1. אין לי מושג למה את מבדילה בין בנים לבנות.. תוכלי להסביר?

2. בעניין דיבור עם בנות לא לצורך אני חושב שזה כן מעיד על חולשה בנקודה הזו אם כי לצורך ולא לצורך רק הבחור יודע כי כל אחת יכולה להיות פוטנציאלית

3. יש הבדל בין לדבר עם בנות לבין להעביר זמן בפורומים. לא חושב שיש הבדל אם הוא מעביר בפורומים או במפגש עם חברים.. בחור שרק לומד תורה בכל זמן פנוי זה נדיר גם בישיבות..

1. לענ"ד אין הבדל בין בנים לבנות בעניין השוטטות בפורומים, אך כן בעניין השיחות אישיות..
(ותודה על דבריך, שחידדו לי את הדברים..)

חוצמזה שמשום מה יש לי סלחנות יותר כלפי הבנות בנושא זה, כי אחרי הכל, הן יותר קשקשניות..

3. נכון שגם "בחור שרק לומד תורה בכל זמן פנוי זה נדיר גם בישיבות" וזאת ממש לא הציפייה שלי,

אבל לדעתי יש מה ללמוד על הבחור על סמך עיסוקיו בזמנו הפנוי,

וזאת בדיוק השאלה שלי, מה זה אומר אם את זמנו הפנוי הוא מעביר כאן....?

לדג'

שהוא משועמם חסר תקנה

שהוא לומד או עובד דרך המחשב ובין לבין הוא נהנה לבלות פה

איך אפשר להסיק משהו ספציפי?

זה ההפרדה..

עוד לא החלטתי עם עצמי אם זה מפריע לי או לא...

שמבחינה מסוימת, אם כבר בנאדם מנהל שיחות אישיות עם בנות, אז עדיף בפורום באינטרנט מאשר בחיים. (ומן הסתם כאלה שלא חורגות מגבולות הטעם הטוב). 

לגבי לימוד תורה, זה נכון במידה מסוימת, אבל ללמוד תורה זה דבר שדורש המון ריכוז והשקעה - לא תמיד כשבנאדם כותב בפורום באינטרנט, הוא במצב צבירה שבו הוא גם יכול ללמוד תורה. כלומר, זה לאו דווקא בא אחד על חשבון השני. 

ואני גם מניח שמן הסתם, זה אומר משהו על הבנאדם מבחינה דתית, אבל אני חושב שזה משתנה מאדם לאדם.

אני מניח שיש בנות שייראו בזה משהו מאוד משמעותי ושיהיה יותר אכפת להן, ויש כאלה שלא ייחסו לזה יותר מדי משקל. 

"אלו ואלו דברי א-לוקים חיים"

יש אנשים שמבלים באינטרנט את רוב היום (מה לעשות - זהו התחום המקצועי שלהם (אגב, זה משהו שנכון במקרה שלי)).

לי אישית, לרוב אין זמן לשוחח כאן (או בכל מקום אחר) עם אנשים - ואם כן - אז זה קורה רק כאשר אני גם כך חייב לעשות משהו על המחשב (גיליתי לכם את הסוד הנורא שלי - אם מישהו מדבר איתי - דעו - לרוב אני באמצע משהו אחר).

דבר נוסף - אני רואה יתרון בחיבור לאינטרנט בעבודה - חרשתי את האתר "פיוט" ואת ארכיון השיעורים של הרב שרקי.

(העבודה שלי מאפשרת לשים שיעור או מוסיקה ברקע )

לכן לא כדאי להיות פזיזים במסקנות

ולכן אני שואלת את דעתכם..

ואני מתקנת את שאלתי- היא מופנת בעיקר כלפי כל עניין הש"א...

ושוב, אין בדבריי שום טענה כלפי אפחד חלילה!

אם כבר, בעיקר טענה כלפי עצמי...

ואם כבר אז נשאל אתכם, בנים.
עניין זה מעיד משו בעינכם על בחורה?

אם היא מנהלת איתכם שיחה בש"א בלי להכיר אתכם..?

• הכרות?
• עזרה?
• התיעצות?

אם כן - בעיני זה ממש לא פסול.

אחרת - אולי באמת צריך לחשוב על נחיצות השיחה

נראה לי יותר בריא לבית- שהאיש חי בעולם ויש לו עיסוקי פנאי

לגבי שיחה אישית-

אם לא היה כתוב בכרטיס- זה כינוי של בת, אם היא לא היתה כותבת בלשון נקבה- היה די קשה להבחין מה המגדר של הכותב\ת

לכן בשיחה אישית זה המקום עם הכי פחות משמעות אם מתכתבים בנים-בנות

ברור שלכל אחד צריך להיות עיסוקי פנאי!

אחרת היינו קצת לא שפויים!

השאלה היא, מהם עיסוקי הפנאי שלו?

ולא כ"כ הבנתי את כוונתך בשאר הדברים...

ואם כבר ענית, אשמח באמת לקרוא גם את תגובת הבנות בעניין...

ניסיתי להסביר נק' עקרונית על שיחה אישית

בד"כ בשיחוח בכתיבה- לא רואים את האדם

לא שומעים את נימת קולו

רק רואים את הנכתב

ככה שאם מישי לא רותבת שהיא בת- לא יודעים את זה בכלל...

ובכל אופן- מתיחסים רק לתוכן הנכתב- ולא לכל מה ש(אין) מסביב....

להבדיל מ-שיחה בטלפון או פנים בפנים.

ולכן אין לראות שום דבר נגזר על מידת דוסיות של בחור- מהשאלה אם הוא מתכתב עם בנות או לא

זה לא מעיד על כלום.

אבל אני מדברת על מצב מתקדם יותר...

כשידוע כל הנ"ל...

ושוב אני אומרת-

כל דעה היא לגטימית!

כל אחד ודרכו..

אני רק רוצה לשמוע את דעתכם

ואולי בעזרתה, לגבש את דעתי..

לא אתייחס להכל

אבל---

אולי הוא, ממש כמוך, רק מחפש אוזן קשבת או "חברים לצרה",

גם הוא עובר תהליך לא פשוט של חיפוש אחר כלה, וזו נישה אחת שלו לפרוק או לשמוע וכו'

בתמימות

ממש כמוך.

מותר גם לו??

כשאגיע לקשר מציאותי למטרות חתונה-ברור לי שאעלם מפה..

אני ממש לא הטיפוס של פורום "רווקים אנונימיים"

מעט כן עלתה

או מציעים לך בחור שאין לו בעיה לנהל שיחות בש"א עם בנות,

שיחות ארוכות, שיחנושים וכד'..

זה היה מפריע לך?

אם אני יודע שאני מדבר בש"א עם בנות

לא תהיה לי בעיה לצאת עם אחת כזאת

לעומת זאת, אם אני לא כזה, תהיה לי בעיה.

אני חושב שזה תקף לכל מידה,

לא נכון והוגן לדרוש מהשני מה שאין בך.

אבל תמיד צריכה להיות שאיפה לגדול באותה מידה..

לדוגמא:

מאוד חשובה לי עין טובה,

ובגלל שאני בעבודה על המידה הזאת ורוצה להשתדל בה יותר-

אז כשאני נופלת בה- מצטערת על כך ממש, 

וכשאני שומעת/רואה חוסר עין טובה אצל אנשים - זה מפריע לי.  צורם לי.

המידה הזאת ממש עמוק במודע ובתת מודע שלי.

לכן אפילו שאני לא מושלמת במידה הזאת- ייתכן ואחפש מישהו שאולי מצליח יותר ממני..

כנ"ל לעוד כמה עניינים רוחניים..

הובנתי?

משהו שאני לא דורשת מעצמי-יהיה לי קשה ולא הוגן לדרוש מבעלי.

ולהפך.

אני סוברת שאם יש שאיפה להגיע ל"מקום" מסוים הן בעבודת ה' והן בעבודת המידות,

אז אין בעיה לדרוש / לחפש מישו שכבר שם..

אם מזהים פוטנציאל ורצון- זה מבורך ממש!

אחרי הנישואים העבודה הופכת להיות זוגית.

כל אחד מסייע לשני- בדברים שהשני צריך בהם חיזוק או תמיכה..

כמובן לא מדברת על רצון להפסיק לעשן סיגריות/סמים/אלכוהול,

או בחור שחי בתרבות פנאי הכוללת קולנוע, קניונים, הופעות לא קדושות וכד' שרק "רוצה" להפסיק אבל עמוק שם בפנים..

"בחור שאין לו בעיה לנהל שיחות בש"א עם בנות,

שיחות ארוכות, שיחנושים וכד'.."

יכול שלא להראות משהו??

לאו דווקא משליך על תחומים אחרים ב"דוסיות" של הבחור,

אבל בעיני בהחלט נראה בעייתי אם לא עומד מאחורי זה שום מגמה להכרות(>לחתונה כמובן..)/עזרה ושאר אופציות שהם לא סתם שיחנו"ש...

לי אישית זה בפרוש היה מפריע.

דיבורים בשיחה אישית עם בנות שלא לצורך ספציפי,מעיד על משהו, לא יודע אם עםל רמה דוסית כמו

על מקום שבו האדם נמצא.כמובן ששיחה אישית לצורך הכרות לחתונה/עזרה/תגובה על הנכתב-שונה לחלוטין.

הגלישה בפורומים באופן כללי-לא חושב שמעידה על משהו שלילי, למרות שכשאני אישית נמצא פה יותר מידי זמן

 זה דיי מבאס אותי (לך תעשה משהו עם עצמך!!)במיוחד שאני לא מגיב/מנהל דיון.

מקווה ומאמין שכאשתחרר מהצבא עתותי הפנויות יתמלאו יותר בדברים אחרים..

באופן כללי אני די מזלזל באנשי פורום מכורים.

זה דבר שלילי, בזבוז זמן ונטול פעילות יצרנית.

לכן אע"פ שאני חושב שיש הבדל בין בן לבת, ועיסוק של בת בפורומם הוא יותר מתקבל ('אשה אין דרכה לכבוש' כלומר היא פחות עסוקה בצדדיים היצרניים - אקטיבים של המציאות) אין לה בעיה של 'ביטול תורה', עדיין אני רואה בעין שלילית כותבים מכורים. גם אשה ש'אין דרכה לכבוש' יכולה לעסוק בדברים יצרניים וללמוד ולהחכים עוד ועוד, במיוחד בדורנו שכל הדלתות פתוחות בפני הנשים (כמעט, אלא אם כן החוק של ניצן הורביץ יעבור ואז הן אולי יום אחד יהיו גם דיינות...).

כמובן, להיות שקוע בתורה, אי אפשר עם מחשב עם אינטרנט (רימון כמובן). אלא מה, בטח להגדרה 'שקוע בתורה' יש מיליון פירושים... 

ללמוד המון תורה, להתמלא בגמרא ולשמוע שיעורים באמונה, לסכם מהלכים ולכתוב חבּוּרעֵס, אפשר גם במקביל לשוטטות בפורומים. לא לזה הייתה כוונתי בביטוי 'שקוע בתורה'. 

להיות שקוע ממש, לחשוב על הסוגייא בלכתך בדרך, ולנצל כל דקה אפשרית. להירדם עם קושיית התוס' ולקום מוקדם לחצי שעה 'עולת ראיה' לפני התפילה, אדם כזה לא יכול לגדול אם הוא פעם ביום בודק מה קורה שם בצמ"ע ולנ"ו.

אבל צריך לזכור שיש גם שלבים בחיים. ויש אנשים שמכורח עבודתם לדוגמא נמצאים מול מחשב ומתבלים את בהייתם בפורמים וכד'. וכן אנשים שמטרת ביקורם הוא כדי לעזור לאחרים. וכן סתם להתפרק מדי פעם, וזה לא בא ממקום של שיעמום ובטלנות.
בכלל, צריך לדעת שיש שלבים בחייים, והעולם של הישיבה וכן של השידוכים והדייטים הוא רק פרק בחיים ולא למדוד את כל מדד יראת השמים וחיי התורה על פי התקופה הזו. והדברים ארוכים.

יפה עשיתם שחילקתם את הדיון לשני נושאים- השיחות האישיות עם בני המין השני, ועצם הכתיבה בפורום.

אני מסכים פה עם הרוב ששיחה אישית עם בני המין השני שלא למטרות "גישוש של לקראת ****...", או לצורך נושא ענייני פחות או יותר,  די לא שייך.

אבל לגבי עצם השהייה בפורום-  מספר הסיבות שיש להמצאות בפורום/ים האלה הינו כמספר הכותבים בהם...  מאיפה לכם לדעת ש"אין להם חיים" והם סתם מעבירים את הזמן מול המחשב?

חיי חברה זה צורך בסיסי לנפש, כמו אוכל ושתיה, ויכול להיות שישנם אנשים שלא נמצאים בישיבה או לומדים באוניברסיטה/מכללה או עבודה בלי טיפוסים שאפשר להתחבר אליהם- וחלק מחיי החברה שלהם הם מוצאים כאן?  

"כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות". 

ואני מדבר בשם כל מי שזה רלוונטי אליו במידה זו אחרת..

 שידוכים.. (לא.. דווקא את שלי- לא הכרתי למטרות חתונה דרך הפורום, אפילו שיש לו ניק מכובד כאן)

תרומות לבניין א"י

צירוף אנשים למאבק

מקור מידע על פעולות ופעילויות

מבט חיובי על החברה המקסימה שלנו

ועזרה נפשית וטכנית לאנשים שנקלעו למצוקות כלשהן.

השאלה היא-

מה אדם עושה כשהוא נמצא על הפורום.

אם הוא סתם מצו'טט ומקשקש עם כולם ללא תכלית

[ואני לא מדברת על חצי שעה-שעה המוקדשים לחברים, במידה והם רק בפורומים או שהוא רחוק מהם]

- ודאי שזה מצביע על בזבוז זמן וביטול תורה.

אם הוא מועיל ומחכים בעצמו בקהילת הפורומים הקיימת - וכאשר סיים את משימותיו כאן, הוא סוגר את המחשב ופונה לעיסוקיו האחרים, אני לא רואה בזה פחיתות ברמה התורנית, ודאי לא ברמה החברתית, וגם לא ברמה האנושית - תכליתית.

יש מי שנכנס בשביל מטרה טובה ויש מי שלא..תלוי באדם,הפורום הוא רק כלי.

זה ניראה לי סוג של "קנאות" קצת מרגיז לחשוב שבאותו מידה שהוא מדבר איתך הוא מדבר עם עוד 10 אחרות.....(ממש רציניים <צ> )

ניראה לי הבנים לוקחים את זה יותר בקטע של הכיף.....

זה ניראה לי קצת משחק ברגשות....(גם של הבחור וגם של הבחורה!)

התגובה נרשמה לאחר התלבטות רבה...........

אני עכשיו בצבא אז יש לי תרוץ למה אני כאן...

אבל אצלינו ישיבה, זה לדעתי ממש מוזר...

פייסבוק זה מילה די גסה אז פורום רווקים זה נראה בכלל פלנטה אחרת.

אדם בישיבה שואף להגיע לקדושה ולהתגדל בתורה, 

פורום זה ממש ביטול תורה, וש"א עם בנות מאן דכר שמה... זה ממש לא ראוי לבייניש.

ובנות ?

כשהם מדברות עם עשרות בנים סתם ללא מטרה זה נראה לכם ראוי ??

אני אישית חושב שמי שמדבר סתם  ( עם אנשים שהוא לא מכיר )

זה מראה משהו על האופי שלו  .

לא אמרתי שזה רע

אבל זה מראה על חוסר בחיי חברה נורמלים .

לי אישית אין בעיה עם זה .

גם לי היה תקופה כזאת .

ואני מבין את כל מי שפותח איתי ש"א בלי סיבה

אני גם משתדל להתייחס.

אבל אלו לא חיי חברה נורמלים .

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!