ומישראל".

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי