אני בטוחה שהנשים שלהם הסתדרו בצד של הנשים ... אני מסכימה איתך שהזוג  הוא זה שמחליט איך הוא רוצה שהחתונה שלהם תתנהל וצריך לכבד..

בחתונה שלי בעז"ה נראה לי שהישיבה תהיה מעורבת...

א.אם החתן והכלה החליטו שהישיבה נפרדת,זה חשוב להם וצריכים לכבד אותם ,את הארוע וגם את המשפחות.להכניס את הנשים לעזרת גברים על דעת עצמם?נראה לי שזה ממש ל מתאים,לא משנה אם הבעל והאישה לא התראו הרבה זמן או כל סיבה אישית אחרת,צריכים לכבד,לא מתאים?אז אל תבואו.

ב.אני ארצה בעזרת ה' יתברך  בלנ"ד לעשות ישיבה נפרדת.

בקרוב אצלך!

אקדים ואומר, ששמעתי שיש בעיה הלכתית לברך שבע ברכות (או משו כזה..) כשהישיבה מעורבת, וחכמים ממני ידעו לדייק..

אז שלב שלב-

א. בתור רווקה עדיין, אני מאוד נהנית כשהישיבה נפרדת ואפילו מעדיפה כך.

אני לא כ"כ מבינה את החברות הנשואות (הרבות) שלי שסוחבות איתן את הבעלים לחתונה של חברה, הם במילא לא מכירים אף אחד! ועדיין לא שמעתי על בעל כלשהו ששמח בעניין (ובדקתי!),

חוצמזה שבטוח לא הכי נעים לו ולנו להדחף בשולחן שרובו בנות, או שלחילופין הם יושבים בשולחן אחר שמעורב ולא עם החברות ואז הם יוצאים קרחים מכל הצדדים..

אז לשאלתך- אם כבר הגעתי לחתונה והישיבה נפרדת, מסכימה עם דעתך אך לא מאותם מניעים.

ב. בחתונה שלי? דיה ל"צרה" בשעתה.

ברור שהרצון הגדול שלי הוא שהישיבה תהיה נפרדת, אבל יש גם רצון חתן ובעיקר רצון המשפחות..

אז יכול להיות ששולחנות המשפחה יהיו מעורבים אבל בטוח שהחברים והחברות יהיה נפרד, ואטרח ליידע את חברותיי מראש בכך שיבינו את הרמז..

שילך הצידה אם הוא רוצה. הוא לא חייב להסתכל על הנשים שיושבות שם!

מה הוא מעיר להם? הוא המשגיח שלהם?

אם לא טוב לו שיילך!

זה לא הוא החריג אלא דווקא הבעלים שהושיבו את נשותיהם בצד של הבנים!

אם כבר הם החצופים, אם לא טוב להם שיילכו..

מה שייך להגיד עליו "חצוף"?

יש אנשים שבאים דווקא לחתונות "נפרדות".

הוא בא כי לכך הזמינו ואמרו לו מראש שכך יהיה. מגיעים אנשים שרוצים אחרת - מקלקלים לבעל השמחה (שהוא גם המממן) את האוירה שהוא רוצה; מקלקלים לו את זה שהוא רוצה שהאורחים שבאו לחתונה "נפרדת" ירגישו בנוח (אולי הם משפחה שלו?), אז מי כאן לא בסדר?..

נכון שלפעמים אנשים לא מקפידים מי יושב בקצה. אבל אם יש כאלה שהאוירה הזו צורמת להם - מי התיר למתארחים לשנות מהסדר שקבעו המארחים?

בכדי לדון על הלכה, יש חובה קודם כל להביא אותה.

קיצור שולחן ערוך גנצפריד סימן קמט סעיף א'

קודם ברכת המזון בעשרה, אומר המברך דוי הסר וכו' ואומרים שהשמחה במעונו, ויש לומר שאכלנו משלו בלא וא"א ולא ושאכלנו משלו, ואחר ברכת המזון לוקח כוס שני ואומר עליהם ששה ברכות, ואחר כך מברך על הכוס של ברכת המזון בורא פרי הגפן, וטוב שלא למלאות את הכוס לששה ברכות עד לאחר ברכות המזון. צריכין ליזהר שלא יאכלו אנשים ונשים בחדר אחד, שאם אוכלים אנשים ונשים בחדר אחד אין אומרים שהשמחה במעונו כי אין שמחה כשיצר הרע שולט.

כששאלתי את הראש הישיבה שלי, איך יתכן, שאנו, תלמידי הישיבה אומרים "השמחה במעונו" כאשר אנו נמצאים בחתונות של חברים שהישיבה בשולחנות מעורבת. האם איננו מקיימים את ההלכה?

הוא ענה לי שכל הבעיה של ישיבה בשולחנות מעורבים זה בעיקר חברים של החתן וחברות של הכלה ודברים דומים לאלה. אבל סתם ישיבה של משפחה בשולחנות, מה ההבדל בין ראש השנה וליל הסדר לחתונה?

שמעתי (לא משמועה, אלא ממקור ראשון (ולא העיתון.)) שאחד מהרבנים החשובים בזרם הדת"ל (אני בכוונה לא מציין את שמו, כדי להמנע מזלזול ברבנים.) הוזמן לחתונה, וכיאה לבעל טוב, הוא לא השאיר את אשתו לבד בבית והגיע עם הרבנית לאולם. להפתעתו, הוא גילה שהישיבה בחתונה מופרדת. ואשתו יתהיה מאוד בודדה, אם תשב בצד של הנשים לבדה, בעוד היא לא מכירה אף אחת (הרבה מכירים אותה, ולא הפוך)

ושוב, כיאה לבעל טוב, הוא נכנס לצד של הנשים והתיישב לידה. (בנימוס ובלי הפגנתיות)

לאחר מכן שאלו אותו לפשר דבריו, והוא השיב שזאת החמרה לשבת מופרד, אך לכבד את אשתך ולדאוג לה זאת לא החמרה אלא הלכה בסיסית.

לכן, לענ"ד, הבחור לא עשה טוב.

אם הוא רוצה (ובצדק) שאשתו לא תהיה בודדה, הוא לא יכול להכניס אותה לצד של הגברים, כי הוא "מוערר יצר רע בליבותיהם של הגברים ששם" אלא עליו לעבור לצד של הנשים, ושישתדל לשמור על עצמו מפריצות (למרות שאשתו לידו, אז יש לו ב"ה שמירה)  וכדאי שישב עם הגב לרחבת הריקודים.

אני מצטער שהארכתי, ניסתי לקצר כמה שאפשר.

שנזכה...

חנוכה שמח 

אנחנו מוצאים ספסל אחורי בלובי או בכניסה מביאים צלחות כל אחד מנה ואוכלים שם.

ושהילדים מגיעים אנחנו עושים שם סעודה משפחתית.

ברור שזה פחות נעים כשבן יושב איתנו בשולחן, אבל מה לעשות שאת אישתו אנחנו דווקא רוצות,

עיסקת חבילה או לא?

רוצים את חבר שלנו אצלנו (ואת אשתו קצת פחות (-; (לא משהו אישי, כן?) ).

אפשר לעשות עסקת חבילה, האשה תשב בעזרת נשים עם חברותיה, והגבר ישב בעזרת גברים עם חבריו

למרות שכשאני חושב על זה בד"כ בחתונות או שזה חתונה מצד שלו ואז היא לא מכירה או להיפך ואז הוא לא מכיר...

באים לבד!!!

למה לגרור את בן\בת הזוג אם במילא הם לא מכירים אפחד??

אז אני אשב איתם בשולחן בחתונה וכך אכיר אותם?!

לא בבית סיפרנו..

נחמד לי עם חברותיי משכבר ימים...

סתם נקודה:

אם הישיבה נפרדת: זה לא בדיוק אמור להפריע לאף אחד.. ולא נורא אם הוא לא יראה את אשתו במהלך האוכל. הרי אף אחד לא מנע מהם להפגש ולדבר, אלא רק בזמן הישיבה- שאמורה להיות נפרדת. לא נראה לי נורא..

ואם הישיבה מעורבת: אין שום בעיה שקבוצה שלא מרגישה בנח לשבת בעירבוביה תתרכז סביב שולחן אחד (בנים כקבוצה או בנות כקבוצה). כך זה לא גורע מהם וגם לא מהזוג, שהרי לא פותחים שולחנות לחינם, מה גם שהזוג מודע לזה שלפעמים קורה שנוצרים שולחנות "נפרדים" שלא במכוון, וה"בלאגן" סביב נושא ההפרדה נבלע בסבך הזה..

מכאן,

אני לא מבינה מה המניעה להתנהל כפי שנקבע על ידי הזוג..

בין אם מדובר בהזמנה לחתונה עם ישיבה נפרדת או שמתבקשים לא להביא ילדים או סגנון לבוש וכיוב'.

אם המוזמנים בשום פנים לא יכולים למלא את בקשת המארחים עדיף שימצאו תירוץ ולא יבואו או שיבוא רק אחד מבני הזוג או כל פתרון אחר שימנע עלבונות ומשקעים.

צריך לזכור כי יש מקרים רבים שבהם סגנון החתונה וההזמנה מגיע גם מהמשפחות ולא רק מהזוג המאושר ובמקרים מסוג זה עדיף תמיד שהמוזמנים לא ינקטו עמדה.

בס"ד

ובסו עשינו,

שליש צד גברים

שליש נשים

ושליש מעורב

ככה כולם יצאו מרוצים

ותכלס היום, כשאנחנו מוזמנים לאירוע נפרד לגמרי, אני מתלבטת הרבה פעמים אם לבוא בכלל, כי מה הטעם לבוא ולשבת כמו פגר כשלא מכירים אפחד?

 (מסכת סנהדרין פ"ו)

חתונה זה סוג של אירוח מצד בני הזוג...

ומתארגן עם החבר'ה שלי בחוץ...

או מגיע רק לחופה (לפעמים טורח להתלבש חגיגי, ובעבר כשהיה רלוונטי - פשוט הגעתי על מדים), אומר מזל טוב לזוג והולך.

בד"כ אין לי מה לעשות לבד (או כמעט לבד) בארועים כאלה.

כמו שאנו לא נשמח עם מישהו יחליט לרקוד מעורב.

אבל אם כבר מישהו מחליט לפרוץ גבולות (שישתדל כמה שפחות)

עדיף שיעשה את זה בצורה שהוא יפגע בסביבה כמה שפחות.

בד"כ יפריע לגברים (מבחינה הלכתית) יותר שישבו איתם נשים בשולחן מאשר שיפריע לנשים שגברים ישבו איתן גברים בשולחן.

זה לענ"ד.

אם בעלי  השמחה בחרו אחרת - נכבד אותם, הם שילמו על הערב הזה עשרות אלפי שקלים ואנחנו אורחיהם.

גם כשנמצאים בעבודה, לא נמצאים ביחד..(חוץ מאצלכם, כמובן...)

וכן בעוד הרבה הזדמנויות.

אז החתונה לא חייבת להיות דווקא הפונקציה של ה"יציאה ביחד", אע"פ שאי אפשר להכחיש שיותר נעים לשבת עם המשפחה הקרובה.

אבל זה לא "להפריד.." וכו'. לא להגזים. הרי המטרה היא לא שהאדם לא יראה את אשתו ובנותיו, אלא שהגברים האחרים שיושבים שם לזמן ממושך, לא יראו אותן כל אותו הזמן..

ובהיות שמי שעושה זאת - בלי להיכנס כרגע לצד ההלכתי - עושה זאת משום צניעות, כבר כתב הרב קוק זצ"ל שמידת הצניעות היא כ"כ טובה - עד שדוחה מפניה הרבה דברים אחרים שהיו טובים מצד עצמם. כמו למשל - ביטויי קירבה וידידות בין סתם אנשים, שהם בוודאי דברים טובים - ובכל זאת נדחים בכמה וכמה עניינים כשמדובר בין שני המינים, בגלל מעלת הצניעות.

אנשים רוצים להנות באירוע ואם אני הולך לחתונה במיוחד באירועים שלא כ"כ מכירים אנשים, ואני לא יכול לשבת עם אשתי, אין לי עניין לבוא אירוע כזה,אני לא יבוא לחתונה בשביל לשבת כל הערב בשולחן שאני לא מכיר אף אחד וישתעמם למוות, האם במסעדה או בבית מלון יש הפרדה?? לא. אז מה ההבדל?? 

שחייב שיהיה לך ענין לבוא לאירוע כזה. אכן מסתבר שאם לא מכירים אף אחד - אולי לא ישארו הרבה זמן (אלא אם כן עסוקים בשימוח החתן והכלה).

התייחסתי רק לאמירה ש"לא להפריד איש מאשתו" וכו'.. שזה נשמע איזו "אכזריות" כזו...  ולכן אמרתי שבוודאי שזו לא המטרה שלהם, אלא לדעתם כך צנוע וראוי; וגם שיש עוד הזדמנויות שאנשים לא נמצאים ביחד.  כמובן שהרגשה יותר נעימה - אם היינו מדברים רק על האדם הזה עצמו - לשבת ליד אשתו ובנותיו; ולגיטימי שאם אין לו מכרים שם, גם יעזוב מוקדם יותר..

לגבי עצם הנושא - לא התייחסתי, חוץ מציון העיקרון שאם באמת עושים משהו בגלל צניעות, קורה שדוחים מפניו דברים טובים אחרים.

[ויש הבדל בין מלון/מסעדה, שכל אחד לעצמו, לבין אירוע שמאורגן לכל הציבור, חוגגים יחדיו]

(אישה מבוגרת, שהגיעה בטיסה מארץ רחוקה) החוצה, בעמידה, כדי שתפגוש את הנכדים שלה.

אפשר להבין את ההפרדה בארועים של צעירים, אבל למשפחה זה פשוט לא מתאים.

החתן והכלה- כשרצו לשבת לאכול קצת- באו וישבו בשולחן איתנו!!!

|מתרגשת| [טיניניני... טיניניני...]

היינו בשולחן היחיד באולם שלא היה נפרד- והחתן והכלה עצמם יכלו לשבת יחדיו לאכול

היה בזה משו הזוי. משו לא מאוזן

לכו לשבת בשולחן כבוד עם המשפחות שלכם!! למה אתם יושבים איתנו החברים????

אבל ככה ההורים רצו.

חתונה- נפרדת.

כי אם הוא לא יושב שם, אז זה משנה? סתם הלבין פנים. ובכלל בחתונות הנפרדות של הדת"ל, תמיד יש את הגברים שייכנסו כדי "לומר שלום" למשפחה, אז החתונה לא נפרדת הרמטית. בשביל זה, יש ללכת לחתונה חרדית עם מחיצת ברזל.. אישית, כל זוג יחליט מה מתאים לו, ולי נראה שכאשר אמצא את המיועד, בעתו ובזמנו במהרה בעזי"ה, אציע לעשות נפרד לחברים, לחברות ועוד שולחן שניים למעוניינים בכך, וכל השאר מעורב. אבל כאמור, לחתונה יש 2 צדדים.

כי זאת דעת ההלכה(שאני מכירה לפחות...) ושאני הולכת לפיה..

ואני חושבת שזאת חוצפה להגיע לחתונה נפרדת ולשבת מעורב-כי ככה יותר נוח לך!!

אז אל תבוא עם אשתך או להפך!!ויש אנשים שעושים את זה..וגם אם לא ידעת שתהיה ישיבה נפרדת וכבר הגעת לחתונה-תכבד!(אתה גם יכול-אם זה כ"כ מפריע לך, לשבת עם אשתך בחוץ בזמן האוכל כדי שהיא לא תהיה לבד.. חוץ מזה שבדוגמא שלך באתם כמה חברה מהישוב-כלומר הנשים מכירות אחת את השניה...אז גם אם הן לא מכירות את כל הנשים-יש להן עם מי להיות..)

וכדי למנוע אי נעימויות כדאי לרשום בהזמנה-הישיבה נפרדת..שכל אחד שיגיע ידע שזאת המציאות וצריך להיות ערוכים אליה..

קודם כל, מלכתחילה למה לשבת נפרד לחלוטין??? עד היום, לא ראיתי אף חתונה שהשולחן של החברות של הכלה והשולחן של חברי החתן  היו בכלל קרובים אחד לשני. והייתי גם בחתונות חילוניות. זה פשוט לא קורה- יש שולחנות למשפחה, ויש שולחנות לחברות/חברים, לא קרה כלום! זה לא שיש "פריצות" ל"ע. בסה"כ- המשפחות ישובות יחד, והחברים עם החברים.. הרי קחו בחשבון שבחתונות לא מגיעים רק החברים..יש גם את בני הדודים של החתן והכלה, וכל המשפחה המורחבת! אצלם זה לא רק להיסחב עם הבעל או לא..

הייתי בחתונה נפרדת ממזמן, בתור ילדה- כשהיינו רק בנות בבית, חוץ מאבא שלי. החתונה הייתה של אח של אמא שלי. אבל אבא שלי רקד ושמח הרבה יותר ממנה- כי היא הייתה תקועה בלדאוג לכל הילדות הקטנות שלה בזמן שאבא שלי ישב ערירי בשולחן עם גברים בלבד. אז כאילו- כל הכבוד שאתם כאלה צדיקים, אבל לא כולם כאלה פרוצים, ובעל שרוצה לשבת עם אשתו זה לגיטימי מאוד! במיוחד כשיש גם ילדים ברקע..

בנוסף, הזכרתם לי מקרה מעניין שנתקלתי בו..יש בשכונה שלי אולם שמחות גדול שהכסף שמרוויחים תמורתו הולך לקופת הקהילה. לפני שנה בערך הגיע איזה רב גדול עם כל החסידים שלו "לחזק" אותנו. לא אלאה אותכם באיך שהם סחטו מאיתנו את המיץ עם כל הדרישות שלהם (דרשות של הרב שלהם, תפילות שונות..עונג שבת משלהם..חלק היה נחמד, אבל בחייאת, באתם לחזק או להחזיר בתשובה? מה רע ברב שלנו?) . אגיע לפואנטה- האולם נקרא ע"ש מישהי שנרצחה בכבישים היכנשהו ופעם גרה בשכונתינו. לכן, יש לוח זכוכית אטומה כזאת שתלוי בתוך האולם ומספר על האשה הזאת, ויש גם תמונה שלה. כשהחסידים הגיעו , הם ישנו ואכלו באולם. וכמובן שנחרדו למראה תמונתה של אשה על הקיר. איך יוכלו אנשים קדושים וטהורים לשמור על ראייה כשלנגד עינהם נמצאת תמונה של אשה ר"ל?!? מייד השיגו פיסת בד ווידאו שהאשה תהיה מכוסה למשך השבת כולה, לבל יצטרכו, חלילה להביט בה.

תסלחו לי, זה לא נראה לכם מוגזם????  

האשה היתה נשואה, דתיה מאוד, מבוגרת- ומ-ת-ה! מה הבעיה שלכם???? ולכן, לא באה לשפוט. אבל חבר'ה..הזכרתם לי את זה- אם לא תהיה מחיצה איפשהו בקילומטר שבין השולחנות של הבנות והבנים- לא תשלטו ביצר שלכם? די כבר! רק ההתעסקות בצניעות כל הזמן כבר גוררת להרהורים..

כמובן שכל זה הוא מלכתחילה. כלומר, לכם הזוג שמתלבט מה לעשות. בדיעבד- אם הישיבה נפרדת, אעשה הכל כדי לכבד את רצון החתן והכלה. אני באה בשביל לשמח אותם, לא?

אבל כל ההתעסקות הזאת עם צניעות  היא לא מיותרת זה צו השעה ! הדבר שהכי צריך לשים עליו דגש זה על הצניעות וכל זה בגלל תרבות יון הפרוצה ששמשתוללת ברחובותנו כרוח פרצים וחודרת לכל סדק גם הקטן ביותר ואין כמעט מקום שהצליח להגן על עצמו מהפריצות של היום לכן מוכרחים להדגיש זאת שוב ושוב בכל מקום !

זה לא שאני יעשה ישיבה נפרדת בחתונתי אדרבה ! אני בעד ישיבה מעורבת (הרבה שידוכים יוצאים מזה) 

 וגם  נגד הפאנטיות של החרדים בנושא 

אבל אני מאוד מבין את החרדים ואת כל המחמירים בנושא כי הם מפחדים מזה! 

לכן אני חושב שאם מישו ביקש שבחתונתו ישבו בנפרד אז צריך מאוד לכבד את רצונו של המארח .

בעז"ה אני אעשה חתונה נפרדת!!

ול"נפשי תערוג" - בתור בת זה מפריע מאד שנכנסים בנים.

ישיבה מעורבת גם מפריעה מאד לריקודים של הבנות - לרוב לא סגור מכל הצדדים (ואם כן, אז הרחבה קטנה), וגם אם זה נראה שזה פתוח רק לצד של הבנות - זה לא ככה, כי הבנים מסתובבים ותמיד יש איזו חברה שהביאה את בעלה...

אני ממש מסכימה עם כל אלו שכתבו שהאורחים צריכים לכבד את החתונה ואת הישיבה שבה.

בנוסף על כך, אני חושבת שחשוב מאד ואף הכרחי לכתוב על ההזמנה שהישיבה נפרדת!! ואם אתם לא רוצים - אל תבואו!

אני מבינה את אלו שרוצות לשבת ליד הבעלים שלהן (ולהיפך) - אבל למה אני צריכה לשבת ליד הבעלים שלהן?!

א, החרדי הזה הוא גם חצוף, וגם חוצפן, וזה לא משנה אם הוא בא על דעת נפרד,

לא נאה לך, קום תלך, אל תעורר מהומה.

יש אופצייה של מעורב-נפרד שזה ממש נפוץ- כלומר- גוש מרכזי של זוגות ומשפחות שיושבות מעורב, וב2 צדדים נפרדים, חברי החתן, וחברי הכלה, ובלי מחיצה באמצע- ואין בזה גם בעיה הלכתית

אני לא פוסק, אבל מהידע הדל שלי, נפרד הרמטי עם מחיצה וכו' זאת החמרה שאני לא מעוניין ליישם בחתונה שלי,

ואם הייתי נשוי ומגיע לחתונה של חברה של האשה ויש נפרד, אני עושה פרסה...

אם הישיבה היא נפרדת, אני אכבד את החתן והכלה. הרי לא באתי להעציב אותם, להפך, באתי לשמח!

לכן, גם אם זה גורם לי לעצבנות קלילה לשבת ליד כל הדודות הזקנות שאין לי מושג מיהן בכלל במקום לשבת עם המשפחה שלי, בכל אופן אני אכבד.

בחתונה שלי בעז"ה תהיה ישיבה מעורבת. סיוט סיוט סיוט לשבת נפרד. וזה באמת כ"כ הגזמה! זה לשבת ביחד עם המשפחה. (והחברים של החתן או החברות של הכלה? יותר טוב. אולי עוד יצאו זוגות מזה ;) )

בשולחן שבת שמזמינים אורחים אתם גם שמים מחיצות?!

מראש לא אגיע לחתונה כזאת ממרחקים,

אם זה ידרוש ממני לשבת לבדי, בלי אשתי.

קל וחומר כאשר היא או אני לא מכירים אף אחד באולם

היתי בחתונה מעורבת שהיה להם קרוביי משפחה חרדים והם הושיבו רק אותם בנפרד...

יש בזה איזה משהו פדחני קצת אבל לפחות התחשבו בהם והושיבו אותם בנפרד!

בחתונה אחרת ישבו לאכול מעורב משפחות משפחות (היה שלטים..) ובריקודים היה נפרד!

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון