שאלה לי אליכם:
יש לי פשושון בן 15 חודשים שאוהב לנשוך. 
לא שגדלות לו עכשיו שיניים או משהו כזה,
כשהוא רוצה את הצומי שלי או לחילופין כשהוא מאוד מתלהב, הוא פשוט נושך.
וכשאני אומרת 'אי' הוא נקרע מצחוק...
אני פשוט שמה אותו במיטה לכמה דקות כל פעם אחרי שהוא נושך עם הסבר קצר שאני לא מוכנה שינשך וכו'.
אבל זה לא בדיוק עוזר, רק קצת.
למישהם יש רעיונות נוספים כלשהם?
לדעתי, איך שאני מכירה את הילד שלי.
אך איך אני גורמת לו לרצות לנשוך את החפצים האחרים?
אני יותר טעימה לו כנראה...
בתור הורים זה הבחנה בין טוב לרע.
אח"כ את דרגת הטוב והרע (למשל לגנוב זה יותר רע מלשפוך מיץ על הריצפה)
על פי הסיפור בנך לא יודע שלהכאיב לאמא זה רע.
אחרת לא היה צוחק כשכאת אומרת אי.
דבר ראשון צריך להגיב בצורה שהוא יבחן שזה רע ושדבר כזה פשוט ל א עושים!!!
קו אדום שלא חוצים.
איך?
לא להסביר בנחמדות אלא להשתולל.
לצעוק: "ככה לא עושים לאמא"
"אצלנו בבית לא נושכים"
ילדים לא נושכים, רק כלבים נושכים"
בדר"כ ילדים רוצים לעשות טוב. ואם הם מבינים בצורה ברורה שמשהו הוא רע הם לא ממשיכים לעשות אותו.
בגיל שנה וחצי ילד בודאי יכול להבין את שלנשוך זה רע.
העניין של ההבחנה בין טוב לרע ולאמר לו בתוקף שלא נושכים (מה שאני אכן עושה ולא עוזר).
אך לא מסכימה בכלל על העניין של להשתולל ולצעוק, אני אלמד אותו שאסור לנשוך אמנם, אך מצד שני הוא גם ילמד שכשמישהו עושה משהו לא בסדר אז צריך להשתולל ולצעוק.
אשמח לשמוע עוד עיצות.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
