צריך להבין את גדלות האמת מול השקר. את הנצחיות מול הזמני והחולף.
המכבי המצוי היה איש עם חזון, הוא ידע שהוא עושה משהו שנוי במחלוקת. מגן על קיומו.
הוא היה מיעוט שהבין שכשנותנים לך סטירה אתה מחזיר, ולא נותן את הלחי השניה.
הוא היה חלק ממיעוט אמיץ, אותו מיעוט שהיה מוכן להקריב את הפחד שלו על מזבח האידיאליזם. עמידה בדד מול האמת איננה חטא, אבל הקרבתה בשביל לזכות באהדה היא פשע. אסור לנו להגרר אחרי הרוב.
אברהם אבינו, היהודי הראשון, נקרא אברהם העברי, משום שעמד בעבר אחד מול העולם כולו.
חדל הפחד והחשש. עם ישראל סבל מאנטישמיות ושנאה דווקא כשניסה למצוא חן. אבל מעולם לא נגרמה אנטישמיות מכך שיהודי קם ונלחם להגן על קיומו. אנו מחפשים אמת לא פופולריות, חוסן לא התרפסות, עקרונות ולא נסיגה.
להמשך:
