בעז"ה שלא תצטרך להתלבט וה' יתן דעת ויציל את היהודי הזה משבויו...

הלוואי שהיה צ'אנס. לא יודע כמה אתם מכירים, אבל אנשים חילוניים מלידה שמעולם לא נחשפו ליהדות, הערכים האלה פשוט לא קיימים אצלם...

אז אולי עוד היה סיכוי (טוב, למעשה אומרים שהרבי בחיים...)

מסופר על הרב קרליבך שערב לפני שבועות ישב עם הרבי ולמד איתו עד שעה יחסית מאוחרת, ואז נסע חחזרה לביתו ברכבת התחתית. שם פגש אדם שקורן מאושר. הוא התקרב אליו והתחיל לדבר איתו והתברר שהוא יהודי. שאל הרב קרליבך את אותו יהודי למה הוא שמח, ואותו יהודי השיב לו שמחר הוא מתחתן!!! דא עקא, שהכלה היא גויה...

הרב קרליבך לא איבד את העשתונות, ובצעד חכם "עבד" על היהודי ונתן לו להרגיש שהוא שמח יחד איתו, ואפילו הזמין אותו לרבי שלו (הרבי מליובוויץ...) לקבל "ברכה" לכבוד חתונתו...היהודי הסכים, אפילו בשעת לילה מאוחרת כזאת, ושניהם עלו על רכבת חזרה ל220. הרב קרליבך דפק בדלת של הרבי, ב2 בלילה בערך(!), וכשהרבי פתח לו (כשהיהודי במרחק מה...) אמר הרב קרליבך לרבי: "רבי, יש לי נשמה שצריכה שתתקן אותה לפני שבועות...". הרבי לא היסס והורה ליהודי להכנס, כשהרב קרליבך מחכה בחוץ, ובפנים קורה מה שקורה. ב7 בבוקר נפתחת הדלת שוב, כשהרבי והיהודי יוצאים, והיהודי שטוף דמעות. אומר הרבי לרב קרליבך:"כך אותו למקווה, ותיקח אותו תחת חסותך, עד שיחזור בתשובה שלמה. החתונה, אין צורך להגיד, לא התקיימה. 

אח...אם היו לנו נשמות כאלה כמו של הרבי והרב קרליבך היום...(ושלא תטעו, אני לא חסיד חב"ד, פשוט הרבי היה ענק בתורה וענק ברוח בלי קשר לאם אני כן או לא חסיד שלו...).

ובנוגע למקרה שלך - מצער, אבל באמת, לתקן כנראה שאין אפשרות שתתקן, וכמו שאמרת, גם לבוא אסור, ולא מתאים. אשריך שאתה עומד על עקרונותיך.

מצד שני, גם אחרי חתונה עם גוי אל לאותה משפחה להזניח את המתחתן. אני מכיר יחסית מקרוב מקרה דומה רק הפוך (היא יהודיה, הוא גוי). ובגלל שההורים שלה לא זנחו את הקשר איתה, לבסוף היא חזרה לחיק היהדות, כמובן שהתגרשה ממנו (אם אפשר לקרוא לזה גירושים...) וכיום נשואה לבעל צדיק. 

לכן, לא להסכים ולהוקיע את המעשה הנתעב, זה ברור, אך להזהר לא להוקיע באופן מוחלט וסופי גם את הבן אדם שמאחוריו, כי אחרת שרפתם לו את הגשר לגמרי... בעייתי...צריך ללכת כאן בין הטיפות.

לילה טוב ושבוע מוצלח לכולם!

ואם יש אפשרות לדאוג שתהיה חייב לא להגיע-מה טוב.

ותהיה בטוח שהקרובים האלה או: א. גם ככה פגועים מעצם החתונה ואז גם אם לא תגיע-יבינו.

                                           ב. לא מפריעה להם העובדה שזו התבוללות, ואז גם אם לא תגיע- לא יפריע להם.

ותמיד אפשר לתרץ..ולהתנצל.

לא פשוט, עצוב ומזעזע.

שתזכה לחתונות יהודיות מעתה!

מה הזעזוע?

לא סתם נאמר על מקרה כזה 'קנאים פוגעים בו' מה שלא נאמר על שבת.

זו אמירה של אני לא, אני לא בתוך העם הזה. אני מחוץ לכלל ישראל, אין ייחודיות לעם הזה.

מבחינתי מי שמחלל שבת- זה כמו אחד שעובר כל עבירה. האמירה שלה היא לא כ"כ חזקה.

כמה מהחילוניים שאתן מכירים יסכימו לעשות את זה? לא הרבה, בכלל.

מישהוי מחוץ לחברה. אולם מבחינה אמיתית אין הרבה משמעות למי שממילא לא שומר על התורה אם החליט מחמת הכרח מסויים לקחת דוקא גויה.  קנאים פוגעים בו זה אכן ביטוי חמור, אולם גם כרת וסקילה חמורים לא פחות.

שלא השתמשתם במילה "התבוללות". הרי זו המשמעות! זה לא קו אדום לדעתכם? ילדיו לא יהיו יהודים!

אולי לא מספיק מודגש...

הרבה הרבה יותר.

שהרי ברור שרוב אלו שמחללים שבת - לא נושאים גויות, אך כל מי שנושא גויה - הוא גם מחלל שבת.

רוב החתונות של נישואי תערובת לא מחזיקים שנתיים, מתוך מה שאני רואה לפחות בעבודה במשרד הפנים.

הבעיה תהיה רק עם יש ילד ואז הוא לא יוכל לראות אותו וזה יותר בעיה שזו יהודיה ואז יש איסור יציאה מאותה ארץ (יש לי בת דודה של אבי  שתקועה כך עד שילדה תגיע לגיל 18  התגרשו בגלל מכות)

אז כך שעדיף שיידע שהמשפחה המורחבת שלו אוהבת אותו כך שבשעת משבר ידע שיש לו לאן לחזור.

אני אישית לשמוח בטוח לא הייתי מראה שמחה, הייתי עושה משהו שאני יקבל ריתוק, וא היה מבין שזה לא בגללו. 

שלא תשתתף.

נורא ואיום.

ובגידה בעם ישראל (הילדים - כבר לא יהיו יהודים).

אבל זה לא אומר שצריך אח"כ להיות איתו אישית (לא בביתו), בניתוק יחסים - שמא עם הזמן עוד תצליח להשפיע עליו (הרי גויה באמת לא מתאימה ליהודי. אולי עוד יחזור מזה בתשובה עם הזמן).

רחמנא ליצלן.

אבל גם לא צריך בשביל זה תירוצים!

שידע שאתה לא בא, לא כי אתה רוצה אבל לא יכול, אלא כי הדבר החמור הזה א-ס-ו-ר!!!!

ושבעז"ה הוא יראה את האור וישוב לעם היהודי במהרה! (אי אפשר בלי האיחול הזה...)

בקבר האור החיים הקדוש

הרב בן טוב כך היה מציל הרבה יהודים

סגולה מעניינת.

אני דווקא הייתי מוכנה לנסות..:d

גם אני משתדל מאד שלא לפגוע בסובבים אותי ,ומוכן לשלם על זה לפעמים מחירים לא פשוטים.

עם זאת,יש מקים שבהם האמת חייבת להאמר.להגיע לכזה אירוע זה לתת לגיטימציה לתופעה שהיא אחד

האסונות הגדולים ביותר של העם היהודי,ולכן,עם כל הצער של הפגיעה בקרוב,לא צריך ללכת.

ואפילו פחות חמור

אל תלך לחתונה ואם הוא נפגע מכך תסביר לו שאין לו מונפול על השורש פ.ג.ע. ושאתה נפגע קשות מהעובדה שהוא מתבולל.

ואתה חושש לפגוע בהם?!

לא הלכתי.

עד כמה החתן קרוב אליי? תגידו לי אתם כמה קרוב זה אבא......

הלוואי שהיה "צ'אנס להציל אותו" כמו שנאמר פה.

אוף.

אל תתייאשי,

הקב"ה עוד יכול להציל אותו..

אולי ימאס לו ממנה (אחרי הכל -גויה..  אולי היא תגיד לו פעם שנמאס לה כבר מהיהודונים האלה - או משהו

בסיגנון...)

תודה על העידוד...

המלצה שלי- זה נושא כל כך עדין ומורכב...אולי כדאי לנסות להגיב בניסוח יותר רגיש בפעם הבאה....

תודה מראש.

אני ממש התכוונתי רק לעודד.

ומתוך הנחה שזה גורם לך סלידה וכאב אמיתי - כתבתי ברצינות, שיתכן שיימאס לו מהגויה באשר היא גויה. והאופציה הזו, שהיא תגיד משהו על "היהודים" בעידנא דריתחא, היתה מתוך אסוציאציה למעשה שקראתי.

ובנוגע להמלצתך שזה נושא עדין ומורכב - לא הייתי כותב אם לא שהייתי נוכח קרוב ל"זירת אירוע" של דבר כזה, ואני מכיר היטב את הענין.

גם העצה שכתבתי לעיל לגבי אי ניתוק קשר, היתה של ת"ח חשוב באותו מקרה, מהנימוק שמא יחזור בו בעתיד, שיהיה לו לאן לחזור..

ומכל מקום, מה נעשה? זה דבר שקורה בעולם, שאתה כותב בכוונה הכי טובה ודווקא במגמה לעודד ואצל השני סיגנון ה"עידוד" גופו נתפס כלא-רגיש דיו.  אז שוב- סליחה ומחילה. אני משתתף מאד בצערך. והתכוונתי כמובן בדיוק להיפך...

יש הרבה מקרים שמישהו מזמין ואי אפשר להגיע.

אם אתה לא רוצה אל תלך, באשר לך - אין כאן שום קושי.

באשר לו, כמו שרבים כתבו כאן, העניין חמור אבל לא קשור אליך

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!