מה שנראה כהפרשה קטנה, ואולי אפילו שולית, עכשיו

עשויה להתגלות כסכום לא מבוטל בעתיד.

אני בעד.

למעט במקרה שאתם במינוס גדול ומשלמים לבנק הרבה ריבית אז עדיף קודם לסגור או לצמצם את המינוס.

בהפרשה של 100 ש"ח לחודש במשך 10 שנים מגיעים לסכום קרן של 12,000 ש"ח. על זה תוסיפי ריבית והצמדה ואת מגיעה לסכום נאה.

ככל שתגדילי את הסכום של ההפרשה החודשית תחסכי יותר כמובן.

אתה כותב שאם נמצאים במינוס אז כדאי קודם לסגור אותו ואז לחסוך.

אנחנו חיים בדירה ללא שכירות בגלל העבודה וחוסכים כל חודש את הסכום הזה שכביכול היינו צריכים לשלם לשכירות.

העניין הוא שאנחנו חיים על מינוס. ז"א שחיים מראש על חשבון המשכורת הבאה ובינתיים מדשדשים במינוס שלרוב נמצא בתוך המסגרת.

לשאלתי- האם כדאי להימנע מחיסכון מס' חודשים ע"מ לאזן את המינוס או להמשיך לחסוך כרגיל על אף המינוס בהנחה שאם זה לא יילך לחיסכון, מסתומא זה ייצא על משהו אחר..

תודה

עדיף להמשיך בחיסכון, כל זמן שמסתדרים עם ה"מינוס בתוך המסגרת" כמנהג רבים וטובים בישראל...

לא אמרתי שלא להיות במינוס בכלל לרוב האנשים זה קשה עד בלתי אפשרי (גילוי נאות החשבון שלי גם במינוס ואני מפריש לת. חיסכון).

הנקודה שרציתי להעלות היא חוסר ההיגיון הכלכלי בלשלם לבנק 10 אחוז ריבית ויותר על המינוס ובמקביל לקבל מהבנק רק כאחוז - 2 אחוז על החיסכון.

אם המינוס הוא זמני ואתם יודעים איך לצאת ממנו אז בהחלט ניתן לחסוך במקביל.

בארגון פעמונים מדברים על איזון תקציבי - אתם צריכים לבחון את סך הכנסותיכם ואת סך הוצאותיכם. אם ההוצאות גדולות מההכנסות אתם תיסתבכו במעגל בלתי פוסק של חובות.

השאיפה צריכה להיות שבתכנון ארוך טווח אתם יודעים בדיוק מה נכנס לחשבון ומה יוצא מהחשבון טשההכנסות יהיו יותר מאשר ההוצאות.

כשאני כותב תכנון ארוך טווח מדובר על כך שצריך לקחת בחשבון מראש את הוצאות החגים, נופש בקיץ למי שנוהג, למי שיש רכב אז כל מיני טיפולים וטסטים שצריך לעשות מידי פעם וכו'.

בהתאם לזה ייתכן מצב שבו אתם נכנסים למינוס בתקופה מסויימת בהנחה שאתם יודעים מתי וכיצד הוא ייסגר.

עד כאן התורה על רגל אחת.

מי שרוצה הרחבות אז יש באתר פעמונים הרבה מאמרים בנושאי צריכה ביתית וגם כאן בערוץ 7 יש במדור הכלכלי

פינה של פעמונים.

עניין הריביות הוא מאוד לא פשוט הלכתית.

אבל מי שממילא יש לו חשבון בבנק,

משמע שהוא הולך אחר המתירים, ואז אין לו שום בעיה לפתוח גם חסכון

אה. שכחתי. אנחנו יהודים.

יש דבר שנקרא היתר עיסקא. ההיתר תקף לכל הדעות בקשר לקבלת ריבית מהבנק. לגבי משק בית שרוצה להיות במינוס בבנק ישנם המחמירים שלא להסתמך על היתר העיסקא.

רק למוסלמים יש בעיה לפתוח תוכנית חיסכון ולבנקים יש פתרונות מתאימים גם להלכה המוסלמית.

יש דבר כזה!

לא כל הדעות מתירות היתר עיסקא! ומינוס גם הוא חמור!

אל תתימר לדעת מה כולם פוסקים!

קצת ענווה...

בינתיים אתה זה שמתחבא מאחורי מעטה האנונימיות ולא הבאת כל מקור לדבריך.

לא מתיימר לדעת מה כולם פוסקים אבל ב"ה לא נתקלתי באף לקוח שסירב לפתוח תוכנית חיסכון בגלל הנושא של   ריבית. לעומת זאת נתקלתי רבות בלקוחות המחמירים בנושא נטילת הלוואות / מינוס בעו"ש.

בין לקוחותיי נמנים יראי שמיים מכל המגזרים והדעות. (החל ממזרוחניקים וכלה בנטורי קרטא דרך כל מה שבאמצע)

יישר כח.

ביררתי היום עם לקוח מבין עניין והוא אישר שאכן יש פוסקים בודדים שמחמירים גם בתוכניות חיסכון.

ביקשתי ממנו מקור ואני מקווה שהוא יביא לי בימים הקרובים ואז אוכל לפרסם כאן לתועלת הרבים.

בכל מקרה, כמדומני שבחלק מהתוכניות (בעיקר אלו המותאמים לאוכלוסיה הערבית) יסכימו כולם אבל מי שמחמיר ייאלץ לשאול את רבו על כל תוכנית באופן ספציפי.

ואסור להמר...

אבל, שוב, יש מתירים...

תוכניות חיסכון לא מושקעות בבורסה.

הקרן והריבית מובטחות מראש. כנ"ל ההצמדה למדד.

זה מושקע באפיקים מאד מאד סולידיים.

וזה כן מושקע בבורסה, מבירור מעמיק בעניין.

חוץ מזה, לכתוב ככה "בורות לשמה" זה די מגעיל...

אכתוב כאן שיעור קצר בהשקעות למען הסדר הטוב.

ראשית לכל מוצר של השקעה דרך הבנק יש לבנק אפיק שבו הוא משקיע שבו הבנק מקבל ריבית טובה יותר. הבנק לא יכול להשקיע כספים שהופקדו אצלו בפקדונות קצרי טווח באפיק השקעה שהוא ארוך טווח. כמו כן הבנק לא יכול להשקיע כסף שהופקד בריבית קבועה באפיק שבו הריבית משתנה וכו'

אפיקי ההשקעה העיקריים בקצרה הם:

פק"מ - אפיק ההשקעה הבטוח ביותר לטווח הקצר נושא ריבית נמוכה. הריבית ניתנת ע"י הבנק משום שהבנק מפקיד את הכספים בבנק ישראל המשלם לו ריבית קבועה ובטוחה.

תוכניות חיסכון - אפיק השקעה לטווחים ארוכים יותר. לרוב מוצמד למדד. הבנק נותן הלוואות ללקוחות כנגד הכסף שיש לו בתוכניות חיסכון.

אג"ח - איגרות חוב ממשלתיות או מהמגזר הפרטי הן בעצם הלוואה שהאזרח נותן לממשלה / לחברה פרטית תמורת ריבית קבועה וידועה מראש. מחיר האג"ח משתנה בהתאם לציפיות של הציבור שאכן הממשלה / החברה תצליח לפרוע את האג"ח. בעקבות זאת, אג"ח ממשלתיות הן בטוחות יותר אבל נושאות ריבית נמוכה יותר.

מניות - כשקונים מניה נהיים בעלים של חלק מסויים בחברה. מחיר המניות עולה או יורד בהתאם לאיך שהשוק מעריך את החברה, את יכולתה לשרוד, את הסיכוי לקבל דיבידנדים וכו'.

ניירות ערך - רוב הציבור לא קונה מניה ספציפית או אג"ח ספציפי אלא רוכשים נייר ערך שהוא בעצם קופה גדולה של הרבה משקיעים שמנוהלת ע"י חברת השקעות. יש ניירות שונים המבטאים מדיניות ניהול שונה (אחוז האג"ח, אחוז המניות, סוג המניות וכו')

עד כאן בקצרה ממש.

הכסף שאת שמה בפק"מ / תוכנית חיסכון לא יכול להיות מושקע בבורסה משתי סיבות: א. רגולציה של בנק ישראל שלא מאפשרת לבנקים לעשות עם הכסף מה שהם רוצים. ב. מדיניות הבנקים שחוששים מסיכונים מיותרים. בעוד הם מבטיחים לך ריבית מסויימת הם לא יכולים להשקיע את הכסף באפיקים מסוכנים ולצבור הפסדים.

אני שוב מתנצל אם פגעתי בניסוח ואם יש עוד שאלות אשמח לתרום מהידע שלי לתועלת הכלל.

יצאתי די מפגרת... עניתי על בורסה ולא על מה שכתבת.

סליחה...

לא לוקחת הלוואות/מינוס בעו"ש

וגם לא פותחת תוכנית חיסכון.

בגלל ריבית!!

שד' יעזור לי שכל החיים יהיה מספיק כסף בשביל לא לרדת למינוס

בכל מקרה אני חוסכת בגמחי"ם מבוססים ובינתיים הכסף שלי עושה מצוות!

בהמשך לתגובתי הקודמת מסתבר שהחשש היחיד הוא בגלל שהיתר העיסקא של הבנק הוא כללי.

מי שחותם בנפרד על היתר עיסקא ספציפית לתוכנית חיסכון שלו זה מותר לכל השיטות.

אני כותב את זה כעת כעובדה מוחלטת לאחר ששני רבנים שונים שכתבו ספרים על הלכות ריבית נשאלו בעניין.

מי שחי לפי הרגש ולא שואל את רבותיו שייערב לו.

ההלכה מתירה חיסכון.

יש כנראה גם רבנים שאוסרים זה שאתה לא מכיר/נפגשת איתם עדיין לא אומר כלום.

דווקא בנוגע לחיסכון הרב היה אפילו יותר נחרץ מאשר הלוואה.

בטח שאני בעד חיסכון. אני חוסכת בגמחים , נראה לי שכתבתי.

אין חובה לחסוך עם ריבית.

פעם הייתי צריכה להפקיד ערבות בבנק של 7000 ש"ח . הם הוסיפו לי לסכום אחרי שנה 8 ש"ח ולאחר שאלת רב נאבקתי איתם להחזיר להם את זה... (לא האמנתי כמה שזה יהיה קשה!!)

הריבית עליו יקרה יותר

שלום רב,

אני אמא לחמישה ילדים שיהיו בריאים וחשוב לי להראות לך את הדברים מנקודת מבט אחרת.

כל חיי הייתי במינוס מאוד גדול, אפשר לומר שחייתי מחודש אל חודש. הייתי מפרנסת יחידה בבית, בעלי חולה ולא יצא לעבוד.

אבל, תתפלא לשמוע לא ויתרתי על חסכון לילדיי, מדי חודש בחודשו הייתי מפרישה סכום כסף -אומנם לא גדול במיוחד כדי שילדיי יגדלו אהיה לי מה לתת להם. אני חושבת שזו אחת ההחלטות החשובות ביותר שעשיתי. לא ויתרתי למרות כל הקשיים. 

אנשים כמוני תמיד יהיו במינוס אבל אם אני יכולה לתת לילדים שלי נקודת פתיחה טובה יותר אעשה הכל בשבילם. 

חשוב על דבריי.

גיבורה.

מצדיעה לך.

רק נחת, בריאות, ברכה ושפע.

ואת בהחלט צודקת! זה חשוב, אם אני אפריש 100 ש"ח לכל ילד כל חודש זה לא ישנה לנו בהרבה אבל מה שבטוח זה ייתן להם לפחות שנת לימודים אחת, וזה שווה.

איפה כדאי לברר?

כייף לקבל תמיכה מבחוץ, ולראות שמסכימים עם הדרך שבחרתי.

אתי לשאלתך,

תראי מומחית גדולה בנושא אני לא, אבל לי יש חשבון במזרחי כבר המון שנים והם מנהלים את כל הפקדונות שלי, יש להם פיקדון שנקרא- חסכון עתיד לילד.

אני מאוד מרוצה, הם גמישים איתי והריביות שם טובות.

שווה לך לבדוק, הרי הסכמת איתי שעתיד הילדים הוא חשוב מאוד.

בכל מקרה אני מאחלת לך הרבה הצלחה בגידול הילדים, נחת ושלווה.

אל תשכחי שילדים זה שמחה!

שיהיה לכולכם סופשבוע נעים ושקט.

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.