זה כבר מעבר לכוחותי,)

והיום מצאתי את עצמי צריך להכריע פתאום בין שלוש הצעות, שכבר 2 מהם שמעו עלי והסכימו..

אז יש תקווה

חבל שאני לא רואה את התקווה

אין שום הצעה באופק

ב"הצלחה רבה לך!!

ובעז"ה יהיו הצעות דרך המפגש...

ענית לעצמך - שדכנים.

ממליץ לפנות לכאלו שלא גובים דמי רישום מוגזמים.

כי שמעתי לא אחת על שדכנים שלקח להם מללללא זמן לשדך

לא לסתם לא מוכרים...

או שתשאלי חברות אם הן מכירות שדכן/ית טובים...

יש את אתר שושבינים...

חפשי שם

"אין ייאוש בעולם כלל" וכד'

אבל בשורה התחתונה - אותך זה באמת מרגיע?

זה עוזר לך?

זה לא שאני שומע את זה וזהו,אני מחוייך מאוזן לאוזן..

אבל צריך להפנים את זה,שחלק מעצת היצר הרע שלנו הוא לגרום לאדם להתייאש וליפול לעצבות ומרה שחורה.

זה קשה,בהרבה מהניסיונות שלי בחייים כמעט התייאשתי ו..דיי.נמאס.רבאק.אבל תמיד משתדלים אכשהו לאזור כוחות,לחשוב,להבין,להפנים,להאמין,אבל ממש בלב שלם,שהכל מה'' יתברך.

להשתדל לשמוח מכל דבר,מזה שיש לך אצבעות להקליד עכשיו,ושיש לך בית בכלל,ושאתה נושם,זה אולי דברים פשוטים כ"כ,אבל אחרי סיבוב בבי"ח מבינים שממש לא.

אפשר לשמוע שירים שמשמחים אותך,לעשות משו משמח,לאכול משו שעושה טוב,ללמוד על ערך הייאוש,עצבות,וכמובן על שמחה,לבקש מה' שיעזור,ממש לדבר איתו כמו בת לאבא,ולבקש ממנו שיעזור למצוא את הזיווג,ושייתן כוחות עד אז,ולהודות לה' על כל מה שהוא נותן לנו ומחייה אותנו בכל רגע

ב"הצלחות!

יותר משנה?

יווו, זה ממש עצוב..

קדימה להתחיל להציע לה.

ברח לי...

אני חושבת שבשאר התגובות דווקא כן כתבתי נכון...

טוב, נו

פאדיחות

את לא לבד!

קודם כל, לי לקח זמן להבין, שאין לי צורך בהרבה הצעות!

אלא בהצעה אחת!

ממוקדת ויחידה!

בעלי!

לכן השלב הראשון הוא להיות ממוקד במי אנחנו מחפשים והיכן סביר להניח שהוא יהיה..

כפשוטו..
אם בסגנון ישיבה מסויים, אז לפנות לשדכנים משם וכן על זה הדרך..

חוצמזה-

הרבה תפילות!

אבא בשמיים שומע אותנו!

בקרוב אצל כולנו!

אבל אין לי אפילו סתם הצעה...

איפה קונים הצעות?

וברצינות- לפנות לבד, לבקש לבקש! אף אחד לא יפנה אלינו אם לא נדאג לעצמנו..

מביך אבל לא הביישן משתדך! {סתם,בטח שכן..שלחו אותו אליי}

כבר לא נעים לי

זה יבוא מעצמו?

תכתבי פה מה את מחפשת, איזה סגנון....קצת על עצמך..

ואולי תזכי לכמה הצעות...

אבל אני חוששת שאני בדרך...

זה מתסכל לחכות כ"כ הרבה זמן.

אני כבר לא חושבת על זה כ"כ, הציפייה מתחילה להימאס עליי, שוקעת בעיסוקים היומיומיים (והעמוסים) שלי.

אני באמת לא יודעת מה עוד נשאר לעשות? איך להחיות את הרצון הבסיסי הזה של הקמת בית?

זו נקודה חשובה.

אני חושב שאת פשוט צריכה מידי פעם לשבת עם עצמך ולהתבונן בנחת בחשוב,ביפה ובטוב שיש בבנין בית, עפ"H

הרוח שאת רוצה.

שיהיה רצון זה ענין חשוב (בלי "להשתגע" כל הזמן, כמובן).

השאר - כתבתי כבר בתגובה למטה.

נרשמתי לאתרי שידוכים באינטרנט

(שזה שובר את כל העקרונות שלי...)

והתחרטתי מהר מאוד: הצפות של הצעות לא קשורות בכלל!!!

וזאת באמת קושיה!

לי למשל, נשאר רק להזכיר לחברות נשואות, כמה וכמה פעמים, שאני עדיין קיימת..

ורווקה!

קבלי חיבוק גדול!

חבל שאת מזדהה איתי (הייתי שמחה להיות היחידה עם הקושי הזה).

רק טוב!

כ"כ מכירה תקופות של יובש.

כ"כ מכירה את הקושי שבזה.

את צודקת- הכל זה ססמאות,

ה"אין יאוש" כבר הפך להיות מכני,

הניסיונות להסתכל רק בעין טובה על המציאות לפעמים נוחלים כשלון,

המחשבה שה' בעצם רק חוסך לך מפגש עם בחורים כבר הפסיקו לעודד ולסמן ניצוצות של תקווה,

אמירות כאלה ואחרות- כבר לא תמיד קל לקבל..

בייחוד שזו כבר תופעה של שנים..

אבל נסי לדמיין לרגע קט את החיים שלנו-

ללא אמונה.

ללא ידיעה שיש בורא לעולם, שבורא מציאות בכל יום מחדש.

ללא התקווה שהקב"ה בעצם רק רוצה בטוב של ברואיו.

ברגעים של קושי מפרידה, מיובש, משגרה לא רצויה בעולם הרווקות-

אני חושבת על כך ומנסה מתוך זה להתחזק.

יודעת שבעצם יש לי דרך מיוחדת, שהיא רק שלי.

בין אם אני רואה את הטוב שבזה בהווה ובין אם לא (ובדרך כלל לא..)

בין אם ככה תכננתי שיראו השנים הללו ובין אם לא. 

לגבי שדכנים- אין לאף אחד בטחון ששידוך ייצא לפועל.

צריך להבין ולזכור: שידוך זה רק משמיים.

גם אם שדכן יגיד לך שהוא שידך 50 זוגות.

זה לא משוואה מתמטית או ניסוי כימי.

בוודאי שצריך להשתדל , לעשות מעשים, לנסות לפנות לשדכנים וכו' 

אבל עם זאת לזכור:

שכלל לא בטוח שדווקא השדכן שתפני אליו יפגיש אותך עם בעלך.

ייתכן וה' בחר בשליח אחר עבורך..

מנסה בזמני הפנוי להפגיש בין נשמות.

מכירה מכל מיני מקומות וגוונים, אז אם בא לך - אשמח מאוד לסייע.

בהצלחה רבה!!!

נכיר אותך יותר טוב ואז נוכל גם להציע לך! ככה ההצעות יהיו יותר קשורות.

בעיקרון צריך ללחוץ על אנשים...

כי מניסיון זה מאוד קשה לשדך...

את יודעת איפה זה מתחיל ולא יודעת איפה זה נגמר.

אבל כמובן כל מקרה לגופו.

בס"ד ובהשתדלותי

צריך ביטחון בקב"ה שהוא ישלח לך את הזיווג ההגון לך מתי שאת צריכה אותו!!!!

|מאחלת בהצלחה|  

|אין עוד הצעות כי לא מנוסה בעניין|

שדכניות זה עוזר.

לא להתבייש לפנות (למישהי טובה, מנוסה, מומלצת). גם בתשלום - זה לא מראה שאת "פחות". על הרבה דברים

טובים משלמים...

השאלה אם מגיעים הצעות מה"סביבה" היא לפעמים של מזל: מי הסביבה, כמה הם שמים לב, כמה הם מכירים וכד'.

אז אם אין משם - לא לעשות לכך "פרשנות", ולהמשיך הלאה.

אפשר גם דרך אתרים דתיים באינטרנט - אלא ששם צריך יותר זהירות. אולי גם בירור ממקורות נוספים שמכירים..

בהצלחה רבה.

בבקשה, כשיהיו בשורות טובות - בקרוב - תבשרי לנו.

דברי איתי בהזדמנות,

כנ"ל לכולם.

אני לא מדבר על אתרי השידוכים שאולי מתאימים לך ואולי לא, אלא על גורמים אחרים.

הפורום הזה למשל (או מתחריו השונים, בתלות ברמתך הדתית ובאופי שאת מחפשת)

רק באתר הזה יש 22 זוגות שמצאו את החצי השני (או, נעזרו בפלטפורמה לחיזוק וביסוס הקשר במקום למשל לשלוח אלפי הודעות SMS).

היושבת לצידי מקבלת על 3-4 בקשות מדי יום של בקשות לברורים על כינויים בפורום. אם היא לא יודעת, כינוי שנמצא פה תקופה מכובדת, כנראה שניתן לברר עליו בפורום. אם לא - חוק דתיים שלובים יעשה את העבודה.

זה לא מתאים לכל אחד, אבל להרבה זה הועיל.

בהצלחה !

אני גם הרבה זמן לא קיבלתי הצעות.

ככה זה שאתה בצבא בקרבי, אנשים וחברים שלך פחות רואים אותך וחושבים עליך.

אבל תמיד מאמינים שזה משמים וכשזה יגיע בעז"ה אז זה יגיע.

ממש עודדתם אותי,

עזרתם לי.

אני שמחה מאוד שיש אתכם

ומתוך זה - ולאור הודעותיה במשך הזמן, שאפשר מתוכן קצת לעמוד על כיוון (וגם אפשר להתענין אצל צדיקה, שבשעת הצורך תתענין אצלה - כפי שכבר נודבה  והתנדבה כמה פעמים..) -

נקראים פה החבר'ה היקרים לעשות משהו (בחורה טובה, ששנה לא מקבלת הצעות - איך יכול להיות אצלנו דבר כזה?..)..

ובצורה מפורטת ובהירה יותר: כדי לא להביך אותה - תואילו, גם הבנים וגם הבנות שיש להם/ן איזה מכרים שיכולים להיות רלוונטיים, או הם עצמם - להתענין אצלה ב"אישי" מה הכיוון שהיא מחפשת; ולאות אם יש לכם מישהו שנראה אופציה למתאים.

אם מישהו חושב אישית שאולי זה טוב לו וחושש מאי נעימויות - כבר התנדבה "המנהלת" הנ"ל בעבר, לתווך ולהתענין אצל הבחורה גם באופן אנונימי.

נו, אז הרי יש כאן - לפי מה שנודע לנו באופן דיסקרטי.. - איזה כמה חברים שמחפשים שידוכים לעצמם ולאחרים. אולי זה בא לכם מהשמיים?  תתעניינו - זה אפילו לא עולה כסף - אבל שווה הרבה..

הצעות לא מגיעות מהאוויר...

ועד שתחכי לחברות שלך המשיח יבוא...

שהתחתנה לא מכבר ותדאגי "לטפל בה".

לבעלה תמיד יש כמה חבר'ה מהישיבה לשלוף מהכיס...

יש דבר כזה.....

תשליכי על ה', תגידי לו, אני את שלי עשיתי, ובעזרתך, אמשיך לעשות

תדאג לי אתה הרי אתה רוצה שיהיה לי טוב, אתה רוצה שבעם ישראל ייבנו בתים.

זו בעצם גם הבעיה שלו, והוא יכול לפתור אותה!

ואל תדאגי, גם אם תתיאשי, בע"ה תתחזקי

וישועת ה' כהרף עין

חיבוק

ממש מבין.גם כשאני יצאתי מהישיבה,פסקו לזרום הצעות.החלטתי בעז"ה שאני שובר את המחסום הפסיכולוגי ופונה לשדכנית.שדכנית טובה היא שליחה של ה' יתברך למציאת זיווגך בעז"ה כמו חברה טובה שמכירה אותך.לדעתי עדיף לפנות לשדכניות שזה עיקר עבודתם ועיסוקם וכפועל יוצא מכך הן גם לוקחות כסף.ישנם שתי שדכניות איכותיות שאני מכיר:בתאל גרינשפיין,ושרית-שדכנית של מדרשת הרובע.ברכה והצלחה בעז"ה.

האמת שהתחלתי לחשוב - למה אין לי כ"כ הצעות בניגוד לרבים מחבריי, שכל הזמן רק עסוקים בלסרב להצעות המגיעות אליהם.

לעניות דעתי התשובה די פשוטה - קשה למצוא שידוך מתאים.

יש לכך כמה סיבות: צדדים חיצוניים כמו גובה או רקע למשל,

וגם צדדים יותר מהותיים - אופי, שאיפות, דרישות וכד'..

השאלה שנשאלת - מה עושים עם זה?

אמנם את הרקע וגובה לא כ"כ אוכל לשנות..

אבל את הדברים שכן ניתנים לשינוי - אין כ"כ ברצוני לשנות - אני שלם עם עצמי בהרבה בחינות.

מה עושים ?

זה ממש לא נחמד לחיות במחשבה שיש סיכוי קטן למצוא מישהי מתאימה

אתה באמת חושב שאין בנות עם אופי ושאיפות דומות לשלך?  בוודאי שיש.

וגם רקע וגובה...

וכמות מאוד מכובדת של פגישות עם בנות שונות,

אני יכול לומר לך שבסה"כ היו 3 או 4 מתאימות.

התחושה הקשה שאני חווה מבוססת על המציאות

כלומר- יש את כל הסיכויים לכך, בלי קשר לכמה זמן ומדוטיים/ות היו.

כי מצד האמת לאמיתה, לכולם יש את אותו הסיכוי- רק יש דרך אחרת לכל אדם 

לעבור עד אז....

ורוחקטנה- עובדה שהיו לך 3-4 שיכלו להתאים. זה המון!

יש המון אנשים שיוצאים הרבה, ורק הבן  זוג שלהם יכל להתאים להם,

או עוד מישו אחד....

ואני ממש מסכימה עם "מב" ללכת לשדכנים טובים זה יכולה להיות השתדלות מעולה!

ומשו קטן לסיום- "ישועת ה' כהרף עין"- לפעמים כשנראה שה' הרפה את עינו מן הישועה שאנו צריכים- דווקא אז מגיעה הישועה:p

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!