תמיד יש אלטרנטיבה בכפר ממול..

הולכים למסגד, חוזרים מסריחים מעשן...

קשה. קשה.

כי אנחנו מקריבים את זה מרצון.

הם אוכלים כאפות פשוט כי הם ערבים במקום לא להם.

רצון מאד ברור להשתלט על הארץ ולהרוג את כל היהודים

ב"ה

מצד מסוים, הוצאה סיטונאית של צווים מנהליים מבטאת חוסר אונים. ניסינו יפה, ניסינו בכלים לגיטימיים, ניסינו בבתי הכלא, ניסינו בבתי המשפט- וגברתם עלינו. הברירה היחידה שנותרה היא צוים מנהליים.

מה זה צו מנהלי?

זה כמו לומר 'לעזאזל איתכם, לא יודע מי אשם, לא יודע למה, אבל הבלאגן חייב להיפסק, ולא אכפת לי איך זה יקרה ומה זה ידורש, ושכולם יחנקו.'

ב"ה, הגענו לאיזושהי נקודת שיא, אבן הבוחן מתחדדת והקיטוב עולה כיתה.

ובדיוק מסיבה זו אסור לנו  א ס ו ר   ל נ ו, ליפול ליאוש או למאיסה או לעצבות או לכעס.

ב"ה, אנחנו בונים, אנחנו פועלים, אנחנו גדולים יותר מצווי הרחקה, אנחנו לא תלויים בזמן ובמקום, לנו לא יכתיבו את כללי המשחק, אנחנו הכתבנו ונמשיך להכתיב אותם, גם, במקרה זה, מחוץ ליהודה ושומרון.

אנחנו נעבור את הגל הזה בעוז ובענווה, הפעילות והשמחה יתפשטו לעוד מקומות רבים, ואז נראה איזה שפן ברק ישלוף מהכובע...

[מעצרים מנהליים, אלא מה?]

בציפיית הישועה.

וזה שנמאס, לא אומר ח"ו שנפסיק.

אחרי החתימה - גלנט בשיא החוצפה סירב לבצע את מה שנחתם, בטענות שאי אפשר לפגוע בשיקול הדעת של המפקד והושגה פשרה שאם הפינוי משיקולים בטחוניים - זה נשאר בסמכות אלוף הפיקוד. לכן בצו ההרס של בית ענות, הוא כתב את הטענה האבסורדית ש: "המקום פוגע בשלום תושבי האזור".

אם כל הטפשים בהתיישבות האידיאולוגית שמצביעים ליכוד, היו מצביעים לצה"ד, היתה ממשלת ימין בראשות נתניהו אותו דבר- אבל ההתישבות היתה באמת בידי סמוטריץ'.

לכתובת: chalaphagvaot@gmail.com

והעשבים גדלים. זה אחד הדברים היפים בחורף.

אפילו הטחב הירוק שגדל בין המדרכות אחרי הגשמים יפה בחורף.  (אגב רואים שהנבטים בתמונה העליונה הם דו פסיגיים)

יש שם ישיבה 24/7..

עליות מאורגנות המוניות, זה בדר"כ רק כשיש איזו סכנה גדולה שמסתמנת...