דבר ראשון,

אין על טליה, באמת שאין.

מהיום הראשון שהגעתי הרגשתי שם ממש כמו משפחה באמת יש אויירה כ''כ טובה!

ולטופס הרישמי:

איזור: ירושלים, בגבעת מרדכי (קו 6 מת.מרכזית)

פנימי'יה/לא פנמי'יה: פנימיה די טובה. החדרים יפים. החיסרון היחיד הוא שאין שירותים בתוך החדר.

 יחס בין הצוות לבנות: הכי חם ואוהב שיכול להיות. יש פתיחות, יש קרבה, זה לא שיש 2 מחנות: מורות נגד תלמידות זה כולם ביחד.

יחס בין השכבות: מגובש בטירוף. בחדר אוכל יש מלא מקרים של שולחנות של כמה שכבות מעורבות. כולן מכירות את כולן.

 הבנות עצמם: בנות באמת מכל הסגנונות, יש אווירה טובה, מכבדת, אוהבת. יש בנות "דוסות" יותר ויש "דוסות         " פחות. (כמה שאני שונאת את עצמי על ההגדרה של המשפט הזה!!) אבל בכללי זה מקום שמכבד כל אחת, לא משנה מה האורך של החצאית.          

אוכל : האוכל בסדר +. לפעמים אפילו ממש טעים. אבל רק לפעמים. אבל בסופו של דבר מתרגלים. ויחסית יש מגוון גדול בתפריט.

מדריכות יש/אין : מדירכות שוות לכל שכבה. 

פעילויות מיוחדות: יום חובה בפנימיה שיש בו חוגים, שיחות, פעייות עם המדריכות וכו'. שבתות וסתם בכללי יש פעיליות שמתאימות לעומס שיש.

מגמות : יש לנו מלא בחירה במגמות. יש מחשבים או מחשבים או מחשבים או מחשבים. ומי שרוצה אפשר לעשות גם בתור מגמת על ספרות.

רמה לימודית: רמה לימודית גבוהה. אי אפשר לומר שאנחנו לא לומדות הרבה. בטליה צריך לדעת להשקיע בלימודים (התיכוניים ובתואר)  וכן יש לחץ,אבל בסופו של דבר הכל מסתכם בניהול זמן נכון. אני מספיקה לעשות את כל מה שאני צריכה לעשות, להיות בסניף, ולהנות מהחיים

חוגים : אומנות. ריקודי עם. תפירה.  ואם יש דרישה ייפתח עוד.

סדר יום: לא ממש מפורט, כללי.

בוקר: אז ככה, בטליה מאמינים באחריות אישית. אז אין השכמה. כעקרון חדר האוכל פתוח משבע וחצי עד שמונה ורבע, כל אחת יודעת כמה זמן היא צריכה כדי להתארגן. [רוב הבנות מדלגות על הארוחה הזאת ומבקשות ממי שכן שם להביא להן אוכל]

משמונה ורבע יש תפילה ואז לומדים עד שלוש בצהריים (בימים שגומרים מוקדם) או עד חמש ורבע בערב (בימים שגומרים  קצת פחות מוקדם) אם את שביעסטית, את יכולה לגמור גם בשבע בערב.

בארור שכל 2 שיעורים יש הפסקות ויש ה.אוכל בחדר אוכל בצהריים וכו'.

בטליה אין בכלל צילצולים. שוב, כחלק מהאחריות האישית.

מסיום הלימודים עד שבע זה בערך הזמן של תחילת הכנת הש''ב, ללמוד להכתבות וכו'.

בשבע יש א.ערב.

אחרי הארוחת ערב יש זמן לעשות עוד ש''ב, ללכת לחוגים, סתם להיות עם החברות\מדריכה להתארגן לשנה וכו'.

כחלק מהאחריות האישית אין גם כיבוי אורות רשמי, כל חדר עושה לעצמו כללים ומנסה להתחשב כמה שיותר בבנות אחרות. בדר''כ הולכים לישון בין עשר וחצי לאחת.

סתם ככה עוד נקודות:

יש לנו בפנימיה חדר מוזיקה למי שאוהבת לנגן.

יש חדר בישול שיש בו תמיד אוכל למי שרעבה.

מים חמים יש עד שתיים עשרה.

יש לנו חיים. אנחנו ממש לא בנות חננות.

הרמה הדתית של המורים היא גבוהה, אבל אין הטפות על צניעות וכאלה. הכל בא מגישה חיובית ושל "כל אחת אחראית ובוגרת ומבינה"

זהו. בערך. קצרה היריעה מכדי לתאר כמה טוב לי, כיף לי ואני נהנת בטליה, ועד כמה זה מקום טוב.

כפרה עלייך

לא הכל מאה אחוז מדויק, אבל בכללי כיף לשמוע כאלו פירגונים לאולפנא מהממת שלנו!!

עוד אם את מעוניינית...

מחנך לתורה ועבודת ה' בשמחה, כולל קיום הלכה ברצינות

הרב של האולפנה הוא הרב שלמה אבינר וזה הקו החינוכי בגדול אבל הבנות כן מסגנונות מגוונים, כן תורניות מאוד

אסור סמארטפונים, מבחינת צניעות דורשים ללכת עם גרביים ושיער אסוף

זו אולפנה כן קשוחה יחסית מבחינת כללים ודוסיות, תחליטי אם מתאים לך. מצד שני ממש כיף שם, אווירה של שמחה וחיים, וגם לימודים ברמה גבוהה. יש הרבה קשר אישי עם הצוות.

עוד אולפנות בסגנון הזה בירושלים: עטרת רחל, תאיר ציון והדר

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

??

יש את תפארת במגדל העמק

ויש כל מיני אולפנות חרדליות בירושלים אבל לא חסידיות

כל הכבוד על ההשקעה, נראה ממש טוב ומסכם. הייתי מוסיפה בירושלים פרטים גם על תהילה, עטרת רחל ותאיר ציון. (שלושתן מאד מאד דוסיות)