בסופו של דבר החלטתה לא ללכת. וזה מה שהיה צריך לקרות..

אל תתחיל להתחרט על מה שלא עשית.. סתם חבל..

מה שבטוח, אני יכולה להגיד שבסמנריון שלנו זה היה כך: 
היחידות נפרדות, בשיחות היה ישיבה נפרדתת (כמובן בלי מחיצות), בחדר אוכל- ביום חול כל אחד ישב איפה שבא לו.שוב, אם היה בא לך להתרחק,היית מתרחק בכיףף.. (לי אישית לא היה קשר לבנים, ולא ניסיתי במיוחד להתרחק..) 
בשבת הישיבה היתה נפרדת..

בין היחידות לא היה כל כך זמן לפקצוציאדה.. אבל ברור שמי שבאמת רצה את זה פשוט לא הגיע ליחידות ולשיחות..

ובערב, בד"כ הלכנו לישון מאוחר גם ככה, והיו את הקבוצות בחוץ, אבל אני אישית בקושי הרגשתי את זה.

אני אישית ציפיתי שיהיה ה-רבה יותר גרוע.. ויחסית היה בסדר.. 

(אגב, הייתי בסמנריון של ש"ש, כפר הרא"ה - אם זה עוזר) 

אפתח ואומר:

לא הייתי מימי בסמנריון הדרכה. הייתי כצוות בסמנריון שם חדש.

ובכן,

יש כבר יותר תמונות באתר.

האם אני רואה משהו פסול בתמונות? לא.

האם סמנריון צריך להיות נפרד?

השאלה הזאת גדולה, ואנשים שונים יתנו תשובות שונות. לא אכריע בדיון, רק אציין שאם ישנה קבוצה גדולה מספיק של מדריכים שרוצים שדבר כזה יקרה- אפשר לפנות למחוז ולבקש.

בכל מקרה,

יש מסגרת כללית. המסגרת הכללית היא כמו שתיארת.

השאלה היא מה קורה ברמת הפרט.

הותשובה שלי- שברמת הפרט קורה מה שהפרט רוצה. זה תלוי בך.

האם סמנריון צריך להיות ויתור על ערכים שלך?

ממש לא.

הייתי בחיי בסמנריונים לא דתיים בעליל. קיבלתי מהם המון.

בבחינת "תוכו אכל, קליפתו זרק".

בעיני, לא צריך להחליט לצאת לסמנריון לפי אחוז ההפרדה בו. זה לא נכון לעשות ככה. צוות ההדרכה עושה מעל ומעבר כדי להחליט בתוכן מה ראוי להציג באיזה צורה. הסמנריון עמוס.

[כן, מי שבא לחפש שם דבר מסוים, יכול למצוא. אבל זה ברמת הפרט, והפרט יוכל להחליט].

ורק הערה קטנה לסיום: כשהולכים להתייעץ עם מישהו, כדאי להוועץ במישהו שהיה שם. לאנשים יש נטייה לשמוע כל מיני שמועות על דברים, שהם לא ממש נכונים ונראים לענ"ד בגדר לשון הרע. מישהו שמכיר אותך ומכיר את הסמנריון- זה שילוב מנצח. [למרות שהסמנריון משתנה כל שנה, ותמיד אפשר להרים טלפון לרכז סמנריון...]

מי שמחפש- מוצא.

אני לדוג' לא מוצאת בעיה בלשבת עם הצוות (גם הבנים..) של היישוב באמצ"ש, אז ישבתי.

אם לא ראית את זה לנכון- לא ישבת..

אנחנו נתקלים אחד בשני כל הזמן, אבל לא תלך מתחנת אוטובוס כי יש שם גם בנות, לא..? אתה פשוט לא תדבר איתן.

אותו דבר.. הבחירה היא ממש שלך.

דבר ראשון:מי שרוצה להיות בנים בנות ביחד תמיד ימצא ת'דרך לא משנה כמה יפרידו.

אבל בסמינריון שלנו ממש לא היתה בעיה כי היינו 3/4 בנות ו 1/4 בנים ככה שלא היתה יותר מידי בעיה...

גם בגלל הסדר יום הצפוף לא היה יותר מידי זמן...

ומי שבא לסמינריון (לפחות לשלנו..) בא בשביל לקבל!! אם יש לך סיבות אחרות אז חבל על ה-400 ש"ח שלך!!

וגם אם יש בעיה אז הרכז והמדריכים היו מאוד מודעים לנושא ודיברנו איתם על כל מיני נושאים של בינו לבינה והרכז עשה לנו גם שיחה מאוד טובהבנושא הזה...

ואני ממש לא אחת שמחפפת בקטע הזה!! תשאלו כל מי שמכיר אותי!!

איפה שאתה גר, ואפילו בישיבה שלך .

למצוא דברים לא נפרדים זאת לא בעיה.

החוכמה זה איך אתה לא נגרר ל"בנים- בנות " הזה..

מן הסתם אתה גם ככה לא בקטע הזה של בנים בנות..

אז אם אתה סומך על עצמך שלא תגרר אז תלך ותתמקד בקטע המוסרי.

כאילו רוב העולם שלנו לא נפרד..

אז לא נצא מהבועה שלנו כי יש דברים שלא צריך לראות ?!

פשוט צריך לדעת לקחת מכל דבר את הטוב!

ושיהיה בהצלחה בהדרכה

תהיה חזק!

אני חושב שאתה חושב נכון. גם אני עברתי את זה..

אין לי זמן כרגע לענות לכל מי שהגיב...

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.