לכל הבנים הסרוטיםשם היה לי
מה שנכון נכון...אור77
ברור שמחליטים ביחד!אסתרי'ה
כמובן שבשביל להתחיל לדבר על הנושא צריך אומץ, וזה תלוי בכל זוג ובדינאמיקה שלו- בד"כ אחד הוא יותר דומיננטי ויוזם.
שמעתי על בנות שחיכו וחיכו שהוא יציע נישואין.. זה ממש לא רציני! את רוצה להקים בית? זה צריך להיות נושא לכמה שיחות (אם לא לכולן), תעלי את הנושא, תעברו תהליך.. ולא איזה ערב רומנטי באיזה מקום קסום, כשהוא שואל: "התנשאי לי??" ואת עונה.. "כן .." נרגש..
אני חושבת שזו איזו הנחת יסוד מוטעית שהנחילה לנו "הרומנטיקה" של תרבות המערב..
מהי המטרה, בסופו של דבר- להקים בית.. להקים בית יהודי ואמיתי. וזה העיקר. ולא "מי שאל קודם ובאיזו דרך"..
שוב אנחנו והסרטים בהם אנחנו חיים. בעז"ה שנזכה לצאת מזה!. (ברור שזה משפיע גם עליי.. משתדלת לצאת מזה..)
בה"צלחה לכל המחליטים למינהם..
הצעת נישואין??!!אייל!
אבל אצלינו? בשביל מה? ומה הכוונה??
הוא:אני מציע לך נישואים?
היא: וי איזה יופי, אתה מציע לי להתחתן? איזה הצעה יפה, בכלל לא חשבתי עליה, רגע, אני אודיע לך תשובה..
הוא: האם תנשאי לי.
היא: תגיד אתה בסדר?? אז בשביל מה אנחנו יוצאים כמה חודשים? בשביל מה ניפגשתי איתך?כי כייף לאכול איתך וופלים על ספסל בגינה? בשביל לשחק איתך ששבש? ברור שלהתחתן!!
ככה לא מחליטים להתחתן!!
צריך לדבר על זה,ביחד, כל הזמן, לראות שזה מתאים,לברר בייחד!!! לא שאחד כורע ברך מוציא פרחים, והיא נמסה לכמה רגעים, לא ככה מחליטים, צריך לבחון בשיקול דעת, לדבר אחד עם השני,הרי זאת המטרה..
נפגשים מכירים, מדברים מדברים, חושבים, שואלים, איך את מרגישה עם הקשר, איך אתה מרגיש, מה את אומרת מה אתה אומר,אני אומר ש יש חסרונות, יש יתרונות, אבל ניראה לי שבכל זאת, גם אני חושבת שאנחנו מתאימים, טוב יאללה, בואי, הולכים להורים!
וככה מחליטים!!!
כמו שאמרה אסתרי"ה, זה נובע מתרבות המערב, אנחנו ראינו יותר מידי סרטים שהיינו קטנים( ויש כאלה גם כהם גדולים) שם ככה זה עובד, הכל קיצ'י, הכל ראוותני, והכל, חיצוני, אצלינו,לא.
וזה גורם לאנשים גם לעשות בחתונה כל מיני דברים קיצ'יים, מגניבים, כי כבר הרב והטבעת לא משהו מעניינים, אז מחפשים כל מיני ריגושים.
ריגושים זה טוב,
אבל אחרי החתונה!!!!!!
עיקר
טפל.
בהצלחה..
תגובה לאיילTSOF
לא מסכימה עימך... לעניות דעתי בעינייןאור77
זה לא סרט, זה ברור!!! וברור ששני הצדדים מדברים על זה לפני, כבר מההתחלה, הרי זאת מטרת הפגישות! וברור ששני הצדדים הם המחליטים. הבחור לא יחליט בשביל הבחורה וק"ו (קל וחומר(: ) שההיפך...
אבל--- מי שיוזם את ההצעה צריך להיות הבחור, למרות שברור לו שהיא תסכים.. זה לא אמור להיות עם ניצנוצים בעיניים ולא כוכבים בשמיים... לא באמצע סופת שלגים בטיול רומנטי בהרי האלפים וכו' וכו' כמו בסרטים.
הבחור הוא זה שצריך לחזר וליזום את הקשר, המשכו, ההצעה וכו'
אבל זאת דעתי, מי שחולק עלי, מוזמן להגיב...
לא רק שאת צודקת (אור 77)אלעד
ועוד אפשר לראות בגמרא שכל ההתייחסות ההלכתית היא שהגבר הוא היוזם, הוא העושה, הוא האקטיבי. האשה מקבלת ומסכימה, והאיש "קונה" אותה (אל תקפצו עלי- כמובן לא מדובר בקניין חפץ חלילה, אבל זה בא להמחיש את תפקידם של האיש והאשה בעניין הקידושין)
יישר כח, בכל מקרה נהניתי לקרוא את התגובה של אייל. האמת נמצאת איפהשהו באמצע..

אין חוקיםאסתרי'ה
החתן של חברה שלי שאל אותה איזה ערב בטלפון: אז מתי נוסעים להורים? ...
לא פרחים ולא כוכבים..
כמובן שזה תלוי בסגנון של האנשים. מי שזה עושה לו טוב.. שיעשה. (שמעתי על חייל שהתארס אבל בגלל הצבא לא הספיק להציע לה נישואין.. והיא לא וויתרה לו. ויומיים אחרי המסיבת אירוסין הוא לקח אותה לסטף וכרע על ברך.. -טוב שלא אחרי החתונה=)
העיקר, שהכל יהיה בשכל! לא להיסחף, שההחלטה תהיה מודעת, דו-צדדית !(כמו הפליזים)- בסה"כ אני בטוחה שכולנו יודעים, גם הקיצ'ים שביננו, שרק מדובר בעטיפות.
ב"הצלחה!!
(מעיינוש- גמני אוהבתותך!)
אני משום מה לא מקבלת את ההסבר של הביישן...אור77
ואם כבר,בוא נשאל כך.... ואם שניהם מאוד ביישנים... אז-מי יציע? הפחות ביישן?? נו.. באמת!!! אין פה מדידות ביישנות. הגבר הוא זה ש"איבד" (כמו ש'אלעדי' ציטט לנו יפה), גם שיחפש ושיציע!!!
מאחת שגם אָבְדָה ואיבְּדָה.... (:
יש לי משהו להגיד.אנונימי (פותח)
יש לי שכן שאני ממש רוצה להתחתן איתו. ואנחנו לא מדברים ביננו.
ואני כל הזמן שואלת את עצמי, איך פתאום יווצר ביננו קשר(כמובן שבגיל יותר מאוחר). מה יקרה, אם שנינו נתבייש לדבר על זה. וזה לא עוזב אותי.
יש לכם רעיון מה אפשר לעשות? תודה מראש.
אם הוא ביישן שלא יתחתן??!!!???אסתרי'ה
הלוואי שבעלי יהיה ביישן!
תכונה מהממת של יהודים! (צריך להעמיק בזה..)
(זאת לא תכונה הכרחית)
כשיגיע הזמןאנונימי (פותח)
לגבי הבעיה של ליזום, את יכולה לפנות למישהו שמכיר את שניכם טוב ואת סומכת עליו, ולבקש ממנו להציע אותך לבחור, בלי להגיד שזה בא ממך. שיגיד לו: "תגיד, אתה יוצא עם מישהי? אפשר להציע לך מישהי? מה אתה אומר על..." או משהו בסגנון.
וודאי שזו תכונה מיוחדת! אני מייחלת גם לעצמיאור77
יש ביישנות שהיא תכונה חיובית (ורצויה עד מאוד) שיהודים ניחנו בה ב"ה,
ויש ביישנות יתר... שהיא לא ממש רצויה במילים עדינות בזוגיות, כשרוצים להקים בית שמבוסס על נאמנות ופתיחות. כמו למשל: יהיה לבעלך איזו שהיא בעיה איתך, והוא יתבייש להגיד לך, כי הוא פשוט ביישן... מה תעשי???
צריך להתבייש להציע לבחורה שאתה מעוניין לבנות עימה בית כשר ונאמן בישראל?! תאמיני לי שיש דברים אחרים שצריך להתבייש מהם.... לא חסר בדורינו אנו...
בעזה"י שנזכה שאימרה זו אכן תהיה המיוחדות שלנו: "סימני ישראל האומה הקדושה: ביישנים, רחמנים, גומלי חסדים".
אוהבת וח"ו לא התכוונתי לפגוע בדרך שאמרתי את דברי (עם כל סימני השאלה והקריאה...) (:
אבל למהכמעט אמא
א. זה לא בהרכח נכון.
ב. הקשר הולך ונבנה, הולך ומעמיק. אני ממש הרגשתי "קפיצת מדרגה" ברמת הפתיחות ההדדית שלנו אחרי האירוסין וקל וחומר אחרי החתונה.
דרך אגב, אני מאוד "שכלית" ומעולם לא רציתי הצעת נישואין רומנטית. זה לא מתאים לי בכלל (אחרי האירוסין זה כבר סיפור אחר).
מקל וחומר...אור77
זה לא קיצוניכמעט אמא
אי'יל, אסתר אני איתכם
סוד היצירה
לא צריך הוליווד ולא סרטים אבלמשה4
אם כבר הצעת נישואיםruthi
אז איך להציע נשואין?אנונימי (פותח)
איך?
את הכי...
הכי מה?
הכי כלה... הכי עדינה...צדיקה בעלת מידות...אוהבת...נפלאה .(זו אינה בושה להחמיא...תתרגל מה יש?)הרגע נולד ואם לא אז ממציאים אותו אפשר להביא משהו מתנה ספרון או משהו כזה חיוך זה משהו ששוה לתת אותו. ואם זה קשה אז מתאמצים.
מצטערת להרוסכמעט אמא
רוצה להתחתן איתי?!אנונימי (פותח)
אז, אידיאלים מדהימים, אבל למקרה הצורך משהו קטן בהצעת הנישואין לא יהרוג אותך, גם הדוסית הגדולה ביותר תשמח.
בהצלחה
הגעתי למסקנה בקשר למתנותאסתרי'ה
זה לא קשור לדוסית או לא- אלא לאופי.
אותי אישית מרתיע מאוד אם בחור יביא לי מתנה כל עוד יוצאים! ברור שאני אפרד ממנו עוד באותו יום.. ב ע י נ י י זה נתפס כחנופה. ולכן זה בכלל לא קשור לרמה דתית .(אבל זה מובן למה מקשרים- כמו השרשור על הדוסים-ג'נטלמנים, משהו שהוא יותר בנורמה.) זה נראה לי ממש לא בריא כל עוד הקשר לא מבוסס ומחייב, כי במתנה- קטנה ככל שתהיה- יש אשליה, והלב שלנו רגיש, רגיש מאוד. אז בשביל מה?
אני טועה או שבאמת הוא מנסה לקנות את ליבי במרמה? אולי הוא לא מרגיש שווה מספיק שהוא חושב שמתנה תחפה? (יאללה, תתקפו)
בנים- אתם מביאים מתנות לדייטיות שלכם? איך הן מגיבות?
ברור שזה גם תוצאה של הרגלים ונורמות. מי שזה עושה לו טוב, שילך על זה. אבל להעלב לא יעזור- כי אולי הנורמות של הבחור שונות.. צריך להבהיר בכל מיני דרכים עוקפות את הציפיות, (ועדיין לקחת בחשבון שהוא לא יבין..)
חבר של חברה שלי הביא לה פרחים- שמבחינתה זה היה מעשה רכרוכי מדי... =)
ואני למדתיאויש
שזה אומר שאפילו לשלם לי בדייט על פחית שתיה הוא לא יוכל...
מישהו שמע על זה ואולי יכול להסביר לי?
לא ממש הבנתי מה הבעיהדודי25
ברור שאין כוונה לקדש אותך בנתינת המתנה, וברור שאת לא מתכוונת להתקדש לו, אז מה הבעיה?
שלא לדבר על זה שאין שם עדים...
איזו עוד בעיה קניינית יש?
גם אני לאכמעט אמא
גם אני לאאלעד
שמעתי על זהאליסף אאחרונה
תוך כדי איזה מאמר על עיצות בפגישות לבחורים
תקנה לבחורה שתיה ,
ואל תתקמצן בגלל החשש של קנין....
+- לא בדיוק מה שכתוב
אבל רוח הדברים
מה הקשר?נחת רוח
ומי שרוצה שהוא יביא לה פרחים היא גם לא בוגרת?
ומי שרוצה שהוא יקנה לה מתנות היא גם לא בוגרת?
זה לא עניין של בוגרת או לא בוגרת...
זה פשוט רצון לקצת עניין, שהכל לא יהיה טכני כזה ...
אני חושבת שבשביל רוב הבנות זה בעצם אומר :
"חשבתי עליך ורציתי שהרגע הזה - שהוא רק של שנינו - יהיה מיוחד!!!"
זה לא שאי אפשר בלי זה אבל זה עושה את הכל יותר נעים...
ואתם בנים: מה אכפת לם לגרום לה לחייך? (=
מסכימה עם "נחת רוח"...אור77
.אייל!
אבל כל זה לא קשור להצעת נישואין!
הגבר הוא זה שידחף, שישאל,איך הולך, הוא זה שיפתח את הקלפים, הוא זה שישאל מתי הולכים להורים, מכאן ועד הצעה קיטשית של הצעה נישואין זה קצת רחוק.
לגבי נתינת מתנות, כמו שאסתריה כתבה, צריך להזהר מזה מאוד! אני לא ממליץ לאח אחת\ד,להישאר עם מתנות מאיזה משהו שהיא יצאה איתו, זה בכלל לא בריא, ולא ממזמן היה על זה שירשור,על מה לעשות עם מתנה כזאת.
פיתוח הרגש חייב להתעצם ביחס פרופורציונלי להתקדמות הקשר.
נתינת מתנות,מעצימות את הרגש ביחס לא טוב,בזמן הלא נכון.
הזמן הנכון הוא בד"ך רק אחרי הנישואין.
אני לא חושב שהכל צריך להעשות בצורה קרה כמו איזה פגישת עסקים," טוב, אז סגרנו אירוסין?"
ברור שזה רגע מאושר ואפשר לומר אותו בצורה יפה, מצחיקה, ריגשית, ובצורה אמיתית.
באמת אם עושים את זה בכח מקרה צריך להזהר,כמו שמשהו כאן הזכיר, מקידושין בטעות,צריך לבדוק את זה בדיוק, איך מותר, איך אסור.
דבר שני צריך להזהר מיחוד וכל מה שקשור לכך, כי בדר"כ רוצים להציע את ההצעה בצורה אינטימית, ולא באמצע הרחוב, אז הולכים לאיזה "מקום נחמד" בלי יותר מידי אנשים,ועוברים על איסור ייחוד.( כמו אכילת חזיר, כמו מסירת שטחים, אז איסור ייחוד.)
בהצלחה..
כל מה שכתבת נכון ויפה, אם כי.....אור77
אם תשאל נשים נשואות איך הכרת את בעלך או איך החלטתם להתחתן, תראה איך עולה חיוך בזוויות שפתיה ואיך היא נמוגה בשעת סיפורה.. משמע, שזה רגע בחיים שלעולם היא לא תשכח וילווה אותה כל חייה!
עבור נשים- זה רגע משמעותי.עבור גברים- יתכן שלא...
גם נשים מאוד שכלתניות, לפי דעתי, היו רוצות הצעת נישואין נחמדה.. לא כמו למשל: איך שהבחורה יורדת אחרי קפיצת באנג'י,והיא בהיסטריה לא נורמלית... לכרוע לה ברך ולומר לה ברגש: "התינשאי לי??" ממש לא...
אבל- זה מאוד תלוי בבני זוג... יש אנשים שזה מאוד מתאים להם. כל אחד יעשה כסיגנונו המיוחד.
הצעת נישואין אינה תחרות... זוהי החלטה גורלית!
בהצלחה בהחלטות הגורליות! (:
מחילה. לדעתי הדבר הכי טפשי שאפר לעשותאלעד
אם בת כמו אור 77 ואחרות חושבות שזה חשוב ונעים ומשאיר חוויה משמעותית לכל החיים- אז למה לא? ולמה לנסות לכפור בזה?
אלעדי צודק בהחלט!נחת רוח
וגם לא חייבים למצוא בכח סיבה למה מבחינה הלכתית זה אסור...
את כל הדברים שדובר עליהם - ניתן לעשות אותם במסגרת התורה הקדושה...
תודה שיש פה גבר שמבין קצת את הרגש של הנשים!אור77
ככה זה כשנשואים..עניין של נסיון
אלעד
לא חשבתי אחרת... "כולנו חכמים- אחרי מעשה" (;אור77
הדבר הכי חכםאייל!
אני לא מנסה לדחות רגשות.
הרגש חייב להיות מודרך, מובל ע"י השכל,נכון שאצל נשים מרכז הכובד של ההחלטות בחיים נעשה עפ"י הרגש, ואילו אצל הגרים עפ"י השכל.אבל לכן הם מתחתנים, כדי שיהיה איזון.
לא חיפשתי סיבו למה זה אסור, רק אמרתי שצריך להיזהר
כן ניסיתי לברר האם זה טוב או רע,האים זה דבר בריא.
אני שוב אומר,ברור שלא צריכים להיות קרים! ברור שלא! אבל ההחלטה של בני הזוג שהם רוצים להתחתן, צרכיכה לנבוע מחשיבה, מבירור מכבוד ראש! הרגש יכול מאוד להטעות! יכול להיות שמשהי מאוד מתלבטת, וברגע שהיא רואה את הבחור שלה קורע ברך(קופץ בנג'י עושה סקי וכ"ו) היא מייד נמסה במקום( כן,כי אצל נשים הרגש הרבה יותר שולט מהשכל, לטובה!!ולרעה..) ואומרת כן! למרות שיכול להיות,שיום אח"כ היא תכנס לכל מיני בילבולים..
וברור שאם אני אשאל אישה מתי היה הרגע שהחלטתם להתחתן היא מייד תתמוגג ותספר באושר..
גם גבר!
רוב הפעמים.. גם אצלו זה היה רגע נפלא בחיים,נכון, אצלו זה עבר יותר בשכל,אבל עדיין.
ושוב רגש,רגש, זה כח אדיר, שצריך שליטה, הכוונה, בירור, לכל מה שמרגישים זה מה שצריך לעשות, לפעמים ממש מרגישים שרוצים להביא איזה פרח, מתנה, דובי לזאת שאתה יוצא איתה, אבל השכל צריך קצת לשלוט, כי אם לא, אתה תצטרך ללכת להוציא את כל הפרחים שלך מהראש של כל הבחורות שיצאת איתם, ומהראש שלך, וזה קשה!!
חוויה משמעותית?אייל!
אז טוב שיש שתי אוזנייםאלעד
(=נחת רוח
בנוגע להצעת הנישואים אין הכוונה (לפחות שלי) שהוא יציע בלי קשר לכלום, אלא כמובן אחרי שכבר ברור לנו שזה זה... (ודיברנו על זה)
שבת שלום...
בדיוק כמו שאמרה "נחת רוח"...אור77
צריך להיות קליליםסמדוש
אם שני אנשים שיוצאים מגיעים לרגע בו הגבר "אמור" להציע נישואים זה מין הסתם כבר שלב שהרגש אמור להכנס!! אני לא מוכנה להכנס לקשר של נישאויםם לגבר שאני לא מרגישה אליו. ונראה לי שלאדם שלא הרגיש ולא נפגש עם בנים ולהיפך זה מאוד פשוט להרגיש. אנחנו לא רובוטים אנחנו בנ"א ובקשר יש צד שיכלי שאין ספק הוא אמור להיות מורה דרך שלנו, ובהתחלה הוא צריך להיות במינון גבוהה, אבל יותר מידי שכל מרחיק.
שכל. בהתחלה. כשמחליטים שזה מקובל עלייך הבחור ולהיפך, לתת לרגש מקום וביטוי. ואני אומרת דברים ששמעתי מהרב שלי.
שבת שלום!!!
מסכים עם כל מילה סמדושאלעד
תודהסמדוש
הטבעיות קצת מסוכנת..אסתרי'ה
כמובן, כולנו מסכימים שבתחילת הקשר יש הרבה יותר שכל, ולאחר מכן שהכל ברור הרגש נכנס, ב"ה- שאנחנו בנ"א ולא רובוטים, ב"ה שאנחנו יצור עם שכל-!
וכאן אני חושבת שצריך להבחין עם כשהרגש נכנס הוא דוחק את שכל- או ששניהם מתפקדים בחלוקה נפלאה ומאוזנת- ולא רק בתקופת האירוסין- הכוונה גם ובמיוחד לאח"כ- לחיי נישואין.
דווקא כשהרגש נכנס ופועל מתחילים הניסיונות- גוועלד, איזה נסיונות!
ולא יזיק לנו מעט (הרבה) שכל- אל דאגה-הרגש לא ייחנק- ב"ה בזה אנחנו בריאים...
השכל הוא לא "השתמש" בזמן שצריך להחליט, ו "זרוק" - כשהכל וורוד.
יה"ר שיהיה לכולנו את השכל הבריא והישר, כל שלב, כל רגע.
ובכל זוג צריך להיות לפחות אחד כזה. שאם אחד נסחף השני יודע לעצור ולעמוד במקום.
שבוע טוב!!
למה לסבך?אנונימי (פותח)
נמאס לי לגור אצל ההורים אבל אני לא יודע איפה ישאולי1
דירות שותפים לחבר'ה בוגרי ישיבות גבוהות.. מישהו יש המלצה?
למה חשוב לך לגור עם בוגרי ישיבה גבוהה?פשוט אני..
אני לא יודע בדיוק בן כמה אתה ומה אתה עושה בימים אלה,
אבל בגדול בדירת שותפים אתה לא מחפש אהבה גדולה וחיבור נשמות, אלא אנשים סבבה ולא בלתי נסבלים...
אם במקרה הם יהפכו להיות חברים שלך, זה בונוס נחמד אבל לא חובה.
אני מחפש משהו שכן יתן כיוון יותר חברותיאולי1
טעותפצל"פ
בקרית משה אני יודעת על כמה דירותברוקוליאחרונה
"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"יהודי שואף לטוב
קיבלת הצעה, נשמע מעולה. בירורים, כמה דברים טובים. באמת, מעניין לפגוש את זו שכל הטוב הזה מסופר עליה. מעריך אותה עוד לפני היכרות ראשונית. טלפון, וואלה, היא בראש טוב, זורמת עם המקום שתמצא, לא מתוך ביישנות אלא מתוך בגרות וכבוד. כיף.
השקעת. מצאת מקום, מזג אויר שיבש, התאמצת ומצאת מקום אחר, קרוב לה אבל לא בין החברות. מקום נוח בלי חשש ייחוד. נסעת שעה. היה נהדר.
איכשהו היא הצליחה לפתוח שיחה זורמת בלי היכרות בסיסית, רק אחרי שעה היא ביקשה לשמוע פרטים בסיסיים, כי היא באמת לא שמעה כלום. פשוט דיברתם. וזה לא כי סתם קשקשתם. גם, אבל גם היה דייט 'עיון'. תחושות, מניעים, הגדרות חדשות שגילית על עצמך, והיא הצליחה לנתב אותך אליהן בטוב טעם ודעת. היא גם שיתפה וסיפרה. היא באמת מעניינת, ומוציאה ממך את המיטב. הרגשת אמיתי וחופשי.
אחרי שעתיים היא אומרת שהיא צריכה להתחיל לזוז. היא לא מתחמקת, יש לה לו"ז, דיברתם על זה כבר. פשוט לא שמת לב שעברו שעתיים. איך עברו? היה כ"כ כיף, הזמן עבר מהר. לא חותכים מיד. מתחילים להתקפל וממשיכים בשיחה עד הרכב. נפרדים לשלום ומסכמים לדבר בבוקר למחרת.
בדרך עוצר בצד. מחשבות. היה כיף. ממש. אף פעם לא היה לך ככה. היא מעניינת. עושה רשימה. מה מסקרן אותך, מה עוד רוצה לשאול אותה, מה עוד רוצה לשמוע או לשתף. מה אפשר לשפר בהתנהלות, איזה מקום יתאים לפגישה שנקבע מחר בטלפון. להגיע מוכן.
מגיע. חבר טוב מתעניין. משתף בשמחה.
אחרי שעה הודעה. מחילה שזה בהודעה, יש עיסוקים. לא מתאים לי. תודה.
מה עכשיו. איך מתקדמים.
אבל זו היא.
איך רודפים.
קודם כל לעזוב. נגיב עוד כמה שעות. נעכל ונחשוב.
הודעה קצרה. תודה על המאמץ, אם יש משהו להעיר או להאיר אשמח.
נהנתי מההשקעה, היה מקום מעולה. היה כיף. יכולת להיות יותר מתעניין.
את צודקת. אני רגיל להיות בעמדה של מדובב. פתאום שיחה פעילה. זה כיף, הייתי קצת בשוק, בעמדה של מספק תשובות. האמת שגם כתבתי לעצמי כבר בדרך אחרי שנפרדנו.
מעריכה מאד. לא מתאים לי.
מקבל. תודה על הכל.
אבל איך ממשיכים?
לילה קשה. קצר מאד.
למחרת, השדכן, דמות מוערכת, קרוב משפחה שלה, פונה ואומר שדיבר איתו, לדעתו לא הצגתי את עצמי נכון. מדברים קצת. נשמע שהיא נתפסה על נקודה לא מהותית. חבל.
לא מבקש. הוא אומר בעצמו שהוא לא מתייאש.
עוד יום שהיא בראש. עוד לילה. הרי הוא מטפל בזה. זה יכול לחזור.
למחרת הוא אומר שהוא מרים ידיים.
להרים גם?
אבל זו היא!
מישהו שואל אם פנוי.
לא יודע.
אני פנוי?
אין מישהי שטוענת בעלות..
אבל אני ממש לא פנוי.
שבוע שהיא מפריעה בתפילות ובלימוד. בעשייה יש קצת מנוחה ממנה. משתדל לסלק אותה, לפעמים גם מצליח. ואני לא בטוח שאני רוצה בכלל לסלק. להפנים כבר. היה ונגמר. מה נגמר? מי נגמר. אני.
הצעה אחרת. נשמע טוב, באה מ3 כיוונים במקביל, בלי תיאום. דמויות שמכירות אותי.
בירורים, שוב, נשמע מעולה.
אבל אני פנוי?
בסדר, ננסה. אין הרבה חשק, קשה לחשוב על להיפגש ככה. אבל חייב להמשיך.
באסה. היא לא רוצה.
מזל. היא לא רוצה.
הצעה נוספת. בירורים. שומע דברים טובים. אבל הכל טפל. איך אפשר להתחיל ככה? בינתיים לא.
וזו רק פגישה אחת. מה עוברים אנשים.
ירחם ה'.
"אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מקיש עליהם אחת עד שהיא פוקעת, ומה הוא בודק קנקנים יפים, שאפלו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו נשבר, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא את הצדיקים" (בראשית רבה לד, ב)
"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"
וואו. איזה דבר זהנקדימון
הכתיבה מכניסה אותנו ממש פנימה.
אין לי עצות טובות לתת, אבל מזדהה
לגמריארץ השוקולד
אבל שלא תהיה טעות - היא עושה נכון.מי האיש? הח"ח!
וצריך שתקבל שהיא עושה נכון. ובהגיע הרגע, והוא יגיע, גם אתה כך תעשה וזה נכון.
איבחת גרזן. מכה אחת. מאצ'טה. בלי נקיפות המצפון המיותרות. וזה הנכון.
מסכים, זה כואב מאודארץ השוקולד
אבל אם צד אחד חושב שנכון להיפרד אז כנראה נכון להיפרד וצריך להיות ברור שנפרדים.
אפשר לקחת תקופה לחשוב בנושא גם, אבל כאשר מחליטים להיפרד הפרידה ברורה.
כואב מאודאנימה
אבל בלתי נמנע
איפה שיש סיכוי יש סיכון, וכשפותחים את הלב לאהבה נכנסים למצב פגיע.
בעזרת ה' הזמן יעבור והכאב ישכח והמסע שלך ימשיך למקומות חדשים וטובים.
לא חושבת שלזה התכוונת, אבל המסר העיקרי שאני לוקחת ממה שכתבת זה שתמיד עדיף לשקף את הרגשות והכוונות שלי ולא לטייח בחביבות. אם לא נחמד לי לא להיות נחמדה וזורמת במיוחד
בזמן האחרון קרה לי יותר מידי, היום הייתה לי הברקהintuscrepidam
אבל אני כנראה לא אתעמק בה מספיק עד שבת.
אבל אני אשלח לך הודעה בפרטי מעניין אותי לשמוע אותך על הנושא.
בינתיים, כמה חכם ותורני אתה לדעתך?
17 כזה, קצת לפה קצת לשם.יהודי שואף לטובאחרונה
לבבות נשבריםש.א.צ
בס"ד
לבבות נשברים, חלומות מתנפצים, אותיות פורחות באוויר
דיבורים, סיפורים, קשרים עמוקים, מתנפצים כגלים על הסלעים המשוננים.
דמיונות, הרפתקאות, חוויות משותפות הולכות לאיבוד.
גלגלים מפונצ'רים, מפרשים מרוקנים. חבילות טישו ריקות. לילות לבנים. עיינים אדומות.
תחושת נבגדות. אי אמון באדם. הוצאות כספיות שהלכו סתם. אין עתיד. על העבר עדיף שלא לחשוב.
קרח מכאן ומכאן. אבוד. אין תקוות. לא הועילו הפשרות.
כל ההדרכות, כל המחשבות, שעות של דיבורים והתיעצויות. האם לא היה כאן משהו אמיתי?
ובאמת כבר חשבתי שמצאתי את בת זוגי! הקרקע כבר הייתה יציבה. הכל היה מוכן. הייתכן שהכל פתאום נגמר? ככה סתם? מדוע? האם אינני טוב? נחיתה קשה על רצפה קרה. הלב מסרב להאמין. כל רגע נראה פתאום נצח נצחים. עדיף כבר לישון לנצח. לא לראות אור יום. להתחפר עמוק בתוך המגנן והמסתור. אולי יום אחד תציץ אלי עוד קרן שמש שתתן תקווה למציאות קצת אחרת. למקום בו אמון ושלווה נפגשים למקום בו השמחה טבועה בלבבות האנשים. למקום בו אין עוד צער ומכאוב. למקום בו אאמין שיהיה יותר טוב. למקום בו אנשים יפסיקו לספר לשון הרע. ליום בו תגיע כבר
הגאולה.
(נכתב מלבי בעקבות כמה סיפורים של חברים וקרובי משפחה שביטלו אירוסין/התגרשו אחרי כמה חודשים)
שושיאדיתאחרונה
עצוב...
מקומות בירושלים? לקשר מתקדם יחסיתנו, ההוא מהזה
מחפש משהו בירושלים מחר בשעות הבוקר
לא סתם מקום להסתובב, אנחנו כבר בקשר יחסית מתקדם ב"ה
יוצאים כמעט חודשיים
משהו עם קצת יותר תוכן
רעיונות?,
סיור במכון המקדש/מוזיאונים שונים בירושלים/דוידסוןארץ השוקולד
סדנאות יצירה כמו jclay או אחרים.
יש כל מיני תערוכות והרצאות מדי פעם אם אתם בקטע.
תוכן תוכן או פעילות ותוך כדי שיחה?מרגול
יש את כד וחומר בעמק רפאים שאפשר לצבוע קרמיקה
הליכה על החומות בעיר דוד
פיקניק בגן סאקר (תקחו מקפה גן סיפור, הם נותנים גם סל ושמיכה לשבת עליה)
קפה שלווה
או באמת מוזיאונים באיזור העיר העתיקה
אם מתאים לכם- נקבת חזקיהו בעיר העתיקה (מים עד הברכיים/יריכיים, תלוי בגובה שלכם)
אל תגזים. חודש וחצי.יהודי שואף לטוב
סתם סתם. באהבה. זוכרים אותך (נו, ההוא מהזה) ושמחים איתך. מקווים שיש גם לנו חלק בזה.
אפשר לקחת אופניים/קורקינט חשמלי מההיכרות העירוניות (די זול) ולחרוש את העיר, להכיר מקומות חדשים ולהיות יחד. אפשר גם להחליט שלא מסתכלים בפלאפון והולכים יחד לאיבוד בעיר.
בכיוון של לימודי/שכלי/רגשי יש שלל מוזיאונים.
באווירה כבידה יותר, עיסוק באידאלים או כאב, בהר הרצל, יד ושם או בבית חולים (אפשר להתנדב במסגרות רפואיות שונות)
אפשר לבחור איזו פינה בעיר (שכונה, פינה בעיר העתיקה) ולעשות עליה תחקיר משותף במשך זמן מסויים, ואז לשבת ולבנות על זה 'הרצאת טד' של 3-5 דקות. מעניין לראות מה כל אחד רואה כחשוב, מה מעניין אותו.
יש מן גן מיוחד, במושבה גרמנית אולינחלת
איני יודעת בדיוק היכן, אבל קראתי על כך. זו גינה יצירתית שתושבי הסביבה הקימו אותה, אם אני לא טועה.
גן חיות אולי?
ההצעות של יהודי שואף לטוב, מאוד מעניינות ומיוחדות. יישר כויח!
מעביר לך משהוש מאוד שימושי שקיבלתי פעםשפוי
אני עושה העתק הדבק בלי לעבור על זה, מקווה שיעזור לך, כל המקומות כאן זה בירושלים, בהצלחה רבה!
ירושלים (עיר הקודש והדייטים):
טיילת מדא, ליד תחנה מרכזית
פארק טדי ומשכנות שאננים, ליד התחנה של הרכבת הקלה של העירייה
המפלצת בקריית יובל בערב
יער ירושלים מתחת להר נוף, יש שולחנות פיקניק
בית קפה 'דרך הגפן' בבית זית הוא ממש יפה וחמוד!
מאחורי תחנת רכבת מלחה יש פארק חמוד ממש
טיילת בית הכרם.נמצאת ליד בגין, מתחת מלון רמדה.יש שם גן יפה עם טיילת להסתובב, ספסלים ופינות חמד לישיבה יפות וכפיות.המקום במרחק הליכה מהמרכזית. מול הכניסה למלון רמדה, מעבר לכביש לפני הגשר יש ירידה ימינה לתוך שכונת בית הכרם. יורדים אותה-בדרך יש מדרגות, ואחרי פיתול קטן של הדרך יש גן משחקים מצד שמאל נכנסים לתוכו והגעתם.
טיילת בארמון הנציב עם דשא וחרדים וערבים ונוף הורס וסיכוי קטן לפגוש אנשים מוכרים. אוטובוס ישיר מתחנה מרכזית
גן הסוס.גן קטן ברחוב קינג גורג, מרחק הליכה מהרכבת הקלה לכיון ההפוך ממאה שערים. אבל אין הרבה פרטיות
עין לבן
עמק הצבאיים- אפשר להגיע מהרבה כיוונים-צומת פת, גבעת מרדכי וכו'... כייפי שם ממש. שקט, יש מקומות מוצלים עם פופים לשבת עליהם, פתוח רק ביום.
תמול שלשום-בית קפה קטן וחמוד. לא מהדרין. באמצע העיר.
קפה קפה סנטר 1- בחלק האחורי של סנטר 1, יש ספות שוות.
מתחם התחנה. טיילת ארוכה ויפה על פסי הרכבת הישנים. אפשר להגיע איתם עד כמעט מלחה. כייפי שם.
ללכת לכותל
יש גן נחמד, לא מאוד מטופח מאחורי התחנה של הרכבת קלה "שמעון הצדיק." חלק משכונה חרדית.
גן העצמאות
גן הורדים
גן סאקר- מרחק הליכה מתחנה מרכזית
יש ברובע גינה מהממת בקטע מגניב. הולכים מכיוון החורבה לכותל. לפני שיורדים במדרגות (איפה שהאריה) פונים ימינה. הולכים דקה ופונים שמאלה ( רח הגיתית) גינה יפה, באמצע הרובע, ובדכ שקטה באופן מפתיע ביחס למיקום האסטרטי שלה..
מלון רמדה
גן הפעמון
סאם ביגלס:
בייגלים סנדוויץ/ טוסט. אם בקטע של לשבת לאכול.
זה נחמד 25 שח לאדם, טעים והיתרון העיקרי הוא שיש להם קומת גלריה רחבה שאפשר לשבת בשקט, במרכז העיר (דקה הליכה מקצפת במדרחוב).
מצפה איתי: עם רכב. 10 דקות מצומת נחשון. נכנסים לכרמי יוסף, עולים עד הסוף ישר וכשאין יותר ישר לוקחים בכיכר שמאלה ועוצרים במפרץ. תצפית יפה וממש חמודה, עם ספסלים מושקעים כאלה.
גן העצמאות (אם לא אמרו..)
לנסוע ביחד לקבר רחל/חברון
ללכת ביחד לשמח בבית אבות/בית חולים
תעשו ארוחת בוקר ביחדנפשי תערוג
עם גזיה ופק"ל קפה.
אתה יוצא מנקודת ההנחה שהם חובבי קפה …פ.א.
שוקו/תהנפשי תערוג
הוא דן אותם לכף זכות
ארץ השוקולד
קמצנות*הפי
איך לאהוב קפה זה קמצנות?ארץ השוקולד
אני צוחקת אבל אין עם מיהפי
אבל לא הבנתי על מה את צוחקתארץ השוקולד
יצא לי פעמים רבות לצאת למסעדות בדייטים שעלו 200-300₪ לשנינו,
יצא לי להכין יחד ארוחת ערב שעלה לשנינו 50₪ בערך.
ההכנה הייתה חוויה מגבשת יותר בהיבטים רבים.
כמובן שגם סדנאות יצירה היו מגבשות יותר ודומות להכנת ארוחה יחד.
כסף לא מהווה פרמטר לקרבה, הוא אמנם נצרך לעיתים אבל בסופו של דבר יצירת הקרבה היא בעשיית דברים יחד ובשיתוף דברים מורכבים.
דווקא להכין זה הכי השקעההפיאחרונה
לא הייתי לוקח את זה בכיוון קמצנותנפשי תערוג
הייתי עם אישתי עשרות רבות/מאות פעמים בבית קפה
ועדיין לשבת על פייקניק של שמיכה על דשא.
להכין שקשוקה/חביתה או אפילו סתם קפה
זה משהו אחר ומיוחד.
משהו שאין לך בבית קפה
בעז"ה שתמצאי את המיועד.
ממליץ לך לנסות.
אבל לבוא בגישה חיובית, לא בגישה שמנסים לחסוך עלייך
ואי זה בדיחההפי
המגדל ירושלים זה במוזיאון מגדל דודהפי
בחור שהמראה של הבחורה מאוד מפריע לוזאת אחותו
אח שלי התייעץ איתי אז אני מתייעצת הלאה.
בוא נגיד שאין לו שפע הצעות ודי נדיר שהוא פוגש בחורות שבאמת מתאימות לו ואז עד שיש מישהי שהוא אומר "בדיוק מה שחיפשתי, והיה דייט זורם וטוב" הוא יכול לפסול בגלל המראה שלה אחרי דייט אחד או שניים.
זה לא שאת כולן הוא פוסל בגלל המראה, כן יש בנות שמוצאות חן בעיניו, אבל זה בהחלט יותר מדי משקל שהוא נותן למראה של הבחורה בדייטים ראשונים בלי באמת לתת צ'אנס להיכרות משמעותית.
מכירים מישהו שיכול לעזור לו קצת לאזן את זה?
האם הוא רוצה עזרה?לגיטימי?
אם את מחפשת מה להגיד לו, אולי דברים שכתבתי בעבר יכולים לסייע:
https://www.inn.co.il/forum/t1369141#14847987
https://www.inn.co.il/forum/t1379693#14962010
https://www.inn.co.il/forum/t1380645#14973391
https://www.inn.co.il/forum/t1380645#14973729
https://www.inn.co.il/forum/t1377844#14937855
וואו את שומרת בספריה או משהו?חתול זמני
מה קובע לדעתך שהוא בררן מדי?זיויקאחרונה
נהנים מ252? ממליצים?פתית שלג
מה יש לכם לומר על התוכן ועל כל הנלווה?
תלוי בן כמה אתהintuscrepidam
למה תלוי בגיל?פתית שלג
אני בדיוק רוצה להירשם לקורס הכלכלי הזה שלהם, ואם אוסיף 100 ש"ח יהיה לי מנוי לחצי שנה. מה אתה אומר?
לצעירים זה עשוי להועיל יותר אם אין לך ידע בסיסיintuscrepidam
הרושם שלי היה שהשיעורים חביבים, הם מקנים לך ידע כללי נחמד, אך המטרה העיקרית שלהם היא לגרום לך לרכוש את הקורסים היקרים של המאמן או לגרום לך ללכת לאימון אצלו.
את הקורס הכלכלי אני לא מכיר, אך זה נשמע לי אותו רעיון. אם אין לך ידע בתחום, למה לא, כולה 100 ש"ח, זה כמו לקנות ספר. אם יש לך ידע בתחום אני בספק אם תלמד משהו בקורס כזה.
עריכה: חיפשתי ולא מצאתי את הקורס שאתה מדבר עליו.
בטח יפרסמו בימים הקרובים..פתית שלגאחרונה
שלחו את זה אחרי הוובינר החינמי-פרסומי האחרון שבעצם היה טעימה מהקורס..
למנף את ההמתנה לחתונה לרווחה כלכלית זה היה החינמי השבוע.
המשך הקורס גם עומד להיות עם קובי רבוח, יובל שוורצמן, ויהונתן שרעבי.
אני לא יודע כמה תוכן יכנס ב5\6 מפגשים, אבל בתחום הזה אני צריך התחזקות דחוף, אז בטוח שגם זה יועיל לי.
איך מתקדמים בעצם?!נו, ההוא מהזה
יוצאים קצת יותר מחודש וחצי, ב"ה הולך מעולה וממש כיף לנו ביחד
אבל
היא מדברת הרבה על זה שכמו שהיא מתחברת בקלות לבנות ככה גם לבנים וזה שאנחנו "חברים" לא אומר כלום וצריך גם לדעת אם זה באמת זה
אז
איך יודעים?!
מה עושים כדי לבדוק שאין פה משהו שהוא לא כמו סתם ישיבה עם חברים?
אשמח לעצות כי אני מרגיש שיש פה גם משהו מעבר וגם אמרתי את זה אבל היא לא בטוחה
תתחילו לשוחח על דברים יותר מהותייםשושיאדית
השקפות, רמה דתית, תוכניות לחיים.
אם אתם ממש באותו ראש זה ידגיש את ההתאמה ביניכם.
אם רואים התאמה ורק חסר החיבור הרגשי, אפשר ללכת לדייט קצת יותר מיוחד, ואז לבדוק איך הייתה ההרגשה.
לדעתי, אין זה.לגיטימי?
אני די בטוחה שלא נוצר מישהו עבורי.
אבל אני מאמינה שיש יותר מאדם אחד איתו אוכל להקים בית.
אני לא מאמינה בקיומו של איזשהו אחד אנונימי שנמצא אי שם בגלובוס ושהוא ואני מנסים לאתר אחד את השני.
אני מאמינה בלבנות קשר עם אדם, ולהפוך אותו להיות האחד המיוחד לי.
לא חושבת שמישהו נוצר בשביל להיות בן הזוג שלי, אלא אנחנו בבחירה הדדית שלנו זה בזו מייעדים את עצמינו זה לזה.
אני חושבת שאנחנו צריכים לעשות את המאמצים להפוך את מי שאנחנו יוצאים איתו לאדם המיוחד לנו, ליצור איתו את הקשר הפנימי.
להחליט שזה זה, לא שקיים זה אובייקטיבי.
בנוסף, הגיוני שאתה מרגיש משהו כלפיה ושהיא לא מרגישה ככה כלפיך. פער בקשר.
איך אתה רואה את ההבדל בין קשר זוגי לבין קשר חברי?
לדעתי, קשר זוגי מכיל בתוכו גם קשר חברי, אבל מה מייחד את סוג הקשר הזה לעומת אחרים?
ואולי כדאי גם לשאול אותה למה היא מצפה?
מה אפשר לעשות?
הנה קישור למאמר שמצאתי - לא קראתי, אבל אולי יהיה רלוונטי: איך להעמיק את הקשר? - אש התורה - אתר עם חכמת חיים
עוד משהו שאפשר להעמיק איתו את הקשר - משחקי זוגיות, אפשר להלוות דרך: עמוד הבית | משחקים זוגיות
ואולי אפילו ללכת לייעוץ זוגי ביחד. יכול להיות שתקבלו כלים ומבט שיעזרו לכם.
בהצלחה!
אין דבר כזה באמת זה, סתם דמיון מדיסניintuscrepidamאחרונה
חוץ מזה למה דבר טוב בין חברים בישיבה זה דבר של מה בכך לדעתך?