מקווה שהיגעי למקום הנכון.... אני משתגעת מזה שכל יום קמים הולכים לעבודה חוזרים ארוחות צהרים ערב מקלחות למיטה וחוזר חלילה, אין זמן לשום דבר אחר לא לתחביבים לא תיקונים בבית אפילו עכשיו בחנוכה אם אין רכב גדול לא יצאים (והבעל בעבודה...) אזשוב אותו סדר יום מעצבן ושיגרתי!!!! איך אפשר לשנות בלי הרבה טררם?? כלומר ל חייבים לצאת לקרקס.... אבל משהו בבית שישנה תאוירה מידי פעם...??? ושיתן מרווח של זמן (לתיקונים בבית אפילו... כי גם הבעל בשגרה מעצבנת של עבודה ערבית לימוד בישיבה ולמיטה....) .
קודם כל עצם הרעיון להתרענן זה מבורך.מה'
מראה שאת בדרך : ) (שאלה קשה,לא יזיק גם לנו)
אם זה ממש חשוב אז מוצאים זמן גם על חשבון משהו אחר (למשל למצוא ערב שאת מוכנה להקריב ממנו קצת מזמן השינה ולהשקיע בעצמך בתחביב /פינוק/אמבטיה וכו')
או להרשם לחוג התעמלות וכד' שאז זה מחייב אותך לשלוף את עצמך מהבית ולצאת להתאוורר (או על אותו עיקרון לקבוע עם חברה לצאת..)
מרווח זמן בבית זה נושא כואב (גם אצלי) כשיש לי חשק/כוח/סיעתא דישמיא אני מנסה לקום מוקדם,הזמן הזה של השקט לפני הסערה נותן ליום הרגשה יותר רגועה וממצה גם אם לא הספקתי יותר מידי (כמובן זה רק בתקופה שזה אפשרי,לא אחרי לידה וכד')
תפילה-ערימות של בלגן ודברים שלא הספקתי הסתדרו בקלות יחסית ובסיעתא דשמיא.. עם תפילות.
ב"ה שיש לנו שבתות וחגים שמשנים את האוירה...מסכנים מי שאין להם.
תחשבי מה יהיה לך נחמד וגם לילדים,איזה פרויקט מיוחד,השקעה בבית..למשל בחנוכה אפשר לקשט את הבית בסרטים וכל מיני יצירות...
בקיצור זה צריך כנראה תכנון ויצירתיות אבל יכול להיות נחמד.
להשכיב את הילדים מוקדםלמענך
אצלי הם במיטות ב6.
זה משאיר קצת זמן פנוי.
ואם את מתכוונת במשך היום עם הילדים-
הרבה דברים קטנים שמכניסים לתוך הסדר יום.
משחקי מילים תוך כדי האוכל,
מוזיקה של ריקודים אחרה"צ
הכנת עוגיות\עוגה שווה בלי סיבה
אנחנו משנים מדי פעם את המיקום של הרהיטים-
זה נותן אוירה של חידוש.
מקוה שעזרתי...
להשכיב מוקדם זה לא שייך מגיל ביה"ס ומעלה...מה'
אפשר לקבוע מערכת שבועיתראו כי טוב
למשל: יום א' - הולכים לחבר,
יום ב' מזמינים חבר (אצלנו חברים /שכנים מרעננים את האווירה,
יום ג' - אופים ביחד (כדאי להכין את הבצק מראש ועם הילדים להגיע כבר אחרי ההתפחה)
יום ד' - ספריה,
יום ה' - שוק "פורים" תחנות היתוליות או פעילויות מעניינות,
עוד פעילויות: ילדים תמיד אוהבים סיפורים, להחליף משחקים עם שכנים, יום ניקיון (סמרטוטים, סקוצ'ים והמון מים...)
יצירות מעניינות סביב החגים (אפשר להוריד מהאינטרנט - קסם היצירה ועוד)
וכנראה שכולנו באותו סיפור : )מה'
לפחות לשמוח שאלה הצרות..שתמיד יהיה משעמם ונורמלי ב"ה
טיפ קטן שעלה לי..מה'
בעניין פינוי זמן..באמת קשה להספיק להשתלט על הכל..אבל אפשר לחסוך זמן אם עושים את הדברים תוך כדי.כלומר במקום לראות את כל "ההר",הבלגן הגדול בכל הבית,כפרויקט שצריך להשקיע בו במיוחד..לארגן מה שאפשר תוך כדי,כלומר ..בדרך להדליק תמזגן לאסוף כמה דברים שעל הדרך למקומם..בדרך למטבח לקחת לשם את כל מה שצריך להגיע לשם..על הדרך.וככה לנסות להדריך את הילדים (בע"ה) שזה לא סיפור גדול..זה קל,על הדרך לחדר לקחת משהו שמקומו שם ולהשקיע עוד שניה בלהניח במקום במקום על השולחן ממול וכד'
וככה על הדרך ...כשמבשלים צהרים עושים תוך כדי את הטלפונים שצריך..כשמגישים ארוחת ערב אז תוך כדי שהילדים אוכלים,כבר מתקתקים סנדוויצי'ם לבוקר..וכו'.
מקווה שעזרתי, מן הסתם אנחנו כבר די עושים את זה אבל לפעמים עם עוד קצת מחשבה ותשומת לב למתי ואיך הדברים נעשים אולי אפשר להתארגן יותר בקלות ויעילות.ושנזכה גם לקיים ![]()
יכול להיות נחמדאנונימי (פותח)
להדריך ככה את הילדים ובעצמנו לישם עם יותר תשומת לב
רק אזהרה קטנה
בבקשה אל תהיו יעילים על חשבון הילדים .
הילד צריך אותך נטו כשאת איתו לא רק בעשיה אלא גם להרגיש את נוכחותך
חשוב לו האיכות יותר מהכמות של הזמן
אחרת הספקת את מה שרצית בכפול מהזמן (לא יעיל)
אבל להיות עם הילד תכלס לא היית
מה' אני לא חושדת בך לרגע אבל הרגשתי צורך להגיד פה..
ממליצה על שינוי קל גם בנקודת מבטאמא_עובדת
הי,
בתור אמא לשלושה קטנטנים אני ממש ממש מבינה אותך - היום עובר במהירות בלי שאת מספיקה לעשות משהו בשביל עצמך. ולא שלא ניסיתי, אפילו נרשמתי לסטודיו סי, אבל רק בהתחלה הצלחתי להקפיד ללכת פעמיים בשבוע ועכשיו לא נעים לי לומר שמאז אוגוסט לא ביקרתי שם ...
מה שעוזר לי זה כמה דברים:
1. להבין שהתקופה הזו שהם כאלה קטנים היא מוגבלת בזמן - אני רואה את אחיינים שלי שעכשיו ברוך ה' הם גדולים ועצמאיים ולהורים שלהם יש הרבה זמן פנוי.
2. כל הזמן צריך להבין שמה שיש לנו זה בכלל לא מובן מאליו, אני מכירה בחורות רווקות שמתפללות להגיע לסדר יום כזה, ואני מצידי משתדלת לעזור אם בתפילה או בהצעה.
3. אצלי הילדים הולכים לישון בסביבות 20:00-21:00 ואת הזמן שנשאר אני מנצלת לארוחת ערב נעימה עם בעלי - מומלץ ביותר! (הבעיה הקטנה - כל הבלאגן של השבוע נשאר ליום שישי והררי כביסה שצריך לקפל מצטברים בחדר, אבל חייבים סדר עדיפויות ...)
בהצלחה 
מאחלת לך שתצליחי ככה גם עם 7 בעז"ה
אנונימי (פותח)
אבל לא נראה לי . להתחיל הכל אחרי הארחה של 21:00 עם הבעל, ולהשאיר הכל ליום ו' זה קצת לחוץ... ( זה בלתי אפשרי למעשה)
אה, והתקופה הזו- היא מוגבלת בזמן של כ 20 שנה ( אנחנו יולדות גם אחרי גיל 35-6 אם הכל בריא ועד שהם גדלים עוד לוקח זמן ) והכי חשוב לזכור- גם הגדולים זקוקים לנו!!!
גם עבודות בית שעושים עם הילדים יכולים להוות עבורם זמן איכות. לבשל איתם ( הם נהנים מזה) עם הגדולות- אני שוטפת כיור אחד והן את השני ומשוחחות על הא ועל דא תוך כדי, ושעה יעודית לכל ילד, אחרי שכולם הלכו לישון, אמנם לצורך לימודים וכאלה, אבל תמיד גולש גם הלאה.
פשוט לקבוע זמן לפסק זמן.קצפת
לקבוע פגישה עם הבעל להתלבש כמו לפגישה להתאפר ["אמא למה את מתחפשת?"] להזמין בייביסיטר ,לפנות לה קצת מקום מערימת הכביסה על הספה ולצאת ... לא להאמין כמה שינוי האוירה יכולה להוציא דברים שבשגרה סתם נמסים להם....וזה באמת זמן שהוא בשבילכם!!!
חוץ מזה הבעל \ האשה יכולים לשמרטף ואפשר לעשות סיבוב עם חבר\ חברה טובה.
אפשר לשתף את הילדים בעבודות חוויתיות , שמבחינתך זה "על הדרך" [כשאני אופה חלות כל ילד מקבל כדור בצק ומכין לעמצו פיצה לארוחת ערב . הילדים נהנים, לי יש חלות ולהם ארוחת ערב שלא אני הכנתי...]
ואפשר לקחת פסק זמן מהכל ! לצאת מהעבודה מוקדם, להוציא את הילדים מוקדם ולעשות פיקניק או כל דבר אחר סתם באמצע החיים . [גם העבודה וגם הלימודים יכולים לחכות חצי יום...]
כל מה שצריך זה להחליט שצריך את זה!....ולכל דבר יש את התדירות שלו.. [אחנו לא מוציאים את הילדים פעם בשבוע מהלימודים...גם לא פעם בחודש]
רעיון לשנות אוירהבטוב
להחליף למצעים יפים בצבעים אחרים ממה שרגילים בכל הבית.
להתמקד בפינה אחת בבית ולעצב אותה יפה כמו שאת אוהבת ואז כשיש הרגשה מעצבנת הולכים לשם ויש קצת "נחת רוח"
אוי שאלה טובה.........נשוי מיואש
מדוע מהנשוי מיואשאחרונה
לא ידוע לך מצבים שבא לך לצאת לרגע לרווקות ולחזור???
צאי עם עצמך!אנונימי (פותח)
היום יש לי כבר גדולים ואני כבר לא מרגישה את החנק הזה שאת מתארת, אבל היה לי ממש ממש קשה. קראתי את התגובות ואני מסכימה לגמרי שזה "רק" 14 שנים קשות- (כי גם כשיש לי עכשיו קטנטנים-יש לי תמיד אופציה לצאת כי יש בייבי סיטרים צמודים...) ואני מסכימה שבורכנו ב"חנק" הזה, אבל לדעתי יש לו מחיר כבד ואי אפשר פשוט למשוך עוד ועוד. לי תמיד עזר לצאת עם עצמי. לסרט, לים, להורים,לחברה. השארתי את בעלי בייבי סיטר ויצאתי. הגברים שלנו מתאווררים במשך היום בדרכ, ואצלנו זה אחרת. ממליצה מאד גם לצאת לפחות פעם בשנה ללילה עם הבעל וגם, במחילה, לתת לעצמנו קצת לנוח בין לידה ללידה הקודמת -. זה מאד מאוורר 
בהצלחה רבה, וזה באמת עובר!!
ציפי
מתכון מנצח!orenpaz456
הי,
השגרה היא מחלהממארת של האנושות. ללא קשר לאופי ונפח פעילותם!
להלן דוגמא אחת להצעה שתוכיח לך כמה אפשרי לצאת מן השגרה ומהי הדרך לכך, מתוכה תביני אולי את הסיבה שבגינה את נמצאת בשגרה מעצבנת.:
1. בתוך שעה (60 דקות!!!) מסיום קריאת הודעה זו עלייך לבחור ערב שבו את ובעלך יוצאים לבילוי מיוחד בתוך 14 יום!
2. בתוך 12 שעות את מודיעה !!! (לא מתייעצת) לפחות ל 6 חברים/ קולגות/ משפחה על קיומו של הערב המיוחד.
3. בתוך 24 שעות את עושה הכל!!! כדי למצוא סידור נוח לילדים.
4. ביום שאחרי ההחזרה מן הערב המיוחד עלייך לבחור (עד סוף היום!!!) ערב שבו את וחברה/ות נפגשות במקום מיוחד/ לפעילות מיוחדת.
5...וחוזר חלילה.
מנסיוני האישי והמקצועי, המחויבות והשיתוף מניעים לפעולה . הכנסת הפעילויות ה'לא שגרתיות' לשגרה מייצרות מנגנון מנצח...
בהצלחה רבה,
אורן
חולקת על הדבריםראו כי טוב
שפתחו את התגובה שלפניי.
שיגרה היא לא מחלה ממארת,
היא הברכה הכי גדולה של החיים.
תשאלו את מי שהשגרה שלו נקטעה באחת ע"י אירוע לא צפוי ולא טוב.
לא עלינו ולא על אף אחד,
כמו שמברכים בפורום השכן נשים בהיריון: שיהיה משעמם.
כך עדיף שגרה שקטה ומשעממת על פני ניסיונות.
שזה יהיה הניסיון שלנו. השגרה.
מצטרפת להצעה לצאת עם בן הזוג, חברה וכן הלאה.
לקחת אחריות ויוזמה ולגוון.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
אפשר לשתף את הגננתמענין
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
הוא יודענהג ותיק
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
לא נכוןאריק מהדרום
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בוודאיאריק מהדרום
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות