למה להטריח את הבחור סתם?

 זה גם מפתח ציפיות מיותרות זה לשחק ברגשות של בנאדם (את לא קובעת פגישה ואומרת שזה פגישה בשביל שניפרד נכון....(?)

לכי תדעי מה הוא תיכנן לפגישה - זה יהיה עוד יותר לא נעים!(אמרת קשר ארוך..)     

כנ"ל גם הפוך!

לדעתי האישית

בעזהי"ת.

בשביל מה יש טכנולוגיה, אם לא בשביל לפתור בעיות שכאלה?

זה לא נעים אבל זה עדיף מאשר להיגרר לפגישה.

אלא אם כן יש לך ספרים להחזיר...

לפעמים פנים מול פנים...

דברים נראים אחרת, ואם נפגשת איתו הרבה זמן,

סימן שהיה משהו בנייכם, אז שבו ותדברו על זה,

וככה הפרידה יותר אמיתית ויותר בריאה.

מצד שני אם כבר דיברתם על זה,

וזה באוויר, ולא בהפתעה...

אז אפשר לחתוך בטלפון.

א. הסברתי שאין על מה לדון. החלטתי שלא - אז לא. הוא לא יצליח לשכנע אותי.

אז למה להיפגש?

אתה רוצה לתאר לי איך זה ייראה?

כי אני לא מצליחה להבין איך הפגישה תועיל לפרידה להיות נימוסית ומכבדת...

ב. לא תמיד "זה באוויר".

לפעמים אני פשוט לא נהנית לצאת איתו. זהו. אין סיבה אחרת...

סיבות כאלה למשל אני לא אומרת (א. זה לא יועיל, ב. זה סתם יבאס אותו, ואם אני רוצה לבדוק אם זה באמת בלתי נסבל - הוא יתנהג כמו אדם במבחן, וזה לא יהיה הוא).

גם אז אתה מציע להגיד את זה פנים מול פנים?

לא ייתכן שפתאום נפל לך האסימון שלא כיף לך,

וסתם יצאתם כ"כ הרבה זמן,

תכלס- סתם מרחת אותו.

לרוב מאוד קשה לסיים קשר ארוך,

ויש לבטים וספקות, ועדיף לקבוע פגישה,

ולומר לו- שזו פגישה בשביל לברר ולהחליט.

יכול להיות אפילו 7 פגישות.

לדעתי לגיטימי בהחלט לנסות ולראות אם בכ"ז משהו ישתנה או שאין סיכוי...

אבל אני לא רוצה להיכנס לוויכוח הישן שלנו

ולגבי ה"לרוב": תתפלא, אבל אצלי סיימתי קשרים ארוכים (יחסית) בלי התלבטויות.

אז למה להיפגש???

במילה אחת- לא.

מאשר לך לחתוך בטלפון...

ואם זה 12 פגישות?

זה לא העניין....

מותר לבדוק דברים לא סגורים, וזה לא נחשב מריחה.

את מה שאת רוצה לברר,

לרוב יספיקו לך פגישות בודדות.

אז תזדרזי ותבררי את זה,

ואל תמרחי סתם.

לצערי אני לא מספיק בררנית, ובתכל'ס - טוב לי בסה"כ עם 90% מהבחורים שמציעים לי.

אז כשיש משהו קטן שמציק לי - אני לא חושבת שאני חייבת לחתוך מייד.

זו לא השיטה הנכונה לדעתי...

אני בודקת אם זה משהו שייפתר עם הזמן או לא (ברור שאני מנצלת כל פגישה, ועושה "חושבים" אחרי כל פגישה!!!! אבל לפעמים דרוש חודש כדי לקלוט שזה לא זה, ולא יעזור שום דבר. לא פשוט להתחתן. הצד השני מודע לזה. אני מקווה שגם אתה מודע לכך שהבחורה יכולה לחתוך אחרי חודש... אלא אם כן היא אומרת מפורשות שהיא נהנית ואין לה שום בעיות...).

זה לא לגיטימי??

אתה תמיד בטוח שכן או לא?

אם מישהי יוצאת איתך יותר מ-2 פגישות - סימן שאתה רוצה אותה?

אבל מעל חמש- כן.

סימן שאני רוצה אותה פחות או יותר,

ולרוב זה יימשך הרבה זמן,

ואני יעדיף לחתוך שאני מסתכל לה בעיניים,

ולדעת שזהו, למרות שחשבתי שזה זה, התברר שלא,

מאשר להתחבא מאחורי הטלפון.

אני לא רואה את זה כבושה מלהסתכל לו בעיניים (אחד אמר לי בפירוש שהוא לא מבין למה חותכים קשר ארוך, מעל חודש, בטלפון. אז באמת אצלו - קבעתי פגישה, ניסיתי כמה שיותר לרמוז לו שהפגישה לא תהיה ארוכה, ובכ"ז הוא היה בשוק והתבאס... באמת שאני לא מנסה להתחבא מאף-אחד. עשיתי את זה כבר, וזה נראה לי מיותר...).

לפעמים אפשר להפגש עם מישו במשך חודשיים וזה יהיה בסדר גמור להפרד גם בטלפון,

ולפעמים מספיק 3 פגישות כדי להרגיש שאין סיכוי שאני נפרדת ממנו בטלפון!!

מה שאני מנסה להגיד שזה תלוי ברמת הקשר.. ויש בחורים שיצאתי איתם וברור לי שאיתם אני לא אתחתן אבל עדיין, נקשרים, מחבבים בנאדם ולכן אנסה לא לפגוע..

ויש כאלה שגם אחרי תקופה ארוכה אין לי שומדבר כלפיו ומטבע הדברים צורת הפרידה תהיה בהתאם..

אבל שוב, אין מה לעשות, שיחת טלפון ופנים בפנים זה לא אותו הדבר!!

לא קורה לך שתגידי לבנאדם דברים בטלפון או בהודעה שבחיים לא תגידי בפנים?

כשאני תוהה לעצמי איך להתנהל בסיטואציה מסויימת אני תמיד חושבת- איך אני הייתי מגיבה אם היו עושים לי ככה?

אם היית יוצאת עם בחור הרבה זמן ומצידך היית רוצה מאוד להמשיך, איך היית מגיבה אם היה 'זורק' אותך בטלפון?

לדעתי, דווקא בכל ענייני הפגישות צריך לנהוג ברגישות רבה, וגם אם זה אומר שתטריחי אותו לבוא וכו' זה עדיין שווה את המאמץ וחלילה להגיע למצב שאולי תפגעי במישו..

עדיף קצת פאדיחות לעצמנו מאשר להביא מישו לידי הקפדה עלינו..

לי זה ממש לא מפריע, ובכנות אני שואלת למה זה לא בסדר.

כמובן שאני לא אומרת "לא מתאים. שלום. ביי"...

ברור שאני אשתדל להיפרד יפה, להבהיר לו מה כן היה טוב איתו, להסביר למה לי (!!!) זה לא מתאים (אם אני רוצה. אם שייך) ושלא הוא הבעייה וכו' וכו'

כמו בעומק שהיה בו

ועד כמה נקשרתם אחד לשני...

אחרי שדיברתם על בניית בית משותף

ועל נושאים חוץ ממזג האוויר ומצב החסה בשטחים...

אחרי שבחור בא אלייך הביתה, מכיר את המשפחה שלך

ואת הדברים שהכי הכי קרובים לך-

זה פוגע! מאד מאד פוגע שהוא נפרד בטלפון!!!

הכל תלוי מה היה בניכם,

לפעמים זה לגיטימי ועדיף, לסיים דרך הטלפון,

ולפעמים זה בוטה!

צריך הרבה רגישות ומחשבה גם על הצד השני שמקבל את הבשורה...

אז זו השאלה שלי - מה בוטה??

אני באמת לא מצליחה להבין...

(אני חסרת רגישות?? הלוואי שלא...)

אבל אפילו עצם זה שאת יודעת שזו הפעם האחרונה שאת רואה אותו,

עוזר לסיים בצורה טובה יותר. לסגור לגמרי את כל הפינות,

גם מהבחינה הטכנית להחזיר לו דברים וכו'....

ברור לי שמה שכתבתי זה רק כיסוי להכל, ולא באמת מה שפוגע.

לא מצליחה להגדיר בדיוק מה בוטה,

אבל אני מבטיחה לך שזה פוגע ואפילו קצת משפיל.

כמובן שאני מדברת על קשר שהיה רציני

מעבר לסתם דייטים.

לא נפרדים בשיחת טלפון.

זה פוגע..

בכ"ז הייתם ביחד הרבה זמן.. אני מתאר לעצמי שעברו ביניכם רגעים מעניינים וטובים בייחד..

לא מסיימים דבר כזה בשיחה.. זה זילזול בבנאדם.

הוא לא יידע איך לאכול את זה..

וכל התלבטות דומה לזאת שיש לך, תנסי לחשוב לעומק, איך היית מרגישה אם היו עושים לך דבר כזה.

באמת!!!!

ולגביו - למה להטריח אותו ולפתח בו ציפיות אם אני לא רוצה?? (וזה סופי)

לא חבל עליו??

ואת לא יודעת איך הוא יגיב לזה.

תקדישי לעניין הזה פגישה אחת קטנה ואולי לא יסכימו איתי פה, אבל הייתי אומר לך לקנות לו אפילו איזו סוכריה בצורת פרח או משהו קטנטן ולאחל לו בהצלחה בהמשך..

להיפרד בחביבות.. מתוך ידידות..

משום מה אנחנו הדתיים לא מבינים דברים פשוטים כ"כ כמו אלו

אם רק לך ולעוד בודדים זה מפריע, או שלרוב האנשים זה מפריע (ואני המוזרה...)???

במיוחד אם זה אחרי קשר ארוך!

זה יותר אנושי, יותר מאפשר בירור אמיתי ולהפרד בצורה נכונה, מתוך שיחה ולא רק להשמיע את דעתי כמו שיכול לקרות בטלפון..

אני עושה את זה בטלפון?

באמת מה הבעייה?

עוד לא הבנתי.... (סליחה שאני כ"כ קשת קליטה ).

אני יודעת בבירור שכשאני מחליטה שלא - לא משנה מה הצד השני יאמר, ועל מה נשוחח ביחד בפגישה - זה לא יעזור ולא יקדם אף אחד מאיתנו לשום מקום.

אז באמת בשביל מה להטריח את הבחור, שיפתח ציפיות, שיפנה לי ערב וכו' בשביל דקה שאגיד לו "לא" בצורה נעימה ומכובדת כמובן (ועקיפה)???

לרוב אנשים כן מתלבטים האם לחתוך,

לאחר שהם נפגשים זמן ארוך,

ותכלס נהנים ביחד,

את פשוט לפי דעתי,

לא ממצה את הקשר מספיק טוב וכל קשר שלך,

גם אם הוא לא קשור- הופך להיות ארוך ומיותר באופן סתמי.

אבל אם עדיין מפריע לי שהוא שקט - מה הבעייה לחתוך על זה?

יכול להיות שקשר ארוך מבחינתך וקשר ארוך מבחינתי הוא לא אותו דבר...

אני מדברת על 6 פגישות ומעלה....

חוץ מזה - דווקא בגלל שהקשר ארוך - היה לי מספיק זמן להבין שהחיסרון של הבחור יפריע לי גם אחרי שנתחתן....

למה זה מוזר לך שלא מתלבטים גם אחרי קשר ארוך?

אולי לא חווית חויות מסוג זה, ובגלל זה אתה לא מצליח להבין אותי...

אני יודעת שלי היה  קשר יחסית ארוך, והתלבטתי כמה ימים האם לחתוך בטלפון או לא...

זאת היתה התלבטות קשה ממש משום שהיו לנו 2 שיחות בירור לפני ההחלטה הסופית...

התייעצות עם חברות ועם עצמי החלטתי  לחתוך בטלפון בגלל הסיבה שאחרי שחותכים, מה אמורים לעשות????  להסתובב למישהו בפנים נראה לי הרבה יותר פוגע ל2 הצדדים מאשר להגיד את הדברים בטלפון  ולאחל בהצלחה...

זה באמת רק מתוך ניסיוני...

בהצלחה!

באולפנה, לקראת היציאה לדייטים.

"בעולם" זה דבר באמת פשוט ומובן מאליו.

אסביר לך את ההיגיון של זה-

אנחנו לא נפרדים מתוך מריבה. יש לנו סימפטיה אחד לשני אבל העניין הוא שהפגישה היא לצורך חתונה, ואם אין התאמה ממילא צריכים להיפרד ועדיף בהקדם.

ברגע שאת מבשרת לו דבר כזה בטלפון זה נקרא לחתוך.

את סוגרת לו תקופה שאולי היתה לו נחמדה (אולי גם העקת עליו.. אני לא יודע..) בשניה אחת בלי לתת לו להגיב.

גם אם הוא ירצה להגיב הוא יבחר לא להגיב.. כי זה בטלפון וכבר אמרת לו את הבשורה.. והשארת אותו עם טעם מר ואולי תחושת פיספוס. אולי הוא רצה לומר משהו, להוסיף משהו.. זכותו, הוא הקדיש לך הרבה זמן עד היום.

ברגע שאת נפגשת איתו, אתם יושבים אחד מול השני, את מחייכת אליו ומאחלת לו הרבה הצלחה, הוא ירגיש עם זה מצויין.

הוא יחשוב לעצמו, הנה, אני לא כזה גרוע.. אנחנו עדיין מדברים כמו שני בני אדם חביבים. פשוט אין התאמה ואני מכבד את זה.

הוא יאחל לך ג"כ בהצלחה ותצאו שניכם מחוייכים.

אני משער שגם מאוכזבים.. אבל זה טבעי..

העיקר שנפרדים מתוך ידידות והקשבה וגם דאגה לשני.

הוא לא חפץ שקנית בחנות וכשלא בא לך עליו את זורקת אותו.

הוא בחור יקר עם נשמה.

זהו..

אני חושב שמיציתי.

המשפט הראשון.

בינינו, בנות עוברות הכנה הרבה יותר גדולה מבנים, וזה כבר מהתיכון.

מהמקרה הנ"ל אי אפשר להסיק מסקנה חסרת שחר שכזו.

אבל מה שבטוח, בנות עוברות הכנה גדולה יותר מבנים.

אבל כניראה שהמצד הגברי דברים מרגישים אחרת 

גם אתכם לא מלמדים!

ואתה ממש מכליל, כי זה לא נכון!

כל השאר מסכימה לחלוטין!

יש דברים שאני מסכימה איתך.. אבל יש שממש לא!!!

באולפנות מלמדים, במדרשה לפחות איפה שאני למדתי לימדו ודיברו על כך!! חבל להכליל..

בזמנו כשנפרדתי מאותו  בחור קודם כל ממש היו  לכך 2 פגישות מקדימות שהוא ידע על כך שאני ממש מתלבטת, וגם בשיחת טלפון היה לו את הזמן להגיד מה שהוא רצה. והוא גם אמר!!! (אפילו ניסה לשכנע שלא!!)

ואני יכולה להגיד לך כשהיתה תקופה שהוא עוד המשיך לדבר איתי ולברר דרכי על חברות שלי...

סתם חבל לפעמים להטריח מישהו בשביל  שישמע לא! זה ממש לא נעים... (וברור לי עד היום שזה גם תלוי באורך הקשר. אחד ארוך נחשב לו 5 פגישות ואחד נחשב לא חודש ואחד חודשיים וכו'...)

בהצלחה!!

שבוע טוב ובשורות טובות!!! 

שבוע טוב גם לך=]

אני באמת לא מבינה למה המבט בעיניים משנה לכם?

תאמינו לי שאני יכולה לתת הרגשה טובה ולתת מקום להגיב, גם בטלפון...

העניים חשובות ומביעות יותר מאשר הטלפון.

מנגד, מעניין אותי, למה כ"כ עדיף מבחינתך בטלפון ולא בפגישה??

(חוץ מעניין הטרחת הבחור שלדעתי לא נכון)

אחרי הסתובבות עם בחורים כמה שנים וחיפוש אחרי האחד - אף-אחד לא יעבוד עליי שמשהו בתחום הזה הוא קל

אבל לפחות אם אתקל בו פעם ברחוב אני אעיז להסתכל לו בעניים!

סתם הייתי בשוק שזה מפריע מאוד לאנשים.

פתאום אני קולטת כמה אנשים פגעתי בהם (ובאמת בלי כוונה).

מקווה לפחות שהם היו בדעה אחת כמוני

אני ממש מסכימה איתך! אני גם חושבת שאם מישהו יגיד לי בפנים-אני לא אדע איך להגיב ואני לא ארצה להשבר מולו.. בטלפון זה יותר פשוט-להיות עם עצמי אחרי זה, ולא עם מי שאומר לי שנפרד ממני כרגע..

ו

מה אחרים יענו על זה?

לא מדבר על SMS, אלא על הודעה ארוכה ומנומקת בהתאמה.

התחמקות!!

והוא עשה את זה בצורה כל כך מכובדת שאני (באמת!!) הרגשתי שלמדתי ממנו איך לחתוך (בעז"ה שלא אצטרך ;)).

קודם כל- שמחתי שהוא עשה את זה בטלפון. יכולתי להרגיש שאני קצת מסתירה את הרגשות שמן הסתם הוא היה יכול לקלוט בקלות בפגישה.

השיחה לא הייתה של 2 דקות- דברנו איזה רבע שעה, בלי לחץ, וזה גם היה טוב. הוא פתח במשהו בסגנון של "תקשיבי, צריכים לדבר" כך שעל ההתחלה ידעתי למה לצפות. ואז הוא הסביר לי בדיוק מה עובר לו בראש, את הדברים הטובים שהיו לנו בקשר, למה הוא המשיך כל כך הרבה זמן. אחרי זה- הוא דיבר על מה שקשה לו, למה הוא מרגיש שצריכים לחתוך. והאמת- כששמעתי למה הוא רצה לחתוך, למרות שזה היה מבאס, הסכמתי איתו שכדאי שנחתוך.

היה לו חשוב להדגיש כמה הוא מכבד אותי כבן אדם- וזה היה לי הכי טוב לשמוע. כי זה בן אדם שממש כיבדתי, היה לי חשוב לדעת מה הוא חושב. וזה היה טוב לדעת שלמרות שזה לא הסתדר, הוא גם כיבד אותי, שזה לא היה חד-צדדי. 

אתם רואים - יש טלפון ויש טלפון...

ברור שאני מדברת על שיחת טלפון נעימה, מנמקת, מתחשבת וכו'...

עוד אחת שתצטרכו לשכנע אותה שהיא טועה

קדימה, אל תאכזבו!

רוצה טיעונים משכנעים באמת למה להיפרד בפגישה (ומי שרושם משהו בסגנון "להתמודד פנים מול פנים" שיסביר מהי ההתמודדות הזו... כי לי זה מצטייר כדבר קטנוני מאוד... אולי אני טועה. תקנו אותי אם כן)

אני די בהלם! אולי אני המוזרה עכשיו?!

לא נפרדים בטלפון בשום פנים ואופן אחרי קשר ארוך!!!

(קשר ארוך= מבחינה נפשית, לא בזמן)

וברור שיש טלפון ויש טלפון, אבל עדיין זאת דרך קלה יותר מאשר להתמודד עם הדברים פנים מול פנים!

לדעתי זה בסיסי  לחלוטין ודבר ראשון בתורת הרגישות!

נכון, יש דברים שיותר קל להסביר בטלפון, ומנגד כשנפרדים ממך את יכולה להסתיר את פגיעותך,

אבל בחיאת, יש דברים שהייתי מעדיפה להשמיע ולשמוע בפנים מאשר בדרך מתחמקת..

ושוב, אני לא מדברת על קשרים פשוטים וקצרים אלא קשרים עמוקים שנקשרים..

(גם בזמן, גם בנפש) וזה היה לי הכי טוב שחתכנו בטלפון. נראה לי שזה תלוי באנשים...

למה חשוב לך ש"אתמודד" עם זה?

ומה זו בדיוק ההתמודדות (שלא מתבטאת בטלפון)?

לא הבנתי מה אתם רוצים - לבדוק אם אני משפילה את מבטי או לא?

זה לא קצת קטנוני?

אשמח להסברים...

ברמה האנושית הבסיסית-

כשאת שומעת שחברה שלך עברה ניתוח או ח"ו יושבת שבעה (להבדיל, כמובן) מה לדעתך יביע יותר רגישות-

לבוא לבקר או להרים טלפון?

כמובן שלבוא פיזית, נכון?

כשאני נפגשת אם בחור שמבחינתי יכול להיות בסופו של דבר בעלי, אני מגיעה ממקום יותר חשוף ופגיע נפשית וככה גם הבחור (ברמה הגברית שלו ).

אם בסופו של דבר החלטתי שהבחור הספציפי לא יהיה בעלי, זה לא אומר שלא עברנו משו ביחד!!

מבחינתי ה'התמודדות' היא להיות אמיתית עם עצמי ולהבין שמה שמתאים לי לא בהכרח מתאים לשני- אולי מתאים לי שיפרדו ממני בטלפון אבל לא בטוח שלצד השני זה כך..

לכן, אנקוט בדרך האמצע, הרגישה והמקובלת בעולם, אפגש איתו ואפרד ממנו בדיוק באותה דרך נעימה ויפה שאת חושבת שאת יכולה לשדר בטלפון, רק עם יותר כנות, מולו..

עצם זה שכל הבנים פה אמרו פה אחד שעדיף פנים מול פנים לא אומרת משו??

יש בן בקהל שיעדיף שיפרדו ממנו בטלפון?

אם כן, אשמח לשמוע למה?

וזה ייראה לי מחטף, אני יבקש להיפגש. יש סיבות שאי אפשר להסביר בטלפון,

לפעמים רואים בעיניים למה לא, בקיצור, אם זה רק כדי לחסוך נסיעה- מובן. אם זה כדי להתחמק מלהתמודד,
אני ממש נגד. וכל אחד יודע למה הוא עושה את זה.

פעם מישהי חתכה אותי בטלפון, ואח"כ החתך נשאר פתוח הרבה זמן...  בגלל שבטלפון זה לא היה מספיק ברור.

תעזור לי לשכנע את הבנות פה...

אני לא יודע אם אני מעדיף פא"פ אבל אני מאוד מבין אם היא מעדיפה בטלפון.

לדעתי זה לגיטמי גם אחרי קשר ארוך.

ק"ו כאשר פגישה פא"פ גורמת למתח גדול.

רצוי שזה לא יהיה טלפון של דקה של, "החלטתי. שיהיה לך בהצלחה, ביי".

א גיטע וואך ואפרילאך חניקע לכל אנ"ש.

ואפשר תרגום לסינית בסוף? (אחח.. הספרדים האלה שלא מבינים כלום..)

אם את\ה מספיק רציני בשביל להתחתן, אז תהיה רציני בשביל להסביר, או לפחות לתת מקום גם לצד השני.
אל תהיה סמרטוט.

מי שלא מוכן להתמודד עם זה, שלא יצא!

לגבי קשר קצרצר של כמה פגישות אני מבין שנסגר פה אחד שטלפון עדיף...

אבל אם הגברת החליטה לחתוך קשר ארוך היא כנראה חשבה על זה מספיק מכל כיוון אפשרי,

ואם היא קיבלה החלטה אז כנראה שהיא שלמה עם עצמה ואין טעם להתחיל לחפור בזה...

"לא רוצה לא צריך, כנראה את לא הזיווג שלי ושיהיה לך בהצלחה.

אני יודע שגם ככה לא נעים לך לעשות את זה אז אני לא אקשה עליך יותר."

(זה פחות או יותר מה שעבר לי בראש בפעם האחרונה)

אבל אם אתה לא מרגיש ככה, וזה נוחת עליך בהפתעה, זה לא נעים בכלל. תאמין לי

ראיתי את זה מגיע, אז כנראה שזה באמת תלוי.

בכל אופן אני מניח שזה תלוי הרבה ברמה של הקשר יש מצבים שאולי צריך באמת פגישה,

אבל יש גם מקרים שפגישה תגרום רק ליותר עוגמת נפש.

הבנתי שזה רק שובר את הבנאדם יותר, לבוא לפגישה שמטרתה פרידה בסופו של דבר. עדיף להיפרד בטלפון, אבל שהפרידה תהיה מוסברת היטב, כלומר כמו פגישה, רק לא פנים מול פנים. יש כאלו שמנצלים זאת כדי לא להסביר את הפרידה יותר מידי, ולכן כאלו-עדיף להם פגישה כדי לא להתחמק.

בהחלט לא נעים!!!

אני חושבת שאם נפרדים יפה - אפשר לעשות את זה יפה גם בטלפון,

ואם לא יודעים איך להיפרד יפה - לא יעזור להיפגש פנים אל פנים.

אני גם לא בטוחה שהיה פה רוב מוחלט לאיזה צד...

אפשר בבקשה נימוק משכנע למה להיפגש? (כי באמת לא הבנתי: אין לי דברים להחזיר לבחור ולהיפך, אין לי התלבטויות לגבי ה"לא", אני סתם מטריחה אותו לבוא במיוחד מהישיבה בשביל לשמוע את ה"לא", אני עלולה להביך אותו כשזה פנים אל פנים, לפגוע בו... אני מבינה טוב יותר למה לא).

אם התייאשתם ממני - זה בסדר...

אני יודעת שאני קשת קליטה לפעמים

רק תגידו כמה לדעתכם חושבים כמוכם (הרוב/לא יודע/בסיטואציות מסויימות מעדיפים טלפון/פגישה וכד').

שבנסיבות שלך כפי שאת מתארת ובהרגשה הזאת שלך -

את יכולה בשקט להתקשר בטלפון וזהו.

או סתם להוציא כסף מיותר, עדיף שלא תטריחי אותו בכלל.  זה יישאר זיכרון כאוב, ופגיעה מיותרת. אם הבנים מסיימים, אני יודעת שבנות רוצות לדעת: למה?, ולכן הרוב מעדיפות פגישה בה הבחור לא יתחמק סתם כך, ויסביר (לא כולל מקרים של קשר קצר יחסית). אם בת מסיימת, הבן מעדיף לרוב לגמור בטלפון, הוא פחות "רגשי".  לכן, משם שאת מסיימת, ולדעתך לא נקשרת, כמו דן, גם אני אומרת-טלפון וזהו. הבחור יודה לך!

– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.

– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.

– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.

– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.

– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.

– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.

– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)

סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).

– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.

– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).

תרומות בביט

אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.

מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.

תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.

כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:

בהצלחה!

וכדאי להביא שתייה.

בקבוקים נפרדים.

פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך

ושיהיה בהצלחה🙌

אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה

ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה

מישהו יכול לפרט?😅

תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:

וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.

וזה מרגיע כי כרגע גם לא מצופה שתדע מי זאת אלא פשוט תכירו

עדיין אין מחוייבות משמעותית שתגרום ללחץ.

המחוייבות היא בעיקר לכבד ולבוא בטוב ;)

ויש אווירה של מתח שהיא מאוד טבעית, כי לא יודעים ב"ה מה קורה במחשבות של כל אחד. וגם לורח זמן לעכל, לא לנסות בכוח להגיד ישר שמתאים או שלא מתאים אלא לתת זמן. גם זמן אחרי הדייט לעכל, איך אתה מרגיש ומה אתה חושב.

לגבי ההודעה/טלפון יום אחרי - תחשוב שאתה בצד שלה, במידה והלך טוב - אתה תרצה להיות באוויר ולא לדעת לאיפה זה הולך? כמובן שלא.

בעיני, יותר הגיוני לשלוח הודעה לפני בשלב הזה כדי לרכך את העניין. עדיין יכולה להיות התרגשות.

להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)

לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת

לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי  להיפגש.

למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.

בהצלחה!

בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר

מנסים לעבוד עם מה שיש לנו

היה נחמד ואתם רוצים להמשיך

השיחה לפני הפגישה מטרתה לקבוע יום וזמן לפגישה 

בדרך כלל אנשים אוהבים שמתעניינים בהם, בקטע אנושי פשוט שלהתעניין כי עומד מולי בנאדם.. כמו גם כחלק מההיכרות.

לגלות ולעורר סקרנות זה דבר טוב. 

לא חולצות גלופה לפני דייט רביעי

בפסח להביא שתיה בקבוק חדש וכוסות חדפ

להציע ליווי

היכרות טבעית ולא ראיון

תהיה נעים ואכפתי כמובן לא הצגה אלא שככה כל אדם צריך להיות...

אני בעד הכלל שאומר שאין כללים אפשר לזרום רק לא לעשות דברים משונים...

משונה זה הרבה פעמים לא רק המעשה אלא האופן שבו הוא נעשה...

והעיקר ליהנות...זה עיקר העניין בפעמים הראשונות ליצור חיבור, נעימות בצורה הכי פשוטה...

ואפשר גם לדבר על דברים רציניים אבל הכל לפי הענין זה גם חלק מהנעימות...

בהצלחה צדיק!

תזכור שאתה בא לפגוש מישהי נחמדה ככה"נ, שלחוצה יותר ממך. תחשוב על לייצר לה חוויה נעימה.

אם אתה כבר בזה, תנסה לנתב את ה"יראה" ליראת הרוממות מהמעמד, בדיקה של התאמה לבניית בית בישראל, זה מרגש.

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.