בעז"ה שלא תצטרך להתלבט וה' יתן דעת ויציל את היהודי הזה משבויו...

הלוואי שהיה צ'אנס. לא יודע כמה אתם מכירים, אבל אנשים חילוניים מלידה שמעולם לא נחשפו ליהדות, הערכים האלה פשוט לא קיימים אצלם...

אז אולי עוד היה סיכוי (טוב, למעשה אומרים שהרבי בחיים...)

מסופר על הרב קרליבך שערב לפני שבועות ישב עם הרבי ולמד איתו עד שעה יחסית מאוחרת, ואז נסע חחזרה לביתו ברכבת התחתית. שם פגש אדם שקורן מאושר. הוא התקרב אליו והתחיל לדבר איתו והתברר שהוא יהודי. שאל הרב קרליבך את אותו יהודי למה הוא שמח, ואותו יהודי השיב לו שמחר הוא מתחתן!!! דא עקא, שהכלה היא גויה...

הרב קרליבך לא איבד את העשתונות, ובצעד חכם "עבד" על היהודי ונתן לו להרגיש שהוא שמח יחד איתו, ואפילו הזמין אותו לרבי שלו (הרבי מליובוויץ...) לקבל "ברכה" לכבוד חתונתו...היהודי הסכים, אפילו בשעת לילה מאוחרת כזאת, ושניהם עלו על רכבת חזרה ל220. הרב קרליבך דפק בדלת של הרבי, ב2 בלילה בערך(!), וכשהרבי פתח לו (כשהיהודי במרחק מה...) אמר הרב קרליבך לרבי: "רבי, יש לי נשמה שצריכה שתתקן אותה לפני שבועות...". הרבי לא היסס והורה ליהודי להכנס, כשהרב קרליבך מחכה בחוץ, ובפנים קורה מה שקורה. ב7 בבוקר נפתחת הדלת שוב, כשהרבי והיהודי יוצאים, והיהודי שטוף דמעות. אומר הרבי לרב קרליבך:"כך אותו למקווה, ותיקח אותו תחת חסותך, עד שיחזור בתשובה שלמה. החתונה, אין צורך להגיד, לא התקיימה. 

אח...אם היו לנו נשמות כאלה כמו של הרבי והרב קרליבך היום...(ושלא תטעו, אני לא חסיד חב"ד, פשוט הרבי היה ענק בתורה וענק ברוח בלי קשר לאם אני כן או לא חסיד שלו...).

ובנוגע למקרה שלך - מצער, אבל באמת, לתקן כנראה שאין אפשרות שתתקן, וכמו שאמרת, גם לבוא אסור, ולא מתאים. אשריך שאתה עומד על עקרונותיך.

מצד שני, גם אחרי חתונה עם גוי אל לאותה משפחה להזניח את המתחתן. אני מכיר יחסית מקרוב מקרה דומה רק הפוך (היא יהודיה, הוא גוי). ובגלל שההורים שלה לא זנחו את הקשר איתה, לבסוף היא חזרה לחיק היהדות, כמובן שהתגרשה ממנו (אם אפשר לקרוא לזה גירושים...) וכיום נשואה לבעל צדיק. 

לכן, לא להסכים ולהוקיע את המעשה הנתעב, זה ברור, אך להזהר לא להוקיע באופן מוחלט וסופי גם את הבן אדם שמאחוריו, כי אחרת שרפתם לו את הגשר לגמרי... בעייתי...צריך ללכת כאן בין הטיפות.

לילה טוב ושבוע מוצלח לכולם!

ואם יש אפשרות לדאוג שתהיה חייב לא להגיע-מה טוב.

ותהיה בטוח שהקרובים האלה או: א. גם ככה פגועים מעצם החתונה ואז גם אם לא תגיע-יבינו.

                                           ב. לא מפריעה להם העובדה שזו התבוללות, ואז גם אם לא תגיע- לא יפריע להם.

ותמיד אפשר לתרץ..ולהתנצל.

לא פשוט, עצוב ומזעזע.

שתזכה לחתונות יהודיות מעתה!

מה הזעזוע?

לא סתם נאמר על מקרה כזה 'קנאים פוגעים בו' מה שלא נאמר על שבת.

זו אמירה של אני לא, אני לא בתוך העם הזה. אני מחוץ לכלל ישראל, אין ייחודיות לעם הזה.

מבחינתי מי שמחלל שבת- זה כמו אחד שעובר כל עבירה. האמירה שלה היא לא כ"כ חזקה.

כמה מהחילוניים שאתן מכירים יסכימו לעשות את זה? לא הרבה, בכלל.

מישהוי מחוץ לחברה. אולם מבחינה אמיתית אין הרבה משמעות למי שממילא לא שומר על התורה אם החליט מחמת הכרח מסויים לקחת דוקא גויה.  קנאים פוגעים בו זה אכן ביטוי חמור, אולם גם כרת וסקילה חמורים לא פחות.

שלא השתמשתם במילה "התבוללות". הרי זו המשמעות! זה לא קו אדום לדעתכם? ילדיו לא יהיו יהודים!

אולי לא מספיק מודגש...

הרבה הרבה יותר.

שהרי ברור שרוב אלו שמחללים שבת - לא נושאים גויות, אך כל מי שנושא גויה - הוא גם מחלל שבת.

רוב החתונות של נישואי תערובת לא מחזיקים שנתיים, מתוך מה שאני רואה לפחות בעבודה במשרד הפנים.

הבעיה תהיה רק עם יש ילד ואז הוא לא יוכל לראות אותו וזה יותר בעיה שזו יהודיה ואז יש איסור יציאה מאותה ארץ (יש לי בת דודה של אבי  שתקועה כך עד שילדה תגיע לגיל 18  התגרשו בגלל מכות)

אז כך שעדיף שיידע שהמשפחה המורחבת שלו אוהבת אותו כך שבשעת משבר ידע שיש לו לאן לחזור.

אני אישית לשמוח בטוח לא הייתי מראה שמחה, הייתי עושה משהו שאני יקבל ריתוק, וא היה מבין שזה לא בגללו. 

שלא תשתתף.

נורא ואיום.

ובגידה בעם ישראל (הילדים - כבר לא יהיו יהודים).

אבל זה לא אומר שצריך אח"כ להיות איתו אישית (לא בביתו), בניתוק יחסים - שמא עם הזמן עוד תצליח להשפיע עליו (הרי גויה באמת לא מתאימה ליהודי. אולי עוד יחזור מזה בתשובה עם הזמן).

רחמנא ליצלן.

אבל גם לא צריך בשביל זה תירוצים!

שידע שאתה לא בא, לא כי אתה רוצה אבל לא יכול, אלא כי הדבר החמור הזה א-ס-ו-ר!!!!

ושבעז"ה הוא יראה את האור וישוב לעם היהודי במהרה! (אי אפשר בלי האיחול הזה...)

בקבר האור החיים הקדוש

הרב בן טוב כך היה מציל הרבה יהודים

סגולה מעניינת.

אני דווקא הייתי מוכנה לנסות..:d

גם אני משתדל מאד שלא לפגוע בסובבים אותי ,ומוכן לשלם על זה לפעמים מחירים לא פשוטים.

עם זאת,יש מקים שבהם האמת חייבת להאמר.להגיע לכזה אירוע זה לתת לגיטימציה לתופעה שהיא אחד

האסונות הגדולים ביותר של העם היהודי,ולכן,עם כל הצער של הפגיעה בקרוב,לא צריך ללכת.

ואפילו פחות חמור

אל תלך לחתונה ואם הוא נפגע מכך תסביר לו שאין לו מונפול על השורש פ.ג.ע. ושאתה נפגע קשות מהעובדה שהוא מתבולל.

ואתה חושש לפגוע בהם?!

לא הלכתי.

עד כמה החתן קרוב אליי? תגידו לי אתם כמה קרוב זה אבא......

הלוואי שהיה "צ'אנס להציל אותו" כמו שנאמר פה.

אוף.

אל תתייאשי,

הקב"ה עוד יכול להציל אותו..

אולי ימאס לו ממנה (אחרי הכל -גויה..  אולי היא תגיד לו פעם שנמאס לה כבר מהיהודונים האלה - או משהו

בסיגנון...)

תודה על העידוד...

המלצה שלי- זה נושא כל כך עדין ומורכב...אולי כדאי לנסות להגיב בניסוח יותר רגיש בפעם הבאה....

תודה מראש.

אני ממש התכוונתי רק לעודד.

ומתוך הנחה שזה גורם לך סלידה וכאב אמיתי - כתבתי ברצינות, שיתכן שיימאס לו מהגויה באשר היא גויה. והאופציה הזו, שהיא תגיד משהו על "היהודים" בעידנא דריתחא, היתה מתוך אסוציאציה למעשה שקראתי.

ובנוגע להמלצתך שזה נושא עדין ומורכב - לא הייתי כותב אם לא שהייתי נוכח קרוב ל"זירת אירוע" של דבר כזה, ואני מכיר היטב את הענין.

גם העצה שכתבתי לעיל לגבי אי ניתוק קשר, היתה של ת"ח חשוב באותו מקרה, מהנימוק שמא יחזור בו בעתיד, שיהיה לו לאן לחזור..

ומכל מקום, מה נעשה? זה דבר שקורה בעולם, שאתה כותב בכוונה הכי טובה ודווקא במגמה לעודד ואצל השני סיגנון ה"עידוד" גופו נתפס כלא-רגיש דיו.  אז שוב- סליחה ומחילה. אני משתתף מאד בצערך. והתכוונתי כמובן בדיוק להיפך...

יש הרבה מקרים שמישהו מזמין ואי אפשר להגיע.

אם אתה לא רוצה אל תלך, באשר לך - אין כאן שום קושי.

באשר לו, כמו שרבים כתבו כאן, העניין חמור אבל לא קשור אליך

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.