לתומי נכנסתי לפורומכם וראיתי שרשור שנגע לליבי.
השרשור של אלעזר נאור היקר.
יצא לי להכיר את הבחור.. מדובר באדם טוב לב ונפלא.
כאב לי הלב, בעוצמות.. לראות את מה שקרה.. ורציתי לומר..
אין לי קשר אליו אישית הוא אפילו לא יודע מי אני (כי אני כאן תחת כינוי) ..
וואו, איך נתתם לאדם יקר להיזרק מפה בגלל חוסר יחס יפה? איזו פגיעה זו? מי התיר לירוק עליו?
אז אדון אהוד נבח ככלב שהוא נפל על האדם הלא נכון והתנהג כמו הבריון השכונתי.. אבל איפה אנחנו?
איפה הרגישות שלנו?
בוודאי כל אחד יגיד .. תראי אליי הוא לא פנה.. ניסיתי וכו'.
אני לא באה להוכיח ולהאשים.. אלא לזעוק על כאב.. ולעורר ולתת נקודה למחשבה.
אני מכירה אותו.. והוא טוב לב יהודי יקר.
שגם אם הוא שונה מאיתנו.. הוא מרגיש , חי, רוצה חברה וכו'
מצטערת על הבוטות.. במה הוא יותר טוב מאהוד.. הוא לפחות לא פוגע באנשים.
סורי על ההשתפכות .. אבל אתם יודעים מה זה שמישהו מחליט לעזוב מקום כי הרגיש דחוי?
וזה שהוא יידע אותכם ולא סתם הלך.. כי כאב לו והוא רצה לבטא את זה.
למה אנחנו רגישים רק לעצמינו.
למה אנחנו לא יודעים לקבל אנשים טובים מצד מי שהם.. אם הם בטעות, לא עלינו, לא בדרגת המודל הנסתר של הגבר הכוול מימי היפים והאמיצים.
העיקר שהוא אדם טוב..
אין לי מושג עדיין מה אני מצפה שיקרה מהשרשור שלי.
אולי רק צורך יהודי לא להתעלם.. אלא לתרגם את הכאב שלי שבא מתוצאה שליהודי צדיק כואב על לא עוול בכפו
ופשוט סתם.. ממקום לא רגיש הכאיבו לו .. וסתם כאב שלי.. מי יודע באיזה פעם זה קורה לו.. ואיך הוא מרגיש עם זה.
ולתרגם ולהשליך אותו .. ומכאן.. לא יודעת אולי להשליך ו..אמת מארץ תצמח.
