זה לא אילולי הפעילות הם לא היו נפגשים זה פשוט איך שהקב"ה רוצה שהם יפגשו.

בתור אחד שגר בישוב כזה שחי בחברה נפרדת לאט לאט יש יותר ויותר זוגות ישוב.....והם הכירו בצורות שונות ומשונות.
משידוך ועד להיות באותו צוות בבנ"ע ביחד.

מלא דרכים יש לקב"ה לסובב את השידוך......אבל רצון ה' הוא שנחיה בחברה נפרדת.


ולגבי חתונה.....ראוי להפריד כמה שיותר.
הסיבה הכי פשוטה היא שכך כתוב בהלכה שאין לברך שבע ברכות במקום מעורב.

כמובן-חוצמיזה שאני לא גרה ביישוב =]

על כל זוג שיוצא מהתנועה התחתנו ב"ה יוצאים בערך 12 זוגות שהכירו בתנועה וביזבזו את זמנם לריק ביחד.

נכון שמרגש להכיר ככה ולהתחתן, אך הרבה סתם יוצאים תקופות ולא מתחתנים. לא צריך לתת לילדים בגיל הזה לארגן לעצמם את העתיד בנושא..

כלומר, על כל קשר שמצליח מנסים להפגיש עוד 30 וזה לא הולך.

אני לא זוכר מאיפה לקחתי את הנתון הזה, אבל אם כן - הנתון שלך מבנ"ע סביר לחלוטין.

ובטח שאין זה תפקידך להחליט איך ייפגשו.

צריך לעשות מאמצים. החיסרון העיקרי של חברה נפרדת, הוא רווקות מאוחרת.

ולזה- צריך למצוא פיתרון

"רצון ה' הוא שנחיה בחברה נפרדת"- לא נראה לי. יותר נכון להגיד שה' רוצה שנחייה בקדושה ובטהרה.

ובעייני- דייטים זה לא יותר טהור מלפגוש מישהי בבני עקיבא.

וסלח לי אבל שתדע לך שאולו שיותר סובלים מרווקות מאוחרת אלו חבר'ה שגדלו דווקא מחברה מעורבת.

-"רצון ה' הוא שנחיה בחברה נפרדת"- לא נראה לי. יותר נכון להגיד שה' רוצה שנחייה בקדושה ובטהרה.-

מה שכתבת הוא בדיוק מה שכתבתי לחיות בקדושה ובטהרה זה אומר חברה נפרדת זה הקדושה והטהרה שהקב"ה רוצה שנחיה בה.

וחוץ ממני יש רבנים ומנהיגי תנועות נוער ששוברים את הראש איך לפתור את הבעיות 
בתקשורת בין המינים שנוצרה בעקבות הפרדת תנועות הנוער.

לכל מנהיגי התנועות הנוער להפריד את התנועות שלהם לגמרי.

או לפחות בסניפים שאין בהם צורך של ממש שיהיה עירבוב בין המינים.


וזה ממש לא פירוש שלי.

לא שמתי לב שבחברה מעורבת מצב הרווקות טוב יותר

ואולי אפילו להיפך...

כן- אני רצינית

אמרת "דיון הלכתי"

קדימה תביא לנו פה שניים- שלושה מקורות או לינקים לספרי הלכה או שו"ת (שות רציני - לא "שות מיסרונים")

בנושא

(רצוי ממגוון פוסקים, אבל אפשר אחד של אותו פוסק... )

לא שאנחנו פה פוסקי הלכה

אבל להגיד "ככה ההלכה" זה טיעון שטוח מידי

זה חצי נכון

כלומר המציאות שיש היום- שחברה מעורבת זה גילאי 14-18 נניח (נניח- אוקי? הללכה גסה.)

זה בדיוק הגלאים שהכי בעולם צריך להיות נפרד!

הגיל הכי טיפש-עשרה שהראש מלה הורמונים, בנים-בנות זה שטויות לא יעילות (הכללה) ,

בני אדם מכלים את מירצם על "לצאת נראים טוב" במקום על "לעבוד להיות באמת טובים"

האישיות עלולה להתגבש- עקום קצת...

ואם יווצר קשר- מה יעשו? יחכו 100 שנה עד שיהיו בגיל כדי להתחתן? חבל קצת....

אבל אחרי זה- כשמגיע גילאי 18-20-22-24

שבהם באמת רלוונטי להכיר ויש בזה טעם ותועלת וברכה

אין את ה"מסגרת" בשביל זה!!! (לא כולל ביצות, סטודנטים ושאר ירקות)

ופה- לדעתי- הבעיה

ופה -לדעתי- הפורום שלנ"ו -מנסה לעזור משו...

יצר הרע עובד חזק מאוד גם בגילאי הנעורים וגם בגיל הבגרות. זה נסיון שעלינו לעמוד בו ונעמוד בו.

ואני לא נכנסת לדיון על חברה מעורבת\ נפרדת

חברה נפרדת לא מעכבת חתונות, ובמילים אחרות- הבעיה של הרווקות המאוחרת היא הרבה יותר מורכבת מכדי שנוכל להשליך את כל האשמה על "החברה הנפרדת".. 

ה' גילגל את זה כך שיכירו בדרך הזו, לא חושבת שמתוך זה אפשר להסיק כך או אחרת..

בתור אחד שיצא מחברה סגורה לחלוטין,

לחברה חילונית פתוחה לחלוטין,

יש לי תובנה רצינית בעניין,

בגיל הנעורים כלומר- עד גיל 19 בערך,

ממש לא שייך לערב בין בנים לבנות,

אבל דווקא אח"כ יש עניין כן לייצר אפילו במתכוון,

פעילויות התנדביות וכל מיני דברים כאלו- מעורבים.

מכמה סיבות:

1. קודם כל ברמה ההלכתית, אני חושבת שזאת בעיה חברה מעורבת, ומי אני? הרבה מאוד מאוד רבנים אומרים את זה. וגם אם חברה מעורבת היא לא עבירה על הלכה ספציפית, היא גורמת להמון בעיות ובהכרח שגורמת לעבירות רבות על ההלכה.

2. כנ"ל ברמה הרעיונית, חברה מעורבת לא נכונה. לא מפתחת נכון את הגברים ונשים. מחקרים מראים את זה. גברים ונשים הם לא אותו דבר,והם צריכים לגדול ולהתפתח בנפרד, כדי שהם יתפתחו בצורה האידיאלית.

3. וחוצמזה, שבקשר לעובדות שלך אני חולקת. ברור שיש הרבה שהכירו דרך חברות מעורבות וכו', סליחה על ההשוואה, יש גם כאלו שטסו להודו, עשו חורים בכל מקום אפשרי, גידלו שיער, ראסטות, שרוואלים, וכו', ודרך שם חזרו בתשובה והכירו את האישה שלהם. אידיאלי? ממש לא!

4. כולנו יודעים שכמה שיוצאים זוגות נשואים מבנ"ע, יש גם הרבה מאוד שבסוף לא מתחתנים, וגורמים לשבירת לב לשתי הצדדים, וזה כמובן רק במקרה הטוב מאוד!

אם אנחנו עושים מה שד' רוצה איתנו, וחיים כמו שאנחנו מאמינים, הוא ידאג שכל אחד יכיר את זיווגו. והציבור החרדי הוא הוכחה טובה לכך (שהם מכירים את נשותיהם למרות שהם לא חיים בחברה מעורבת..) כנ"ל בחברות דוסיות יותר- נפרדות.

בשורות טובות! ושנזכה לחיות באור ד' תמיד!!

לבבות שבורים יוצאים גם מדייטים... ככה שזה לא משנה. מה שכן משנה, שההכירות דרך בנ"ע ודומיו,

היא יותר נורמלית מדייט.

"אם אנחנו עושים מה שד' רוצה איתנו"- מי אמר לך שרצון ה' הוא לא שתכירי את בן זוגך בבני עקיבא?

לא ניכנס פה לסוגייה של בטחון והשתדלות (שראוי לפתוח עליו שרשור בפני עצמו), אבל זה לא כזה פשוט.

דבר אחרון- ההשוואה לציבור החרדי אינה שייכת בכלל, וטחנו את הנושא הזה פה-

כמה דברים על קצה המזלג-
אין שום הוכחה לכך שחיי הנישואים של החרדים טובים יותר משל ציבורים אחרים, וגם אם אחוזי הגירושין 
שם נמוכים- לא בהכרח שזה מצביע על איכות, אלא יותר על סטנדרטים חברתיים נוקשים.

במילים אחרות-  גרוש חרדי- אדם החשוב למת.

אני ישמח לפרט, אבל אין לי כח עכשיו...

קראתי את כל הדברים שלך, עם חלקם הסכמתי, ועם חלקם לא ממש-

בקשר ללבבות שבורים כתבתי לבבות שבורים כי השתדלתי להיות עדינה. (והוספתי שם שזה רק במקרה הטוב מאוד) ברור לכולנו שהרבה מאוד פעמים (מכלילה מאוד) חברה שם נופלים, ומגיעים למצבים גרועים מאוד.. ולגבי הדייטים, אתה צודק, גם דייטים שוברים לבבות, אבל זה קורה בגיל שמתחילים לצאת, וזה חלק מתהליך ואם זה קורה בבנ"ע, זה מתחיל כבר בגיל 15, הרבה יותר ללבות נשברים כי באמת בגיל הזה הרבה פחות יודעים..

זה אולי נשמע פילסופי. אבל זאת המציאות.

אני מאמינה שרצונו של ד' יתברך הוא לא שאני אכיר את בן זוגי בבנ"ע, כי הרבנים שאני הולכת עפ"י לא מתירים כזאת חברה. מבחינתי, רבנים מייצגים את רצון ד'.

אתה צודק אולי שהדוגמא של החרדים לא מתאימה בדיוק. אבל גם ב"ציבור שלנו", יש הרבה מאוד שמכירים לא דרך בנ"ע, ובלי שהם חיו בחברה נפרדת. דוגמאות ניתן לראות אצל הרבה חברות שלי. ובכלל, ההכללה הזאת, שכביכול אי אפשר להכיר (אני יודעת שאני מגזימה) לולא בנ"ע, היא קצת בעייתית.

ודווקא מהסיפור של ~nhykb~, אפשר לראות שד' מסדר את כל העניינים, למרות שהם חיו בחברה נפרדת, ד' דאג שהם יכירו אחד את השני.

לגבי זה שההכרות בבנ"ע יותר נורמאלית בדייט.- רובנו (כולל אותי..) היינו חולמים להכיר את הזוג בצורה מיוחדת. יפול לי הכרטיסיה והוא ירים. נתנדב ביחד, וכו'.. כמה רומנטי.. מזדהה לגמרי. אבל זה רק לגבי שלב ההכרות. הרב יהושע שפירא אמר (ניתן לשמוע את השיעור באתר ישיבת ר"ג) שבסופו של דבר, בחיי הנישואין, ובשלום בית, אין הבדל בין זוג שהכיר ב"שידוך", לבין זוג שהכיר בדרך יותר מקורית. למרות שהיינו חושבים שמי שהכיר בדרכים החלומיות, יהיה לו יותר קל, אז לא. הוא אומר שזה לא ככה.

[בכללי מומלץ לכולכם לשמוע את השיעור של הרב יהושע על דייטים, שידוכים וכו', כאמור נמצא באתר של ישיבת ר"ג, בלנ"ד אביא קישור מתישהו..]

בהצלחה, ושוב בשורות טובות!

אבל אל תקפצו עלי, בסה"כ צריך להפריד בין רב לרבש"ע. זה כל הכוונה.

שואפת, את יכולה להגיד שד' מסדר את העניינים. זה עדיין לא סותר שצריך להתאמץ. ולהתאמץ בעיני, זה גם לגרום שיהיו מסגרות שבהן יוכלו להכיר בנים- בנות, ולא בגיל תיכון. ומה לעשות, שאין מסגרות כאלו מספיק, ולא עושים מספיק מאמצים בציבור שלנו כדי ליצור כאלו... אז לכי ותגידי לרווקים מתוסכלים שטוב שהם חיו בחברה נפרדת...

1. הבעיה עם חברה מעורבת היא בלשון ההלכה "קלות ראש", כלומר חוסר רצינות.

והאמת שאני הייתי אומר שחברה שמרכז הווייתה הוא קלות ראש, נוח לה שלא תתקיים משתתקיים - שהרי שום תועלת לא תצא מזה.

2. נכון (בוודאות) לגבי מערכת החינוך ונכון לגבי דברים מסויימים.

באופן כללי - יש אנשים שחברה מעורבת הזיקה להם ויש כאלה שהפוך.

3/4. שבירות ותקלות יש גם בדייטים, אמנם מדובר בתקלות מסוג אחר.

שהפרדה בין בנים ובנות החל מגיל 10 בערך תורמת לעליה ברמת הלימודים וההקשבה בשיעורים.

כל השאר הוא עניין של אופנה והשקפה.

אני בטוח ומאמין כי הורי (וגם הוריהם שלהם) צמחו וגדלו והתפתחו בהתאם לרצון ה' והיו לבני אדם טובים וראויים בהחלט למרות שלא גדלו במערכת חינוך נפרדת.

שונה

הרבה הלכות לא נשמרו אז (חבלי ךידה של חזרה לארץ..)

וחוץ מזה-

לא היה אינטרנט ופריצות ברמה כזו!!

יותר.

לכן  יש סיבה להוסיף גדרי צניעות

(למרות שזו גם סיבה לתת "חסינות" ולחנך להתמודדות עם היצר!

זה נשמע קצת מטומטם אבל זה ככה...

לא ראיתי שביישובים ששם הנוער מעורב אחוז הנישואין גבוה יותר.. להפך.

האם הימנעות מחברה מעורבת היא הדרכה כדי להימנע מאיסורים(קלות ראש, הרהורים וכו')

או שמא יש איסור בעצם העירוב   יצא לי לקרוא לא מעט בנושא ועדיין לא הצלחתי

להשתכנע בצורה ניצחת לשום כיוון. אשמח אם תאיר את עיניי...

כמישהי שדווקא הסתובבה בחברה מעורבת ומכירה כמה זוגות שיצאו הרבה זמן לפני שהם התחתנו, אני רוצה להגיד כמה דברים בנושא:

א) זה ממש לא מחייב: יש כמה זוגות שהתחתנו די מהר, אך רובנו עדיין לא ;)

ב) לזוגות שכן- היה נורא קשה, וראיתי את זה. מדובר בקשר של 5 שנים (לא מגזימה). מבחינה הלכתית- ראיתי בעצמי כמה היה להם קשה בעניינים כמו שמירת נגיעה, ייחוד וכו'. תנסו להיות בקשר רציני 5 שנים ולשמור נגיעה במהלך כל התקופה...

ג) הם גדלו ביחד, עברו את הכל ביחד: שירות לאומי, ישיבה, צבא... כל אחד ויתר על הרבה דברים (עוד שנת שרות, עוד זמן בצבא, תפקידים יותר טובים בצבא, פסק זמן לפני שמתחילים ללמוד...) כדי שיאכלו להתחתן, והם התחתנו בגילאים צעירים. במקרה של זוג אחד הבחור עדיין היה בצבא, והיה מגיע הביתה פעם בשבועיים. בשבוע שהוא לא היה מגיע- הוא היה בשטח 4 ימים רצוף ולא יכל אפילו לדבר בטלפון. זה בכלל לא פשוט.

ד) לדעתי, כל העניין של החברה המעורבת זה לא נכון ולא בריא, למרות שיש מי שטוען שזה כן חשוב שנהיה חשופים אחד לשני. לדעתי זה יותר מזיק בגיל הזה מבחינה נפשית. מדובר על ילדים קטנים, בגיל 14 או 15, בגיל שהם בכלל לא יציבים, לא יודעים מה הם רוצים בחיים- וכבר חווים דברים של מבוגרים, עם כל הדרמה שמגיע עם זה, וזה מיותר! למה להריץ את העניינים? תהיו ילדים, תיקחו את הזמן. תעצבו את עצמיכם, בלי לחץ- לא מדלגים על התהליך הזה, זה יגיע בסופו של דבר, כל אחד יעבור את זה. אך לא לדחוף את עצמך לתוך זה לפני שאתה בשל לזה.

גם אוסיף שאני עדיין צעירה יחסית, אך מכיוון שהסתובבתי בחברה מעורבת בתיכון- אני מרגישה שהתחלתי את התהליך של בחירת בן זוג לפני 7 שנים. ואני עייפה. אני מתייאשת. וזה פשוט חבל... 

מה עם כל שאר איסורי תורה שעוברים עליהם בחברה מעורבת?

מה זה "חברה מעורבת-לכתחילה"?

זה אסור לגמרי..

לענ"ד.

תסתובבי בביצה בקטמון ותגלי כמה הערבוב הזה גורם לכל כך הרבה חברה' טובים לאבד את הצפון ולא להצליח להחליט.

בנוסף הבעיה בחברה מעורבת היא בעיה הלכתית שרוב הרבנים אוסרים אותה גם אם היא מביאה לכמה דברים טובים.

אני מכיר אישית זוג שנפגש בכיכר החתולות כששניהם היו מסוממים והאהבה עזרה להם לצאת מהסמים לשקם את עצמם ולהתקרב לה'.

זה סיפור יפה אבל הוא לא הוכחה שכדאי להסתמם ולחפש אהבה בכיכר החתולות....

כנ"ל פה - זה שיוצאים דברים טובים ממציאות מעורבת זה לא מתיר את הדבר שהוא אסור מיסודו.

ולגבי החיפוש אז אל תדאגי לרבשע יש את הדרכים שלו להפגיש זוגות. אם תבצעי מחקר תראי שרובהחברה' שלא מצליחים להתחתן בציבור שלנו גדלו במציאות מעורבת (נוער ישוב, תנועת נוער מעורבת וכו') ואצל החברה' שגדלו בנפרד זה פחות נפוץ.

מנסיון.

גם אני גדלתי בחברה מעורבת, עם כל החסרונות ועם כל החוויות שבדבר.

והיום אתה מגלה כמה זה היה די מיותר.

אדם שעסוק בגיל 17 בשטויות פחות ממצה את עצמו ואת יכולותיו.

מי לא מכיר את החבר'ה שכל התיכון הסתובבו עם הפלא ביד שכאבה להם מרוב SMS לחברה שלהם, או שפספסו אורעים חברתיים בגלל שיצאו עם מישהי וכו'.

ובמקום להשקיע בעצמם הם השקיעו באיזה מישהי שלרוב בד"כ נפרדים ממנה באזור השמינית \ שיעור א...

כמה שזה נראה ונשמע זוהר בכזה גיל, זה כ"כ מיותר.

אנשים יוצאים מהדברים האלה בעיקר מבולבלים..

גדלתי בחברה נפרדת וכל חיי,עד עכשיו (בת 26),אני לומדת,ועובדת בעיקר עם בנות ,תמיד זה היה נראה לי אידיאלי ונכון,אבל תמיד היה לי מאד קשה ולא טבעי להפתח בפגישות,בקיץ הלכתי לארוע נפלא שארגנו אנשים צדיקים משילה,בו נפגשו בנים ובנות לשלושה ימים ונוצרה,אם תרצו להגדיר את זה ככה,מעין חברה מעורבת,היה לי ברור שיהיה לי מאד קשה ומביך להיות בכזאת סיטואציה,אבל זה דווקא פתח אותי ועשה לי סוויצ' גדול בתפישה,קלטתי שהיחס שלי לבחור בפגישה הוא רק ברובד של אשה -גבר,דבר שיוצר מתח ומבוכה ופחות פתיחות,במפגשים הלא מחייבים האלו הרגשתי הרבה יותר בנח ויכולתי לראות את הצד המשותף ביננו,כולנו בני אדם, ולבוא בקלילות לפגישות אח"כ,אני מרגישה שחברה נפרדת מדי יוצרת מתח ,גם מיני,אבל גם מן תחושת יריבות,באים לפגישה כמו למלחמה (ואח"כ מרכלים עם החברות כמה הבנים בעולם דפוקים...) אז אני בטוחה שלא כולם יבינו את התחושה,ויחד עם זה בטוחה שזה נוגע בנקודות נכונות אצל הרבה אנשים. לא חושבת שצריך לערבב את תנועות הנוער,אבל צריך להיות עם פחות לחץ בקטע הזה ופחות לשים דגש על הנושא של הפרדה,לדעת לזרום ולהיות אנושי עם כל אדם,גבר או אשה,בבית בשכונה וביישוב (זה דבר שמן הסתם בא גם מהבית) ובגיל של שדוכים להעדיף מראש חברה מעורבת מלהסתמך על שידוכים. ולא דווקא בתור רווקי ביצה מיואשים אלא היישר מהמדרשה וישיבת ההסדר.אם הכל מתבצע בצניעות כמו שנעשה במפגשים בקיץ נראה לי שזה יותר רצון ה' מכל דבר אחר,לא פחות צנוע מלהחליף בחור כל שבועיים. (לא פונים אחד לשני באופן ישיר אלא רושמים למארגנים והם מצליבים את השידוכים.)ממליצה בחום על השיטה גם לצעירים ומלאי ההצעות שבינכם,הרבה יותר אפקטיבי,פחות מתסכל ובעיני גם הרבה יותר אמיתי.

זה הכי טבעי.

ברור שצריך גבולות.

אבל חברה נפרדת לגמרי ממש קשה למצוא זיווג.

וגם קוראים דברים לא טובים בגלל ההקצנה..

אף פעם לא טוב לקחת משהו עד הסוף..

אלא לדעת את הגבולות ולחיות חיים נורמטיבים

לפני הנישואין זה בחברה לא מעורבת.

ואחרי - מעורבת עם אשתו.

זיווג בחברה לא מעורבת אפשר למצוא בקלות - כי לא חייבים למצוא מהיכן שאתה נמצא דווקא, אבל מי שמברר עבורך, אם לא פגשת בעצמך, עושה את זה עם נתוני פתיחה של אמת; אבל ב"מעורבת" מכירים לא רק אחד/ת... וזה מטשטש את ההבחנה אח"כ מי באמת מתאים ומוריד את רעננות הנישואין.  גם קל להגיד "צריך גבולות" - יותר קשה לבצע בדייקנות הנדרשת לכך שאח"כ הראש רענן לגמרי למישהו/י האמית/ית, מלבד הנזק והאיסורים שבעצם הקירבה היתרה.

דברים לא טובים לא קורים בגלל ההפרדה, כפי שהיה נהוג בכל דורות ישראל ככלל, אלא בגלל מה שבראש. "נפרדת" אינה אומרת שהאחרים חייזרים, ומחנכת גם לקראת נישואין בעיתו ובזמנו.

הרבה יותר דברים לא טובים קורים בגלל המעורב. כ"כ הרבה יותר - עד שיש כאלה שכלל אינם חשים כבר בלא-טוב הזה.. למרות שהוא יכול להרוס אח"כ נישואין נורמליים. חלק גדול מהריסת הנישואין בזמננו, בא לדעתי בגלל זה. בגלל שלא מגיעים לחתונה אל אחת/ד ויחיד/ה, מתוך מתינות ובירור אמת.

נכון מאד. צריך לדעת את הגבולות ולחיות חיים נורמטיביים. "נורמטיבי" - זה לא מה שהרחוב העכשוי מכתיב. גם לא את ה"הכי טבעי" (אלא אם כן מתכוונים טבעי - למה שבעלי חיים.. וגם שם זה לא כך..).

כששומרים על הטבע הטהור, ללא מעורבות של יצרים וכד', וקל וחומר כששומרים על הטבע הטהור שלנו, של עם ישראל - אז הנפרד הוא ה"טבעי" וה"נורמטיבי".

פשוט תענוג כל פעם מחדש לקרוא תגובה שלך!

– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.

– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.

– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.

– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.

– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.

– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.

– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)

סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).

– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.

– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).

תרומות בביט

אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.

מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.

תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.

כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:

בהצלחה!

וכדאי להביא שתייה.

בקבוקים נפרדים.

פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך

ושיהיה בהצלחה🙌

אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה

ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה

מישהו יכול לפרט?😅

תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:

וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.

וזה מרגיע כי כרגע גם לא מצופה שתדע מי זאת אלא פשוט תכירו

עדיין אין מחוייבות משמעותית שתגרום ללחץ.

המחוייבות היא בעיקר לכבד ולבוא בטוב ;)

ויש אווירה של מתח שהיא מאוד טבעית, כי לא יודעים ב"ה מה קורה במחשבות של כל אחד. וגם לורח זמן לעכל, לא לנסות בכוח להגיד ישר שמתאים או שלא מתאים אלא לתת זמן. גם זמן אחרי הדייט לעכל, איך אתה מרגיש ומה אתה חושב.

לגבי ההודעה/טלפון יום אחרי - תחשוב שאתה בצד שלה, במידה והלך טוב - אתה תרצה להיות באוויר ולא לדעת לאיפה זה הולך? כמובן שלא.

בעיני, יותר הגיוני לשלוח הודעה לפני בשלב הזה כדי לרכך את העניין. עדיין יכולה להיות התרגשות.

להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)

לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת

לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי  להיפגש.

למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.

בהצלחה!

בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר

מנסים לעבוד עם מה שיש לנו

היה נחמד ואתם רוצים להמשיך

השיחה לפני הפגישה מטרתה לקבוע יום וזמן לפגישה 

בדרך כלל אנשים אוהבים שמתעניינים בהם, בקטע אנושי פשוט שלהתעניין כי עומד מולי בנאדם.. כמו גם כחלק מההיכרות.

לגלות ולעורר סקרנות זה דבר טוב. 

לא חולצות גלופה לפני דייט רביעי

בפסח להביא שתיה בקבוק חדש וכוסות חדפ

להציע ליווי

היכרות טבעית ולא ראיון

תהיה נעים ואכפתי כמובן לא הצגה אלא שככה כל אדם צריך להיות...

אני בעד הכלל שאומר שאין כללים אפשר לזרום רק לא לעשות דברים משונים...

משונה זה הרבה פעמים לא רק המעשה אלא האופן שבו הוא נעשה...

והעיקר ליהנות...זה עיקר העניין בפעמים הראשונות ליצור חיבור, נעימות בצורה הכי פשוטה...

ואפשר גם לדבר על דברים רציניים אבל הכל לפי הענין זה גם חלק מהנעימות...

בהצלחה צדיק!

תזכור שאתה בא לפגוש מישהי נחמדה ככה"נ, שלחוצה יותר ממך. תחשוב על לייצר לה חוויה נעימה.

אם אתה כבר בזה, תנסה לנתב את ה"יראה" ליראת הרוממות מהמעמד, בדיקה של התאמה לבניית בית בישראל, זה מרגש.

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.