סיפור קצת ארוך..
חברה טובה מהלימודים סיפרה לי על העבודה שלה- ואז היא אמרה שהמפקחת\מנהלת שלה היא מהעיר שלי-
והיא אישיות מדהימה וכו וכו..
ואז אמרה לה שאיזה עולם קטן אני מכירה את הבן שלה..
(עכשיו זה סיפור בפני עצמו-כי אני "מתה" להכיר את הבן שלה,ואני חושבת שאנחנו יכולים להתאים..(אותם שאיפות,אידאולגיה,אופי שאנחנו מחפשים..) ושפעם ניסתי לברר אם הוא תפוס-אז הבנתי שהוא לא רוצה להכיר עכשיו..הוא רוצה "להתחזק קודם,ואז להקיים בית.."
ואני נשארתי עם החלום להכיר אותו..והבנתי בתוכי שאולי זה לא יקרה לעולם..)
בכ"א
היא סיפרה לי על אמא שלו-שממש רוצה כבר שהילדים שלה יתחתנו (היא אפילו עושה תעניות\צום- על מנת שהילדים שלה יתחתנו (יעני מתחננת לפני הקב"ה..)
והיא שאלה אם אני מוכנה שהיא תציע אותי לאמא שלו-ואמא שלו תשאל אותו אם הוא מעוניין..
עכשיו אני ממש ממש מפחדת!!
אם הוא יגיד לא..(כ"כ יהיה לי לקבל לא-ישיר, מאשר "להמשיך לחיוך באשליה של אולי"
אני מפחדת שהוא יגיד לא- כי אנחנו מכירים מלפני שנים..ופעם לא הייתי כ"כ דתיה ושומרת,ואילו היום ממש אני בקצה אחר ממה שהייתי, ובטח שהוא ישמע- הוא יגיד-לא מתאים (בלי לדעת איזה שינוי עשיתי..כי הוא בטח יתבסס על מה שהוא מכיר)
מה גם- שאני לא יודעת כמה זה נכון שזה יבוא דרך אמא שלו..
מה דעתכם?

