ביקשתם שאביא את הקטע מהזוהר של החוק לישראל שהיה ביום חמישי. אז הנה הוא כאן ומיד אחריו התרגום:
זוהר מקץ דף קצ''ט ע''א
רַבִּי אַבָּא הֲוָה יָתִיב אַתַּרְעָא דְּאַבָּבָא דְּלוֹד חָמָא חַד בַּר נַשׁ דַּהֲוָה אָתֵי וְיָתִיב בְּחַד קוּלְטָא דְּתָלָא דְּאַרְעָא וַהֲוָה לָאִי מֵאָרְחָא וְיָתִיב וְנָאִים תַּמָּן אַדְהָכִי חָמָא חַד חִוְיָא דַּהֲוָה אָתֵי לְגַבֵּיהּ נָפַק קוּסְטְפָא דְּגוּרְדְנָא וְקָטִיל לֵיהּ לְחִוְיָא, כַּד אִתְעָר הַהוּא בַּר נַשׁ חָמָא הַהוּא חִוְיָא לְקִבְלֵיהּ דַּהֲוָה מִית אִזְדַקַּף הַהוּא בַּר נַשׁ וְנָפַל הַהוּא קוּלְטָא לְעוּמְקָא דִּתְחוֹתוֹי וְאִשְׁתֵּזִיב, אָתָא רַבִּי אַבָּא לְגַבֵּיהּ אָמַר לֵיהּ אֵימָא לִי מַאן עוֹבָדָךְ דְּהָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָחִישׁ לָךְ אִלֵּין תְּרֵין נִסִין לָאו אִנּוּן לְמַגָּנָא, אָמַר לֵיהּ הַהוּא בַּר נַשׁ כָּל יוֹמָאֵי לָא אַשְׁלִים לִי בַּר נַשׁ בִּישָׁא בְּעָלְמָא דְּלָא אִתְפַּיַּסְנָא בַּהֲדֵיהּ וּמָחִילְנָא לֵיהּ, וְתוּ אִי לָא יָכִילְנָא לְאִתְפַּיָּסָא בַּהֲדֵיהּ לָא סָלִיקְנָא לְעַרְסֵי עַד דְּמָחִילְנָא לֵיהּ וּלְכָל אִנּוּן דִּמְצַעֲרוּ לִי וְלָא חַיְשָׁנָא כָּל יוֹמָא לְהַהוּא בִּישָׁא דְּאַשְׁלִים לִי, וְלָאו דִּי לִי דָּא אֶלָּא דְּמֵההוּא יוֹמָא וּלְהָלְאָה אִשְׁתַּדַּלְנָא לְמֶעְבָּד עִמְּהוֹן טָבָא, בָּכָה רַבִּי אַבָּא וְאָמַר יַתִּיר עוֹבָדוֹי דְּדֵין מִיּוֹסֵף דְּיוֹסֵף הֲווּ אֲחוֹי וַדַּאי וַהֲוָה לֵיהּ לְרַחֲמָא עֲלוֹי אֲבָל מַה דְּעָבִיד דָּא יַתִּיר הוּא מִיּוֹסֵף יָאוּת הוּא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַרְחִישׁ לֵיהּ נִסָא עַל נִסָא, פָּתַח וְאָמַר (שָׁם י) הוֹלֵךְ בַּתוֹם יֵלֶךְ בֶּטַח וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ, הוֹלֵךְ בַּתוֹם יֵלֶךְ בֶּטַח דָּא הַהוּא בַּר נַשׁ דְּאָזִיל בְּאָרְחִין דְּאוֹרַיְתָא, יֵלֶךְ בֶּטַח דְּלָא יָכִילוּ נִזְקֵי דְּעָלְמָא לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ, מְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ מַאן יִוָּדֵעַ דָּא הוּא מַאן דְּאִסְטֵי מֵאָרְחָא דִּקְשׁוֹט וּבָעֵי גַּבֵּי דְּחַבְרֵיהּ. יִוָּדֵעַ, מַהוּ יִוָּדֵעַ, יִשְׁתְּמוֹדָע אִיהוּ בְּעֵינֵיהוֹן דְּכָל מָארֵי דְּדִינָא, דְּלָא יִתְאֲבִיד מִנַּיְהוּ דִּיּוּקָנָא דְּהַהוּא בַּר נַשׁ בְּגִין לְאַיְתָאָה לֵיהּ לְאַתְרָא דְּיִנְקְּמוּן מִנֵּיהּ וּבְגִין כָּךְ יוֹדֵעַ, וְתָא חֲזֵי הַהוּא דְּאָזִיל בְּאֹרַח קְשׁוֹט קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָפֵי עֲלֵיהּ בְּגִין דְּלָא אִתְיַדַּע וְלָא אִשְׁתְּמוֹדָע לְגַבֵּי מָארֵיהוֹן דְּדִינָא אֲבָל מְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יוֹדֵעַ וְיִשְׁתְּמוֹדָע לְגַבַּיְהוּ, זַכָּאִין אִנּוּן בְּנֵי נְשָׁא דְּאָזְלֵי בְּאֹרַח קְשׁוֹט וְאָזְלֵי לְרוֹחֲצָן עַל עָלְמָא דְּלָא דָּחֲלֵי אִנּוּן בְּעָלְמָא דֵּין וְלָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי:
תרגום הזוהר
רַבִּי אַבָּא הָיָה יוֹשֵׁב בְּפֶתַח שַׁעַר הָעִיר לֹד.
רָאָה אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה בָּא וְיוֹשֵׁב עַל בְּלִיטָה שֶׁהָיְתָה בּוֹלֶטֶת מִצַד הָהָר, וְהָיָה עָיֵף מִן הַדֶּרֶךְ וְיָשַׁב וְיָשַׁן שָׁם.
בְּתוֹךְ כָּךְ, רָאָה נָחָשׁ אֶחָד שֶׁהָיָה בָּא אֶצְלוֹ. וְיָצָא שֶׁרֶץ שֶׁנִּקְרָא קוּסְטְפָא דְּגוּרְדְנָא, וְהָרַג אֶת הַנָּחָשׁ.
כְּשֶׁהֵקִיץ הָאָדָם רָאָה אֶת הַנָּחָשׁ לְמוּלוֹ, שֶׁהָיָה מֵת. קָם הָאָדָם, וְנָפְלָה הַבְּלִיטָה, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עָלֶיהָ, אֶל הָעֵמֶק שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ, כִּי נִקְרְעָה מִן הָהָר, וְהָאָדָם נִצָל.
בָּא אֵלָיו רַבִּי אַבָּא, אָמַר לוֹ, אֱמוֹר לִי מַה מַּעֲשֶׂיךְ, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִקְרָה לְךְ שְׁנֵי נִסִּים אֵלּוּ, לֹא הָיוּ בְּחִנָּם.
אָמַר לֵיהּ הַהוּא בַּר נַשׁ כָּל יָמַי, לֹא עָשָׂה לִי אָדָם רָעָה, שֶׁלֹּא נִתְרַצֵיתִי עִמּוֹ וּמָחַלְתִּי לוֹ. וְעוֹד, אִם לֹא יָכוֹלְתִּי לְהִתְרַצוֹת עִמּוֹ, לֹא עָלִיתִי עַל מִטָּתִי בְּטֶּרֶם שֶׁמָּחַלְתִּי לוֹ וּלְכָל אֵלּוּ שֶׁצִעֲרוּ לִי, וְלֹא נָטַרְתִּי לוֹ שִׂנְאָה כָּל הַיּוֹם, עַל אוֹתוֹ רָע שֶׁעָשָׂה לִי, וְלֹא דַּי לִי זֶה, אֶלָּא עוֹד, שֶׁמֵּאוֹתוֹ יוֹם וָהָלְאָה, הִשְׁתַּדַּלְתִּי לַעֲשׂוֹת לָהֶם טוֹבוֹת.
בָּכָה רַבִּי אַבָּא וְאָמַר, גְּדוֹלִים מַעֲשָׂיו שֶׁל זֶה מִיּוֹסֵף, כִּי בְּיוֹסֵף, הָעוֹשֵׂי רָעָה הָיוּ אֶחָיו, וַדַּאי, שֶׁהָיָה לוֹ לְרַחֵם עֲלֵיהֶם, מֵחֲמַת הָאַחְוָה, אֲבָל מַה שֶּׁעָשָׂה זֶה, שֶׁעָשָׂה כֵּן עִם כָּל בְּנֵי אָדָם, הוּא גָּדוֹל מִיּוֹסֵף, רָאוּי הוּא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַקְרֶה לוֹ נֵס עַל נֵס.
פָּתַח וְאָמַר (משלי י') הוֹלֵךְ בְּתוֹם יֵלֶךְ בֶּטַח, זֶהוּ אָדָם שֶׁהוֹלֵךְ בְּדַרְכֵּי הַתּוֹרָה. יֵלֶךְ בֶּטַח, שֶׁמַּזִּיקֵי הָעוֹלָם לֹא יוּכְלוּ לַהֲזִיקוֹ.
''וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ''. מִי הוּא יִוָּדֵעַ, וְאוֹמֵר, זֶה הוּא מִי שֶׁנָּטָה מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת, וּמְבַקֵּשׁ לִגְבּוֹת מֵחֲבֵרוֹ.
''יִוָּדֵעַ'', מַהוּ יִוָּדֵעַ, הַיְנוּ, שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר בְּעֵינֵי כָּל בַּעֲלֵי הַדִּין, שֶׁלֹּא תֹּאבַד מֵהֶם צוּרַת אוֹתוֹ אָדָם, כְּדֵי לַהֲבִיאוֹ לַמָּקוֹם, שֶׁיִּהְיוּ נוֹקְמִים מִמֶּנּוּ. דְּהַיְנוּ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וְעַל כָּךְ, יִוָּדֵעַ.
וּבֹא וּרְאֵה, אוֹתוֹ הַהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַפֶּה עָלָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְוַדַּע וְלֹא יִהְיֶה נִכָּר לְבַעֲלֵי הַדִּין, אֲבָל מְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ, וְיִהְיֶה נִכָּר לָהֶם. אַשְׁרֵיהֶם הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, וְהוֹלְכִים בֶּטַח בָּעוֹלָם, שֶׁאֵינָם מְפַחֲדִים לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא.
