דיון- חברה מעורבת וחתונות~nhykb~

שלום!


לא מזמנן הייתי בחתונה של זוג צעיר (מאוד..) שגרים באותו יישוב


הישוב כישוב מחנך לחברה נפרדת בסך הכל (בתי ספר נפרדים, סניף נפרד וכו')


לכן, חוץ מבגן לא יצא להם להכיר.. עד ששניהם השתתפו בפעילות מעורבת לא מטעם היישוב ושם זכו להכיר לעומק ובסופו של דבר להתארס ועכשיו הם נשואים ב"ה =) 


אז עד היום (ועדיין) תמכתי ברעיון של חברה מעורבת, והאמנתי שחברה נפרדת מעכבת סתם חתונות.. אבל עד עכשיו הכל היה הוכחות מסיפורי היכרויות בבני עקיבא.. אבל עכשיו שזה זוג שאני מכירה באמת, זה יותר חזק אצלי הקטע.. 


מה אתם אומרים? הרי יכול להיות שאם לא היתה את הפעילות המשותפת המעורבת הם היו מחפשים אחד את השני עוד כמה שנים טובות.. אז אולי באמת עדיף חברה מעורבת לכתחילה? (בעניין השידוכים)



לא ממש לא!בנדא מצוי!!

זה לא אילולי הפעילות הם לא היו נפגשים זה פשוט איך שהקב"ה רוצה שהם יפגשו.

בתור אחד שגר בישוב כזה שחי בחברה נפרדת לאט לאט יש יותר ויותר זוגות ישוב.....והם הכירו בצורות שונות ומשונות.
משידוך ועד להיות באותו צוות בבנ"ע ביחד.

מלא דרכים יש לקב"ה לסובב את השידוך......אבל רצון ה' הוא שנחיה בחברה נפרדת.


ולגבי חתונה.....ראוי להפריד כמה שיותר.
הסיבה הכי פשוטה היא שכך כתוב בהלכה שאין לברך שבע ברכות במקום מעורב.

like! מסכימה עם כל מילה..hodaiad

כמובן-חוצמיזה שאני לא גרה ביישוב =]

נשמע טוב ויפה אבל..ופה האבל-כתמר יפרח

על כל זוג שיוצא מהתנועה התחתנו ב"ה יוצאים בערך 12 זוגות שהכירו בתנועה וביזבזו את זמנם לריק ביחד.

 

נכון שמרגש להכיר ככה ולהתחתן, אך הרבה סתם יוצאים תקופות ולא מתחתנים. לא צריך לתת לילדים בגיל הזה לארגן לעצמם את העתיד בנושא..

לפי הסטטיסטיקה, היחס הוא בערך 30 דייטים לחתונהמשה

כלומר, על כל קשר שמצליח מנסים להפגיש עוד 30 וזה לא הולך.

 

אני לא זוכר מאיפה לקחתי את הנתון הזה, אבל אם כן - הנתון שלך מבנ"ע סביר לחלוטין.

חג'דומטית או לא חג'דומטית? כתמר יפרח
בנדא, אתה לא נציג של אלוקים.לביא

ובטח שאין זה תפקידך להחליט איך ייפגשו.

צריך לעשות מאמצים. החיסרון העיקרי של חברה נפרדת, הוא רווקות מאוחרת.

ולזה- צריך למצוא פיתרון

"רצון ה' הוא שנחיה בחברה נפרדת"- לא נראה לי. יותר נכון להגיד שה' רוצה שנחייה בקדושה ובטהרה.

ובעייני- דייטים זה לא יותר טהור מלפגוש מישהי בבני עקיבא.

וגם אתה לא נציג שלו........בנדא מצוי!!

וסלח לי אבל שתדע לך שאולו שיותר סובלים מרווקות מאוחרת אלו חבר'ה שגדלו דווקא מחברה מעורבת.

 

-"רצון ה' הוא שנחיה בחברה נפרדת"- לא נראה לי. יותר נכון להגיד שה' רוצה שנחייה בקדושה ובטהרה.-


מה שכתבת הוא בדיוק מה שכתבתי לחיות בקדושה ובטהרה זה אומר חברה נפרדת זה הקדושה והטהרה שהקב"ה רוצה שנחיה בה.

"זה אומר חברה נפרדת"-זה כבר פירוש שלך.לביא

וחוץ ממני יש רבנים ומנהיגי תנועות נוער ששוברים את הראש איך לפתור את הבעיות 
בתקשורת בין המינים שנוצרה בעקבות הפרדת תנועות הנוער.

ויש מספיק גדולי דור ששוברים את הראש איך לגרוםבנדא מצוי!!

לכל מנהיגי התנועות הנוער להפריד את התנועות שלהם לגמרי.

או לפחות בסניפים שאין בהם צורך של ממש שיהיה עירבוב בין המינים.


וזה ממש לא פירוש שלי.

מעניין...אנונימי (פותח)

לא שמתי לב שבחברה מעורבת מצב הרווקות טוב יותר

ואולי אפילו להיפך...

ברוכה הבאה^^נוצה ברוח
אין מקום לדעות אישיות. זה דיוןאנונימי (פותח)
הלכתי לכל דבר.
אם זה אסור, זה ימשיך להיות כך אפילו אם מישהו חושב שזה בעיה.
אוקי. תביא ראיהמאמע צאדיקה

כן- אני רצינית

אמרת "דיון הלכתי"

קדימה תביא לנו פה שניים- שלושה מקורות או לינקים לספרי הלכה או שו"ת (שות רציני - לא "שות מיסרונים")

בנושא

(רצוי ממגוון פוסקים, אבל אפשר אחד של אותו פוסק... )

 

לא שאנחנו פה פוסקי הלכה

אבל להגיד "ככה ההלכה" זה טיעון שטוח מידי

לדעתימאמע צאדיקה

זה חצי נכון

 

כלומר המציאות שיש היום- שחברה מעורבת זה גילאי 14-18 נניח (נניח- אוקי? הללכה גסה.)

זה בדיוק הגלאים שהכי בעולם צריך להיות נפרד!

הגיל הכי טיפש-עשרה שהראש מלה הורמונים, בנים-בנות זה שטויות לא יעילות (הכללה) ,

בני אדם מכלים את מירצם על "לצאת נראים טוב" במקום על "לעבוד להיות באמת טובים"

האישיות עלולה להתגבש- עקום קצת...

ואם יווצר קשר- מה יעשו? יחכו 100 שנה עד שיהיו בגיל כדי להתחתן? חבל קצת....

 

אבל אחרי זה- כשמגיע גילאי 18-20-22-24

שבהם באמת רלוונטי להכיר ויש בזה טעם ותועלת וברכה

אין את ה"מסגרת" בשביל זה!!! (לא כולל ביצות, סטודנטים ושאר ירקות)

ופה- לדעתי- הבעיה

ופה -לדעתי- הפורום שלנ"ואוהב -מנסה לעזור משו...

אין צורך להביא שמות של פוסקים. רבים הרבניםאנונימי (פותח)
שנגד זה ומעטים המקלים.
חברה מעורבת מביאה את האדם לידי קלות ראש וחטא.
ברגע שהחברה מעורבת, היא מעורבת. אין מסגרת שמפקחת על מטרת הדיבור, בילוי או כל דבר אחר משותף.
נכון שיש הרבה יותר אופציות.. אבל אין חכמה ואין עצה וכ"ו..
א. תלמד לשרשר. ב. תלמד לעשות דיון.מאמע צאדיקה
כל אחד יעשה כמו שרבותיו יורו לואנונימי (פותח)
מה יש לדון פה?
הרי יש רבנים האוסרים ויש שמתירים.
הם לא דנים על זה בפורום חברתי כלשהו. הכל מסתמך על ההלכה.
לכן אני אומר- כל אחד ינהג כפי שרבו/רבניתו תורה לו.

רות סוף
המסגרת היא חברים/ות ושדכניות.זית שמן ודבש

יצר הרע עובד חזק מאוד גם בגילאי הנעורים וגם בגיל הבגרות. זה נסיון שעלינו לעמוד בו ונעמוד בו.

זה לא קשור לדעתי~א.ל
עבר עריכה על ידי לעולם חסדו בתאריך י"ח כסלו תשע"ב 10:02
עבר עריכה על ידי לעולם חסדו בתאריך י"ח כסלו תשע"ב 10:02

ואני לא נכנסת לדיון על חברה מעורבת\ נפרדת


חברה נפרדת לא מעכבת חתונות, ובמילים אחרות- הבעיה של הרווקות המאוחרת היא הרבה יותר מורכבת מכדי שנוכל להשליך את כל האשמה על "החברה הנפרדת".. 


ה' גילגל את זה כך שיכירו בדרך הזו, לא חושבת שמתוך זה אפשר להסיק כך או אחרת..


זה לא שזורקים את כל האחריות ..אני7
אבל אתה חייב להסכים שיצא מזה הרבה אני אישית מכיר כמה זוגות וזה לפחות פיתרון חלקי אם יש לך פתרון יותר טוב תציע על תשלול.
אגב לא הבנתי מה לא טוב בחרה מעורבת אם רק כל שתים עשרה זוגות אחד מתחתן לא צריך יותר מזה.
דיון ממש מעניין...ארמי

בתור אחד שיצא מחברה סגורה לחלוטין,

לחברה חילונית פתוחה לחלוטין,


יש לי תובנה רצינית בעניין,

בגיל הנעורים כלומר- עד גיל 19 בערך,

ממש לא שייך לערב בין בנים לבנות,

אבל דווקא אח"כ יש עניין כן לייצר אפילו במתכוון,


פעילויות התנדביות וכל מיני דברים כאלו- מעורבים.

הכל יכול להיות- אבל לא לשכוח שהשדכן זה ה'!!(,")
לא מסכימה איתך!שואפת למעלה..!

מכמה סיבות:

1. קודם כל ברמה ההלכתית, אני חושבת שזאת בעיה חברה מעורבת, ומי אני? הרבה מאוד מאוד רבנים אומרים את זה. וגם אם חברה מעורבת היא לא עבירה על הלכה ספציפית, היא גורמת להמון בעיות ובהכרח שגורמת לעבירות רבות על ההלכה.

2. כנ"ל ברמה הרעיונית, חברה מעורבת לא נכונה. לא מפתחת נכון את הגברים ונשים. מחקרים מראים את זה. גברים ונשים הם לא אותו דבר,והם צריכים לגדול ולהתפתח בנפרד, כדי שהם יתפתחו בצורה האידיאלית.

3. וחוצמזה, שבקשר לעובדות שלך אני חולקת. ברור שיש הרבה שהכירו דרך חברות מעורבות וכו', סליחה על ההשוואה, יש גם כאלו שטסו להודו, עשו חורים בכל מקום אפשרי, גידלו שיער, ראסטות, שרוואלים, וכו', ודרך שם חזרו בתשובה והכירו את האישה שלהם. אידיאלי? ממש לא!

4. כולנו יודעים שכמה שיוצאים זוגות נשואים מבנ"ע, יש גם הרבה מאוד שבסוף לא מתחתנים, וגורמים לשבירת לב לשתי הצדדים, וזה כמובן רק במקרה הטוב מאוד!

אם אנחנו עושים מה שד' רוצה איתנו, וחיים כמו שאנחנו מאמינים, הוא ידאג שכל אחד יכיר את זיווגו. והציבור החרדי הוא הוכחה טובה לכך (שהם מכירים את נשותיהם למרות שהם לא חיים בחברה מעורבת..) כנ"ל בחברות דוסיות יותר- נפרדות.

בשורות טובות! ושנזכה לחיות באור ד' תמיד!!

שואפת, בהתייחס לפסקה 4 באגרתך...לביא

לבבות שבורים יוצאים גם מדייטים... ככה שזה לא משנה. מה שכן משנה, שההכירות דרך בנ"ע ודומיו,

היא יותר נורמלית מדייט.

"אם אנחנו עושים מה שד' רוצה איתנו"- מי אמר לך שרצון ה' הוא לא שתכירי את בן זוגך בבני עקיבא?

לא ניכנס פה לסוגייה של בטחון והשתדלות (שראוי לפתוח עליו שרשור בפני עצמו), אבל זה לא כזה פשוט.

דבר אחרון- ההשוואה לציבור החרדי אינה שייכת בכלל, וטחנו את הנושא הזה פה-

כמה דברים על קצה המזלג-
אין שום הוכחה לכך שחיי הנישואים של החרדים טובים יותר משל ציבורים אחרים, וגם אם אחוזי הגירושין 
שם נמוכים- לא בהכרח שזה מצביע על איכות, אלא יותר על סטנדרטים חברתיים נוקשים.

במילים אחרות-  גרוש חרדי- אדם החשוב למת.


אני ישמח לפרט, אבל אין לי כח עכשיו...ישנוני

כתגובה ללביא-שואפת למעלה..!

קראתי את כל הדברים שלך, עם חלקם הסכמתי, ועם חלקם לא ממש-

בקשר ללבבות שבורים כתבתי לבבות שבורים כי השתדלתי להיות עדינה. (והוספתי שם שזה רק במקרה הטוב מאוד) ברור לכולנו שהרבה מאוד פעמים (מכלילה מאוד) חברה שם נופלים, ומגיעים למצבים גרועים מאוד.. ולגבי הדייטים, אתה צודק, גם דייטים שוברים לבבות, אבל זה קורה בגיל שמתחילים לצאת, וזה חלק מתהליך ואם זה קורה בבנ"ע, זה מתחיל כבר בגיל 15, הרבה יותר ללבות נשברים כי באמת בגיל הזה הרבה פחות יודעים..

זה אולי נשמע פילסופי. אבל זאת המציאות.

אני מאמינה שרצונו של ד' יתברך הוא לא שאני אכיר את בן זוגי בבנ"ע, כי הרבנים שאני הולכת עפ"י לא מתירים כזאת חברה. מבחינתי, רבנים מייצגים את רצון ד'.

אתה צודק אולי שהדוגמא של החרדים לא מתאימה בדיוק. אבל גם ב"ציבור שלנו", יש הרבה מאוד שמכירים לא דרך בנ"ע, ובלי שהם חיו בחברה נפרדת. דוגמאות ניתן לראות אצל הרבה חברות שלי. ובכלל, ההכללה הזאת, שכביכול אי אפשר להכיר (אני יודעת שאני מגזימה) לולא בנ"ע, היא קצת בעייתית.

ודווקא מהסיפור של ~nhykb~, אפשר לראות שד' מסדר את כל העניינים, למרות שהם חיו בחברה נפרדת, ד' דאג שהם יכירו אחד את השני.

לגבי זה שההכרות בבנ"ע יותר נורמאלית בדייט.- רובנו (כולל אותי..) היינו חולמים להכיר את הזוג בצורה מיוחדת. יפול לי הכרטיסיה והוא ירים. נתנדב ביחד, וכו'.. כמה רומנטי.. מזדהה לגמרי. אבל זה רק לגבי שלב ההכרות. הרב יהושע שפירא אמר (ניתן לשמוע את השיעור באתר ישיבת ר"ג) שבסופו של דבר, בחיי הנישואין, ובשלום בית, אין הבדל בין זוג שהכיר ב"שידוך", לבין זוג שהכיר בדרך יותר מקורית. למרות שהיינו חושבים שמי שהכיר בדרכים החלומיות, יהיה לו יותר קל, אז לא. הוא אומר שזה לא ככה.

[בכללי מומלץ לכולכם לשמוע את השיעור של הרב יהושע על דייטים, שידוכים וכו', כאמור נמצא באתר של ישיבת ר"ג, בלנ"ד אביא קישור מתישהו..]

בהצלחה, ושוב בשורות טובות!

רבנים מייצגים את רצון ד'- הגדרה קצת בעייתית.לביא

אבל אל תקפצו עלי, בסה"כ צריך להפריד בין רב לרבש"ע. זה כל הכוונה.

שואפת, את יכולה להגיד שד' מסדר את העניינים. זה עדיין לא סותר שצריך להתאמץ. ולהתאמץ בעיני, זה גם לגרום שיהיו מסגרות שבהן יוכלו להכיר בנים- בנות, ולא בגיל תיכון. ומה לעשות, שאין מסגרות כאלו מספיק, ולא עושים מספיק מאמצים בציבור שלנו כדי ליצור כאלו... אז לכי ותגידי לרווקים מתוסכלים שטוב שהם חיו בחברה נפרדת...

לא מדוייק בעלילמשה

1. הבעיה עם חברה מעורבת היא בלשון ההלכה "קלות ראש", כלומר חוסר רצינות.

והאמת שאני הייתי אומר שחברה שמרכז הווייתה הוא קלות ראש, נוח לה שלא תתקיים משתתקיים - שהרי שום תועלת לא תצא מזה.

 

2. נכון (בוודאות) לגבי מערכת החינוך ונכון לגבי דברים מסויימים.

באופן כללי - יש אנשים שחברה מעורבת הזיקה להם ויש כאלה שהפוך.

 

3/4. שבירות ותקלות יש גם בדייטים, אמנם מדובר בתקלות מסוג אחר.

הדבר היחיד שהוכח מדעית הואאלעד123

שהפרדה בין בנים ובנות החל מגיל 10 בערך תורמת לעליה ברמת הלימודים וההקשבה בשיעורים.

כל השאר הוא עניין של אופנה והשקפה.

אני בטוח ומאמין כי הורי (וגם הוריהם שלהם) צמחו וגדלו והתפתחו בהתאם לרצון ה' והיו לבני אדם טובים וראויים בהחלט למרות שלא גדלו במערכת חינוך נפרדת.

זו לא שאלה של השקפה אלה של הלכה!! והמצב פעם היה>>(,")

שונה

הרבה הלכות לא נשמרו אז (חבלי ךידה של חזרה לארץ..)

וחוץ מזה-

לא היה אינטרנט ופריצות ברמה כזו!!

 

מה הקשר לאינטרנט?משה
התכוונתי במובן שהחוסר צניעות היום נגיש וחזק הרבה(,")

יותר.

לכן  יש סיבה להוסיף גדרי צניעות

(למרות שזו גם סיבה לתת "חסינות" ולחנך להתמודדות עם היצר!

שידוך מגיע מהקב"ה, לא בזכות בנ"ע....shimi11

זה נשמע קצת מטומטם אבל זה ככה...

לא ראיתי שביישובים ששם הנוער מעורב אחוז הנישואין גבוה יותר.. להפך.


אל תבטחו בנדיבים, בבנ"ע שאין לו תשועה..כתמר יפרח
כאן נגעת בשאלה גדולהגבר שתום עין

האם הימנעות מחברה מעורבת היא הדרכה כדי להימנע מאיסורים(קלות ראש, הרהורים וכו')

או שמא יש איסור בעצם העירוב   יצא לי לקרוא לא מעט בנושא ועדיין לא הצלחתי

להשתכנע בצורה ניצחת לשום כיוון. אשמח אם תאיר את עיניי...

טוב, לא קראתי את כל התגובות אז סליחה מראש...ש.א.ז.

כמישהי שדווקא הסתובבה בחברה מעורבת ומכירה כמה זוגות שיצאו הרבה זמן לפני שהם התחתנו, אני רוצה להגיד כמה דברים בנושא:

א) זה ממש לא מחייב: יש כמה זוגות שהתחתנו די מהר, אך רובנו עדיין לא ;)

ב) לזוגות שכן- היה נורא קשה, וראיתי את זה. מדובר בקשר של 5 שנים (לא מגזימה). מבחינה הלכתית- ראיתי בעצמי כמה היה להם קשה בעניינים כמו שמירת נגיעה, ייחוד וכו'. תנסו להיות בקשר רציני 5 שנים ולשמור נגיעה במהלך כל התקופה...

ג) הם גדלו ביחד, עברו את הכל ביחד: שירות לאומי, ישיבה, צבא... כל אחד ויתר על הרבה דברים (עוד שנת שרות, עוד זמן בצבא, תפקידים יותר טובים בצבא, פסק זמן לפני שמתחילים ללמוד...) כדי שיאכלו להתחתן, והם התחתנו בגילאים צעירים. במקרה של זוג אחד הבחור עדיין היה בצבא, והיה מגיע הביתה פעם בשבועיים. בשבוע שהוא לא היה מגיע- הוא היה בשטח 4 ימים רצוף ולא יכל אפילו לדבר בטלפון. זה בכלל לא פשוט.

ד) לדעתי, כל העניין של החברה המעורבת זה לא נכון ולא בריא, למרות שיש מי שטוען שזה כן חשוב שנהיה חשופים אחד לשני. לדעתי זה יותר מזיק בגיל הזה מבחינה נפשית. מדובר על ילדים קטנים, בגיל 14 או 15, בגיל שהם בכלל לא יציבים, לא יודעים מה הם רוצים בחיים- וכבר חווים דברים של מבוגרים, עם כל הדרמה שמגיע עם זה, וזה מיותר! למה להריץ את העניינים? תהיו ילדים, תיקחו את הזמן. תעצבו את עצמיכם, בלי לחץ- לא מדלגים על התהליך הזה, זה יגיע בסופו של דבר, כל אחד יעבור את זה. אך לא לדחוף את עצמך לתוך זה לפני שאתה בשל לזה.


גם אוסיף שאני עדיין צעירה יחסית, אך מכיוון שהסתובבתי בחברה מעורבת בתיכון- אני מרגישה שהתחלתי את התהליך של בחירת בן זוג לפני 7 שנים. ואני עייפה. אני מתייאשת. וזה פשוט חבל... 

ה' ימצא להם דרך להיפגש,גם אם הם לא יהיו באותו שבט.ביניי"ש

מה עם כל שאר איסורי תורה שעוברים עליהם בחברה מעורבת?

מה זה "חברה מעורבת-לכתחילה"?

זה אסור לגמרי..

לענ"ד.


אולי במקרה הספציפי הזה את צודקת אבל....מוריה בשמחה

תסתובבי בביצה בקטמון ותגלי כמה הערבוב הזה גורם לכל כך הרבה חברה' טובים לאבד את הצפון ולא להצליח להחליט.

בנוסף הבעיה בחברה מעורבת היא בעיה הלכתית שרוב הרבנים אוסרים אותה גם אם היא מביאה לכמה דברים טובים.

אני מכיר אישית זוג שנפגש בכיכר החתולות כששניהם היו מסוממים והאהבה עזרה להם לצאת מהסמים לשקם את עצמם ולהתקרב לה'.

זה סיפור יפה אבל הוא לא הוכחה שכדאי להסתמם ולחפש אהבה בכיכר החתולות....

כנ"ל פה - זה שיוצאים דברים טובים ממציאות מעורבת זה לא מתיר את הדבר שהוא אסור מיסודו.

ולגבי החיפוש אז אל תדאגי לרבשע יש את הדרכים שלו להפגיש זוגות. אם תבצעי מחקר תראי שרובהחברה' שלא מצליחים להתחתן בציבור שלנו גדלו במציאות מעורבת (נוער ישוב, תנועת נוער מעורבת וכו') ואצל החברה' שגדלו בנפרד זה פחות נפוץ.

 

כ"כ נכון ומסכים עם מי שמעליי..shimi11

מנסיון.

גם אני גדלתי בחברה מעורבת, עם כל החסרונות ועם כל החוויות שבדבר.

והיום אתה מגלה כמה זה היה די מיותר.

אדם שעסוק בגיל 17 בשטויות פחות ממצה את עצמו ואת יכולותיו.

מי לא מכיר את החבר'ה שכל התיכון הסתובבו עם הפלא ביד שכאבה להם מרוב SMS לחברה שלהם, או שפספסו אורעים חברתיים בגלל שיצאו עם מישהי וכו'.

ובמקום להשקיע בעצמם הם השקיעו באיזה מישהי שלרוב בד"כ נפרדים ממנה באזור השמינית \ שיעור א...

כמה שזה נראה ונשמע זוהר בכזה גיל, זה כ"כ מיותר.

אנשים יוצאים מהדברים האלה בעיקר מבולבלים..



סוויצ'אנונימי (פותח)

גדלתי בחברה נפרדת וכל חיי,עד עכשיו (בת 26),אני לומדת,ועובדת בעיקר עם בנות ,תמיד זה היה נראה לי אידיאלי ונכון,אבל תמיד היה לי מאד קשה ולא טבעי להפתח בפגישות,בקיץ הלכתי לארוע נפלא שארגנו אנשים צדיקים משילה,בו נפגשו בנים ובנות לשלושה ימים ונוצרה,אם תרצו להגדיר את זה ככה,מעין חברה מעורבת,היה לי ברור שיהיה לי מאד קשה ומביך להיות בכזאת סיטואציה,אבל זה דווקא פתח אותי ועשה לי סוויצ' גדול בתפישה,קלטתי שהיחס שלי לבחור בפגישה הוא רק ברובד של אשה -גבר,דבר שיוצר מתח ומבוכה ופחות פתיחות,במפגשים הלא מחייבים האלו הרגשתי הרבה יותר בנח ויכולתי לראות את הצד המשותף ביננו,כולנו בני אדם, ולבוא בקלילות לפגישות אח"כ,אני מרגישה שחברה נפרדת מדי יוצרת מתח ,גם מיני,אבל גם מן תחושת יריבות,באים לפגישה כמו למלחמה (ואח"כ מרכלים עם החברות כמה הבנים בעולם דפוקים...) אז אני בטוחה שלא כולם יבינו את התחושה,ויחד עם זה בטוחה שזה נוגע בנקודות נכונות אצל הרבה אנשים. לא חושבת שצריך לערבב את תנועות הנוער,אבל צריך להיות עם פחות לחץ בקטע הזה ופחות לשים דגש על הנושא של הפרדה,לדעת לזרום ולהיות אנושי עם כל אדם,גבר או אשה,בבית בשכונה וביישוב (זה דבר שמן הסתם בא גם מהבית) ובגיל של שדוכים להעדיף מראש חברה מעורבת מלהסתמך על שידוכים. ולא דווקא בתור רווקי ביצה מיואשים אלא היישר מהמדרשה וישיבת ההסדר.אם הכל מתבצע בצניעות כמו שנעשה במפגשים בקיץ נראה לי שזה יותר רצון ה' מכל דבר אחר,לא פחות צנוע מלהחליף בחור כל שבועיים. (לא פונים אחד לשני באופן ישיר אלא רושמים למארגנים והם מצליבים את השידוכים.)ממליצה בחום על השיטה גם לצעירים ומלאי ההצעות שבינכם,הרבה יותר אפקטיבי,פחות מתסכל ובעיני גם הרבה יותר אמיתי.

אני בעד חברה מעורבתרות014

זה הכי טבעי.

ברור שצריך גבולות.

אבל חברה נפרדת לגמרי ממש קשה למצוא זיווג.

וגם קוראים דברים לא טובים בגלל ההקצנה..

אף פעם לא טוב לקחת משהו עד הסוף..

אלא לדעת את הגבולות ולחיות חיים נורמטיבים

חיים נורמטיבייםד.

לפני הנישואין זה בחברה לא מעורבת.

 

ואחרי - מעורבת עם אשתו.

 

זיווג בחברה לא מעורבת אפשר למצוא בקלות - כי לא חייבים למצוא מהיכן שאתה נמצא דווקא, אבל מי שמברר עבורך, אם לא פגשת בעצמך, עושה את זה עם נתוני פתיחה של אמת; אבל ב"מעורבת" מכירים לא רק אחד/ת... וזה מטשטש את ההבחנה אח"כ מי באמת מתאים ומוריד את רעננות הנישואין.  גם קל להגיד "צריך גבולות" - יותר קשה לבצע בדייקנות הנדרשת לכך שאח"כ הראש רענן לגמרי למישהו/י האמית/ית, מלבד הנזק והאיסורים שבעצם הקירבה היתרה.

 

דברים לא טובים לא קורים בגלל ההפרדה, כפי שהיה נהוג בכל דורות ישראל ככלל, אלא בגלל מה שבראש. "נפרדת" אינה אומרת שהאחרים חייזרים, ומחנכת גם לקראת נישואין בעיתו ובזמנו.

 

הרבה יותר דברים לא טובים קורים בגלל המעורב. כ"כ הרבה יותר - עד שיש כאלה שכלל אינם חשים כבר בלא-טוב הזה.. למרות שהוא יכול להרוס אח"כ נישואין נורמליים. חלק גדול מהריסת הנישואין בזמננו, בא לדעתי בגלל זה. בגלל שלא מגיעים לחתונה אל אחת/ד ויחיד/ה, מתוך מתינות ובירור אמת.

 

נכון מאד. צריך לדעת את הגבולות ולחיות חיים נורמטיביים. "נורמטיבי" - זה לא מה שהרחוב העכשוי מכתיב. גם לא את ה"הכי טבעי" (אלא אם כן מתכוונים טבעי - למה שבעלי חיים.. וגם שם זה לא כך..).

 

כששומרים על הטבע הטהור, ללא מעורבות של יצרים וכד', וקל וחומר כששומרים על הטבע הטהור שלנו, של עם ישראל - אז הנפרד הוא ה"טבעי" וה"נורמטיבי".

דן, תודה!נוצה ברוח

פשוט תענוג כל פעם מחדש לקרוא תגובה שלך!

 

תודה. גם לקרוא תגובה-לתגובה כזאת..ד.אחרונה
הוא סבבה והכלרקשאלה12

אבל פחות חכם ממני, 

אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד.

יש הרבה סוגי חכמה בואי תדייקי במה את מרגישההפי
את הפער
ידע עולם, הבנה רגילה, יכולת לימודית.רקשאלה12
אני חושבת שאם זה דבר שאת שמה על דגשהפי

וזה חשוב לך .

וזה מערער לך על דברים אחרים שאת אוהבת בו

זה חשוב לשים לב .

בסוף האישה צריכה להסתכל על בעלה ולחשוב ואי זכיתי. מתוך כך תצמח זוגיות שהיא בריאה הוא ירגיש שאת פשוט מעריכה אותו וגבר שמרגיש הערכה מאשתו זה גבר שהוא חתיכת גבר וזה זכייה בלוטו 

את ממש צודקתרקשאלה12

הבעיה היא שאני לא יודעת עד כמה זה מערער או לא מערער

ולא בא לי להמשיך לצאת תקופה ארוכה ואולי גם להתאהב בטעות ואז יהיה לי קשה לפעול באופן ריאלי.

 

השאלה היא כנראה מה בעצם הסיכוינקדימון
כמו שאת מכירה את עצמך, מה יותר סביר שתהיה התגובה שלך והיחס שלך בעוד תקופה?

מפריע לך שהוא כנראה פחות חכם כי יש לך תפיסה על חכמים או כי יש לך תפיסה על גברים ותפקידם בזוגיות? 

יש לי תפיסה על חכמים יותררקשאלה12

אבל בתור חברה הוא יכל להיות לי ממש סבבה,

כי מחברה אני לא מצפה למשהו משמעותי מעבר לבת שיחה כיפית נחמדה וכו' וכו'

בתור בעל אני מצפה למישהו שיהיה יותר דומה לי ומוכשר/ חכם לפחות כמוני

 

לא להמשיךפשוט אני..

לא כי הוא פחות חכם ממך,

ולא כי אין נושאים שבהם חכמתו עולה על שלך,

אלא כי העובדה שזה מה שאת חושבת עליו - אומרת לדעתי ששום דבר טוב לא ייצא מזה.


 

אם תיפרדו אז תיפרדו,

ואם תישארו אז את תמיד תרגישי התנשאות כלפיו, או שתרגישי שאת עשית לו טובה שהתחתנת איתו, או שבעוד כמה שנים תראי מישהו גאון בעבודה ותגידי לעצמך ''אוף למה התפשרתי'' בצירוף קנאה קלה.


 

 

אהבתי את הגישה, תודה!רקשאלה12

באמת זה החשש שלי, שלא אעריך אותו מספיק ואתבאס כל פעם שמישהו קרוב אלי מצליח ובעלי לא...

 

..אני:)))))

הדברים שאמרת הם לא הדברים הנכונים שצריך להסתכל עליהם כדי לדעת אם להמשיך או לא.

 

היא יכולה לחשוב שהוא פחות חכם ממנה כי זה נכון עובדתית ועדיין להרגיש שיש לו הרבה דברים לתרום לה, הרבה איכויות שלא קשורות בהכרח לרמת משכל שלו. 

 

השוואות תמיד יכולות לקרות גם אם מתחתנים עם האדם שלא היה לנו שום ספקות לגביו בשעת ההחלטה, כי אף אחד לא מושלם וכי תמיד יהיו יותר טובים.

אני זוכרנקדימון

שהשף מושיק רוט אמר פעם בבכי נרגש שאישתו (קוראים לה שירן) היא האדם שעושה את מושיק אדם טוב יותר בחיים, בעבודה, בזוגיות, במשפחה.

 

אני לא יודע אם אעמוד בזה בעצמי, אבל אני עדיין חושב שזו תובנה חזקה מאוד.

מה זה אומר?רקשאלה12

בסוף זו עבודה שעושים עם מי שבוחרים להתחתן איתו, לא?

לא עם כל מדויט רנדומלי...

את צודקת לגמריהפי
המדויט הוא עדיין בבדיקה הוא אופציה הוא לא חובה . 
נכון, אני חושבת שההערכה מתחילה בדייט עם אותו בחורנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:34

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:24

שיודע שמעריכים אותו על מה שהוא, מעצם היותו.  לא רק אם הוא יודע שפות/ מתמטיקה/ כללי....


 

שאדם מקלף רגע את כל הידע/ חכמה/ כשרונות

הוא מגלה את היסוד הראשוני שלו, ונראה לי שרק על זה לבד , יש מה להעריך .

הערכה כנה, חיוך אמיתי, מציאת חן אמיתית, מסוגלת להביא אדם לגבהים שלא חשב!! 


 

ואם אפילו על הראשונות בעייתי להעריך

אולי על האינטלגנציה הלימודית/שכלית/ אחרת יהיה קושי נוסף שאולי  או וודאי שישליך על יסוד האמת של החיים המשותפים. 

 

תחשבי על רבי עקיבא. רועה צאן  ראתה הו רחל שהוא צנוע ומעוּלה ובזכות שתי המעלות שהעריכה בו, נישאו. ההערכה התמידית גרמה לו להיות גדול הדור! 

אפשר לקחת את זה כדוגמא לזה שהערכה אמיתית, תורמת לביטחון העצמי וממילא למיצוי השאיפות לא משנה באיזה תחום. נתינה הדדית, כבוד והערכה תמידית- הדדית, יכולים לטפח את בני הזוג ולתרום הרבה מאד לשלום הבית ביניהם,  ולברכה בעקבותיו.

אני חושב שזה מבט על איכות לעומת כמותנקדימון

אבל קודם כל חשוב לי להבהיר שאני לא מזלזל באף אספקט שמישהו או מישהי רואים כמשמעותי בעיניהם. להיפך, דווקא בגלל שאני יודע שהחוכמה של הצד השני חשובה לי ומאוד, אז אני מניח גם את התובנה הזו של מושיק.


בעצם לא היה אכפת לו, כביכול, אם היא חכמה או יפה או עשירה או חברותית וכדומה (למרות שברור שיש לו עניין גם בדברים כאלה, אבל המבט הגדול הוא אחר). כשהוא רואה אותה הוא רואה מישהי עם איכות מוסרית עמוקה שמשפיעה עליו. הקשר שהוא מתאר הוא ברכה לא בגלל מה שהיא נותנת לו אלא בגלל מה שזה גורם לו להוציא מעצמו.


אבל זו באמת מעלה אדירה שאני לא בטוח שכולם מסוגלים לה, גם לא אני. אבל זה חזון יפה.

ברמה הטכנית, אני חושב שייתכן ופשוט-אני צודק. בטח אם זה דבר שבשורה התחתונה יביא לידי זילזול קבוע בו. בית אמור להיות מקום מוגן, שלפחות בו אפשר לקבל קצת כבוד קיומי (בין היתר). אם זה לא יקרה אז מלכתחילה זה נישואי אסון.

וואו, מדהים.רקשאלה12

מקווה שלפחות בתור נשואה אגיע למעלה הזו

אם אתמחפשת111

מעריכה אותו בכל זאת על שאר הדברים הטובים שיש בו- אין בעיה

אבל אם זה גורם לך לחוסר הערכה- בעיניי יש פה בעיה

אני לא מעריכה ברמה של הערצה כל כך מהר אנשיםרקשאלה12

אני לא מכירה אותו מידי לעומק

אם הקשר יעמיק ויתפתח אוכל לדעת אם אני מעריכה אותו על דברים אחרים ואם הרמה השכלית מפריעה לי

אבל זה בעייתי  לי מ2 סיבות:

1) אין בי רצון לצאת עם בחור תקופה ארוכה ואז להוריד, זה רק מכניס אותי לתסביכים וכשהקשר עמוק קשה יותר להיפרד.

2) אם אתאהב בו אז לא יפריע לי, אבל אחרי תקופה מהחתונה כשההתרגשות והנצנצים טיפה יורדים זה יוכל להפריע לי.

רק אם ההבדל קיצוני שקשה לכם לנהל שיחארץ השוקולד
עד כדי כך?רקשאלה12

לא קיצוני ברמה כזאת.

לא קיצוני בכלל.

אבל כן פער קיים

..אני:)))))

זה תלוי בעיקר בך.

עד כמה זה חשוב לך? עד כמה זה קריטי? האם זה תופס משקל כבד יותר מדברים אחרים?

וואו שאלה שקשה לענות עליהרקשאלה12

צריכה הרבה בירור עם עצמי

בטוחה שאם הייתי קצת יותר נואשת לחתונה אז הייתי מתגברת על זה.

אולי כי אני לא לחוצה בכלל, ויש לי עוד הצעות במקביל אז אני מתלבטת כי אולי יהיה מישהו טוב יותר.

מצד שני באמת יש לי איתו כימיה מדהימה והוא בחור לגמרי סבבה.

אבל לא בא לי שפתאום זה יפגוש אותי בכל מיני הזדמנויות ואני לא אעריך אותו מספיק

כי רוצה להעריך את בעלי הכי בעולם...

נשמע שתצטרכי איזון מאד עדין בין הדברים.נפש חיה.

בהצלחה רבה!


שאלות לעיונך-


תקשורת טובה ביניכם, יש?

את מוצאת בו שתי נקודות מרכזיות של טוב?

את מרגישה שאת מצליחה להעריך אותו בגללן?

הנקודות האלו , מבוססות או משתנות עם כל משב רוח? הכוונה - היום מעריכה ומחר מזלזלת... 

תודה על הנקודות שהעליתרקשאלה12

אברר עם עצמי 🙏

מרגיש ליהפי

מרגיש לי שלפעמים יש מסר שמאוד מעודד להישאר בזוגיות כמעט בכל מחיר, וזה קצת צורם לי.
 

אני אומרת את זה ממקום אישי שהתייעצתי עם נשים דוסות וכמעט התארסתי בגיל 21 מתוך תחושת לחץ  בין היתר בגלל מסרים ששמעתי מסביב מבנות, שהיום במבט בוגר אני מבינה שיש כאלה שנכנסו לנישואין מתוך לחץ ולא מתוך בשלות אמיתית(:

 

עוד נקודה חשובה לא פחות שמרגיש לי שלא מדייקים וחבל

לפני החתונה הוא עדיין אופציה, ולכן זה בדיוק הזמן לבדוק אם יש תקשורת, כימיה ומציאת חן. בעיניי, לא נכון להיכנס לנישואין בתקווה שהדברים האלה ייבנו רק אחר כך.

אחרי החתונה הוא כבר לא "אופציה" 

הוא בן הזוג שלך נקודה סוף פסוק.

 שם באמת עובדים על הקשר, מתמודדים, מתפשרים וצומחים יחד.

 אבל זה עולם אחר לגמרי. את הבסיס צריך להרגיש עוד לפני שמחליטים להתחתן.

 

(ב"ה בסוף החלטתי שלא שייך ובדיעבד הצלתי לעצמי את החיים )
 

בעיניי חשוב שכל אחת תקבל החלטה מתוך רצון, התאמה ושלמות עם עצמה, ולא מתוך פחד או לחץ חברתי או גרוע מכך נואשות. 

אם זה יגרום לךרקאני

להרגיש עליו התנשאות וזלזול, לא הייתי ממליצה להמשיך

אם את רואה שאת מרגישה כלפיו כבוד והערכה

אז לא רואה סיבה לא לנסות

 

 

גם לא עניין של התנשאותהפי

יכולה להגיד לך עלי שממש קל לי להתחבר לאנשים ולגברים .. ולא רע לי בכלל. .זה ממש לא אומר שכל אחד מהם הוא האחד .


 

אבל למרות כל מה שכתבנו לך את רשמת :

"אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד."

חשוב לי לחדד אף אחד לא מחליט לך חוץ ממך .

חשוב שתדעי את זה שאת ורק את אחראית הבלעדית להחלטות שלך.

את כל כך בטוחה ברמת החכמה שלו?פינג פונגאחרונה
נשמע מבין השורות שאת בשלב מאד ראשוני של קשר איתו. לא ברור לי שדיברתם מספיק שיחות עמוקות כדי להעריך את רמת האינטלגנציה שלו באמת, ייתכן שזה פשוט רושם ראשוני מטעה. אגב אני לא מבין מה כל כך גרוע שאת תהיי הצד היותר חכם מבין שניכם בזוגיות. כל עוד הוא לא פתי/כסיל/אויל זה שהוא לא נורא חכם זה לא בהכרח נורא. לא הייתי מכניס חכמה לרשימת 30 התכונות החשובות ביותר אצל בן/בת הזוג.מסופקני אם זה אפילו עובר את מקום 50 ברשימה כזו.

נשמע שבכל זאת משהו מפריע לך. אז קודם כל אני מציע לך לברר האם זה תירוץ שאת מתרצת לעתמך על מנת לסיים קשר שאת לא כל כך רוצה בו, או שזו באמת שאלה נקודתית שאם תכריעי בה לקולא ותצליחי לשחרר היית שמחה להמשיך עם הבחור.


בלי קשר, השאלה עד כמה להיות עם יד קלה על ההדק לפסול על עניינים כאלה מושפעת מאד מגילך, כמה הצעות רלוונטיות את מקבלת, כמה לחוץ לך להתחתן בקרוב, וכמה משאבים (נפשיים בעיקר) את תבזבזי להערכתך אם תאמצי מדיניות פסילות כזו או אחרת.


המלצות או דיס המלצות על אולמותארץ השוקולד

אלגריה,

הרמוניה בגן,

נסיה,

ארץ.

(לחורף)


כמו כן, האם אתם יודעים אם מומלץ או לא לפנות דרך סוכנים כגון מאורסים-מאורסות או אחרים?

מושלם!!!!!!הפי

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

ארץ זה גן אירועים (יש אולם בפנים, ישיבה בחוץ)נפש חיה.

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.


בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

אם זה גן אירועים זה אומר שאין אפשרות של בפנים?ארץ השוקולד
תודה
אני לא זוכרת איך החלוקה וכמה מקום יש בפניםנפש חיה.

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

תודה, אשאלארץ השוקולד
קיוויתי שיש אנשים עם ניסיון גם ולא רק כאלה שמנסים למכור.
אז שאלתי, עושים שם חתונות חורףנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:58

האולם קטן, 400 - 350 איש.

מה באמת יש אופציההפיאחרונה

שלא יהיה אופציה בפנים?

אחי התחתן בנסיה.ענבל

בס"ד

 

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

 

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

תודהארץ השוקולד

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

מה עושים עם הלחץ שמשתלט לי על הגוףלחוצת חתונה

לפני דייט ראשון, כשהעניינים נהיים רציניים, וגם לפני רגעים גורליים אחרים בחיים

אני ממש בלחץ, לא חרדה, אלא מתח חזק מכובד ההחלטות, מהסיכונים והסיכויים.

והלחץ הזה משפיע על כל הגוף.

בעיקר כאבי בטן. חוסר תאבון רוב הזמן, אבל עדיין יש מידי פעם תחושת רעב שמכריחה אותי לאכול קצת ואז הבטן עוד יותר מתבלגנת.

תחושה של מתח פיזי ומופשט במרכז הגוף ולפעמים גם בידיים וברגליים.

קשה להרדם ממחשבות ומתח פנימי.

אני אוכלת פחות מהרגיל, מרגישה לא בטוב, וקשה לי מאוד להתרכז ברמה שזה פוגע לי בלימודים.



מה עושים עם זה? זה מוכר? יש דרכים להרגיע את הגוף?

בדרך כלל אני בן אדם מאוד הגיוני, בשליטה, אבל הגוף ככה מגיב ללחץ בלי לשאול אותי

תודה רבה!!(:אני:)))))

על שמירת נגיעה (כן, אני מניח שלחלקכם זה נדוש)מתוך סקרנות

אני, חרדי במקור, וכיום, ברוב הדברים נוטה יותר לכיוון הדתי/דתי תורני, דווקא כי בהרבה מובנים הדתיות שלהם נראית לי חזקה, אמתית ואותנטית יותר.

 

אבל אחד הנושאים המאתגרים, הוא נושא "שמירת הנגיעה", יכול להיות שלחלקכם זה נושא נדוש, אבל אותי מפתיע היחס הרווח ל"שמירת נגיעה", כאילו מדובר באיזו חומרה בסגנון של הקפדה על צאת השבת לפי ר"ת וכיוצא בזה.

 

הנה דוגמאות:

 

 

 

 

למיטב הבנתי, נגיעה של חיבה בנידה היא איסור דאורייתא, ואם אני זוכר נכון, לפי המשנ"ב זה יהרג ואל יעבור (יכול להיות שלא זוכר נכון).

אני מפספס פה משהו?

 

אני לא בא להוכיח, וגם אני בעצמי לא צדיק גדול, אבל עדיין הנושא מאתגר ומעסיק.

 

 

שיטת השוברים, בקרוב אצלנו. אמן.משה
שואל מתוך ענייןאריק מהדרום

יש כאן ביקוש למאמנים לחתונה?

וכמה אתם משלמים למאמן אם כן?


אין לי קשר לפרסום בערוץ 7, שואל מתוך עניין.

לאהפי

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

אני מעריך שמתחילים לצרוך את זהפתית שלג

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

לא לקחתי, אבל ממש לא מזלזלadvfb

ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.

לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.

לאLavenderאחרונה
לא יודעהפתק

בן עשרים.
ש"ב.
רוצה להקים בית. מרגיש מוכן. 
עם מי אני מדבר? מה אני עושה?

חמור מאוד מה שאני שומע פהנקדימון
הצעותהתלמיד העייף

בטוח שיש כאן כאלה שהתמודדו עם התקופה שאני מתמודד בה חוסר הצעות במשך תקופה ארוכה נרשמים לשדכן ממלאים פרטים עושים שיחה ואז? דממה אין מי לדבר מחכים ומחכים בזמן הזה מתפללים עושים חשבון נפש סגולות ומה לא? אבל ההצעה מרגישה רחוקה מלהגיע מה אתם עשיתם בתקופות האלו זה פשוט מגיע באמצע ללא הכנה מראש יוצאים תקופה ארוכה יש הצעות זורמות ואז ביום בהיר אין שום דבר מחכים מחכים כבר חודש חודשיים וכלום כמובן זה לא מרכז היום יושבים לומדים הראש בתורה אבל הלב מצטמק שהסדר מסתיים שהיום מסתיים והצעה מניין? הרצון להתחתן להקים בית כל כך גדול שזה כבר מצער לחיות ככה שאפילו את ההתחלה את הנסיון אין, והייאוש בפתח כי ניסת לפנות לכל שדכן מתאים חברים עם פוטנציאל אברכים בישיבה ואין כלום

מה אתם עשיתם?

זה מגיע בגליםפתית שלג

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

 

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

מסכימה. שדכנים, שגרירים, קבוצות וכותפוחית 1
אמרת שבזמן שנפגשת הגיעו הצעות. תחזור למציעיםיהודי שואף לטוב

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

שאלה אישיתמאור אדרי
עבר עריכה על ידי מאור אדרי בתאריך א' באב תשפ"ו 17:10

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

מעולם לא שמעתי שבציונות הדתית זה שיקולהסטורי
טוב, לא ממש מעולם, פגשתי כמה טפשים, אגב מכל העדות, שהנושאים הללו הטרידו אותם. אבל כמעט כל חבריי ממש לא הוטרדו משאלת העדה של מי שמציעים להם.
מנותק מאד. ודאי שקורה.יהודי שואף לטוב
גם אשכנזים לא בראש של אנשים כל הזמן, גם אחריהם לא תמיד רודפים.
זה נכון - יש חבר'ה שחובים יבוש מכל הכיווניםהסטורי
אבל (כמעט) מעולם לא שמעתי שעדה זו שיקול בציבור הציוני דתי.
במחילה, שטויותשלומית.אחרונה

להרבה אנשים יש תקופות יובש בהצעות מכל שיוך עדתי ומגזרי.

ייתכן שיש יותר ופחות אבל כנראה שסתם לא יצא לך לשמוע

גר/ חוזר בתשובה הם לא עדהאשר ברא

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.


בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:

תה בבונג (קמומיל) מרגיע וגם בריאאורין
אולי זה נשמע מוזרהפי

אבל להאמין גם בלב וגם בשכל

שה' אחראי לזה מההתחלה ועד הסוף

ברגע שתשליך על ה' באמת תרגיש את זה יותר

אפילו תגיד תודה על זה שאני רווק אבא תודה על זה שאני רווק . 

בהמשך לשרשור שליאשר ברא

לא יודעת איך מוסיפים כאן.. אבל זה היה הדיון על האור והעוצמות שלי.


לענייננו.

יוצא לי ללמוד הרבה על נושא השידוכים וזוגיות, גם כי זה חשוב לי מאוד. ובעיקר כי לא הגעתי מבית שיש לו מודל כ"כ בריא לחיי נישואין.

אחרי שהייתי קצת בסערת רגשות בחוויה שלי שם..

נרגעתי והתחלתי לעשות קצת חשבון נפש עם עצמי.

והמסקנה הברורה היא שאני 'מבטלת את הנשיות שלי' ואז מלכתחילה לא נותנת לאיש להשפיע משהו.

שוב זה יושב שם על איזשהו שורש שנמצא בתהליך פירוק תודה לה'.


אז השאלה, לא יודעת אם היא מכוונת רק לנשים-

או שהיא מחולקת.

מה זה להיות אישה נשית? במובן הרגשי.

איך זה בא לידי ביטוי? איך אפשר להתחבר יותר לצד הזה שבי? (שנפגע קצת בדרך בעקבות כל מיני דברים).


בסוף באמת רואה בחוש איך ככל שאני עושה יותר עבודה עם עצמי לפרק את החסמים מגדילה בי את הרצון להתחתן וגם מרגישה שיותר מדוייקת לעצמי, מי אני. מה אני רוצה..

אולי זה גם רלוונטי לכל השאלות כאן על איך להגיע להצעה רלוונטית.

לכתחילה וגם תוך כדי, להתקלף מהקליפות הגנה של עצמנו ולהבין כמה עבודה עצמית עוד לפני שהחצי מגיע חשובה מאוד!

בגדול, אלו דברים שאמורים להיות טבעיים ופשוטיםמתוך סקרנות

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.


אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.


לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.


ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.


יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).


למה את מתכוונת כשאת אומרת נשית?אונמר

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

 

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

 

 

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

יפה שאת ככה עובדת עם עצמךנוגע, לא נוגע

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.


צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.


אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.


קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.


יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".


אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.


אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.


ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".


יש דמיון בין אישה לילד קטן?!חושבת בקופסא

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

 

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

 

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

 

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

 

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

תכתבי מה שבא לך, אבל אל תהפכי אחרים לאיש הקש שלךנוגע, לא נוגעאחרונה

ואל תוציאי דברים מהקשרם

 

רק שתדעי, שרוב הבתים לא בריאים במובן של גבר-אישהמשה

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

 

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

משה אני מסכים חלקית. כי איפה עובר הגבול?והוא ישמיענו

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

יש המון תיאוריות על גבריות ונשיות וזה מעולהadvfb

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

 

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

ממליץ מאוד על התכנים של יהונתן ומרים קלייןהסטורי
שעוסקים הרבה בכיוונים הללו.

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

קראת את "לדעת להיכנע"?זיויק
אהבתי את השאלהPaslash

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.

אולי יעניין אותך