אם כן אז יש סיכוי שיש פה ואני יכולה לקרוא

אז אסור לי לקרוא?

אם אפשר להוסיף את עמוד 28..

קטעת את הכתבה בשיא המתח!

אבל מצד שני אולי עדיף ככה, להמנע מאמירות מעוררות אנטגוניזם...

היה צריך להדגיש לו את זה שהחרדיים חיים בגלותיות!

בע"ה

מסתובב יום שלם, רואה ופוגש אנשים ממרחב שהוא מעולם לא יכיר ומסקנתו הרדודה והיחידה היא ש'הנה, צדקנו, תפסיקו לעשות תטויות- בואו תהיו חרדים' מלמדת שהוא פשוט לא הבין כלום.

בציפיית הישועה.

התחביר שם לקוי קצת.

בע"ה

ובמיוחד כאלה שלועסים עם פה פתוח ובקול.

יש שם מסקנה בכתבה, ואני אצטט [עבור מי שקשה לו הבנת הנקרא]:

"...שוחחתי עם הנוער הזה והבנתי. אין צורך לייסד דרך חדשה כשהדרך סלולה לנו שנות דור, מונהגת על ידי גדולי תורה וצדיקים גאוני עולם שכבר אז ראו עין בעין את מה שרואה נוער הגבעות כיום. דלתם של גדולי התורה פתוחה לרווחה. כל מה שצריך הוא רק לחצות את הכביש, לקבל את דעת התורה העוברת לנו במסורה מדורי דורות ולא לחפש דרכים חדשות. הוריכם חיפשו ואתם שילמתם את המחיר, אל תחזרו על אותה טעות."

נראה מדבריו שבעקבות הסיור שלו, הוא מנחת מבחינה אנתרופולוגית את התופעה של נוער הגבעות, ומייעץ להם מבחינתו, את עצת מיליון הדולר:

הנה, אתם רואים שההורים שלכם טעו כשהם העניקו מימד קדוש למדינה, ואתם עכשיו מנסים להתנער מתפיסה זו ולסלול דרך חדשה. עזבו אותכם, החרדים אומרים את זה כבר שנים. בואו לעולם החרדי, תשאלו את הרב שלכם אם כדאי לכם שוקו, וניל או ריבת חלב ותחסכו מעצמכם את כל הבלאגנים וחוסר הבהירות. תראו אותנו, אנחנו צודקים, אפילו אתם מודים.

אז זהו, ש:

א. השקפתם של נוער הגבעות כלפי המדינה שונה מזו של החרדים. [ואני לא אכנס לאיך כמה ולמה, כי על זה יש בטוח מחלוקות. אבל נראה לי שעל פי רוב- אין חפיפה בין ההקשפה החרדית בנוגע למדינה לבין זו הנמצאת בגבעות].

ב. כל החיים מתנקזים ליחס למדינה? אין שום מימד אחר בחיים? אין שום עניין אחר שעליו ניתן לחלוק? נגיד שאנחנו מסכימים 100% עם החרדים לגבי היחס למדינה, בזה בערך יסתכם מה שאנחנו מסכימים איתם עליו. לגבי עבודה, עבודת האדמה, לבוש, יחס לרבנים, פתיחות לעולם המדע והחול, יחס לתהליך הגאולה מבלי לדבר על המדינה- על הכל אנחנו נחלוק עם החרדים. יותר מזה-

ג. המקום שממנו אומר נער גבעות שהוא את המדינה מיצה, והמקום שממנו חרדי אומר את זה- שונים בתכלית. חרדי אומר את זה [על פי רוב] מתוך גלותיות, מתוך חוסר יכולת להתנתק ממה שהיה ומתוך התרפקות על הימים ההם. ואילו נער גבעות נפגש עם מציאות גאולית עין בעין, הוא לא שייך כבר למציאות בינונית של חושך ואור המשמשים בערבוביא, הוא ראה את האור, הוא טעם את המרחב, הוא פעל בבניין, הוא חווה את הגודל של הארץ- אדם כזה לא חובר אל המדינה מהצד השני: מתוך גודל ולא מתוך קטנות, מתוך גאוליות ולא גלותיות, מתוך אמונה ושאיפה גבוהה יותר ולא מתוך הסתגרות והתרסה.

ולוואי ונשוב כולנו בתשובה.

בציפיית הישועה.

"חרדים מדברים מתוך גלותיות ומתוך חוסר יכולת להתנתק ממה שהיה...."

סליחה שאני צריכה לאמר את זה אבל אתה עוכר ישראל, מה, יש היום תורה חדשה? מותאמת לדור שלנו?

בולט מאוד אצל החרדים -שהנפש גלותית, ולא התורה.

ועל כן הם מפרשים אותה ומתאימים אותה לצד הגלותי שבנפשם. לא ההיפך!

אתה יכול לעבוד ישר במעליב או בידיעות כוזבות .

אתה משמיץ בדיוק כמוהם . 

לא מבינה למה אתה קורא לעצמך חרדי . 

למה בכלל ברטלר ושות' התראיינו אצלו??

חסר להם אנשים שמשמצים אותם על בסיס קבוע?

פשוט כתבה מגעילה. 

זה נראה כתבה מוזמנת של שונאי ישראל , איכסססססססססססססססססססס. 

ה די טובה, למשל אבא שלי לא האיך לאומר ה"מעריץ" הכי גדול של נוער גבעות אבל זה קצת נתן לכם נקודות זכות

אני חושבת שזה כתבה מעולה

אני חרדית ולא ממש ידעתי מזה נוער הגבעות ואחרי הכתבה אני ממש מעריכה אותם!רק משהוא קטן שלא הבנתי ואשמח אם משהוא יסביר לי: איפה כתוב שצריך למות על ארץ ישראל? כתוב שצריך למות על ע"ז, גילוי ערעות ושפיכות דמים.

(ברטלר אמר את זה בכתבה)

החייל מוסר את נפשו.

משמע שעל כיבוש הארץ - אין עניין של "ונשמרתם".

אף פעם לא חשבתי שיהודים לא נוסעים משם.

אשמח למידע

אחרי החתימה - גלנט בשיא החוצפה סירב לבצע את מה שנחתם, בטענות שאי אפשר לפגוע בשיקול הדעת של המפקד והושגה פשרה שאם הפינוי משיקולים בטחוניים - זה נשאר בסמכות אלוף הפיקוד. לכן בצו ההרס של בית ענות, הוא כתב את הטענה האבסורדית ש: "המקום פוגע בשלום תושבי האזור".

אם כל הטפשים בהתיישבות האידיאולוגית שמצביעים ליכוד, היו מצביעים לצה"ד, היתה ממשלת ימין בראשות נתניהו אותו דבר- אבל ההתישבות היתה באמת בידי סמוטריץ'.

לכתובת: chalaphagvaot@gmail.com

והעשבים גדלים. זה אחד הדברים היפים בחורף.

אפילו הטחב הירוק שגדל בין המדרכות אחרי הגשמים יפה בחורף.  (אגב רואים שהנבטים בתמונה העליונה הם דו פסיגיים)