קודם כל-
יהודי פשוט, אני בחורה 'איכותית' אבל החברים לא סידרו אותי עדיין...
אז הולכים לשדכנית ולומדים להפגש עם ההצעות 'הטובות' בדיוק כאילו זאת הייתה חברה שמציעה..
ולביא- למה אופציה אחרונה?
לדעתי זאת טעות שהשתרשה בציבורנו ששדכנות מסודרת זאת ברירת מחדל..
אוי אני מסכנה, אין לי הצעות.. נו, טוב, נלך לשדכנית..
ממתי חובת ההשתדלות נעדרת בעניין השידוכים?
בגלל שאנחנו משאירים ליד המקרה (ע"ע התנדבויות, אוטובוסים, טרמפים וכו') את המלאכה.. אנחנו עדיין כאן!
(לא רק כמובן.. שלא תקפצו עלי..)
קשה לי להאמין שנצליח להכניס בציבורנו את עניין השדכנות המקצועית ל'לכתחילה' כמו אצל החרדים..
אבל זאת בהחלט לא צריכה להיות ברירת מחדל!