אני בטוחה שהנשים שלהם הסתדרו בצד של הנשים ... אני מסכימה איתך שהזוג  הוא זה שמחליט איך הוא רוצה שהחתונה שלהם תתנהל וצריך לכבד..

בחתונה שלי בעז"ה נראה לי שהישיבה תהיה מעורבת...

א.אם החתן והכלה החליטו שהישיבה נפרדת,זה חשוב להם וצריכים לכבד אותם ,את הארוע וגם את המשפחות.להכניס את הנשים לעזרת גברים על דעת עצמם?נראה לי שזה ממש ל מתאים,לא משנה אם הבעל והאישה לא התראו הרבה זמן או כל סיבה אישית אחרת,צריכים לכבד,לא מתאים?אז אל תבואו.

ב.אני ארצה בעזרת ה' יתברך  בלנ"ד לעשות ישיבה נפרדת.

בקרוב אצלך!

אקדים ואומר, ששמעתי שיש בעיה הלכתית לברך שבע ברכות (או משו כזה..) כשהישיבה מעורבת, וחכמים ממני ידעו לדייק..

אז שלב שלב-

א. בתור רווקה עדיין, אני מאוד נהנית כשהישיבה נפרדת ואפילו מעדיפה כך.

אני לא כ"כ מבינה את החברות הנשואות (הרבות) שלי שסוחבות איתן את הבעלים לחתונה של חברה, הם במילא לא מכירים אף אחד! ועדיין לא שמעתי על בעל כלשהו ששמח בעניין (ובדקתי!),

חוצמזה שבטוח לא הכי נעים לו ולנו להדחף בשולחן שרובו בנות, או שלחילופין הם יושבים בשולחן אחר שמעורב ולא עם החברות ואז הם יוצאים קרחים מכל הצדדים..

אז לשאלתך- אם כבר הגעתי לחתונה והישיבה נפרדת, מסכימה עם דעתך אך לא מאותם מניעים.

ב. בחתונה שלי? דיה ל"צרה" בשעתה.

ברור שהרצון הגדול שלי הוא שהישיבה תהיה נפרדת, אבל יש גם רצון חתן ובעיקר רצון המשפחות..

אז יכול להיות ששולחנות המשפחה יהיו מעורבים אבל בטוח שהחברים והחברות יהיה נפרד, ואטרח ליידע את חברותיי מראש בכך שיבינו את הרמז..

שילך הצידה אם הוא רוצה. הוא לא חייב להסתכל על הנשים שיושבות שם!

מה הוא מעיר להם? הוא המשגיח שלהם?

אם לא טוב לו שיילך!

זה לא הוא החריג אלא דווקא הבעלים שהושיבו את נשותיהם בצד של הבנים!

אם כבר הם החצופים, אם לא טוב להם שיילכו..

מה שייך להגיד עליו "חצוף"?

יש אנשים שבאים דווקא לחתונות "נפרדות".

הוא בא כי לכך הזמינו ואמרו לו מראש שכך יהיה. מגיעים אנשים שרוצים אחרת - מקלקלים לבעל השמחה (שהוא גם המממן) את האוירה שהוא רוצה; מקלקלים לו את זה שהוא רוצה שהאורחים שבאו לחתונה "נפרדת" ירגישו בנוח (אולי הם משפחה שלו?), אז מי כאן לא בסדר?..

נכון שלפעמים אנשים לא מקפידים מי יושב בקצה. אבל אם יש כאלה שהאוירה הזו צורמת להם - מי התיר למתארחים לשנות מהסדר שקבעו המארחים?

בכדי לדון על הלכה, יש חובה קודם כל להביא אותה.

קיצור שולחן ערוך גנצפריד סימן קמט סעיף א'

קודם ברכת המזון בעשרה, אומר המברך דוי הסר וכו' ואומרים שהשמחה במעונו, ויש לומר שאכלנו משלו בלא וא"א ולא ושאכלנו משלו, ואחר ברכת המזון לוקח כוס שני ואומר עליהם ששה ברכות, ואחר כך מברך על הכוס של ברכת המזון בורא פרי הגפן, וטוב שלא למלאות את הכוס לששה ברכות עד לאחר ברכות המזון. צריכין ליזהר שלא יאכלו אנשים ונשים בחדר אחד, שאם אוכלים אנשים ונשים בחדר אחד אין אומרים שהשמחה במעונו כי אין שמחה כשיצר הרע שולט.

כששאלתי את הראש הישיבה שלי, איך יתכן, שאנו, תלמידי הישיבה אומרים "השמחה במעונו" כאשר אנו נמצאים בחתונות של חברים שהישיבה בשולחנות מעורבת. האם איננו מקיימים את ההלכה?

הוא ענה לי שכל הבעיה של ישיבה בשולחנות מעורבים זה בעיקר חברים של החתן וחברות של הכלה ודברים דומים לאלה. אבל סתם ישיבה של משפחה בשולחנות, מה ההבדל בין ראש השנה וליל הסדר לחתונה?

שמעתי (לא משמועה, אלא ממקור ראשון (ולא העיתון.)) שאחד מהרבנים החשובים בזרם הדת"ל (אני בכוונה לא מציין את שמו, כדי להמנע מזלזול ברבנים.) הוזמן לחתונה, וכיאה לבעל טוב, הוא לא השאיר את אשתו לבד בבית והגיע עם הרבנית לאולם. להפתעתו, הוא גילה שהישיבה בחתונה מופרדת. ואשתו יתהיה מאוד בודדה, אם תשב בצד של הנשים לבדה, בעוד היא לא מכירה אף אחת (הרבה מכירים אותה, ולא הפוך)

ושוב, כיאה לבעל טוב, הוא נכנס לצד של הנשים והתיישב לידה. (בנימוס ובלי הפגנתיות)

לאחר מכן שאלו אותו לפשר דבריו, והוא השיב שזאת החמרה לשבת מופרד, אך לכבד את אשתך ולדאוג לה זאת לא החמרה אלא הלכה בסיסית.

לכן, לענ"ד, הבחור לא עשה טוב.

אם הוא רוצה (ובצדק) שאשתו לא תהיה בודדה, הוא לא יכול להכניס אותה לצד של הגברים, כי הוא "מוערר יצר רע בליבותיהם של הגברים ששם" אלא עליו לעבור לצד של הנשים, ושישתדל לשמור על עצמו מפריצות (למרות שאשתו לידו, אז יש לו ב"ה שמירה)  וכדאי שישב עם הגב לרחבת הריקודים.

אני מצטער שהארכתי, ניסתי לקצר כמה שאפשר.

שנזכה...

חנוכה שמח 

אנחנו מוצאים ספסל אחורי בלובי או בכניסה מביאים צלחות כל אחד מנה ואוכלים שם.

ושהילדים מגיעים אנחנו עושים שם סעודה משפחתית.

ברור שזה פחות נעים כשבן יושב איתנו בשולחן, אבל מה לעשות שאת אישתו אנחנו דווקא רוצות,

עיסקת חבילה או לא?

רוצים את חבר שלנו אצלנו (ואת אשתו קצת פחות (-; (לא משהו אישי, כן?) ).

אפשר לעשות עסקת חבילה, האשה תשב בעזרת נשים עם חברותיה, והגבר ישב בעזרת גברים עם חבריו

למרות שכשאני חושב על זה בד"כ בחתונות או שזה חתונה מצד שלו ואז היא לא מכירה או להיפך ואז הוא לא מכיר...

באים לבד!!!

למה לגרור את בן\בת הזוג אם במילא הם לא מכירים אפחד??

אז אני אשב איתם בשולחן בחתונה וכך אכיר אותם?!

לא בבית סיפרנו..

נחמד לי עם חברותיי משכבר ימים...

סתם נקודה:

אם הישיבה נפרדת: זה לא בדיוק אמור להפריע לאף אחד.. ולא נורא אם הוא לא יראה את אשתו במהלך האוכל. הרי אף אחד לא מנע מהם להפגש ולדבר, אלא רק בזמן הישיבה- שאמורה להיות נפרדת. לא נראה לי נורא..

ואם הישיבה מעורבת: אין שום בעיה שקבוצה שלא מרגישה בנח לשבת בעירבוביה תתרכז סביב שולחן אחד (בנים כקבוצה או בנות כקבוצה). כך זה לא גורע מהם וגם לא מהזוג, שהרי לא פותחים שולחנות לחינם, מה גם שהזוג מודע לזה שלפעמים קורה שנוצרים שולחנות "נפרדים" שלא במכוון, וה"בלאגן" סביב נושא ההפרדה נבלע בסבך הזה..

מכאן,

אני לא מבינה מה המניעה להתנהל כפי שנקבע על ידי הזוג..

בין אם מדובר בהזמנה לחתונה עם ישיבה נפרדת או שמתבקשים לא להביא ילדים או סגנון לבוש וכיוב'.

אם המוזמנים בשום פנים לא יכולים למלא את בקשת המארחים עדיף שימצאו תירוץ ולא יבואו או שיבוא רק אחד מבני הזוג או כל פתרון אחר שימנע עלבונות ומשקעים.

צריך לזכור כי יש מקרים רבים שבהם סגנון החתונה וההזמנה מגיע גם מהמשפחות ולא רק מהזוג המאושר ובמקרים מסוג זה עדיף תמיד שהמוזמנים לא ינקטו עמדה.

בס"ד

ובסו עשינו,

שליש צד גברים

שליש נשים

ושליש מעורב

ככה כולם יצאו מרוצים

ותכלס היום, כשאנחנו מוזמנים לאירוע נפרד לגמרי, אני מתלבטת הרבה פעמים אם לבוא בכלל, כי מה הטעם לבוא ולשבת כמו פגר כשלא מכירים אפחד?

 (מסכת סנהדרין פ"ו)

חתונה זה סוג של אירוח מצד בני הזוג...

ומתארגן עם החבר'ה שלי בחוץ...

או מגיע רק לחופה (לפעמים טורח להתלבש חגיגי, ובעבר כשהיה רלוונטי - פשוט הגעתי על מדים), אומר מזל טוב לזוג והולך.

בד"כ אין לי מה לעשות לבד (או כמעט לבד) בארועים כאלה.

כמו שאנו לא נשמח עם מישהו יחליט לרקוד מעורב.

אבל אם כבר מישהו מחליט לפרוץ גבולות (שישתדל כמה שפחות)

עדיף שיעשה את זה בצורה שהוא יפגע בסביבה כמה שפחות.

בד"כ יפריע לגברים (מבחינה הלכתית) יותר שישבו איתם נשים בשולחן מאשר שיפריע לנשים שגברים ישבו איתן גברים בשולחן.

זה לענ"ד.

אם בעלי  השמחה בחרו אחרת - נכבד אותם, הם שילמו על הערב הזה עשרות אלפי שקלים ואנחנו אורחיהם.

גם כשנמצאים בעבודה, לא נמצאים ביחד..(חוץ מאצלכם, כמובן...)

וכן בעוד הרבה הזדמנויות.

אז החתונה לא חייבת להיות דווקא הפונקציה של ה"יציאה ביחד", אע"פ שאי אפשר להכחיש שיותר נעים לשבת עם המשפחה הקרובה.

אבל זה לא "להפריד.." וכו'. לא להגזים. הרי המטרה היא לא שהאדם לא יראה את אשתו ובנותיו, אלא שהגברים האחרים שיושבים שם לזמן ממושך, לא יראו אותן כל אותו הזמן..

ובהיות שמי שעושה זאת - בלי להיכנס כרגע לצד ההלכתי - עושה זאת משום צניעות, כבר כתב הרב קוק זצ"ל שמידת הצניעות היא כ"כ טובה - עד שדוחה מפניה הרבה דברים אחרים שהיו טובים מצד עצמם. כמו למשל - ביטויי קירבה וידידות בין סתם אנשים, שהם בוודאי דברים טובים - ובכל זאת נדחים בכמה וכמה עניינים כשמדובר בין שני המינים, בגלל מעלת הצניעות.

אנשים רוצים להנות באירוע ואם אני הולך לחתונה במיוחד באירועים שלא כ"כ מכירים אנשים, ואני לא יכול לשבת עם אשתי, אין לי עניין לבוא אירוע כזה,אני לא יבוא לחתונה בשביל לשבת כל הערב בשולחן שאני לא מכיר אף אחד וישתעמם למוות, האם במסעדה או בבית מלון יש הפרדה?? לא. אז מה ההבדל?? 

שחייב שיהיה לך ענין לבוא לאירוע כזה. אכן מסתבר שאם לא מכירים אף אחד - אולי לא ישארו הרבה זמן (אלא אם כן עסוקים בשימוח החתן והכלה).

התייחסתי רק לאמירה ש"לא להפריד איש מאשתו" וכו'.. שזה נשמע איזו "אכזריות" כזו...  ולכן אמרתי שבוודאי שזו לא המטרה שלהם, אלא לדעתם כך צנוע וראוי; וגם שיש עוד הזדמנויות שאנשים לא נמצאים ביחד.  כמובן שהרגשה יותר נעימה - אם היינו מדברים רק על האדם הזה עצמו - לשבת ליד אשתו ובנותיו; ולגיטימי שאם אין לו מכרים שם, גם יעזוב מוקדם יותר..

לגבי עצם הנושא - לא התייחסתי, חוץ מציון העיקרון שאם באמת עושים משהו בגלל צניעות, קורה שדוחים מפניו דברים טובים אחרים.

[ויש הבדל בין מלון/מסעדה, שכל אחד לעצמו, לבין אירוע שמאורגן לכל הציבור, חוגגים יחדיו]

(אישה מבוגרת, שהגיעה בטיסה מארץ רחוקה) החוצה, בעמידה, כדי שתפגוש את הנכדים שלה.

אפשר להבין את ההפרדה בארועים של צעירים, אבל למשפחה זה פשוט לא מתאים.

החתן והכלה- כשרצו לשבת לאכול קצת- באו וישבו בשולחן איתנו!!!

|מתרגשת| [טיניניני... טיניניני...]

היינו בשולחן היחיד באולם שלא היה נפרד- והחתן והכלה עצמם יכלו לשבת יחדיו לאכול

היה בזה משו הזוי. משו לא מאוזן

לכו לשבת בשולחן כבוד עם המשפחות שלכם!! למה אתם יושבים איתנו החברים????

אבל ככה ההורים רצו.

חתונה- נפרדת.

כי אם הוא לא יושב שם, אז זה משנה? סתם הלבין פנים. ובכלל בחתונות הנפרדות של הדת"ל, תמיד יש את הגברים שייכנסו כדי "לומר שלום" למשפחה, אז החתונה לא נפרדת הרמטית. בשביל זה, יש ללכת לחתונה חרדית עם מחיצת ברזל.. אישית, כל זוג יחליט מה מתאים לו, ולי נראה שכאשר אמצא את המיועד, בעתו ובזמנו במהרה בעזי"ה, אציע לעשות נפרד לחברים, לחברות ועוד שולחן שניים למעוניינים בכך, וכל השאר מעורב. אבל כאמור, לחתונה יש 2 צדדים.

כי זאת דעת ההלכה(שאני מכירה לפחות...) ושאני הולכת לפיה..

ואני חושבת שזאת חוצפה להגיע לחתונה נפרדת ולשבת מעורב-כי ככה יותר נוח לך!!

אז אל תבוא עם אשתך או להפך!!ויש אנשים שעושים את זה..וגם אם לא ידעת שתהיה ישיבה נפרדת וכבר הגעת לחתונה-תכבד!(אתה גם יכול-אם זה כ"כ מפריע לך, לשבת עם אשתך בחוץ בזמן האוכל כדי שהיא לא תהיה לבד.. חוץ מזה שבדוגמא שלך באתם כמה חברה מהישוב-כלומר הנשים מכירות אחת את השניה...אז גם אם הן לא מכירות את כל הנשים-יש להן עם מי להיות..)

וכדי למנוע אי נעימויות כדאי לרשום בהזמנה-הישיבה נפרדת..שכל אחד שיגיע ידע שזאת המציאות וצריך להיות ערוכים אליה..

קודם כל, מלכתחילה למה לשבת נפרד לחלוטין??? עד היום, לא ראיתי אף חתונה שהשולחן של החברות של הכלה והשולחן של חברי החתן  היו בכלל קרובים אחד לשני. והייתי גם בחתונות חילוניות. זה פשוט לא קורה- יש שולחנות למשפחה, ויש שולחנות לחברות/חברים, לא קרה כלום! זה לא שיש "פריצות" ל"ע. בסה"כ- המשפחות ישובות יחד, והחברים עם החברים.. הרי קחו בחשבון שבחתונות לא מגיעים רק החברים..יש גם את בני הדודים של החתן והכלה, וכל המשפחה המורחבת! אצלם זה לא רק להיסחב עם הבעל או לא..

הייתי בחתונה נפרדת ממזמן, בתור ילדה- כשהיינו רק בנות בבית, חוץ מאבא שלי. החתונה הייתה של אח של אמא שלי. אבל אבא שלי רקד ושמח הרבה יותר ממנה- כי היא הייתה תקועה בלדאוג לכל הילדות הקטנות שלה בזמן שאבא שלי ישב ערירי בשולחן עם גברים בלבד. אז כאילו- כל הכבוד שאתם כאלה צדיקים, אבל לא כולם כאלה פרוצים, ובעל שרוצה לשבת עם אשתו זה לגיטימי מאוד! במיוחד כשיש גם ילדים ברקע..

בנוסף, הזכרתם לי מקרה מעניין שנתקלתי בו..יש בשכונה שלי אולם שמחות גדול שהכסף שמרוויחים תמורתו הולך לקופת הקהילה. לפני שנה בערך הגיע איזה רב גדול עם כל החסידים שלו "לחזק" אותנו. לא אלאה אותכם באיך שהם סחטו מאיתנו את המיץ עם כל הדרישות שלהם (דרשות של הרב שלהם, תפילות שונות..עונג שבת משלהם..חלק היה נחמד, אבל בחייאת, באתם לחזק או להחזיר בתשובה? מה רע ברב שלנו?) . אגיע לפואנטה- האולם נקרא ע"ש מישהי שנרצחה בכבישים היכנשהו ופעם גרה בשכונתינו. לכן, יש לוח זכוכית אטומה כזאת שתלוי בתוך האולם ומספר על האשה הזאת, ויש גם תמונה שלה. כשהחסידים הגיעו , הם ישנו ואכלו באולם. וכמובן שנחרדו למראה תמונתה של אשה על הקיר. איך יוכלו אנשים קדושים וטהורים לשמור על ראייה כשלנגד עינהם נמצאת תמונה של אשה ר"ל?!? מייד השיגו פיסת בד ווידאו שהאשה תהיה מכוסה למשך השבת כולה, לבל יצטרכו, חלילה להביט בה.

תסלחו לי, זה לא נראה לכם מוגזם????  

האשה היתה נשואה, דתיה מאוד, מבוגרת- ומ-ת-ה! מה הבעיה שלכם???? ולכן, לא באה לשפוט. אבל חבר'ה..הזכרתם לי את זה- אם לא תהיה מחיצה איפשהו בקילומטר שבין השולחנות של הבנות והבנים- לא תשלטו ביצר שלכם? די כבר! רק ההתעסקות בצניעות כל הזמן כבר גוררת להרהורים..

כמובן שכל זה הוא מלכתחילה. כלומר, לכם הזוג שמתלבט מה לעשות. בדיעבד- אם הישיבה נפרדת, אעשה הכל כדי לכבד את רצון החתן והכלה. אני באה בשביל לשמח אותם, לא?

אבל כל ההתעסקות הזאת עם צניעות  היא לא מיותרת זה צו השעה ! הדבר שהכי צריך לשים עליו דגש זה על הצניעות וכל זה בגלל תרבות יון הפרוצה ששמשתוללת ברחובותנו כרוח פרצים וחודרת לכל סדק גם הקטן ביותר ואין כמעט מקום שהצליח להגן על עצמו מהפריצות של היום לכן מוכרחים להדגיש זאת שוב ושוב בכל מקום !

זה לא שאני יעשה ישיבה נפרדת בחתונתי אדרבה ! אני בעד ישיבה מעורבת (הרבה שידוכים יוצאים מזה) 

 וגם  נגד הפאנטיות של החרדים בנושא 

אבל אני מאוד מבין את החרדים ואת כל המחמירים בנושא כי הם מפחדים מזה! 

לכן אני חושב שאם מישו ביקש שבחתונתו ישבו בנפרד אז צריך מאוד לכבד את רצונו של המארח .

בעז"ה אני אעשה חתונה נפרדת!!

ול"נפשי תערוג" - בתור בת זה מפריע מאד שנכנסים בנים.

ישיבה מעורבת גם מפריעה מאד לריקודים של הבנות - לרוב לא סגור מכל הצדדים (ואם כן, אז הרחבה קטנה), וגם אם זה נראה שזה פתוח רק לצד של הבנות - זה לא ככה, כי הבנים מסתובבים ותמיד יש איזו חברה שהביאה את בעלה...

אני ממש מסכימה עם כל אלו שכתבו שהאורחים צריכים לכבד את החתונה ואת הישיבה שבה.

בנוסף על כך, אני חושבת שחשוב מאד ואף הכרחי לכתוב על ההזמנה שהישיבה נפרדת!! ואם אתם לא רוצים - אל תבואו!

אני מבינה את אלו שרוצות לשבת ליד הבעלים שלהן (ולהיפך) - אבל למה אני צריכה לשבת ליד הבעלים שלהן?!

א, החרדי הזה הוא גם חצוף, וגם חוצפן, וזה לא משנה אם הוא בא על דעת נפרד,

לא נאה לך, קום תלך, אל תעורר מהומה.

יש אופצייה של מעורב-נפרד שזה ממש נפוץ- כלומר- גוש מרכזי של זוגות ומשפחות שיושבות מעורב, וב2 צדדים נפרדים, חברי החתן, וחברי הכלה, ובלי מחיצה באמצע- ואין בזה גם בעיה הלכתית

אני לא פוסק, אבל מהידע הדל שלי, נפרד הרמטי עם מחיצה וכו' זאת החמרה שאני לא מעוניין ליישם בחתונה שלי,

ואם הייתי נשוי ומגיע לחתונה של חברה של האשה ויש נפרד, אני עושה פרסה...

אם הישיבה היא נפרדת, אני אכבד את החתן והכלה. הרי לא באתי להעציב אותם, להפך, באתי לשמח!

לכן, גם אם זה גורם לי לעצבנות קלילה לשבת ליד כל הדודות הזקנות שאין לי מושג מיהן בכלל במקום לשבת עם המשפחה שלי, בכל אופן אני אכבד.

בחתונה שלי בעז"ה תהיה ישיבה מעורבת. סיוט סיוט סיוט לשבת נפרד. וזה באמת כ"כ הגזמה! זה לשבת ביחד עם המשפחה. (והחברים של החתן או החברות של הכלה? יותר טוב. אולי עוד יצאו זוגות מזה ;) )

בשולחן שבת שמזמינים אורחים אתם גם שמים מחיצות?!

מראש לא אגיע לחתונה כזאת ממרחקים,

אם זה ידרוש ממני לשבת לבדי, בלי אשתי.

קל וחומר כאשר היא או אני לא מכירים אף אחד באולם

היתי בחתונה מעורבת שהיה להם קרוביי משפחה חרדים והם הושיבו רק אותם בנפרד...

יש בזה איזה משהו פדחני קצת אבל לפחות התחשבו בהם והושיבו אותם בנפרד!

בחתונה אחרת ישבו לאכול מעורב משפחות משפחות (היה שלטים..) ובריקודים היה נפרד!

אם פעם אחרי פעם את פוסלת דייטים רק על סמך מראה, תעשי להם ולך טובה ותבקשי תמונה.

מראש אין להם סיכוי .

וזה לא להעלות סטנדרטים, זה לשנות/לדייק סטנדרטים.

כל אחד ומה שחשוב לו.

אין את הבחור המושלם, חיצונית אולי כן, אבל אין שלמות אצל אף אחד.

ופוסלת עוד לפני הדייט, 

בדייטים עצמם פחות מפריע לי אם משהו לא 100%

ותודה על התשובה🙏

אם בדייטים זה פחות מפריע, תתקדמי עם זה.

אני חושבת שחשוב להתחתן עם משיכה, ולא מסכימה עם הדעות שגם ככה עם השנים מתכערים, מי שמשקיע בעצמו לא מתכער, הזנחה יכולה לגרום לדחייה גם אחרי קשר של שנים גם כשאוהבים, מתבגרים ומפתחים יופי אחר.
 

אם את מרגישה דחייה, תחתכי.

אם אין דחייה, גם אם הוא לא מושך ממבט ראשון, כדאי לתת צ'אנס של כמה דייטים.

בסוף נשים נמשכות לביטחון ולא ליופי, לרוב מתרגמים ביטחון ל- שרירים, גובה, כסף.

נתונים חיצונים שלכאורה משדרים שהגבר הזה יגן עליך ויתן לך ביטחון.

במציאות, הבריאות הנפשית והאופי נותנים הרבה יותר ביטחון מכל אלה, ולכן יש  סיכוי להימשך יותר ככל שמכירים את האופי. (לדעתי יותר ממקרה הפוך של משיכת גבר לאישה)
 

אז אל תוותרי על חתונה עם משיכה מסוימת, אבל תני לה זמן ומספר דייטים להתפתח במקרה ואין דחייה.

אגב, כבן, לא הייתי רוצה לצאת עם בחורה שמפריע לה המראה החיצוני שלי. זה מאוד מבאס להרגיש דחוי.

יש מראה שהוא גבולי מבחינתך? אז תנסי?

אבל נשארת עם גזרה מצומצמת...

בסוף אם חשוב לי גובה מסוים אז 50% יורדים רק על זה...

ואני תוהה עם עצמי אם לא כדאי להתפשר על כאלו נמוכים יותר, למרות שרואה שבדייטים עצמם זה מפריע לי... (אני גבוהה יחסית)

מממ לגבי מראה וכל דבר שהוא קשור לתחושה שאולי יכולה לעבור האינדיקציה בעיני זה אם את יכולה לבוא לדייט ולהנות ולהתמקד בשאר הדברים.

אם את יכולה אז הייתי ממליץ לך לנסות להמשיך לצאת אבל בלי לשים סטופר מתי זה ישתנה, דהיינו בלי לשאול כל סוף פגישה זה השתנה, זה לא השתנה? ככה הכי פחות יש סיכוי שזה ישתנה. ושוב, לא להכחיש במכוון את הקושי בתחושה שעולה.. זה יחסית עדין, מקווה שסה"כ הבנת מה באתי לומר.

ולגבי התגובות שאמרו לך "מראה משתנה" והקטינו בחשיבות של מראה כזה או אחר. יש בהם צד של אמת אבל כדי להשלים את התמונה נראה לי לומר שזאת משוכה שצריך לעבור, ואי אפשר להתעלם ממנה על ידי ידע שכלי קר ויבש. זה עניין ריגשי שצריך לדעת לעבוד מולו. ניסוי וטעייה. אם את מתלבטת בנוגע למשהו מסויים, תנסי אותו..

ועוד דבר חשוב - בסוף את בעלך את תאהבי ומתוך כך תאהבי את המראה שלו, אז קחי את זה באמת כמשוכה שצריך לעבור. כי נניח גם אם תתחתני עם בחור שמושלם חיצונית כעת מבחינתך או שתתחתני בסוף עם בחור ש"התפשרת" לגביו - בפועל מבחן התוצאה יהיה כעמעט אותו דבר מבחינת החיבור שלך אליו, ככה נראה לי. בסוף האמון והקשר והאהבה משפיעים על הכל וגם על החיבור למראה

מה שהחברות אומרות זה שטויות. איפה כתוב שאשה וגבר צריכים להיות באותה רמת יופי? 

זה תלוי בך. 

תחשבי טוב מה מתאים לך, מה חשוב לך, מי את.

יש הרבה זוגות שאחד נאה ביותר והשני ההיפך הגמור והם מסתדרים מצוין ואוהבים מאד. ונשואים מספרים שמתרגלים למראה בסוף כי זה כ"כ מתגמד לעומת האישיות.

הבעיה שאת מתארת היא של בעיה של רבים מאיתנו בדייטים.

אני חושבת שאפשר לחלק את זה לשניים- מראה חיצוני בדייטים ומראה חיצוני בתמונות. 

עם תמונות רצוי באמת לתת יותר צ'אנס כמו שההורים שלך אומרים... 

בדייטים זה כבר יותר תלוי עד כמה יש בעינייך פוטנציאל ששווה להמתין ולראות אם גם המראה יתחבב בסוף.

רק שואלת, כמה זמן לתת צ'אנס לראות שאני מתרגלת למראה החיצוני בדייטים?

ומפחדת שאראה שהבחור מתאים לי רק לא אוהבת איך שהוא נראה ואכנס לקונפליקט ולא אדע מה להחליט😏

בסוף זה משהו שמוטבע בי עמוק, לא רק רצון להרשים ו"מה יגידו" האנשים...

השאלה היא האם המראה שלו פשוט לא מושך אותך כרגע, או שהוא ממש דוחה אותך.

כשיש דחייה, לעניות דעתי חבל על כאב הלב של שניכם.

כשהבחור חמוד והכל אבל את לא מרגישה אליו משיכה (וגם לא דחיה)- זה משהו שלדעתי ממש יכול להתפתח.

לא הייתי מתחתנת בלי שיש משיכה. אבל משיכה זה משהו שממש יכול להתפתח עם ההיכרות והאהבה הרגשית, ועם הזמן. אז כן הייתי ממשיכה לדייט שני (כמובן אם האופי מתאים וכו)

ותסתכלי פנימה מה באמת מפריע לך.

האמת שמאז שאני ילדה ממש קטנה הפריע לי מראה חיצוני, אמא שלי אמרה לי שכבר שהייתי ילדה בת 4 לא הסכמתי להיות חברה של ילדה שיש לה "פנים לא יפות"

כמובן זה עבר לי עם השנים, אבל עדיין בעל זה לכל החיים בעז"ה.

פשוט חושבת שזה שריטה/ טבע בסיסי שלי.

ואני רוצה להיות נשואה למישהו שאני נמשכת אליו, ומפחדת שאם אתחתן עם מישהו שלא אהיה שלימה ב100% איתו יהיה לי קשה להשלים עם זה אחרי הנישואין...

מקווה שאני מצליחה להתנסח ברור בכאלו שעות😅

ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. נניח שתמצאי את הבחור המושלם מבחינתך, מה תעשי עוד 10 שנים? 20? המראה משתנה. גם המראה שלך ישתנה אחרי לידות.

אף אחד לא אומר לך לסבול, אבל כן לדייק מה מפריע לך ולמצוא דרך להתגבר על זה.

מכיר אישית מישהי שעד היום לא מסוגל לצאת עם מישהו שהוא לא "חתיך" כלשונה. כבר מתקרבת היום ל40

מסכימה עם כל מי שכתבו שצריך פה להכנס פנימה, לראות על מה זה יושב אצלך וכו'

ואחרי שעושים את העבודה, בעיניי לשחרר ולתת מקום להקב"ה. יופי זה דבר גם סובייקטיבי... בע"ה כשה' יפגיש אותך עם בעלך הוא ימצא חן בעינייך. 

תשתדלי להיות מחוברת לעצמך וצאי לדייטים בביטחון ובשמחה. הכל מאת ה'.

אם את מרגישה שיש הרבה פעמים שהחלטת בדקות הראשונות בדייט שלא מתאים ואם היית חושבת על זה כבר מהתמונה היה ברור לך שלא מתאים, אז לדעתי נכון לפסול כבר מראש. לאו דווקא כי זה סיבה נכונה או שגויה לדעתי, אלא כי אם ברור מראש שאין סיכוי חבל סתם לבזבז ערב לשניכם.

אם את מרגישה שצריך שהוא יהיה יפה יותר כי את יפה, מה שמגדיר בני אדם כטובים יותר או פחות זה היופי?

אולי יש דברים אחרים שחשוב יותר להקפיד עליהם ולבחור לפיהם?

שאלות נוספות בסיסיות ביחס להעלאת או הורדת סטנדרטים:

1. האם יש עודף הצעות? או חוסר?

2. האם יש הצעות רבות לא שייכות? אם כן, מה מאפיין אחוז ניכר מההצעות הלא שייכות?

ושניהם - לא קולות שלך. כלומר את פשוט משקפת קולות חיצוניים שמתנגנים אצלך בראש.

מה הקול האמיתי שלך? אולי בכלל זה פחד להתחתן שמתחבא מאחורי  רצון במשהו שלא ניתן להשגה. ואולי זה משהו אחר. שווה לעשות שם התבוננות יותר מעמיקה.

תוך 15- 20 רוב הגברים בשכבת הגיל הנוכחית יקריחו, יגדלו כרס ויהיו עם גיבנת קלה.

באופן דומה, כנראה שהיופי שלך יראה בעיקר על ידי בעלך אחרי מספר הריונות...

אפשר ורצוי להתגבר על הטבע, זו תכונה בסיסית של עמנו.

משיכה נובעת משילוב של מציאת חן פנימית וחיצונית.

אי אפשר להיות בטוחים ב100% שהכל יתאים, זה ביטוי לחוסר אמונה וחוסר נכונות לעבוד על עצמך בזוגיות.

אם יש לך מספיק הצעות אז אין בעיה שתפסלי על כל דבר שתרצי. רק תקחי בחשבון שגברים משיבים תשובה חיובית ל20% מההצעות בערך. 

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש