כמו שלהבדיל, אם אבקש שיגיעו לחתונתי בלבוש צנוע (בלי לפתוח את הדיון שוב..) אצפה שיכבדו את בקשתי גם אם לא מסכימים איתה..

ולשאלתך ספציפית- מאחר שזאת במילא חתונה חילונית, אם יש אפשרות להבריז (משפחה בכל זאת..) הייתי מנצלת אותה..

אבל לא רוצה ילדים...

ציטוט: "מה דעתכם? זו דרישה לגיטימית של זוג שלא יהיו ילדים בחתונה שלהם, או שזאת סתם התנשאות?"

מקריאת המשפט הראשון בלבד ניתן להניח שזו הכונה וכך גם אני חשבתי וסביר שכותב התגובה התכון שבהתחלה(בקריאת המשפט הראשון לבדו) חשב כך.

אם הם רוצים ילדים משל עצמם או לא זה לא ענייני.

הבנת הנקרא בסיסית, באמת...

הכוונה מהכותרת...

אני באה...

סתם... משהו 10 אתה 10!!

או שאני לא מעודכנת..

אגב, כמו בן ראמים, ציינו הגבלה לגיל? מאיזה גיל אפשר להביא?

כי אז אולי זה כן יהיה קשור לכסף..

בדר"כ מחייבים לרכז את כל הילדים בשולחן ביחד ולא לכל ההורים זה מתאים..

כולכם, ותשאלי במקום את המזמינים האם להשאר עם הילד או לשוב לביתכם.

אולי אפשר לשאול במייל: לא מתאים לנו להשאיר את הילד ולהגיע, האם עדיף שלא נגיע כלל או נגיע עם הילד?.

מה זה ללכת ולשאול במקום את המזמינים האם להישאר עם הילד או לשוב לביתם? זה ממש חוסר כבוד!!!

כמו שכתבה נוצה ברוח צריך לכבד את הבקשה גם אם לא מסכימים איתה. תשאירי את הילד עם בעלך בבית וככה תהרגי שתי ציפורים במכה אחת- תכבדי את בקשת החתן והכלה ותוכלי לעזוב מוקדם בתירוץ שבעלך לא מסתדר לבד עם הילד בבית

גם מישהי ממשפחתי נשואה למשפחה שיש בה תרבות רבת שנים של אי הבאת ילדים. יהיה מי שיעדיף לכבד את הכללים ולקחת בייביסיטר וכו', אני (ואמי למען האמת שהטמיעה זאת בי) דוגלת בשיטה שהילדים הם חלק אינטגרלי ממני, ואם איני יכולה מכל סיבה שהיא להביא אותם-אז גם אני מחוץ לסיפור..

ושלא יהיה לך לא נעים..אם הם דורשים זאת-הם לוקחים בחשבון שיהיו שלא יבואו בגלל זה. ואם הם לא לוקחים-כדאי שיתחילו..

ואסיים בציטוט שהוצא מהקשרו- "הביאו שניים הביאו שלושה הביאו ארבעה ילדים!!"

ילדים - זה שמחה..

איתם באמת השמחה האמיתית..

שמבקשים לא להביא ילדים מסיבות "כלכליות", חוץ מאחים, אחיינים בני דודים..

ואז - לא מדובר על ילד בן שנה וחצי.

אבל אם זה מסיבות אחרות (למשל: סוג כזה של חתונה שהם מעדיפים שילדים לא יהיו, כי ילדים מיד מבחינים ב"הצגה" ויכולים "לקלקל" הכל... כמו בסיפור על בגדי המלך החדשים..) - אז אולי עדיף לילד שלך שלא יראה דבר כזה..

ואולי גם בעלך יעדיף - ואז יש תירוץ מצוין שהוא היה צריך להישאר עם הילד...

ונכון, שאם זה לא מסיבות של עלות כספית, אז באמת ממבט ראשון זה נשמע קצת "מקומם" ואוילי.

[הכל,כמובן, בלי לדעת בדיוק על מה מדובר]

אם זה בגלל שהם חוששים שהם יאכלו/יתפסו מקום, זה מובן, אבל מכיוון שהחתונה חילונית, אז ממילא אני מניחה שלא תכננתם ארוחת שחיתות בכל מקרה. במקרה כזה, את יכולה לנסות לומר לה שתינוק בן שנה וחצי לא יאכל, יש לו כיסא תינוק אז הוא לא יפריע לאף אחד. נראה לי שסתם לא בא להם, וזה סוג של התנשאות אז תחליטי לבד עד כמה את קרובה לבת דודה הזו ולפי זה תחליטי. אישית, מציעה לך להשאיר את הילד עם בייביסיטר לשעתיים, לנסוע עם בעלך רק בשביל חופה, ואח"כ לעזוב בשקט...

ראשית  כדי למנוע אי הבנות כדאי לברר בצורה ודאית שהם מתכוונים גם לילד בגיל ילדכם . (דרך המשפחה או באופן ישיר)

אם כן אז לא שייך להגיע עם הילד. פשוט כי הם ביקשו.

אבל גם לא לעשות הפגנות. ולא להפוך את זה לנושא לדיון במשפחה המורחבת (זה בסדר או לא בסדר שהם באים? לא יכלו להתאמץ יותר? וכו...)

הם החליטו את ההחלטה שלהם ואתם תשקלו ותחליטו את שלכם.

למעשה זה ממש תלוי בכם אם אתם רוצים להגיע לחתונה הזאת או לא ,ואם כן אז באיזה הרכב...(הייתי מבקש מאשתי שתחסוך את זה ממני...)

אם החלטתם שלא, אז יש לך מספיק תירוצים כך שגם לא תצטרכו להיות שם וגם הם לא יפגעו. (או שיפגעו אבל יעבור להם מהר.)

לגבי  השאלה אם זה התנשאות אז לענ"ד זה כמו כל שריטה של זוגות מתחתנים שצריכים להרגיש שהערב שלהם הכי מיוחד בעולם - וכל אחד והשריטה שלו -פשוט בציבור שלנו זו שריטה קצת שונה..

יש לי חבר בייניש למהדרין שברווקותו המאוחרת (שכבר נגמרה ב"ה) תמיד אמר  ברגעי יאוש שממש מצער אותו שתהיה לו חתונה עם ריקודים של זקנים שכל אחד מדדה לו לאיטו עם ילד בעגלה ועוד אחד על הכתפיים בעוד שלכל החברים היו ריקודים של חברה צעירים ורעננים ותוססים. (בסוף מרוב התלהבות היה שם הכי שמח ...)

הכי מובן שבעולם !

הם החליטו איך תראה החתונה שלהם ואתם תחליטו איך אתם משתלבים. או לא .

ופתאום מתברר לך שאי אפשר, וזה לא מתאפשר לך להגיע בלעדיו- אל תלכי..

אין מה לעשות.. הילדים ואת זה הינו הך

אך עם ממילא חשבת על בייביסיטר עבורו- זה משהו אחר..

נשמע שאת לא כזה רוצה לא?

בכ"א לא משנה איך זה נראה בעינינו.. כל זוג ושיקוליו הוא

החלטות טובות!

הרווחת תרוץ איך להציל את בעלך מחתונה חילונית עם הרבה התמודדות של העינים...

אם יש לכם אוטו (וזו לא טרחה עצומה) את יכולה לבקש מבעלך שקח אותך לשם שיעשה סיבוב של איזה שעה עם האוטו והילד ותסעו חזרה הביתה. 

כך לא תסעי לבד וגם תצאי בסדר עם החתן והכלה וגם בעלך ירוויח..

וי- בעלי היה כל כך שמח לפטור שכזה!

אםבמילא החתונה לא לרוחך למה את חייבת לבוא? יש אילוצים - נשארים בבית זה ללא יהרג ובל יעבור... (או שאולי חייבים לבוא כי זו בת דודה?) אםלא נעים אז כן, משאירים את הקטנצי'ק עם ביבי סיטר לשעה שעתיים ויוצאים מוקדם מהחתונה... (במידה ואת חייבת את בעלך... כי לבד לא תהיי כל המשפחה שלך שם. לא??)

או התנשאות. את השאלה הזו הם היו צריכים לשאול את עצמם. השאלה עכשיו האם  לבוא, ואם כן - באיזה הרכב, ואם לא - איך לא לפגוע ולהסתכסך.

היית רוצה שהילדים שלך יהיו שם?

מבחינת המראות, המוזיקה, הבלגאן, האווירה

ואת- היית רוצה שבעלך יהיה שם?

ואת- היית רוצה ש-את תהיי שם?

קודם תשאלי את זה

מבחינה מעשית-

מותר לזוג לקחת ביביסיטר ולצאת ביחד לערב בלי הקטנים-

לנשום זה גם חשוב!

(להבא- שאלות כאלו אולי יתאימו יותר לפורום נשואים טריים)

אני לא מבינה מה הקטע??

למה אם את אמא לילד את לא יכולה לעשות משהו בלעדיו??

ברור ח"ו לא להזניח!!!

אבל את לא קורבן...

אם זאת חתונה של בת דודה ואת צריכה ללכת אז לכי תגידי מזל טוב כמו בנ"א תביאי מתנה או כסף.. (מה שנראה לך מתאים..)

ותלכי...

ברור שזאת השקעה.. אבל ברצינות לא צריך לעשות מכול זבוב פיל!

ילד בן שנה וחצי יכול להיות עם אבא ערב.. 

עם כל הכבוד, החתן והכלה הם הענין פה ולא הילד.

אם רוצים לכבד ולא לחשוב רק על עצמנו כמובן...

לא לכל מקום צריך להגרר עם ילדים.

אני מאוד מבינה את הבקשה.

בהרבה מקרים ילדים עלולים להפריע,

ועם כל הכבוד- בערב הם אמורים לישון!

ולא להסתובב במקומות רועשים...

בעיני לקחת ילדים לאירועים בשעה כזאת זה לא לעניין קודם כל מבחינת הילדים.

סתם כדי שתראו דרך אחרת להסתכל על הדברים, לא כדי לשפוט.

אא"כ  זה מישהו ממש ממש קרוב שהם מכירים.  דודה שלהם למשל

ילדים בחתונה, עונש להם ועונש להורים.  או שאנחנו מתפצלים, או שלוקחים בייביסיטר.

הפעמים היחידות שלקחתי את ילדי היקרים לחתונות/מסיבות זה היה כאשר אחד האחים שלי התחתן או אחד האחים של בעלי. מעבר לכך, בכל חתונות בר/בת מצוות של בני דודים או חברים הילדים נשארו בבית. וזה לא בגלל שאינני אוהבת אותם חס וחלילה - אלא רק בגלל שאני אוהבת אותם מאוד. ישנן שעות שילדים צריכים לישון, אני לא מעוניינת שהם יסתובבו בשעות מאוחרות, אצלי הולכים לישון בשעות קבועות.

ילדים עד גיל 8 הולכים לישון בשעה 7 (וכשהגדולים היו קטנים אז השעה היתה יותר מוקדמת 6).

בגילאים 9 עד 12הולכים לישון בין 8 ל-9.

מאחרי בת/בר מצווה הולכים לישון בסביבות 10:30.

והגדולים יותר, לא ממש מוגבלים בזמן.

סליחה על ה'חפירה' - אבל הרעש שיש בחתונות אינו מתאים לאוזניהם הרגישות של התינוקות בני השנה וחצי. אם זאת היתה אחותך, אז אין ברירה. אבל בשביל בת דודה, באמת אין לתינוק מה לעשות שם.

לכי, תהני, קחי ביביסיטר או תשאירי את בעלך (יש לי תחושה שהוא לא ממש רוצה ללכת לשם), אבל תלכי - כי משפחה לא מחליפים. למרות שהחתונה לא תהיה דתית, אם תישארי עם בת דודתך בקשר, אולי יום יבוא והיא תתקרב אליך גם מבחינה רוחנית.

המון מזל טוב, ויש לשמוח שברוך ה' הם מתחתנים כדת משה וישראל. לצערנו בימינו זה לא ממש ברור.

אני מסתובב באופן קבוע עם אטמי אוזניים בתיק בגלל כל מיני חתונות.

פעם ראשונה שאני שומעת על דבר כזה..

אבל לגיטמי? כן!! מאוד!

[מה גם, סביר להניח שאם תבואי אם הקטן שלך לא תרקדי גם אם זה היה נפרד...]

קחי בייבסטר ולכי לבד עם בעלך... זה נחמד מדי פעם..

אני אלך לבד. בעלי והילד יישארו בבית...

תודה ובשמחות

זו ממש החלטה לאומית...

יש לנו הרבה חתונות כאלה,

פירוט באישי

כל העולם ואשתו. אם רוצים לא להגביל את הזוג במספר החברים שיזמינו. ורוצים לא להשתבש לגמרי מהוצאות  החתונה. לעיתים מזמינים כשלא מדובר במאד קרובים רק זוגות. ומי שקרוב משפחה וגם מרגיש כך מוזמן גם עם ילדיו. ממכתבך ניתן להבין שאת קרובת משפחה. אך לא מהמתלהבים-אז את לא חייבת להביא את ילדך. וחוץ מזה הזדמנות לצאת את ובעלך.

כשקראתי את הכותרת

הייתי בטוח שההודעה תהיה אחרת לגמרי 

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.