יש לי חברה טובה שיש לה בן בגיל שנה וחצי ולדבריה כשהוא לא במעון, הוא גר במטבח.

כל הזמן מבקש/לוקח/מוצא משהו לאכול.

היא התייעצה עם האחות בטיפת חלב והיא אמרה לה להגביל אותו,

אך כששאלה את הרופאה היא אמרה לה שהוא גבוה וגדול והוא זקוק לאוכל, שזה לא יותר מידיי עפ"י המשקל, אז שתרפה מהלחץ.

קל לייעץ, אך בפועל זה מורכב יותר,

ובכל זאת, כמו בעוד תחומים בחינוך, לפעמים הלחץ והניסיון "לחנך" יוצרים מציאות הפוכה.

אולי כדאי לנסות להעסיק אותו (זה דורש להתפנות אליו ולשבת איתו/לצאת איתו) בדברים אחרים: משחק/סיפור/גן שעשועים וכו.

ואל תהיי בהלם מהוצאת הביסקוויט מהפח,

רוב הילדים כך, דבקים במטרה, ובטח לא מודעים כמונו להשלכות הזבל.

רוב נחת.

 אצלנו "הרעב המתמיד" עבר ועובר דרך חצי מהילדים (גיל 2-5 בערך) ועל חלקם הוא דילג

בבת הראשונה אשתי נלחצה כמוך (ומאותן סיבות...) ואז החלטנו אחרי מחשבה שזה יותר לא מעסיק אותנו.

כי כשאומרים לילד תפסיק לשקר הוא מבין שהוא שקרן. וכשאומרים תפסיק לאכול אז הוא מבין שהוא יוצא דופן בתחום הזה, ואז גם אם הוא נשאר רזה הוא יוצא מתוסבך חלילה

גם אם ישמין אז יש פתרונות - אבל אם יחשוב שיש לו "אופי שמן"  אז יותר קשה לשנות את זה בראש.. מה גם שחבל שיבין שכל העניין של האוכל זה נקודת עימות עם ההורים וד"ל

אפשר ברמה המעשית "לדחוף" לו יותר אוכל בארוחה .

אם הוא מבין אפשר להגיד "תאכל עוד עד שתשבע כי אין אוכל אחרי האוכל" וזה יתן לו תחושה של אחריות לאכול טוב ולא לבקש אוכל לפחות חצי שעה (המון זמן בשבילו)

אחרי שהוא כבר מבקש עדיף כמה שיותר ירקות ופירות ולא זבל (אם הוא מסכים - לנו זה לא כ"כ הצליח)

אפשר לקבוע זמן לפרי זמן למעדן וכו. ולהכניס את האוכל כמה שיותר למסגרות. עדיף שתראי את הנולד ותציעי לו את לפני שיבקש לפחות את שלב התחנונים או לאמר לו (לפני שיבקש) עוד מעט תקבל.....משהו מסוים

לגבי לקחת אוכל מהזבל .נורמלי לחלוטין.  מה לעשות הם לא מתורבתים. התפקיד שלנו זה לביית אותם !

פסקה אחרונה.

לפני שיבקש.  לפחות *למנוע* את שלב התחנונים

אצלנו מותר בין הארוחות פירות וירקות כמה שרוצים - וזהו. 

אם הם לא רוצים פרי או ירק אז "כנראה שאתה לא באמת רעב" (כי מי שרעב אוכל מה שיש).

אני גם מסבירה להם שיש לי עוד דברים לעשות חוץ מאשר לבשל ולהאכיל ולרחוץ כלים כל היום! זה הגיוני מאוד! 

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות