פשוט תבדקי איתו אם הוא חושב כמוך

ו.. מזל טוב!

היה לי חבר טוב שלמד איתי בתיכון,

והוא היה ישן במיטה לידי ככה שבעל כרחי,

גם שמעתי את רוב השיחות בנייהם.

הוא היה מדריך בסניף, שמיניסט,

והיא הייתה הקומונרית, בת שרות.

וזה היה נראה הרבה יותר רציני,

ממה שאת מתארת,

מה קרה  מאז ועד היום- אין לי מושג.

אבל הוא התחתן לפני כמה זמן עם מישהי אחרת,

לפי דעתי, הוא פשוט התבגר.

את צריכה לשאול אותו מה קורה עם הקשר שלכם.. חבל שאת תחשבי משהו אחד והוא משהו אחר ובסוף לא יצא מזה כלום.. ואם שניכם בעניין אז מצויין.. שלפחות זה יהיה ברור לשניכם.. ואל תחכי! תעשי את זה כמה שיותר מהר!!

בהצלה נשמה

איך לדבר איתו? פתאום לשאול אותו מה הוא חושב/מרגיש אומר/ על הקשר בניינו?
ברור לי שלא צריך למרוח את האי-ודאות שלי על הקשר אבל, איך עושים את זה??

-אני גם לא רוצה לפגוע בו ויכול להיות שעצם השאלה..-

וגם יש מצב שמה לעשות בגלל שאולי בגלל שאני בת ורוצה את השלב הזה אני פשוט סתם מרגישה??

וואי אני פשוט מתוסבכת!!

באמת מסובך.., אבל קודם כל תבררי עם עצמך מה את מרגישה כלפיו, ואם את רוצה את הקשר הזה..

אח"כ תשאלי אותו.. ולשאלתך- כן את יכולה לשאול אותו פתאום.. עדיף לך לא לחכות להזדמנות(אא"כ היא תהיה בקרוב..). אם אתם לא מדברים כ"כ הרבה אז ברמזים.. זה באמת יכול להקשות להגיד אתזה פתאום, אבל כמו שאלעד אמר- זה דרך ארוכה שהיא קצרה.. מקווה שאני ברורה..

כנות זה הכי טוב,תמיד.ולפי איך שאת מרגישה את תנסחי את השאלה שלך,את לא חייבת לספר ישר הכל.אבל את הכי מכירה אותו ויכולה לנסות לנחש איך הוא יגיב,תטפטפי את זה לאט לאט,חוץ מזה,אין לך שמץ של מושג מה הוא מרגיש?אפילו טיפה?בדרך כלל יודעים קצת מה הצד השני מרגיש.בכל מקרה-מאחלת בהצלחה!

הוא אמר שהתקופה הקצרה היתה בשבילו (-כמו בשבילי) ממש ארוכה...

אבל,מה זה אומר בדיוק אני לא יודעת..

"כמים הפנים לפנים כן לב האדם..."- הבעיה שאני חוששת שזה לא תמיד נכון- לא שאני ח"ו מזלזלת בחז"ל או במי שלא אמר את זה, פשוט במציאות.. אני לא יודעת אם זה תמיד מסתדר.

ואם אני מחליטה באמת כמו שיעצו למעלה לשאול אז, איך אפשר לנתב את השיחה לזה??

תרחיש אפשרי:

את: איפה אתה רואה את עצמך בעוד מס' שנים

הוא: נשוי באושר גר על איזו גבעה

את: אתה חושב שאולי אתה כבר בכיוון של להתחיל לצאת?

הוא: אני ממש רוצה אבל אני צריך לסיים בי"ס קודם

את: אחרי שתסיים תתחיל לצאת?

הוא: אפילו קצת לפני

את: אתה חושב שאנחנו מתאימים?

הוא: בואי ננסה..

את: אני בעד

הוא: איזה כיף שזה בא ממך ממש רציתי לשאול אותך אבל פשוט לא העזתי..

אבל ממש לא בטוח שזה יילך ככה.

שלא..

איזה בן בשמינית יגיד לך-בעוד כמה שנים אני מדמיין את עצמי נשוי באושר על איזה גבעה?!??

רוב הבנים בשמינית-לא חושבים על חתונה..

אולי התשובה תהיה-לא יודע/לומד בישיבה/עובד וכד'...

סליחה על הסקפטיות-אבל ככה זה נראה לי..

וקודם כל - מה שכבר אמרתי בעבר, ואומר כעת כי לא רק את קוראת; וגם הלכתחילה חשוב:

לכתחילה צריך להיזהר מדברים כאלה.

גם הלכתית, וגם מצד השכל הפשוט: לא מדברים עם מדריך דרך הצ'אט, לא המון  ולא קצת. לא בשביל זה עושים ש"ל.

"וכל ה"חבר-חברה" הוא מושג ילדותי, במחילה, וגרוע מאד. מכל הבחינות. צריך להכיר כשמחליטים שזה הזמן לברר לקראת נישואין.

עד כאן, במחילת כבודך, כדי שאפשר יהיה להתייחס עניינית, בלי שתהיה מחשבה שאי-ההתייחסות לנ"ל אומרת שזו "דרך" (כי אם זה היה רק אלייך - את כבר בתוך "מצב". אין ענין לדבר כ"כ על מה ש"היה צריך להיות"..).

כעת - לשאלתך:

את צריכה - לבד - לשבת עם עצמך ולהחליט מה מכריע: אחת משתי דרכים לגמרי, בלי אמצע, לענ"ד:

או שאת חושבת שהוא קטן וזה לא שייך, לפחות בשנים הקרובות, ואז את מתגברת, מנתקת מגע - ונגמר.

או שאת מחליטה שאת לא רוצה לגמור כך (וזה כולל הסכמה פנימית שלך שלפחות למשך השנה הקרובה שאת לא עוסקת כבר בהצעות אחרות, למרות שבשנה הזו, אתם לא תתחתנו..) - ואז את מבררת איתו, בעדינות, אם נראה לו שזה בכיוון שיצא מזה משהו רציני.

יתכן שזה ייראה לו בכלל לא שייך - והוא בכלל לא בכיוון, ואת נראית לו "גדולה" וכד'. ואז נפרדים לשלום. חסל סדר קשר, ולגמרי.

אם נראה לו אפשרי, אז יש שתי אופציות: או שהוא סוג כזה של אדם, ששייך להתחתן ממש צעיר, אחרי תיכון, ואז אתם באופו מתון, מנסים לבדוק אם מתאים וכו', כמקובל.

אם לא שייך לגביו בשנים הקרובות - אז אי אפשר לסחוב באופן שכבר הגעת אליו, במשך זמן כה רב. לא בריא ומסבך. ואז - או שמחליטים החלטה חזקה, ששומרים על "אש הכי קטנה" - נגיד פעם בחודש שיחה, וזהו; רק כדי שכאשר יהיה מתאים, יישאר בסיס. וזו דרך שלא מתאימה לכל אחד;

או שמנתקים קשר עכשיו, ואם כשיגיע זמנו עדיין תרגישו שזה רלוונטי - תפתחו מחדש.

אבל, לדעתי, לא שייך כעת לסחוב קשר כזה, ברציפות, מזמן שהוא עוד לא באמצע שמינית, ועד נגיד שנתיים אחרי סיום תיכון. זה יותר מידי, לא בריא, וגם גיל שיכולים אצלו דברים להשתנות מאד.  אז מה, את תחכי כל הזמן הזה ולא תבררי הצעות אחרות, ובסוף אולי בכלל שום דבר?  לא נראה כ"כ מסתבר.

כל זה לענ"ד.

אם תנברי בהודעות הראשונות שלי בפורום (לפני שנתיים בערך)

תראי שהייתי נחרצת נגד כל אפשרות שהבחור יהיה קטן מהבחורה.

ובעצמי - בגיל 18/19 יצאתי עם בחורים בני 28-9 - רק שלא "חס ושלום" -יהיו קטנים ממני.

נתחיל מהסוף הטוב-

היום אני מאורסת למישהו שקטן ממני.

[בשנתיים, למרות שבשנתון הפרש של 3.. יותר טראומה מהסיפור שלך ]

זה לא מורגש! (והוא גם שמיניסט.. ו-מ-ו-ש-ל-ם!  )

אם הוא מתאים לך ואת לא מרגישה שאת מגדלת אותו- זה ממש לא משנה!

(החלק המצחיק הוא, שאני מגלה עוד ועוד זוגות שהגבר קטן מהאישה, נראה שזו סתם פראנויה של אנשים)

אז - אם את לוקחת את הגיל בתור חישוב, קחי אותו רק בתור נקודה לחיוב.

א. הוא משאיר אותך שמחה וצעירה, בקלילות שלו  [שלצערי, הרבה פעמים אובדת לבחורים בגיל בוגר יותר]

ב. תוחלת החיים של נשים גם ככה ארוכה משל גברים, ככה שיש לכם עוד שנה-שנתיים נוספות להזדקן יחד.

ג. אף אחד לא יזכור בשנתיים שאחרי החתונה (ואולי לפני) את הפרש הגילאים ביניכם.

לגבי שאר הדברים:

אם השיחות שלכם באמת פתוחות -

נראה לי כדאי לשאול אותו אם הוא מתכוון להתחתן בזמן הקרוב, או שיש לו תוכניות גדולות להמשך..

בהתאם לתשובה, לשאול אותו באופן ישיר ורגיש -

אם הוא רואה מצב לבדוק את הקשר שלכם- עבור מטרות רציניות בלבד. (לא "חברים")

אל תפחדי מה"לא"

אל תפחדי מה"כן" (יש מציאות כזו..)

אין שמחה כהסרת הספקות. גם אם ה"לא" כואב - הוא מקדם אותך לקראת מי שכן האחד שלך.

אני בעיקר מפחדת מתשובת ביניים..

שאומרת "זה נראה לי מתאים, אבל אני רוצה עוד שנה+ ללמוד, להתבסס וכו'.."

הקפאה של קשר, היא לא פשוטה ובעיקר מתסכלת.

אם "כן" - מזל טוב! והצלחה ענקית בדרך!

נכון, זה ידרוש קצת הקרבות מצידך, אם את רוצה לתת לו להתגדל בישיבה בשנים הראשונות.

אבל אין מה לומר -

פשוט שווה את זה! 

אז לא נראלי שצריך לדחות כי כמו שאמרה אלירז- מה שאנחנו חושבים לא מוכיח את עצמו בשטח

אלא אם כן קיימות עוד נקודות- ואז את צכה לשבת עם עצמך ועם  מישו קצת יותר בוגר שאת מקבלת את דעתו ולעלות את הנקודות השונות- לראות מה רלוונטי ומה לא- ולאן זה מוביל...

אגב אלירז- תארי לך היית פוגשת את שמוליק לפני שלוש שנים- זה היה הולך בכלל?

ב"ה

אני מכיר זוגות כאלו

אבל - כמו שאמרו לפני - יש סיכוי ויש סיכון

בהצלחה

אחרי הפעולות נמשכים הלבבות(ספר החינוך)

בס"ד

והם חיים באושר ואושר..הם חיכו שהוא יסיים הדרכה והיא תסיים שירות והתחתנו..אני אגיד לך שלפני שיצאתי עם ארוסתי(אהמ אהמ..) חשבתי שאין מצב שאצא עם מישהי שגדולה ממני..והיום אני מודה לקב"ה על כל רגע! לדעתי זה באמת ככה רק בגלל שלא נהוג בחברה אז (א)נשים מפחדים "להסתכן" אבל לדעתי כדאי לקפוץ למים ולהבין שהם לא כ"כ קרים..

בכ"א בהצלחה רבה! 

נ.ב

אני מכיר אישית זוג שהיא גדולה ממנו ב3 שנים וכשדיברתי איתו בתא המתנה לדיון בבית משפט הוא אמר שהם הלכו לפני החתונה לזוג שהיא 4 שנים מעליו כדאי להרגיע אותם אז באמת אין מה לדאוג..

אבל בהחלט יוצאת במחאה ובהסברה,

נגד מי שחושב שהגיל מעיד על משו,

ממש כל מקרה לגופו, נוכחתי לגלות שבחור בן 26 לא בהכרח יותר בוגר מבחור בן 21.

כשגדלים מס' השנים מקבל משמעות אחרת..

ולך קומונרית יקרה לשעבר-

אם את באופן אישי מעוניינת להתחתן בקרוב,

לא בגלל שאת מאוהבת בו,

אלא באמת מרגישה בשלה,

ואת חושבת שגם הבחור יהיה בכיוון להתחתן בקרוב (על אף גילו הצעיר)-

הייתי מציעה לך לפתוח את זה איתו, פשוט לדבר!!

זו הדרך להסיר או להתיר ספקות.

ומשם הדרך תהיה יותר פשוטה לדעת איך לפעול..

ואם את לא בעניין כרגע או שהוא לא-

אז נראלי יותר בריא שכל אחד ימשיך את חייו בנפרד,

בלי שיחות והתכתבויות מיותרות. 

ואם ה' ירצה- סמכי עליו שיזמן אתכם יחד בהמשך!!

בבהירות ובשמחה

הוא שמיניסט, תני לו לגדול בשקט.

אולי אולי את מרגישה בשלה, יודעת מה את רוצה, ויש לך בסיס.

אבל זה לא טוב לסחוב אותו למקום שלך.

הוא צעיר, הוא לא סגור על עצמו,

וחבל לגרום לו להשלכות גורליות רק בגלל שהוא התאהב (?) בקומונרית שלו (כמו חצי+ מהמדריכים בארץ. ר"מים בישיבות גבוהות יוכיחו לך את זה).

אם תחקרי קומו' לשעבר... תגלי שאת ממש לא הראשונה, וחבל שלא האחרונה,

ואני יכולה להניח הנחה ריאלית ביותר, שלכל קומונרית יש סיפור כזה (מצדה, או מצד המדריך),

וכמה בסוף התחתנו עם מדריך שלהם?

(רמז: נדיר ביותר...)

ואם בכל זאת - זה הוא?

אז תפגשו עוד שנתיים-שלוש.

אם הקב"ה ברא את המציאות כך שתצטרכי לחכות - כנראה זה יעשה לך רק טוב.

כל טוב .

קומונרית בדימוס.

עם כמה הסתייגויות-

* בשביל השקט הנפשי תבהירו את העניינים בינכם ואל תשאירי את זה פתוח.

* לא כל השמיניסטים בארץ הם צעירים, יש כאלה שכבר כן בשלים . אבל הרוב המכריע כן צריך לצאת מהחממה שהוא גדל בה (אפילו אם הוא היה בפנימיה) ולהתפתח בישיבה וכו'.

וכמו שכבר נא' -אם זה זה, סמכי על אבא שיסדר את העניינים ככה שתיפגשו שוב.

לוחצים פוס על הסרט, ומשתדלים כמה שיותר לצאת ממנו.

זה לא בריא לאף אחד מאיתכם, תני לו להתבגר, ללמוד בישיבה לעשות צבא ולפתח את עצמו.

ראיתי יותר מידי מקרים דומים בחיים שלי שרובם נגמרו לשווא.

ובנינו, אני בטוח שהוא מדהים. אבל מלהתכתב באינטרנט אי אפשר להכיר ב"א.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!