אולי מכאן תבוא הישועה. כבר אין לי כוח לזה.
הרקע- בת 21, אחרי שנתיים ש"ל מלאות עשייה, מתחילה תואר קשה לגמרי, בכורה, להורים יש זוגיות מדהימה שאפשר רק לקנא בה, וחסרת רצון.
תמיד היו לי "ידידים". חברים טובים שרק היינו מדברים. כל אחד גם ידע על האחרים ותמיד הקפדתי להגיד בהתחלה- אני לא מעוניינת בקשר זוגי.
האחד שהצליח לשבור לי את המילה היה חבר שלי כמעט שנה. וגם זה נגמר לפני יותר משנה.
אני לא מסוגלת לרצות מישהו.
בעצם, אני משתוקקת למישהו, לגבר שיאהב אותי, ואני אותו.
אבל ברגע שמתחיל לזוז אצלי בלב משהו למישהו- אני ישר בורחת. בד"כ אני מעדיפה לפגוע בו חזק כדי שלא יתקרב אפילו.
אני אפילו לא מבקשת לאהוב מישהו עכשיו. גם אין לי זמן לזה עם כל התואר שלי.
רק שכל הרתיעה והפחד הזה יעלמו כבר!
לא רוצה להתחתן. רק שיפסיק כל הבלאגן הזה בראש שלי!
(ולמוחות היצירתיים בינכם- אני נמשכת לגברים ולא לנשים.. בדקתי את העניין
)

IמתלבטI