היום נודע לי שחבר טוב שלי התארס ולמרות שאני שמח בשמחתו שואל את עצמי דחיל ראבק למה לי אין ישועות טעטע 
היום נודע לי שחבר טוב שלי התארס ולמרות שאני שמח בשמחתו שואל את עצמי דחיל ראבק למה לי אין ישועות טעטע 
אני מרשה לעצמי להציע:
מסתובבים פה אנשים ממש מצויינים.
תסתכלו בשירשור ההיכרות, בראש הפורום. וגם מתוך מה שקצת "מכירים" פה;
תראו אם יש אופציות שנראות לכם ש"שווה לברר" (זו לא התחייבות..)
אם כן - תפנו לצאדיקה (מנודבת בזה..), שתפנה אל המדובר/ת במסא"ש, ותברר בלי להגיד מי המתענין - אם
מעוניינים לשמוע לגבי מישהו/י שכך וכך הנתונים הראשוניים שלו.
והיה אם הצד השני מעונין/ת להתענין - אז אחת משתי אפשרויות: או שזה עובר כבר לבין המדוברים עצמם (כמובן,
בתנאי שהם פחות או יותר "מוכרים" כאן ל"שדכנית" הנ"ל... אחרת, מדין אחריות - חייבים את השלב דלהלן).
או - שהם מוסרים לה שמות של אנשים שמכירים אותם שאפשר להתענין עוד קצת, ואחרי ההתענינות, מקבלים
את המידע ומחליטים אם רוצים להיפגש.
היתרון באופן הזה - שכל זמן שהצד השני לא מביע רצון עקרוני - הוא לא יודע מי התענין. וזה חוסך כאן "פאדיחות"
בלשון העם..
ובהיות שלהתחיל לברר עם אחרים - יכול להיות קצת קשה להצדיקה הנ"ל (אע"פ שעקרונית בוודאי תשמח
שמנדבים אותה, שהרי היא מנדבת מדי פעם אנשים שיכתבו כאן על כל מיני נושאים..), אז לצורך הענין הזה של
בירור עם אחרים, בשעת הצורך, היא תיקח לה כאן אי אלו עוזרים/ות (והם ידעו את השם הפרטי - ללא ידיעת
ה"ניק" בפורום. לצורך המשך כתיבה תקינה פה..).
סה"כ - נראה לי שזה די פשוט לביצוע. ישַמח אנשים ויתן תקוה. ויש להניח שאם זה ילך, עוד חבר'ה יתענינו
בפורוםהזה (ו"מנגנון הסינון והבדיקה" דלעיל יוכל בעז"ה למנוע ניצול לרעה ע"י מי שאין כוונתם חלילה לשם שמיים).
[אמנם יש כאן קצת "ניגוד אינטרסים" שכן זה עלול למעט את מס' חברי הפורום בניהול הנ"ל, ולהעבירם הלאה - וגם
עלול למעט את שרשורי זעקת ה"עד מתי"... נו, כולם ישמחו..]
מעתה, אין הדברים תלויים אלא בהסכמת המנודבת הנ"ל להתנדבותה - וברצון החברים היקרים לעבור משלב הנהי
לשלב של פעילות יוצרת... וכמובן - בסייעתא דשמיא.
ואם משום מה זה לא ייראה לאנשים פה - אז כאילו לא חוּבַּר. סה"כ - ניסיון לעזור באופן פשוט וקרוב (וגם לעזור
לעצמנו - שהלב שלנו לא יישבר מה"אני לא יכול/ה כבר"...)
וכל מילה, בסלע!
וכעת - תתני דוגמה אישית (בלי לספר לאף אחד, כמובן..)
פני לשירשור הנ"ל, תראי אם מתאים לך להתענין וכו' (גם אם לא - לפחות עשית "השתדלות"),
ואם כן - צדיקה וכו'..
ואולי הענין יתחיל לרוץ... (איך? נניח, רק חברה אחת תשמע הכי בסוד שניסית.. וגם היא - הכי בסוד תנסה ותספר רק לאחת, וכן הלאה.... שלא לדבר שאם משהו באמת יצא מהדברים האלה ויתפרסם בשירשור מז"ט כולל התהליך - אז בוודאי יהיה מזה זיכוי הרבים גדול... נו, לא שוה להתארס בשביל לזכות את הרבים?...)
כמובן שבוודאי ובשמחה אני לקחתי ומתנדבת להמשיך לקחת על עצמי את מלאכת השדכנות בפורום
בעז"ה
בד"כ הרבה מהבירורים יכולים להיחסך- אם מכירים אנשים כבר!
בני אדם!! שווה לבוא למפגשי פורום!!
השירשור הכירות חוגג
שנה להיווסדו!!
מי עדיין לא רשם את עצמו \ את עצמה?
מי עדיין לא קרא\ה את כולו?
"בן אדם! מה לך נרדם?"
ה' לא נותן ישועות רק למי "שטוב" ונמצא במקום של עבודת ה' שלמה....
ה' נותן ישוות למי שמוכן לפתוח את עצמו לישועות האלה!!!
מי שנמצא במקום של קבלה בכלל!!!!!
אתה נמצא במקום של קבלה???
במקום של אהבה עצמית??
במקום של אהבת האחר מתוך האהבת האחר????
זה לא בקטע של התרסה...
זה פשוט ככה עובדים החיים!!
אם אתה לא במקום של קבלה ואהבה אז באמת גם לא תקבל, ובאמת זוגיות זה הכי מקום של אהבה!!
אז אם אתה לא מקבל איך אתה יכול בכלל לתת???
אם אתה כועס על עצמך/ על אחרים(הרי אחרים בסופו של דבר מראים לך את עצמך) אז פתאום תראה אהבה???
זה משהו שנבנה!! נבנה בתוך הלב שלך!!
זה הכי נחמד: "דחיל ראבק" שבא מבריאות טבעית ואי יאוש מחיפוש..
ועם זה - הבנה שלא הכל תלוי רק בו, ופניה לה', מהלב. לא משנה הביטוי.
ממש יופי: גם הכנה מצויינת לחיי נישואין.
ו... במחילה: "כך עונין את המעוקות"?
זילות בכל התחומים.
מה הצרות עין הזו?!
ליטוואקס!
צחינא מיאגמאני מצטרף להנ"ל... תהיה אופטימי אחשלו, זה יגיע, זה יגיע!!!
או אולי שאם התייאשת- תתעודד- אתה בעליה
?
יש לאתי אנקרי שיר "ידידי השכחת"
בשיר יש שורה "הֲיֵשׁ בִּלְתְּךָ גּוֹאֵל וּבִלְתִּי אֲסִיר תִּקְוָה"
ואז הזמרת מדברת על מה זה לדעתה "אסיר תקווה"
http://www.piyut.org.il/tradition/3030.html?currPerformance=3958
(כאן בלינק. זה בתחילת הקטע- עד 00:50. רק אחרי זה מתחילה השירה)
(אזהרת מסע: שירת נשים! )
הרבה זמן אני חושבת על זה
מה דעתכם?
אין לי ספק שזאת לא הדרכה חלילה לפרט, להתייאש, אלא תיאור מצב שירווח
בקרב הכלל, כאשר הוא יגיע.
ללמדך (כדבריך בעצם), שדווקא במצב הכי קשה ונמוך - עדיין יכולה הישועה
להופיע.
מרן הרב גוגל שלחני לעיין במאמר הבא (ובעוונותיי לא הספקתי):
"בשער המצוות פרשת ראה בעניין מצוות זכירת יציאת מצרים מסביר האר"י
שלכל גלות יש תפקיד של תיקון.
גלות ראשונה תיקנה את הבחינה של "ראש"
וגלות האחרונה שהיא לאחר שתוקנו כל האיברים ונשאר לתקן את הרגליים
ולבסוף את העקבים של הרגליים,
וברגליים יש התגברות של החיצוניים והבירור של הקדושה הוא קשה ועל כן הקושי רב.
הווה אומר – העולם הולך כל הזמן ומיתקן, הולך ומתעצם ורק החיצוניות נראית כאילו היא הולכת ומידרדרת."
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
שזה קרה לי דווקא עם בנות שהיו יותר ספורטיביות. בסופו של דבר תמיד יש פערים כלשהם, וכמו שאני רוצה שאשתי תהיה נשית למרות שזה פער ככה אני רואה פער בספורטיביות או במעלות אחרות.
אני עדיין חושב שכדאי לך לבנות תשובה מספקת למה שכתבתי, לי אישית יש תשובה לשאלות האלה אבל אני חושב שעדיף לך לחשוב על זה בעצמך.
לא זוכר בדיוק, אבל שמעתי איזה שיעור לפני כמה שנים של רבנית אמריקאית שדיברה על כך שלגבר יותר חשוב לאהוב את אשתו, ולאישה יותר חשוב להעריך את הבעל. אולי אני אמצא את השיעור הזה מאוחר יותר.
יצא לי לפגוש את זה, אבל אני לא כל כך אוהב את הרעיון וגם שמעתי שיעורים שרואים בעיה בתחום של ההערכה
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
ומאושרים. ואשרי השדכן!
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.