כי בסופו של דבר זאת מטרתנו כעם. והצעד ההכרחי לכך הוא לתקן את עצמנו קודם. מעין "חדש ימנו כקדם". נדמה לי רבים פה מכירים את יח' עקרי תחיה של הלח"י. העיקר הראשון הוא היסוד להכל - עם ישראל הוא עם סגולה. והעיקר היח', כלשון יאיר שטרן:"בנין הבית השלישי כסמל לתור הגאולה השלמה". וזהו עצם העניין. זאת ה-מטרה האסטרטגית הממשית שאליה צריך לשאוף.

והדרך היחידה להגיע לשם מתחילה ב- "עם ישראל הוא עם סגולה". כל עם ישראל. 

בע"ה

שהרי, מאחז שחורבנו נמנע לעת- עתה, יהרס, מן הסתם, ביחד עם כל שאר ההתיישבות ביהודה ובשומרון.

למעשה, כבר היום, במדיניות הדרגתית ואיטית תוכנית הנסיגה הכללית נרקמת ומתקדמת לה: מחסומי קבע נבנים, ולצידם נשתלים עצי דקל להשלמת האווירה החגיגית, ישובים חדשים לא מוקמים כבר עשרות [!] שנים, היתרי בניה חדשים לא ניתנים, אכיפה סלקטיבית בצורה מחרידה של החוק כלפי הבניה היהודית, הסדרת כבישי גישה חדשים לערים העבריות שבהן גרים היום ערבים [שכם ויריחו], וכן הנחת תשתית חדשה של חשמל לשכם ופרבריה ועוד דברים רבים.

לצערנו, על אף הצעדים הברורים שנוקטת המדינה לקראת יסוד מדינת מחבלים בלב ארץ ישראל, כולם מתעקשים לעצום עיניים חזק חזק ולא לשים לב. ויותר מכל- המתנחלים עוצמים את עיניהם ורואים את הרוק כמזרקה יפה.

שבוע שעבר נסעתי בטרמפ עם ארבע נשים מאחד הישובים. עברנו במחסום, והמאבטח מחברת השמירה הפרטית האחריאת על תפעול המחסום ביקש מהנהגת לפתוח את החלון. 'מאיפה אתם?', הוא שואל. ענינו, הוא העיף מבט קצר, ונסענו הלאה. אחת הנשים מתחילה לצחוק, 'זה כל כך מצחיק שהתחילו לשאול שאלות במחסום!' היא קובעת. מה מצחיק? אני אומרת לה, הם מכשירים אותנו לפינוי, הנה, אנחנו גם אורחים פה. פעם יהודים היו יוצאים בקלות וערבים היו מעוכבים לתחקיר, כיום דין אחמד כדין שמוליק. 'למה נראה לך? הם רק רוצים להכיר טוב יותר את המתנחלים'. מבטיחה שככה האישה ענתה לי.

אני מכבדת את סלידתך מתג מחיר, אך אל לנו לשכוח: אנחנו נמצאים בתהליך כולל של גירוש 95% מיהודי יהודה ושומרון. אם נחליק פינוי של בית, דיר, חצי מאחז או מאחז שלם עכשיו- מתי נזכר להתעורר? כשהתוכנית כבר בשלבי סיכום?

אם מטרת העל היא בנייה והתישבות בכל מרחבי ארץ ישראל, שהרי עלינו להבין שרפיסות נקודתית עלולה לעלות לנו במחיר כבד לטווח הארוך, ולא כפי שהצגת- ההיפך. תושבי ערי המרכז שמתעבצנים קשות שפגעו בחיילי צה"ל, ושבוע אחר כך מתחננים שנוער הגבעות יבוא גם אליהם לשכונה להסדיר שם כמה עניינים עם ערבים או סודנים, לא נמצאים לחלוטין בצד השני של המתרס. בסופו של דבר, אדם שעיניו בראשו מבין שהמאבק הזה הוא צודק, גם עם הוצאת תג המחיר אל מחוץ לכל פרופורציה.

ומי שרוצה להשוות את השריטה על לחיו של הסמח"ט לשריטה בנפש של תמר פוגל, או למשפחת סחוויסורדר, או לילדי משפחת כהן חסרי הגפיים- שיקום.

אז למה כולם קופצים עכשיו? כי פגעו בהילה שסביב צה"ל. כאשר מפגין שמאלני בבילעין דחף את שוטר המג"ב נתן יאסיס ז"ל מהגדר וגרם למותו, לא ראיתי אף אחד קופץ. אבל מה זה מוות של איזה אתיופי שנגרם ע"י שמאלני לעומת שריטה בלחי שנעשה ע"י נער גבעות?

בציפיית הישועה.

מעניין להבחין בין שתי התגובות.

"אלטלנה" מדבר על מטרה קצת מעורפלת, של בניין הית השלישי, לתקן עולם, עם ישראל וכו'. מטרות כלליות, ונוטות לסיסמאות לא מפורטות.

התגובה השנייה פרקטית יותר, ואם אסכם עותה לנקודות מתומצתות, נאמר כך:

* אנחנו בפתחו של תהליך שסופו להמיט חורבן כולל על ההתיישבות, ולכן יש להשתמש בכל התותחים כבר עכשיו, ולא "להרדם בשמירה"

* ההתייחסות התקשורתית / ציבורית למעשים האלימים, הינה צבועה ולא פורפורציונאלית. 

התגובה הראשונה אין בי כדי לאמת או להפריך ממנה דבר, היתרון של ססמאות זה שאין איך להתווכח איתם. החיסרון הוא שאין איך להוכיח אותם. יתכבד המגיב ויספר לנו מהו תיקון עולם, ומדוע תג מחיר מקרב את הבית השלישי.

לגבי המגיב השני (מגיבה?)

אכן ישנה הסכמה פוליטית רחבה למדי, להגיע להסדר כולל על יהודה ושומרון. המתווה די ברור: גושי התיישבות בפנים,  התנחלויות מבודדות בחוץ. הכיוון הזה נתפס היום כריאלי (במנותק משאלת השלום) כמה שיעניק למדינה גבולות קבע, וינתק בין מדינת ישראל, למסה הקריטית של הציבור הערבי בין הים לירדן.

הפינויים המזדמנים אינם קשורים לכך בהכרח. הם ביטוי של מצב משפטי סבוך, שגורמים בעלי עניין, דוגמת "שלום עכשיו" מנצלים לפגיעה בהתיישבות, תוך ניצול חולשה אישית ופוליטית של ההנהגה.

נכון, תג מחיר, מעניק מאזן אימה שמראה למערכת השלטונית שפינוי כרוך באנדרלמוסיה רבה, ומשתק את המערכת מלפעול. אך כל זה טוב ויפה לסדר יום פוליטי מתון. כשיוחלט על פינוי גורף דוגמת גוש קטיף, המדינה תקדיש לכך משאבים בסדר גודל אחר, וכתובות  גרפיטי במסגדים, יהיו שוליים וזניחים ביחס להיערכות הצבאית והמשטרתית. ואם כן, תג מחיר יעיל מאוד למשחקי החתול והעכבר הנוכחיים, אך זניח אל מול מהלכים דרמטיים , דוגמת ההנתקות.

ואם כן, אם אכן, כדבריך אנו עומדים בפתח תהליכים חריפים ביו"ש, כדאי מאד מאד לזנוח את האשלייה של תג מחיר, ולחשוב ברצינות ובבגרות, מה באמת יכול להשפיע על קבלת ההחלטות בנושא יו"ש. נשמע לי שאת/ה אדם נבון, ומסוגל/ת להבין שדרושים מהלכים יצירתיים יותר מוונדליזם ואנרכיה.

לגבי היחס הצבוע והמתחסד של התקשורת וכו'.

פה אנחנו מסכימים. לצערינו, תרבות השיח בישראל (ובכלל בעידן המדיה) היא רדודה. כל צד מוכר את האג'נדה שלו, תוך הפעלת מניפולציות וטיעונים דמגוגים.  אגב, אינני בטוח שדוברי הימין מצטינים בהגינות רבה בהרבה. כאלה אנחנו. (אשמח להביא דוגמאות מכל הצדדים).

בברכה

מטרות כלליות זהו שורש העניין. זה לדעת לשים מטרת על בכותרת ולהגיד - לשם אנחנו רוצים להגיע, עכשיו נבדוק איך. 

המחשה: [ולמי שסולד ממדינת ישראל שיתאזר אומץ ויחייך=]

לאחר שנים של התגלגלות ברפש הגולה קם יהודי אחד איגד סביבו חבורה של יהודים והללו הכריזו בקול גדול - מדינה לעם היהודי! [כן, כן חברים - ססמא] ולאט לאט יהודים הצטרפו לחבורה הזאת, שכבר התחלקה בינה לבין עצמה לקבוצות, ולכל קבוצה דעה שונה לגבי משמעות ה"ססמא" ודרך הגשמתה. ולמרות הויכוחים, ולמרות המכשולים וההכשלות המטרה הכללית הושגה. 

ובכן איך המטרה הושגה? פשיטא! העם התאגד סביב דגל אחד, סביב ססמא ויעד.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

עם ישראל הוא עם סגולה. אין ויכוח ולא חסרים הוכחות [למעוניינים: תנ"ך] . מי שבאמת יעמיק  ויחפור יבין שיש לעם ישראל מטרה בעולם הזה. יש לעם ישראל ייעוד שחובה עלינו להגשימו. "לתקן את העולם במלכות שדי" [כן, כן שוב ססמא..]. לתקן את העולם זה אולי בין הססמות הכבדות ביותר כי כל אחד מאיתנו יודע שיש הרבה מה לתקן, וכל אחד מתמקד על עניין אחר שדורש תיקון. אבל אם כולנו [כל עם ישראל] מסכימים שאנחנו פה לתקן את העולם הזה - הדיון יהיה מעשי. איך.

נזכרתי במשהו שסיפרה לי מישהי שהייתה בצעירותה ב-"שומר הצעיר". היא סיפרה לי שהדבר היחיד שלקחה איתה מתנועת הנוער זה משפט שתמיד היו אומרים להם:

"כל מקום שאתה מגיע אליו - תשאיר אותו יותר טוב מאיך שמצאת אותו"

אפילו ל"שומר הצעיר" ר"ל <צ> יש תובנות -  אם נרצה ביהמ"ק ייבנה! [חיחי שוב ססמא]

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ועוד ססמא לסיום:

יש כמה דרכים להשיג מטרה  - אבל יש מטרה אחת שצריך להשיג!

בע"ה

נכון, אנחנו בראשית או במהלכו של תהליך מדיני כללי, אבל המסקנה שלי לא היתה שמשום כך יש להשתמש בכל התותחים. להיפך.

נראה לי שקודם כל, עלינו הלגביר את המודעוּת למה שקורה סביבנו. הנה, גם אתה אומר שהגושים ישארו ו'רק' ההתנחלויות המבודדות יפונו. האם ידעת שההתנחלויות המבודדות שולטות על שטח שמהווה 95% מיהודה ושומרון? ז"א: אם ח"ו התוכנית תצא לפועל בכפי שהיא אמורה להיות, בידי מדינת ישראל יוותרו 5% מכלל השטח שנמצא בידה כיום, ושאר השטח- יופקד בידי הערבים.

תושבי קרני שומרון שאננים ותוקפים את הברוטליות של תושבי רמת גלעד. לדעתי, במידה ותושבי קרני שומרון היו מבינים שדין הקרוואנים ברמת גלעד הוא בדיוק הדין של הוילה שלהם בנווה עליזה, כל היחס כלפי פינויים וממילא- כלפי ההתנגדות להם תהיה שונה.

שמעתי את הרב רונצקי קופץ להכריז שאם המצב ימשך הוא יעבור דירה למקום אחר. האם הרב רונצקי 'איים' לעבור למאחז גם הוא, כל עוד לא יאושרו הישובים שאינם יושבים על אדמות ערביות? הנה, היום לפנות בוקר היה פינוי, האם הוא קפץ לגנות את המפנים, חבריו הטובים מהצבא?

בסדר, אולי הוא לא כ"כ קשור, ובסה"כ הוא אדם פרטי כרגע. אבל מה עם דני דיין, למשל? הנה יו"ר מועצת יש"ע שגינה מעל כל במה אפשרית שלשום את נוער הגבעות, ותוך 72 שעות הצטרד קשות, כנראה.

התקשורת, בגיבוי של המגנים: הרבנים, ראשי המועצות, המחנכים, חברי הכנסת וכו' וכו' משרתים בעצם את המטרה של מגבשי ומובילי תוכנית ההתכנסות השקטה: הם מסיתים את כובד המשקל התקשורתי וההתעסקות אל פעולות המחאה, ולחלוטין לא מדברים על המציאות הכוללת מתוכה צומחת התנהגות זו.

בעיניי, כל אדם בעל אופק מעט יותר רחב מזה של מה נאכל היום לארוחת צהריים, ואיזה סרט נראה הערב, לא יכול שלא להידרש למציאות החנק הכוללת ביהודה ושומרון, ולגזור מתוכה את מעשיו. המערכת שנובעת מתוך הבנה זו היא גדולה ומורכבת ורבים מדי מעדיפים שלא להתעסק בה. זה לא נעים לאף אחד להגדיר את הצבא כאויב, אבל אין ברירה: בפינוי ביצהר היום, 'אפילו' גולני השתתפו. צריך לדעת להגדיר את עצמנו, את מגמתנו וממילא- יתבררו המכשולים והמכשילים.

ובמערכה הזו, שום פרה היא לא קדושה, לצערנו.

בציפיית הישועה.

קודם כל, מצא חן בעיני הדיון הזה, לחשוב על העניינים בצורה נכונה (מהמטרה למעשים). גם הצורה היפה שהדברים הוסברו...

לאלטלנה: חוץ מהסיסמא, שהיא אכן נכונה ובעלת כח משמעותי, איך אתה חושב שמגיעים למטרה הזו? כלומר, מסקרן לשמוע מה דעתך על השאלה המקורית של ניב- האם אירועי הימים האחרונים תורמים למטרה או מזיקים לה?

לרכס:1) האם את רואה את ההגנה על ההתישבות ביש"ע כמטרת-העל שלנו, או שהיא חלק ממטרה יותר גדולה? האם יש דברים מסוימים שכבר בלתי אפשרי לעשות אפילו אם זה מה שיציל את ההתישבות? (כלומר- קווים אדומים). אם כן, מה?

2) "התקשורת, בגיבוי של המגנים: הרבנים, ראשי המועצות, המחנכים, חברי הכנסת וכו' וכו' משרתים בעצם את המטרה של מגבשי ומובילי תוכנית ההתכנסות השקטה: הם מסיתים את כובד המשקל התקשורתי וההתעסקות אל פעולות המחאה, ולחלוטין לא מדברים על המציאות הכוללת מתוכה צומחת התנהגות זו." (ציטוט מתוך התגובה)

האם המשמעות של זה היא לא שבסופו של דבר הפעולות האחרונות שנעשו עזרו להסיט את כובד המשקל לדברים שוליים במקום להתעסק עם המציאות הכוללת? כלומר- הזיקו? האם לא עדיף לנסות לעשות דברים שכן יגרמו למודעות/פתרון לבעיה האמיתית?

3) הגדרת הצבא כאויב תעזור למנוע גירוש מכמעט כל שטחי יו"ש? או אולי תעזור דווקא ההגדרה של האויב האמיתי- מי אויב (ובאיזו רמה. ולמה הוא אויב- מה המטרות שלו) ומי לא?

בע"ה

א. ודאי שלא, ההתיישבות ביהודה ושומרון חוברת לחזון גדול ורחב הרבה יותר, לחזון ציפיית הישועה ותקומה לאומית בארץ. אבל צריך להיזהר מליפול בקוקניקיות, ולדעת לפרוט חזונות גדולים ליעדים קטנים יותר, ולבנות מערך הדרגתי שיביא לבסוף, לגאולה השלמה.

ב. לא, המשמעות של זה היא שזה עוד 'תירוץ' שיש לכולם לעצום עיניים חזק ולא לראות את מה שקורה בשטח. החבר'ה האלה, ארגון הטרור- נוער הגבעות, לא עסוקים כל היום בלזרוק לבנים על סמח"טים. ביום יום מדובר בנוער ומבוגרים שבונים בארץ ישראל, ומוסרים את נפשם ממש למען הבניין: משקיעים את כל כספם במקום שעלול להיחרב, גרים במקום מבודד וקטן בלי גדר ובלי שמירה, חשופים בכל עת לפגעי הטבע, הממסד והערבים.

האם מישהו מתעסק בזה? לא. זו אופי פעילות יומיומית שקיימת בשטח, ולא צריך לחפש אותה מתחת לגשר, אבל אנשים לא רותים להתעסק בזה, הם רוצים לצייר תמונה מושלמת של הרמוניה נהדרת עם הצבא, ולהסיר מעל נפשם כל חשש שיום יבוא וזה עלול להגיע גם אליהם.

מאמר נהדר בנושא כתב השבוע בצלאל סמוטריץ' בבשבע, מי שיש באפשרותו- מומלץ לקרוא.

ג. לא אמרתי שיש להגידר את הצבא כאויב, אלא שיש לנפץ את אשליית הקדושה המושלמת והעילאית שמרחפת סביב כל מה שקשור לצבא. הצבא היה אמור לגרש ברמת גלעד, וגירש בפועל ביצהר. הצבא עושה גם דברים טובים [על אף שגם עם המדיניות הכללית של הצבא ביהודה ובשומרון יש קשיים גדולים] אבל הנה, הוא גם שותף למשהו רע.

זו לא אשמת החיילים, ודאי ואפילו לא אשמת הקצינים. אבל כל עוד הצבא משמש כלי פוליטי בידי הממשלה שפועל להקמת מדינה פלשתינית- הצבא עושה גם דברים רעים. לגרש יהודי מביתו בגלל פוליטיקה, ולהחריב ישוב בארץ ישראל בגלל פוליטיקה- אילו דברים רעים.

נראה שמשהו בנפש הממלכתי המצוי מנסה כמה שיותר להכנס בנוער הגבעות, כדי להידרש כמה שפחות לביקורת על הצבא. כמה שנגנה יותר את הנערים- הצבא יהיה יותר טוב, הנה הצבא החמוד והמושלםפ שלנו לא עושה אף פעם דברים רעים- עובדה, נוער הגבעות פינצ'רו גלגלים, לא החיילים ש ל נ ו. [אגב, נוער הגבעות הוא לא שלנו, אין כזה בכל משפחה, זו תופעה אנתרופולוגית קיצונית שהם "צל הבניין" "עשבים שוטים" "נוער השוליים", ממנו אנחנו אוהבים להתנער, ולהכחיש כל קשר, קירבה או היכרות.  אבל לא מהחיילים החמודים והיקרים והמתוקים המוסרים את נפשם שלנו, בנים שלנו, אחים שלנו, שלנו שלנו]

בכל קרב גדול או קטן, ובכל מערכה- ראוי להגידר מי האויב. כן במלחמה, וכן בעבודת המידות, בהדרכה בסניף ובכל התמודדות. ההגדרה מקלה על התמרון.

בציפיית הישועה.

נכנסתי לפורום במיוחד להגיד שמה שאתם עושים לא משיג את המטרה. להיפך, זה רק יותר מדרבן את המשטרה והצבא לבוא לפנות! והנה, היום באמת פונה המאחז ביצהר, אז מה השגתם?

בטח לא תקשיבו לי כי אתם בגיל הורמונלי ופועלים כמעט 100% מהרגש, אבל חשוב לי שתדעו שאתם עושים רק לכולנו, לכל ההתיישבות. אתם כמו "שלום עכשיו" רק מהעבר השני של המתרס- אתם רוצים הכל "כאן ועכשיו!", אין לכם תהליכים, אין לכם סבלנות, אין לכם ראייה כוללת של כל ההיסטוריה. מה שלקח לנו אלפי שנים לעשות אתם רוצים לעשות ביומיים. אז סליחה, אבל זה לא עובד ככה. אתם תראו, בעוד כמה שנים מעכשיו, כשתהיו קצת יותר גדולים, סבים וסבתות ותדעו שטעיתם. שרציתם לעשות טוב אבל רק הרסתם. שרציתם להידמות לחרדים וחשבתם ש"וואו,אנחנו חזקים וגדולים ואף אחד לא יגיד לנו מה לעשות" אבל במבחן התוצאה לא עשיתם כלום.

אני ממש מקווה שה"מלחמה" על ארץ ישראל לא תהיה תלויה בכם. כי אם כן, אבדנו.

השאלה הרלוונטית היא מה הכיוון ומה הדרך. לנוער יש הרבה כוחות - השאלה לאן הם מופנים..

אבל לא נוער שהולך מכות בשביל ה"אקשן" והמגניבות שבדבר.וסליחה, אבל כשראיתי בטלויזיה את העצורים בירושלים עם החיוך הילדותי והשירים המטופשים- הבנתי שזה לא בא מהמקום הנכון בכלל. זה אפילו לא בא ממקום של "צדקת הדרך" זה פשוט ביריונות לשמה! אני מצטערת אבל בחבר'ה האלה אני רואה רק התלהבות מאקשן וחיפוש ריגושים. כדי להצדיק את זה הם עוטפים את הכל באמתלה של "אהבת הארץ". אני מצטערת אבל כל אדם מאמין יודע שיש משולש אהבה והוא עם ישראל-ארץ ישראל-תורת ישראל. אם אתה רק תורה ולא ארץ ישראל ולא עמ"י- אז אתה טועה(ככה זה החרדים),אם אתה רק עמ"י אבל בלי תורה ובלי ארץ ישראל- אתה גם טועה!(ככה זה חלק מהחילונים)ואם אתה רק ארץ ישראל אבל לא סופר ולא אכפת לך מעמ"י ומתורת ישראל- אז אתה גם טועה!(וככה זה חלק מנוער הגבעות)

מי שמרים יד על חייל סופו שגם יעשה לו דברים חמורים יותר. מהרגע שנותנים לאלימות מקום בנפש אז זה משתלט עליך ואז קשה מאוד להפסיק.. לא כל פעם שהמדינה עושה משהו שגוי ואפילו הכי לא מוסרי שבעולם- נצא לפרום זעם ברחובות. אנחנו יכולים להפגין, לצעוק, לכעוס- הכל נכון, אבל להתפרע לא ישיג את המטרה.

אז לא נרים לעולם יד? נושיט את ידינו לשלום עד שיכרתו אותה?

נכון, החייל הזה הוא יהודי. אבל הוא בא להרוס בית בארץ.

מציאות בעיתית שלא תיפתר עם יצירה עצמית של בעית ועיוותים נפשיים- מי שמרחם על אכזרים סופו שיתאכזר על רחמנים.

תביני, הבלגה פה היא מדיניות ל10 שניות כדי למתן את הדחף ולהפוך אותו להגיוני.

משהו צריך לקרות - הבעיה היא שאין חלוקה ברורה בין נושאי הדגל של מי לה' אלי ובין המורידים אותו. הכל נהיה מטושטש. וממילא ההנגדות היא ברת בלבולים אינסופיים

חוסר הגיוניות לקרוא להרבה שנדפקו מהדברים האלה פעם אחר פעם ואחרי שנים הם בעד "בריונות לשמה"

"אנחנו יכולים להפגין, לצעוק, לכעוס.. אבל להתפרע לא ישיג את המטרה" - מה שבטוח פסלת את עצמך מהבנה של דברים שישיגו את המטרה.

בע"ה

אם יש לך טענות ענייניות, תוכלי לפרוט אותם ונשמח לענות עליהם בצורה מסודרת.

בציפיית הישועה.

בס"ד

כשאני יושב וקורא את הדברים הכתובים כאן בפורום אני מרגיש פספוס. איך אנחנו כנוער גבעות לא יודעים להשתמש בהסטוריה שלנו - והרי היא יותר ממוכיחה את היעילות של המעשים שאנחנו או חברינו עושים!

בואו נתחיל מההתחלה:

1. הרי ידוע לכולם שמי שמוגדר יהודי - הוא רק זה שמקיים את כל מצוות התורה. וכל אחד אחר הוא ממש כמו גוי - שאין לקיים בו "ואהבת לרעך כמוך" שהרי רעך - הוא לא. ולכן אין מניעה לקלל אותו או לפגוע בו כי הוא אינו יהודי.

רק קצת קשה על זה - מההלכה הפשוטה שיהודי הוא זה שאימו יהודיה...

2. בפרשת השבוע [וישב] אנו נפגשים עם המעשה הכל כך מוצדק של האחים לבית משפחת יעקב - מכירת אחיהם יוסף. הרי באמת הוא לא חשב כמוהם והמחלוקת היתה כל כך עקרונית - על איך עם ישראל צריך להבנות - אז מה פחות מובן מזה שיש לכל הפחות להרחיק את האח הסורר מהמשפחה?

רק קצת מוזר שבכל תשעה באב אנו בוכים על כך שעשרת הרוגי מלכות הם התוצאה של המעשה הצודק הזה...

3. דמיוני מחזיר אותי אחורה לתקופה הכל כך רוויית אידיאלים, תקופה בה חיה בירושלים הנצורה קבוצת אנשים חדורי להט ואמונה שהאמינו שהנורא מכל לא יקרה לעולם - ומכח אמונתם זאת הם היו מוכנים לעשות הכל! לא עניין אותם מה יגידו עליהם ואיך יחשבו עליהם - הכל לשם שמיים! בגבורה עילאית הם היכו וקיללו ושרפו את כל מה ששייך לקבוצות האחרות - למרות שגם להם כבר לא היה אח"כ מה לאכול! איזו עוצמה של מסירות נפש!

רגע... יכול להיות שהתבלבלתי? לא על המצב הזה נאמר ששנאת חינם החריבה את בית מקדשנו?

מה לא מסתדר לי כאן? מה כל כך צורם לי בדברים שנאמרו כאן?

אולי מה שכל יהודי יודע - שאנחנו אחים. ושאם אנחנו לא יחד - אנחנו לא קיימים? שאם כל אדם שעושה עבירה הוא כבר לא יהודי ואפשר להרביץ לו ולקלל אותו - אז מצבנו גרוע... כי "אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"? שאם יהודי אחד בעולם מתגלח בתער אז גם הזקן שלי הוא חצוי וזו גם בעיה רוחנית שלי (חתם סופר)?

אבל הרבה מעבר לזה - כואב לי לקרוא ולהחשף לחוסר המחשבה לטווח רחוק שכל כך בולט כאן. השאיפה של כולנו היא תיקון עולם במלכות ה'. קידוש ה'. נכון מאד. אבל השאלה הפשוטה היא האם זה משהו טכני או לא. האם יספק אותנו התישבות בכל שטחי א"י? ודאי שלא. אנחנו רוצים את הלבבות. וגם "רחמנא ליבא בעי" - אנחנו רוצים שבמדינה היהודית יהיו לבבות פועמים יהודיים הקשורים באמת לאביהם שבשמיים ועושים את רצונו. זה שאנחנו כאלה - או לפחות שואפים להיות כאלה - זה טוב וחשוב, אך אנחנו לא לבד. פרטים מפורדים היינו כבר בגלות הארוכה. עכשיו אנחנו צריכים לבנות משהו הרבה יותר גדול! אנחנו רוצים להיות עם שעובד את אלוקיו כגוף אחד - "גוי אחד בארץ".

ועכשיו - מה יגרום לנו להיות עם כזה? מכות? קללות? נכון. אולי מעשים שייעשו בעתיד ימנעו טכנית פינוי מסויים. אבל מה הם בנו בנו כעם?

האם דרך אלימה יכולה לשכנע מישהו לרצות משהו בכל הלב? האם ככה מחנכים? וכן, כל העניין כאן הוא עניין של חינוך. רבים מאחינו היהודים אינם יודעים ערכה של ארץ ישראל מהי, ערכן של מצוות התורה מהן, ומהותו של אלוקים והקשר איתו מהו... אנחנו אני מקווה יודעים ולכן מאמינים שכל שעל מהאדמה הזו הוא לא סתם חתיכת עפר, אלא משהו עם נשמה. אנחנו גם יודעים שכל מעשה של מצווה הוא דבר שמשפיע על כל העולמות כולם, ואנחנו גם יודעים שבכל יהודי יש נשמה גדולה ואדירה ששואפת לחיבור ולקשר אין סופי עם בוראה. לא תאמינו אבל יש אנשים שלא יודעים. יש כאלה שחושבים שאלוקים הוא דבר רע למשל. יש כאלה שחושבים שאין דין ואין דיין, יש הסבורים שארץ ישראל היא סך הכל כך וכך קילומטרים רבועים של אדמה ריקה מתוכן.

ואני שואל - מה יועילו לנו שוב פעם המלחמות הפנימיות המיותרות הללו???

הכאב הוא אינסופי - על כל העוולות שאנו מייצרים לעצמנו - על חוסר ישיבה בא"י, על חילולי שבת, על חוסר אמונה בה'. אבל עלינו לחשוב טוב טוב עם עצמנו לאן מעשינו מובילים! האם זה יוסיף אמונה? יוסיף הבנה של מהי ארץ ישראל?

התשובה פשוטה מאד - לא.

האם אנחנו רוצים להיות אלה שיביאו על עמנו חורבן חדש? נראה לי שאף אחד לא רוצה. אז אולי נשכיל ללמוד קצת את הלקח מההיסטוריה שלנו?

גברתי רכס רמת מגרון, המציאות ביהודה ושומרון אכן מאד מאכזבת. ברור שיש גורמים בעלי כוח שלא רוצים אותנו כאן. ברור לי כתושב עיירה גדולה שלא ברור אם אשאר פה לתמיד.

אבל ברור לי גם שלא יעזור לי להגדיר את הצבא כאוייב! מה זה יתן? הרי לגבור עליו אני לא יכול. אבל יותר מכך - אני לא רוצה! יש לי גבולות של מה אני מוכן לעשות אפילו עבור המטרות הכי קדושות ונשגבות! [וראו ערך - רחל שאחותה גונבת לה את בעלה בברוטליות וחוסר צדק והיא כדי שהיא לא תעלב מסכימה לוותר] אני לא מוכן לפרק את עצמנו לדעת! לא מוכן לגרום לכך שיהודים יכו יהודים ויקללו יהודים - ויחריבו את הבית של כולנו!

אני רואה את נוער הגבעות - והוא מלא כוחות. כוחות עשייה אך יותר מכך - כוחות אמונה - בזכתנו על א"י, בהיותנו בנים לה', ובחשיבות לימוד התורה הקדושה, אולי היה כדאי שנרתום את הכוחות האדירים האלה לטובת שכנוע והסברה אמיתית עמוקה? שהרי שוב - לא מספק אותנו שיקרה פה משהו טכני. אנחנו רוצים לבבות! לבבות בונים עם לבבות ולא עם מכות.

ומי שמגדיר מאד ברור את חיילי צה"ל כאויב שלו - שלא יתפלא שיהיו חיילים נורמלים שבאופן די מובן יגדירו אותו כאוייב שלהם... הסוף יכול להיות מאד עצוב. חבל.

ומילה על תיאום ציפיות.

אנו אנשים שגדלים על ברכי התורה, המצוות ואהבת ה' וא"י. יכול להיות שאתם לא יודעים אבל יש אנשים פה בא"י שלא. שלא מכירים באמת כמוכם לעומק את משמעות התורה את היחס הנכון לאלוקים את מהות הנשמה שלהם. אתם חושבים שזה לא משפיע עליהם? ברור שכן. בואו נעזור להם לצאת מהמקום הכל כך לא טוב בו הם נמצאים. בואו נרתם למאבק האמיתי אשר פינויי מאחזים ואפילו פינוי כולל או מסירת ירושלים חלילה הם רק המשך ותוצאה שלו! בואו לא נפנה את כל המרץ והכוחות שלנו לעבר המקל שמכה אותנו, בואו נסתכל על מי שמחזיק במקל - על הלב שלו על הנשמה שלו - נחפש איפה מתחיל הכשל ולא איפה הוא נגמר ואז נכוון את עצמנו יותר במדוייק למקום שיכול באמת להוביל כאן שינוי. שוב - לא טכני. אלא מהותי. שינוי בלבבות!

לסיום אני מביא את דברי "אם הבנים שמחה" - רבי יששכר טייכטל הי"ד, על חטא מאיסת הארץ - חטא המרגלים [ותסלחו לי אבל זה תמצות של הדברים ולא ציטוט].

ידוע שחטא המרגלים היה לא רק דברי הבלע של 10 המרגלים, אלא הבכי של כל העם. ואיך קרה ששכל העם בכה ופחד ולא רצה להכנס לא"י? פשוט מאד. המרגלים החוטאים עברו מאוהל לאוהל ושיכנעו והסבירו והפחידו ודיברו על ליבם של כל משפחה ומשפחה - עד שכולם בכו ואמרו שהם לא רוצים להיכנס לארץ.

והתשובה ששל עם ישראל על החטא הזה - היא תשובת המשקל. זאת אומרת לעשות בדיוק הפוך - ולעבור מבית לבית מאדם לאדם ולהסביר לו כמה טובה ארץ ה', כמה חשובות המצוות והתורה עד שכל עם ישראל ירצה את האמת והטוב.

נכון, זה דורש אמון אמיתי בעם שלנו שהוא מסוגל להבין את הדברים, ואמון בעצמנו שאנחנו ראויים ומסוגלים להסביר. זה כמו מורה שכשהוא מרגיש שכבר אין עם מי לדבר והוא לא מאמין שהסברים יעזרו - הוא מעניש. את העם שלנו אנחנו לא יכולים ללמד ע"י עונשים או הפחדות או מאזני אימה למיניהם כי עמנו הוא קשה עורף וכשמנסים להכריח אותו הוא עושה דווקא! בואו נאמין בעמנו, בחיילינו ובעצמנו וניגש עם כל הכוחות האדירים שיש לנו - למשימת המשימות שכל הדורות רק חלמו עליה - להשיב את לב ישראל - כולו - לאביו שבשמיים! זה אפשרי ובידינו הדבר!

1. מי שאינו עושה מעשה עמך הוא יהודי, אבל נפסק להלכה שאין בו דין של ואהבת לרעך כמוך למרות שהוא יהודי. אתה יכול לנסות לחלוק על הגמרא, לא מומלץ.

2. קודם כל עפר אנחנו לרגליהם של השבטים הקדושים. דבר שני, מכירת יוסף לא הייתה דבר צודק. לאחים היה סיבה שהם מכרו את יוסף. אבל המדרשים אומרים לנו שהייתה שם שנאת חינם. יוסף לא היה רשע. אין שום קשר לאותם רשעים גזלנים מחריבי הארץ.

3. שוב אתה מבלבל בין שנאת מי שלא חושב כמוך, לבין שנאת רשעים. חורבן הבית השני קרה בין השאר בגלל ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס שלא רצה להרוג אדם שהיה ראוי להורגו.

לגבי השכנוע, אתה צודק- צריך לעשות הפצות של ארץ ישראל. לעבור מבית לבית ולספר בשבח הארץ. זה לא אומר שנזניח את הפעולות המעשיות. מלחמה ברשעים זה לא אומר זניחת עם ישראל. אתה יכול לראות הרבה חבר'ה שנמצאים בגבעות וגם יוצאים להפצות, אין שום סתירה בין השניים. "משנאיך ה' אשנא" לא סותר את "ואהבת לרעך כמוך" (דווקא רעך). הרב קוק כותב שאנשים קטנים שחושבים שהם יכולים לאהוב רשעים ולשנוא את הרשעה טועים- הם יאהבו בסוף גם את הרשעה. הדרגה של לשנא את הרשעה ולאהוב את הרשע שייכת לצדיקי הדור שיכולים לעשות הבחנות דקות. וגם צדיקי הדור לא נותנים לרשע לעשות ככל העולה על רוחו רק בגלל שהוא יהודי.

ועוד הערה: לאה לא גנבה לרחל בברוטליות את יעקב. לבן רימה את יעקב, להאשים בזה את לאה זה עיוות הפסוקים.

בס"ד

1. איפה זה נפסק להלכה? ומה הגדרת שאינו עושה מעשה עמך? ואיך נשכחו ממך דבריו של רבי עקיבא שאמר שכבר בדורו אין אדם שיודע להוכיח אחרים, וכן מביא החפץ חיים בספרו - אז איך אתה מעז לחשוב שאתה תדע להגדיר מי רשע??? ועל פי זה לקבוע שאין לאהוב אותו?

2. לגבי האחים אני מזכיר לך שהם סברו שיש לו דין מוות!!! דין על פי בית דין. אז על מה אתה מדבר כשאתה אומר שהם לא חשבו שהוא רשע?

3. וכאן דווקא אתה לא מדייק, הסיקריקים ששרפו את מחסני התבואה עשו זאת מתוך אידיאל ומתוך הבנה שאלו הנכנעים לאוייב הרומאי הם לא רק חושבים אחרת אלא גורמים לדבר הכי רע שיכול להיות - חורבן. וחז"ל אומרים לנו שהם הם גרמו לחורבן. ואל תערב כאן את רבי זכריה בן אבקולס, כי הוא היה מנהיג רוחני של הדור והיתה לו השפעה מכרעת - כמו שראש ממשלה לא יגיב על חטיפת חייל, אבל אין זה תפקידך - להרוג אף אחד. או לקרוא למישהו רשע. אתה יודע לעשות את החשבון ולדעת מי הוא רובו עבירות? אתה יודע למדוד ערכו הרוחני של אדם שלמשל מוכן למות בשבילך כי הוא חייל? צא מהסרט שלך!

מאיפה ההמצאה הזאת שכל מי שמפנה יישוב הוא רשע שעלינו לשונאו? למה שכחנו את הדבר הידוע כל כך - לדון לכף זכות? איפה קצת עין טובה? הסתכלות חיובית? איפה מבטו האוהב של סנגורן של ישראל שידע להסתכל גם על יהודים רשעים ולהביט בהם בעין טובה? ולמה לקטרג על יהודים יקרים ולא לנסות למצוא בהם איזה מעט טוב שבאותו הטוב הוא צדיק ועל ידי שמוצא בו איזה מעט טוב מעלה אותו באמת להיות טוב? כדברי רבי נחמן הידועים?

אבל יותר מפריע לי חוסר ההתיחסות שלך לעניין העקרוני - לאן אתה חושב שאתה מוביל את עם ישראל ע"י המלחמה הזאת? מה זה יגרום לנו כעם?

כל כך חבל שדווקא אנשים חדורי אידיאלים ואמונה - לא משקיעים את כל מרצם בשדה הנכון - קרבה והסברה עמוקה ואמיתית.

הזוכר אתה מה אמרה אישתו של רבי מאיר ברוריה לבעלה על הרשעים ששכנו בקרבתם? אל תתפלל שיימותו. תתפלל שיחזרו בתשובה! תרחם עליהם, כן, גם תאהב אותם תנסה להעמיק ולהבין מדוע הם נפלו לבורות העמוקים והשחורים בהם הם נמצאים ותנסה להוציא אותם משם! הם גם יהודים! הם אחים שלנו. טועים מאד, אבל אחים!

לאן אתה חותר להגיע??? למלחמה?

מדובר כאן על חינוך וחינוך וחינוך!!! לא יעזרו מהלומות ומכות כדי לבנות חינוך!!!

והערה על לאה - לומר שלאה היא עיוורת ולא ראתה והבינה את מה שלבן עושה - זה פשוט לזלזל בה. היא למרות כל הפגיעה היתה בטוחה בדרכה וגם שיקוליה היו רוחניים. אבל מרחל אנחנו לומדים לימוד עמוק - לא כל מטרה נגשים בכל דרך. מה  גם שהדרך הזו - אני לא רואה איך היא מביאה אותנו למטרה.

ואם אתה מזכיר את הרב קוק - הוא זה שכותב על דברי שלמה "טובה מרדות אחת בליבו של אדם יותר מכמה מלקויות" שלימדונו רבותינו שאין החינוך נבנה ע"י מהלומות ומכות... הוא זה שכותב על אהבת החינם שבכוחה לתקן את שנאת החינם, הוא זה שמסביר כל כך באריכות את מקורותיה של הכפירה הנוראית באלוקים חיים שהיא ורק היא המקור לכל הרעות והקשיים שאנו חווים בכל תחום ובאופן בולט בנושא א"י, והוא מסביר - כמה שזה ישמע הזוי - שמקור הכפירה הזו הוא רק התביעה הפנימית לעומק יותר גדול של אהבת ויראת ה'! לא רוע ורשעה פנימיים אלא חיצוניים בלבד. הוא זה אשר כותב לרידב"ז אשר שאל אותו איך הוא מתקרב לרשעים - שבימינו צריך להעמיק את המבט ולהסתכל עמוק לתוך הסגולה והנשמה יותר מאשר על הרשעים! ואכן הוא כותב שם שיש כאלה המושפעים לרעה מהרשעה - ושהם לא יתקרבו אליה. אך אין  לנו ברירה! אנו כנראה מסוגלים! ותאמין לי שאני בחיי לא אפנה שום שעל מא"י! אנחנו מוכרחים למצוא את המאחד ואת המכנה המשותף!!! מלחמה רק תוביל אותנו שוב לאבדון כמו בימי בית שני!

הואו לא נתיאש מאותם חלקים של עפ ישראל אשר עיניהם טחו מראות את כל הטוב והאור של היהדות ובמקום לכעוס ולצעוק ולהלחם איתם, בואו נכיר בכך שרבים הם וטוב נעשה אם נשתדל בכל יכולתינו להיות להם למאירי דרך, לקררב אותם לאבייהם שבשמיים ומתוך כך, לאט לאט או מהר מהר נייצב פה חברה אחרת לגמרי!

באמת מכל הלב! 

התפיסת עולם שלכם היא כוחנית, כמו של החרדים("אנחנו נכסח את המדינה, נשבור לצייונים את השיניים, לא נשרת בצבא הרשע וכו'..)

אני בטוחה שבמבחן התוצאה מי שניצח זה אלא שמתגייסים לצבא- הולכים להיות הכי קרביים- ובע"ה יהפכו להיות ה"ניצן אלון" הבא. תחשבו כמה טוב הם יוכלו לעשות, תחשבו כמה השפעה תהיה להם... ולמה הם ינצחו? בגלל שהעם מבולבל והממשלה מבולבלת וצריך אנשים שיבואו כמאמר המשפט if you cant beat them join them(אם אתם לא יכולים לנצח אותם-הצטרפו אליהם!)וככה לנצח מבפנים. אני באמת ובתמים מאמינה בזה. כי אנחנו לא בתקופת התנ"ך- יש כאן מדינה מסודרת, צבא מאורגן, אנחנו לא בתקופת הקמת המדינה, אז אל תהיו מחתרת....

אגב, מדיבורים עם נוער גבעות(תתפלאו, אני מכירה הרבה מאוד כאלה ועוזרת לגבעות מסויימות)גיליתי לצערי שזה נוער שלא רוצה להקשיב לאף אחד. זה נוער שלא מקשיב להורים שלו, לרבנים שלו, לציבור שלו. חבל לי.. יש לכם כוחות לעזור ה-מ-ו-ן לעם ישראל ואתם מבזבזים אותו עם "ללכת נגד כל העולם".

אתם לא מבינים מה אני רוצה מכם, אני בטוחה. אבל לפחות ניסיתי להסביר מה אני חושבת. תזכרו רק שאין לכם ריבונות על הארץ יותר ממה שיש לי או לכל אחד אחר במדינה, יש לכם חובות וזכויות לכל אותם אלה שעשו למען המדינה ושבזכותם אתם כאן בכלל. 

לשבור ליהודים ת'ידיים ואת הרגליים, זה לא בדיוק דרך נועם.

נמאס כבר מההודעות המתחנחנות של המזרחי.

לא, לא מקשיבים לרבנים. בטח לא כאלה שמקבלים כסף מהממסד וכפופים אליו.

להורים? תלוי במה, בכל מה ששייך למצוות "כיבוד אב ואם" מקשיבים,

במה שלא, לא.

בע"ה

מהסיבה הפשוטה שזו לא השקפת עולם, אלו דברים ספציפיים:

בעלי מתגייס לצבא, אני מוכנה להקשיב לכל אחד- בתנאי שהוא מדבר בכבוד, יש לי רבנים שאני שומעת את שיעוריהם בקביעות, שואלת אותם שאלות [יש לי אפילו רב סמ"ס!] והנוהגת לפיהם, הוריי מאז ומתמיד היו הדמויות המשמעותיות ביותר בחיי.

ואני גרה בגבעה.

אז מה?

תגידי שאני יוצאת דופן, ואני אגיד שהשיפוטיות שלך את החברה  היא לא עניינית. רוב החבר'ה, למשל, כן מתגייסים לצבא, אבל הם חושבים עליו אחרת ממך. וזו נקודת המחלוקת.

כיום מעל ל40% מהקצינים הם דתיים. האם בפועל זה משפיע? אני  לא רואה שכן, אולי תאירי את עיניי.

בציפיית הישועה

הצבא שולח אתכם להיות בשר תותחים במלחמות השמאל. אלופי פיקוד אתם לא תהיו, תמיד תשארו עבדים ומשרתים בדרגות נמוכות - אלא אם כן תיישרו קו ותוכיחו שאין להם בעיה לצרור יהודים כמו שעשו נווה, שטרן ועמידרור. 

ואם אתה חושב שכשזורקים אתכם לקבר אתם הופכים ל"קדושים" ש"נהרגו על קידוש השם" בגלל ששירתתם את שרון\ברק\אולמרט\ביבי ומתתם למענם, חושבני שמצפה לכם הפתעה לא נעימה כשתגיעו לעולם האמת - אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש.

דווקא הפינוי הזה הוא הוכחה ליעילות תג מחיר. היה להם הזדמנות להרוס את כל מצפה יצהר והם פינו דיר ומגורון וברחו.

זה אומר שהם מפחדים מאיתנו

מי שחושב שכמה אבנים יבריחו צבא - חי בסרט. לא זה מה שיעצור את הפינויים!

בע"ה

רונה הרפז, אשתו של הסמח"ט צור הרפז: "כידוע לכולם, הלילה היה אמור להיות מבצע גדול של פינוי הישוב רמת גלעד. לבסוף, בגלל האירועים הקשים והבלתי צפויים- המבצע לא יצא לפועל".

גם אני לא האמנתי עד ששמעתי.

בציפיית הישועה.

אם אתה לא חי במציאות הזו ולא מבין במה מדובר, אל תנסה מסברות לפרש את המציאות.

המציאות היא שהיה אמור להיות פינוי גדול, ובסופו של דבר למרות שהכוחות כבר הגיעו למצפה יצהר הם עשו פעולת פגע וברח.

אם הם לא היו מפחדים הם היו יכולים באותה מידה להרוס את כל מצפה יצהר. הם היו מתים לעשות את זה.

העניין הוא לא רק מה יצא בסופו של דבר, אלא האם נאחז בכל כוחנו בכל מטר מאדמת א"י או לא.

לגבי פינוי גדול-1. ככל שיש יותר חבר'ה שמצטרפים למעגל ערבות הדדית, הסיכוי שיקרה פינוי מעבר לכמה מאחזונים יורד.

2. לרוב הכלב מת או שהפריץ מת, בגלל שיכול להיות שיהיה פינוי אין סיבה לא ליישב את הארץ.

יש לך כאילו הווה אמינא שתג מחיר גורע מהמטרות הגדולות, ומסכנות את כל יו"ש?

אם כן, אין לי אלא לקיים את דברי שלמה המלך "אל תען כסיל כאיוולתו" (לא את, אלא הדעה הנפסדת הזאת)

אף פעם לא חשבתי שיהודים לא נוסעים משם.

אשמח למידע

אחרי החתימה - גלנט בשיא החוצפה סירב לבצע את מה שנחתם, בטענות שאי אפשר לפגוע בשיקול הדעת של המפקד והושגה פשרה שאם הפינוי משיקולים בטחוניים - זה נשאר בסמכות אלוף הפיקוד. לכן בצו ההרס של בית ענות, הוא כתב את הטענה האבסורדית ש: "המקום פוגע בשלום תושבי האזור".

אם כל הטפשים בהתיישבות האידיאולוגית שמצביעים ליכוד, היו מצביעים לצה"ד, היתה ממשלת ימין בראשות נתניהו אותו דבר- אבל ההתישבות היתה באמת בידי סמוטריץ'.

לכתובת: chalaphagvaot@gmail.com

והעשבים גדלים. זה אחד הדברים היפים בחורף.

אפילו הטחב הירוק שגדל בין המדרכות אחרי הגשמים יפה בחורף.  (אגב רואים שהנבטים בתמונה העליונה הם דו פסיגיים)