קודם כל - תתעלמי לחלוטין מההערות של האמא, שנאמרות מרצון טוב.

תתעלמי בצורה מכובדת. כלומר: תחייכי בתוך עצמך, אמא טובה - דואגת, תעני לה בשלוה, משהו בסיגנון "אני אשתדל", אבל אל תקחי ללב, מבפנים, בכלל.  גם אל תתעסקי עכשיו ב"לחנך, אותה. זה אמא שלך - תשמחי בכך שאיכפת לה ממך מאוד ותתעלמי לגמרי בתוכך מהאופן הזה (כמובן, אם יש פתאום רעיון טוב - מקשיבים).

תצאי מכל לחץ. לבנות בית ולמצוא - דווקא לא מתוך לחץ. את הרי לא  מי שצריך להגיד לה, בלי אדישות..

יש הרבה מאוד במצבך.

אכן, תנסי לראות מי השדכנים שיש להם הצעות נורמליות ולהיות איתם בקשר. גם לבקש מחברות נשואות, אם יש להן רעיונות.

אבל העיקר - לא להיות בלחץ. זה מפריע גם לנושא הזה עצמו. תהיי את. תנצלי את הזמן לבניה עצמית, בשמחה. סה"כ - זה יעזור לך גם בבית שתבני בעז"ה.  תתפללי מהלב. ובעז"ה תמצאי בקרוב.

גם להשתדל, ובמקביל - להיות בשמחה בתוך המצב הנוכחי, בבניה.

בס"ד

דן, שימחת אותי מאד!

ממש הבנת את מה שאני מרגישה.

אני באמת משתדלת ליישם את מה שכתבת,

והיה טוב לקרוא את זה מישמהו חיצוני.

תודה רבה, שבעז"ה יהיו בשורות טובות =)

שבת שלום,

אני נוסעת לחברה השבת, בהחלט שינוי אווירה מבורך,

וגם קניתי לי ספר אתמול, עו משהו כיפי..

שבת שלום וחודש מבורך.

כל ההצקות של ההורים גם אם זה נובע מתוך דאגה פשוט צריך להסביר להם שעושים את כל המאמצים- ואני אישית לא אומר שאני הולך לפגישה כדי למנוע שאלות מיותרות ושהם לא יתאכזבו.

בס"ד

אני בבית, קשה לפספס את זה שאני יוצאת..

גם אני גרה בבית אבל להורים שלי אני אומרת שאני נפגשת עם חברות... זה חוסך דאגות, מתחים ושאלות מיותרות מההורים.

זה חשוב הרבה יותר מהכל, מכמה סיבות, וחלקן בקצרה:

1. בעל המאה הוא בעל הדעה, ההורים ממנים אותך ונוכחים בחייך, וממילא הלחץ של ההורים כואב כפליים. "אני כבר לא ילדה שנמצאת עם ההורים".

2. אפשר לצאת לדייטים וכו' מיד אחרי העבודה, לא צריך לעדכן את ההורים על כל שטות (כמו שהיה לי בזמנו כחייל צה"ל)

3. היכולת לנהל את חייך. הדבר הבסיסי - לא לבקש כסף מאבא/אמא בשביל ליסוע לדייט רחוק.

יש כאלה שיחלקו עלייף זו דעתי לענ"ד...

בס"ד

אדמין,

אני עובדת, אבל לא מרוויחה מספיק כדי לשכור דירה.

אני מרוויחה - 2500 בחודש, ועובדת כבר 3-4 שנים,

אני לא מבקשת כסף לדייטים/ קניות/ נסיעות, ב"ה את זה אני מצליה לממן.. =)

וחוץ מזה, שהייתי צריכה לחסוך כדי לממן את הלימודים,

ובעז"ה אני מקווה לחפש עבודה בשבועות הקרובים.

דירה עם שותפות זה לא יקר כ"כ.

אפשר לשכור 4-5 בנות ביחד דירה שעולה 3,000.

מצד שני צריך להזהר לא להכנס ל"ביצה"

בנִי ביתך מתוכך..

וזו צריכה להיות העדיפות הראשונה שלך.

אדם מבוגר צריך לחיות את חייו שלו בלי הטרדות ובלי שמישהו אחר יפקח עליו.

אין שום סיכוי לגמול הורים מהנטיה לחנך את צאצאיהם, אפילו בגיל 80 הם עוד יעירו לילדיהם בני ה 60.

אז את צריכה לתכנן את זה היטב ולעוף מהקן. יכול להיות שנסיון המעוף הראשון יכשל ותחזרי הביתה לתקופת התארגנות אבל אל יאוש.

כשתתארגני, שבי עם עצמך ותארגני מחדש את החיים.

אבל כמו שאמר דן, חייכי לאמא ותגידי בסדר...

גם אני כשאני יוצאת עם מישהו מציקים לי עם "נו מתי אירוסין..?" או "להתכונן כבר? להכין עוגיות?"

זה ממש מעצבן.. אבל ברור שהכל מדאגה ואהבה...

מאחלת לך הרבה הצלחה בדרך!

יש אנשים שאומרים- תשתדלי להנות מהדרך הזו...

אני עוד לא הצלחתי..

אז בהצלחה רבה!

ושתמצאי את זיווגך במהרה!

תודה!

שימחת אותי בתגובתך =)

יהי רצון שתעופי מהר-מהר פורום אחד למטה..

הדבר הראשון שהיה נראה לי לא נכון הוא העיניין של "אני עוד לא בת 26"

יקירתי- תחיי איפה שאת היום! תהיי מי שאת היום- ולא מי שאת תהיי מחר

יש! אני בת 25! צעירה תוססת חיה עסוקה טוב לי!

ולא- מה שנשמע ממך- אני עוד מעט בת 26, אוי אוי אוי, אני הולכת ונהיית זקינה!! אויה לי! עוד מעט אצרך לצבוע שיער מאפיר...

גם מי שיש להם עבודה קבועה- לצאת מהבית זה לא תמיד פיתרון

לגור בדירה זה סוג אחר של לחיות "בינתיים"

ויש למציאות הזו התמודדויות אחרות- שותפות על בנות -כל אחת ומוזריותה שלה, לכידות חברתית- עד שאחת מהן עוברת הלאה ב"ה...  מלבד העיניין הכספי של תשלום שכר דירה

עוד קשי הוא- שאם לא עובדים קשה ליצור אווירה של ביתיות בדירה- נהיה ריק ומשמים ושקט, וכל חור ופינה זועקים- "אני פה כי חסר לי אהבה"

למול זה- טוב יותר לגור עם ההורים, עם מי שכבר מילאו את הבית באהבה ונוכחות, שנעים שם

לגבי שמירת הפרטיות שלך-

שני צדדים-

אמא שלך דואגת לך- שתפי אותה!

מצד שני- אמא שלך מלחיצה לך את החיים. אל תשתפי אותה במה שלא קונסטרוקטיבי!!

זה איזון מאוד מדוייק- לשתף בדברים טריוויאלים ביותר- ולא בדברים שבאמת פרטיים לך

אם יש לך שיח פתוח איתה- את יכולה לומר לה- אני מעדיפה שחלק מהדברים לא תשאלי...

זה תמיד קשה- האיזון הזה

בין להיות איכפתית לבין להיות חטטנית לבין להיות מתעלמת

להגיד לך "אל תהיי בלחץ" לא ממש מועיל

לא באמת מוריד את סף הלחץ

עדיף לדעתי  להגיד - קחי בכיס קצת ביטחון- השם מנהל פה!!

בס"ד

את מקסימה,

תודה על הברכה, (אמן!)

וב"ה אני שמחה בימי ההולדת שלי, שה' זיכה אותי בעוד שנה,

בעז"ה, שה' יזכה אותי בשנה שמחה, וביומולדת שמח !

לשלוח איתות ביומולדת שלך- שנוכל לפתוח לך שירשור מזל"ט

בס"ד

לא נעים..

בעז"ה ממש ממש בקרוב!

האמת שאני ב"ה עוד די רחוקה מגיל 26... אבל בכ"ז מהוותיקים כאן (נראה לי שהרוב פה כבר יותר צעירים ממני)

אבל אני טיפה מזדהה...

אני רק עכשיו התחלתי לעבוד בעבודה נורמלית, ואני לא מעוניינת בכל מקרה לשכור דירה לעצמי מכמה סיבות

1. סיבה כלכלית - אני מאמינה ומתפללת שבע"ה יום אחד גם אני אתחתן. לפרנס משפחה זה לא פשוט!!

אני ממש מעדיפה להתחיל את החיים בפלוס ולא במינוס. זה מצויין גם בתור הון ראשוני לרכישת דירה וכו'.

אפשרות אחרת: כסף "מהצד" להוצאות שונות חד פעמיות. למשל: מכשיר חשמלי שהתקלקל, טיפול שיניים יקר וכו'

2. ב"ה בבית שלי ממש ממש טוב לי. ברור שיש כל מיני דריכות על יבלות בבית אבל אני יודעת שזה באמת בטעות! (ואגב - בעבודה יותר דורכים לי על יבלות, וגם שם זה בטעות... לפעמים אפילו ממש מתוך רצון להיטיב ולפעמים אפילו באמת זה עושה לי טוב בדברים אחרים אבל גם כואב..)

וגם - יש המון דברים טובים בבית.

בבית יש הזדמנות להכיר תודה למי שגידל אותנו וטרח בשבילנו עד עכשיו - לפעמים זה מתבטא במגורים או במילה טובה, ומותר ורצוי בהחלט שזה יתבטא גם בדברים מעשיים! לא נראה לי שנולדה האמא שתתנגד לעזרה בשטיפת כלים, שטיפת רצפה, כלים, כביסה או בישולים לשבת (אפשר גם להוסיף הפתעה מעצמינו)

אגב - כמובן שכל בית הוא שונה. (וגם כל אדם הוא שונה)

ועל הדברים האחרים...

אין ספק שהמצב מאוד קשה ומאוד כואב (וכולנו באותה סירה... אולי רק עם פחות פז"מ)

גם אני מאוד רוצה לבנות את הבית שלי

רוצה כבר לזכות לילדים שלי... לחבק אותם לגדל אותם לאהוב אותם

רוצה להכיר את האדם שאיתו אני אבנה את הבית הזה בע"ה (ומתפללת ממש שהוא יהיה שווה את ההמתנה והחיפושים...)

ובינתיים

צריך רק להמשיך בדרך

להמשיך בתפילה, להמשיך באמונה, להמשיך בשמחה, להמשיך בהשתדלות...

ללמוד יותר, להתפלל יותר, לומר יותר תהילים

להוסיף במצוות ובעבודת המידות (שזה באמת הדבר שהכי הכי מכין אותנו לאח"כ בע"ה...)

ב"ה נשמע שאת ממש בכיוון הנכון..

הרבה הרבה כוחות!!

(כנראה שהתקדמות הגיל עושה גם דברים טובים..)

בס"ד

תודה, שימחת עם התגובה המושקעת

ממש מעודד לכתוב פה, ממש כמו יומן אישי מדבר..

בעז"ה, שיהיה לנו חג של ניסים ונפלאות!

"יש גיל שבו ילדים כבר לא צריכים לגור עם ההורים".

לא שזה עוזר לי במציאות..

אבל זה כיף להתלונן לפעמים ולהצדיק את זה במשפטים שנשמעים טוב.

יש גיל שילדים "לא צריכים" לחיות עם ההורים".

ויש גיל שילדים "חייבים" לא לחיות עם ההורים.

נשמה,|חיבוק גדול| בהצלחה רבה,רבה.. מאחלת לך לעוף בטיל לפורום למעלה!!

ד''א- בקשר להורים, לא לכולם זה מתאים.. אבל--ניסית פעם להגיד להם שזה מפריע לך? לא חייב בדיבור,אפשר גם במכתב..

מנסיון,הכי פשוט זה לדבר על העניין ופשוט להסביר להם שלא רק שזה לא עוזר לך  אלא שזה גם משפיע עליך בנפש בצורה לא טובה. ברוב המקרים הם מקבלים ומבינים!

אני לא יודעת מה מידת הקשר שלך עם ההורים וכמה את מרגישה בנוח להגיד להם את זה ,אבל במקרה שלי זה עזר..

למטה לנשואים טריים לפני שהיא עולה אחד למעלה ומגיעה להריון ולידה..

בס"ד

בעז"ה, ששניהם יגיעו מהר..

והמברך יתברך!

בגלגל החיים של הפורום..

בס"ד

האמת שאבא שלי פחות מציק בעניין,

אמא שלי פשוט לחוצה, היא רוצה כבר לראות אותי נשואה,

וכל יום היא חייבת לתת לי "עצה", כי כל היא חושבת לעזור.

(רק שהעצות שלה תמיד מגיעות עם מילות ביקורת ותוכחה,

שנותנות הרגשה שאני אולי לא יודעת מה אני מחפשת/ שאני צריכה ללמוד להתפשר/

לא לוותר על אף הצעה- תמיד לנסות, לא לברר יותר מדי וכו' וכו'.)

אני מבינה אותה, זה מרגיז לראות מצב בעייתי אצל מישהו ולא לנסות לעזור,

אבל רוגע במקום מתח היה עוזר יותר..

וד"א דיברתי איתה כמה פעמים, לא עזר..

אני פשוט צריכה לשתוק, ולא להתייחס- להעביר את זה הלאה.

אבל באמת כיף לשתף אתכם..

מסורת של דורות של אמהות טובות...

ובכן,

לאהוב - מצד הדאגה הכנה..

לחייך בחיבה - מצד האופן שמנסים "לזרז" את ה"לידה" הזאת..

להשאיר משהו פתוח באוזן - אולי נאמרה עניינית עצה טובה כלשהי מנסיון חייה..

נשימה עמוקה - ואת תפקיד ה"רוגע" להשאיר על עצמך..

האמת - גם היא יודעת שזה הכי מועיל.  אבל מי יקשיב לדאגותיה, אם לא ביתה האהובה...

התחושה וההרגשה כ"כ מוכרת..

לוחצים עלייך כאילו את לא רוצה להתחתן בעצמך!

אבל, באמת באמת הם רוצים בטובתנו (מנסה עוד לשכנע את עצמי..)

לכן לרוב ננהג בסלחנות, וכן, לרוב גם נשתוק..

מבינה אותך מאוד ומחזקת את ידייך!

קבלי חיבוק דב!

אם כן, את במצב טוב, אני צעירה ממך וכבר יושבים לי על הזנב..

בס"ד

פשוט הגיל דוחק..

היום זה הפך למלחיץ ומעיק,  פעם זה היה יותר ברוגע..

אני פתאום מוצאת את עצמי עם אמא שדורשת למה אמרתי "לא" לההוא, ולמה לא הסכמתי לאחר, ואיך החיים שלי הרוסים, ואני צעירה ממך. אבל מה שצריך לעשות זה באמת להעביר הלאה. תודה ששיתפת, יש עם מי להזדהות..

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי