אז אחת ועוד אחת זה 2 = דו, לא חשבון מסובך
הגמרא אומרת\מניחה :
טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו: טוב לאלמנה להינשא - כתובות עה, א
פירוש: טוב לשבת בשניים, מלשבת אלמנה.
כלומר מניחים שהאישה מעדיפה להיות נשואה, ולחיות בחברת בעל, מלחיות לבדה כאלמנה.
להנחה זו נפקויות כשאיננו יודעים אם הסכימה האישה להינשא, אם לאו. אנו מניחים שהסכימה האישה להינשא על אף החסרונות שיש בנישואין אלה, משום שעצם היותה נשואה הוא דבר חשוב לה כל כך, עד שהיא מוכנה למחול על דברים רבים אחרים (ספר ניבי המשפט)
מה אתם חושבים
האם זה נכון גם היום, או שרק פעם ? וא"כ מדוע ?
ולמה דווקא אישה ולא גבר?
________________
^ לפירוש הפס´ הראשון יש פירוש מעניין סתם כדאי לתושמת לב לכל מחפשי המושלמות למיניהם:
"ייתכן שהפסוק מתאר את ניסיונו הכושל של שלמה למצוא את האישה המושלמת:
(תחילת ציטוט) ראה זה מצאתי - בהתחלה חשבתי שמצאתי דרך למצוא את האישה המושלמת:
אחת לאחת למצוא חשבון - אקח בכל פעם אישה אחת ואבדוק אותה, ואז עוד אחת, וכך "אחת לאחת למצוא חשבון " - אבדוק את כל הנשים אחת אחת, עד שאמצא את האישה המושלמת על-פי מחשבתי;
אבל הניסיון נכשל, כפי שהוא אומר בפסוק הבא:
"אשר עוד בקשה נפשי ולא מצאתי: אדם אחד מאלף מצאתי, ואשה בכל אלה לא מצאתי"
גם לאחר שבדקתי אלף נשים, אחת לאחת, עד שמצאתי את עצמי "אדם אחד מאלף " בארמון (הגבר היחיד בין 1000 נשים), לא הצלחתי למצוא,בכל אלה אלף הנשים, את האישה המושלמת (סוף ציטוט)







