אני בכ"א ילדתי בברזילי ונהניתי מאוד גם מחדר הלידה וגם מהמחלקה.

משתדלים לא לשים ביחד בחדר עם הבדואיות (גם הם לא רוצות אותנו...)

חדרי הלידה והקבלה, פרטיים, גדולים, את יכולה מלווים (אחד בקבלה,ובחדר לידה יותר), שרותים ומקלחת צמודים, ואת לא יוצאת מהחדר עד שעתיים אחרי הלידה.

בהצלחה!

פרטים נוספים בשמחה!

היה אחלה ב"ה...

אשמח ליותר פרטים על סורוקה, אם אפשר.

תודה!

וווואו. באמת?? איזה יופי, ב"ה, סופסוף!

בעיקרון הצוות הרפואי שם מדהים!!!  לבדואיות המגעילולות פשוט לא מתייחסים..

מה שהפריע לי זה היה החדרי לידה המזעזעים- אבל אם פתרו את הבעיה הזאת.. נראה לי ממש אחלה.

ב"הצלחה!

את מיילדת, אם הבנתי נכון? שם, בסורוקה?

איזה קטע אם אחרי הלידה אני אכתוב את הסיפור ואת תגלי שיילדת אותי 

אם לא, אז לא נראה לי שזו תהיה אני, אלא אם כן תלדי בחודש אלול והלאה, אני בחופשה....

ילדתי חודש לפני שהמחלקה החדשה נפתחה,

ואני יכולה לומר לך שיש שם יחס מקסים ליהודיות.

בלי שאמרתי מילה הם הכניסו אותי לחדר היחיד שיש להם שם שמיועד לאח"מים

והיה פנוי, רק בגלל שאני יהודייה ב"ה...

ואח"כ במחלקה הם שמים את היהיודיות בחדרים הטובים יותר (שיש בהם מעט מיטות)

וגם הם מפרידים בין היהודיות לערביות.

מעבר לזה הצוות שם הוא מדהים ממש, מהרופא הבכיר ועד למנקות שדאגו לבעלי,

כמו סבתות טובות (הציעו לו שתיה וכו'). הצוות מדהים ועדין וגם מבין בכל מיני עניינים הלכתיים.

אלא שיש שם ביות מלא, אין להם תינוקיה בכלל, התינוק איתך משעתיים אחרי הלידה כולל הלילות.

לי זה היה סיוט...

בהצלחה!! 

אני לא יודעת איזה סוג ערביות את מכירה, בכל אופן הבדואיות שבאות לסורוקה מאוד לא מתורבתות, מגיעות מאזור הפזורה בנגב, כל המשפחה שלהם (וזה המון!!!) נמצאת איתם לאורך כל השהות בבית חולים, הרעש נוראי, הסירחון נוראי (אין להם באוהלים שרותים ומקלחות), והכי נוראי מבחינתי זה שכל המשפחה שלהם מנצלת את ההזדמנות וכולם מתקלחים במקלחות של המחלקה.

לכן יש צורך בהפרדה....

אבל לא התכוונתי שבושה שמפרידים, אלא בושה אם נותנים דווקא ליהודיות חדרים טובים יותר, לא מתייחסים לבדואיות כמו שצריך בחדרי לידה ועוד דברים שנכתבו פה. אותי זה ממש מבייש.

מה דעתך על ה"הפרדה" שם, ועל הערביות ה"מסכנות" שלא דואגים להן ומקפחים אותן..

אוי, באמת.

כרגע אני יכולה להתרשם רק מהדיווחים שלכן - והם מחפירים.

אבל לצערנו זה ממש לא ככה.והערביות מציפות את בתי החולים שלנו למרות שיש להם בתי חולים משלהם,ולמרות שהם באותה נשימה גם מסוגלים לתקוף את היהודים שמטפלים בהם,כמו שקורה קבוע בהר הצופים,התקשורת בקושי מדווחת ,אבל יש שם כל הזמן התפרעויות וזריקות אבנים ליד בית החולים.

כמו כן הדבר הראשון שקורה זה שהיהודים מתרחקים מביה"ח כשהוא מלא ערבים אז אם ביה"ח רוצה להמשיך להיות כתובת ליהודים הוא צריך להתאמץ למשוך אותם ולהיות יותר אטרקטיבי ליהודים.

ב"ה לא שמעתי את ההשמצות אבל ברור לי שהרבה סתם מנופח ע"י תקשורת אינטרסנטית ועוינת יהודים  שכרגיל מציגה את היהודי רע ואת הערבים כתמימים ומסכנים.

מה לעשות אנחנו לא חיים בשבדיה,ועד שיבוא משיח ויעשה סדר,המצב מסובך.

ההשמצות שהם לכאורה מכלי תקשורת עוינים - לא שמעתי שום דבר על הפליית בדואיות בתקשורת, קראתי על זה רק כאן בפורום ונדהמתי. לא תקשורת עוינת אמרה ש

"הצוות הרפואי שם מדהים!!!  לבדואיות המגעילולות פשוט לא מתייחסים"

"במחלקה הם שמים את היהיודיות בחדרים הטובים יותר (שיש בהם מעט מיטות)"

ועוד.

עד שיבוא משיח את אומרת... ומשיח לא תלוי בנו ובמעשים שלנו?

בכך שאנחנו ממלאים את הייעוד להיות אור לגויים?

ממש עצוב לי לראות שאני כנראה היחידה באזור שכל האמירות האלה צורמות לה. אם יש עוד מישהי שמרגישה כמוני אשמח אם תשמיע קול, ואפילו באנונימיות.

רינרין כתבה לי שהרושם של מי שכתבה לגבי החדרים היה שגוי, ושלא מייעדים דווקא את החדרים הטובים יותר ליהודיות. אני מקווה מאוד שהיא צודקת...

ומחילה נוספת,

יש הבדל עצום בין ערבי ליהודי.בין גוי ליהודי.חבל שיש כאלה שלא מבחינים בכך..

משיח יבוא כשנהיה שווים?אוי אוי אוי. כמה עיוות...משיח יבוא כשכל אחד יהיה במקומו הראוי לו!

ובטח עכשיו תגיע הטענה: תוכיחי שכולם כאלה.הרי זה לא כך!איך את יכולה לומר שכולם לא טובים?

ואני אשאל בחזרה: תוכיחי את שלא כולם כך.בנתיים המציאות מראה אחרת

מה הקשר? זה אומר שצריך להשפיל, לרמוס?

לא נשמע לך יקירה מעוות לחשוב כך?זה נשמע כל כך מוזר שזה לא ברור בעינינו..

וכל הגויים יבלעו פנימה.איפה  דמות המשיח שאת כה זועקת לו פצקרשת נכנס לכאן?

עניתי לשאלה שלך על הקשר בין משיח ל"אור לגויים".

מה שדיברת עליו אכן מופיע בזכריה, וקוראים את זה בסוכות. זו נבואה מאוד קשה מהרבה בחינות, ולא ברור שם בכלל לא על אילו גויים מדובר ולא מה העונש שלהם, ומי מהם יקבל את העונש ומי לא ולמה. יש פרשנויות על פרשנויות.

אני הזכרתי את הנבואה הפשוטה בהרבה ושהרבה יותר נפוץ לצטט אותה לגבי ימות המשיח (נראה לי שהבן שלי מכיר אותה מגיל ארבע בערך...) "ונהרו אליו כל הגויים"...

יכולתי להזכיר גם את "והביאותים אל הר קודשי ושימחתים בבית תפילתי... כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים" ועוד כמובן. אבל כל אלה רק הלכתא למשיחא. כידוע אנחנו עוד רחוקים מהחזון הזה.

אז בינתיים רק מעט הגינות אנושית בבקשה.

כבדהו וחשדהו. לא יותר מזה.

שהגויים יכירו במלכות ה',ואז היחס באמת אחר.בנתיים זה לא כך,אז אין להשוות.

מה שבטוח, שאם נהיה חושך לגויים זה לא יאהיב את שם ה' בעולם ולא יקדם את החזון הזה.

אנחנו לא אמורים רק לחכות לביאת משיח באופן סביל. אנחנו מצווים לצפות לישועה ברמה המעשית.

הנכון

בנתיים לתת להם לחיות בינינו,וגם לתת להם יחס של כבוד מוביל רק לערבוביה,נישואי תערובת,רצון שלהם לקבל יותר.ההיסטוריה מאז ומתמיד מראש שכל עם שנתנו לו זכויות יתר המידה,והוא הגיע בתור אורח,אותו עם השתלט עם העם הראשוני שקלט אותו!עד לא מזמן,בטח גם את שמעת,הייתה כתבה על אמא שמבכה על ביתה שנפגשה עם ערבי ולא מוצאים אותה..אימרי לי את,איך מקדמים את המשיח כשזה כך?זה בלתי אפשרי.

אלא זכויות בדיוק במידה.

כשאתה נמצא בתור אורח במקום מסוים,ואתה מבקש שהקדימות תהיה לך.האם זה לא בקשה לזכויות יתר?

מישהו שמבקש שהקדימות תהיה לו זו בקשה לזכויות יתר, ואני לא חושבת שצריך לאפשר את זה. בין אם הוא האורח או בעל הבית.

שוויון זכויות פירושו שלא תהיה קדימות לאף אחת. אם יש חדר נפלא שפנוי, היולדת הבאה תקבל אותו, בין אם היא ערבייה או יהודייה. הגיוני, לא?

לצערי, חלק מהדוברות פה טענו שלא כך המצב, ואף צידדו בכך.

לטעמי זה מושג שגוי.לא כולם שווים.

הנקודה שאת מציגה לגבי קדימות היולדת,היא אולי נקודתית,אבל מעידה על תפיסה רחבה יותר שהם ואנחנו שווים. וזה לא כך.וצריך להיות לזה יישום בשטח,אחרת זה לא של ממש..

את אומרת דברים מאוד יפים,אבל היישום הפרקטי שלהם לא מתיישב טוב.

אמרת שאנחנו העם הנבחר

הסכמת שהם האורחים ואנחנו לא.

אז איך מבטאים את זה,אם הכל שווה?

אני אולי מצליחה להבין שבגלל שאנחנו יודעות מהי לידה ויש בנו רגש אימהי חם,קשה לנו לקבל שיש פה העדפה.אבל מן הצד ההגיוני אני לא רואה בעיה..

אפשר:

בכך שאנחנו זוכים ללמוד תורה,

בכך שאנחנו מתפללים,

בכך שאנחנו יושבים בארצנו, ועולים למקום המקדש,

בכך שאנחנו מדברים עברית,

בכך שאנחנו מלים לשמונה,

בכך שאנחנו שומרים על קדושת מחננו,

בכך שאנחנו זוכים ב"ה לקרבת א-להים.

ואפשר:

בכך שאנחנו נרשה לעצמנו להיות ראשונים בכל דבר חומרי ולקבל מהטוב יותר. כך ודאי נגלה את הסגולה הא-להית של העם הנבחר...

אך מסתבר שזה לא מספיק.

- אנחנו מתפללים,יחד עם שמיעת המואזין

-אנחנו יושבים בארצנו יחד עם דרוזים,ערבים,בדואים.במקום שאני גרה אני יכולה להגיד לך שיש מקומות שבהם אני מפחדת להסתובב בגלל הערבים

-אנחנו מדברים עברית,רוסית,צרפתית,ערבית

כך רואים שאנחנו העם הנבחר?

כמה שנהיה יותר יהודיים, יותר טוב. כמה שנראה במעשינו יותר שאנחנו בניו של ה', יותר טוב.

אם לדעתך הדרך להראות שאנחנו בניו של ה' היא לדרוש לעצמנו יותר זכויות חומריות - נראה לי שאין לנו בכלל על מה לדון. צר לי.

וכן,להראות שאנחנו בניו של ה',זה מושג כללי שאמורות להיות לו שלוחות הן רוחניות והן חומריות

ואל לנו לזלזל בחומריות.כי היא יכולה להוות מסד לרוחניות.

כמה שנהיה יותר יהודים יותר טוב,אך כבר מתחילים לדבר על כך שהערבים כבר לא"מיעוט".

ואיך תעני על השאלה:מה יקרה אם באופן תאורטי,(ואולי כבר מעשי)הערבים יהפכו לרוב?זה הגיוני שיקרה.

אני מאמינה שעם גישה כזו שמתירה ומאפשרת,זהעלול לקרות ועוד נשלם על כך בבכי רב.

בכל אופן לא אדון אם אין רצונך בכך

גם לי צרם לשמוע את התיאורים הללו.

אני חושבת שקיצוניות לכאן או לכאן היא שגיאה. "כבדהו וחשדהו".

אנחנו כיהודים מצפים מהעולם להתייחס אלינו בצורה מכובדת, איך אנחנו יכולים לדרוש זאת ובו בזמן להפלות?

אין לנו צורך ב"עולם" כדי להרגיש שמקומנו מכובד וטוב.

אנחנו דורשים שכל אחד יבין את מקומו הוא.לתת קדימות לאחינו היא הפליה?אם תעמוד מולך ערביה ויהודיה תתני קדימות לערביה ובלבד שזו תקרא התנהגות מכובדת?לדעתי אלו נימוסים מעוותים שאין להם שום סימוכין

לא אמרתי שאני אתן יחס של כבוד ותפארה כדי שלא יגידו שאני מפלה. בכלל לא דיברתי על "מה יגידו", אלא על כך שאפליה שיטתית היא איומה בעיניי, ומובילה לדברים לא טובים.

אנחנו יכולים לדעת את מקומנו גם בלי להתנהג בצורה כזאת, אם אנחנו מאמינים במקום שלנו ואין לנו "פחד" אז לא נרגיש שאנחנו צריכים להשפיל מישהו אחר בשביל להראות מי כאן ה"בוס".

של מקומנו אם לא קדימות ליהודי?

לכל רעיון,תיאוריה,מחשבה חייב להיות יישום בשטח אחרת אותה מחשבה אינה של ממש

ואם אף את מסכימה איתי שיש מקום לכל אחד,ואותו מקום שונה,אם רק נשאיר את זה בגדר מחשבה האם זה יהיה של ממש??

רק בגלל עצם זה שהיא ערבייה הבנת שאין שום יישום מעשי למקומנו?

יש כל כך הרבה דרכים, ולכל תחום יש את העניינים הקשורים אליו...

בכל מקרה, היה לי חשוב להביע את עמדתי בכללי, ואני חושבת שאעצור את זה כאן...

אתן מוזמנות להמשיך לדסכס בעניין, אני פשוט לא האופי המתאים לדיונים שכאלה...

דבר אחרון - אני לא יודעת מה באמת קורה בסורוקה, אולי התיאורים לא תואמים את המציאות, זה לא משנה... הדברים שאמרתי היו מכוונים למה שנאמר ולא למה שקורה במציאות, כי אני באמת לא יודעת מה קורה שם...

שהבנת כל כך לא נכון.

לא באתי לנצח אותך, ולא לצאת צודקת... רק להסתייג מהדברים שנאמרו.

אבל אם נעים לך לראות את זה ככה - שיבושם לך 

גם אני כתבתי כבדהו וחשדהו לפני שהספקתי לקרוא את דברייך (-:

הצוות מתייחס אליהן יופי. 

די להיות יפי נפש.

ומסתבר שגם לציבור שלנו יש דרך ארוכה לפני ימות המשיח...

זו הסתכלות מעוותת  שכל ערבי הוא מחבל וסופו של אחד דומה למשנהו.

אבל זה מסוג התיאורים שאנחנו חיים עליהם. ותרתי משמע

מצד אחד חווינו פיגועים גם מכאלה שנראים הכי 'רגילים'

מצד שני קשה לנו להכיל שיש ערבי טוב.

בעלי תמיד אומר שכשהוא נפגש בסיטואציה שערבי עושה מעשה טוב, זה מקשה עליו ממש.

אז פשוט החלטנו שאין לנושא הזה גישה עקרונית קולקטיבית, יש ערבי מחבל, ויש ערבי לא מחבל אבל תומך במחבלים ויש ערבי שגם לא זה ולא זה.וכל אחד הוא דין אחר.

לא הייתי רוצה שיפלו אותי במדינות זרות, או את אחיי שבגלות.

ודווקא בגלל שכאן דובר על בדוואים ולא על ערבים מעזה.

הוא שאני כ"כ מתגעגעת לדמותו המאירה של הרב חנן פורת זצ"ל...

היום דברים כשלו פחות ופחות נשמעים,

ומצטיירת תמונה כאילו אהבת הארץ חייבת לבוא עם שנאת אדם חס וחלילה...

מזדהה עם המורכבות שכתבת.

ואמר עליו דברים כל כך נוגעים ללב.האם זה אומר שהרב אליהו,הידוע באהבת ישראל שבו,שנא אדם סתם?

פרטית?ממש לא!

אנחנו נמצאים במלחמה של עם מול עם.

ערבי שנוהג כפי שהוא נוהג,זה נובע מתוך הרגשת סולידריות עם עמו שלו.

אז הטוב הנקודתי שאולי ראית בו,ממש לא מסמל את מי מי שהוא בכלליות כי חיבור לעם שלו-שכולנו יודעים על כוונותיו,זה משהו בלתי נמנע וטבוע בו

שבמבצע עופרת יצוקה, כל מי שנמצא בעזה יכול לההרג והוא אינו חף מפשע.

אבל בבי"ח שלנו ובמצב 'רגיל' זה מציאות קצת אחרת.

גם כשרב אברום אמר שאנחנו במלחמת מצווה

הוא נתן יחס שונה לחלוטין לערבי שבעזה בזמן מלחמה ממש לערבי מנצרת.

אולי קשה לכם לעשות אתזה ולהתמודד עם מורכבות העיניין

אבל זה לא אמת. ודרכה של תורה זה לחפש את האמת ולא את הנוח.

סתם.. מסכימה עם כ-ל מילה

א. לא ענית. המלחמה שלנו היא של עם מול עם.ערבי שעושה מעשה כלשהו,הוא עושה זאת מתוך יניקה והזדהות עם העם שלו. 

כולנו יודעות מה העם הערבי חושב על העם היהודי ומהי מלחמת הג'יהאד וכו'.

ולכן דינו של כל ערבי ספציפי, ושל עמו- זהה.כי הוא תוצר של העם שלו

ב. היית מוכנה לתת לילדים שלך להסתובב עם ערבים ולשחק איתם?לא כולם אותו דבר.....- זה את אמרת.

צריך לעשות אבחנה.לא? אם יש הבדל בין ערבי לערבי ואת  לא מוכנה שילדייך ישחקו איתם או יתראו איתם או ילמדו איתם- אז את גזענית בעצם..

ג.הרב אליהו זצ"ל הספיד את הרב כהנא זצ"ך.וכידוע לא מספידים בן אדם שהוא מקולקל.ובייחוד לא גדולי הרבנים.אז האם הרב אליהו הלך לפי מה שנח ולא לפי דעת תורה?

בדיוק.

הרי הם לא כולם מחבלים, יש מתוכם טובים, ויש לכבד אותם כמו שאנחנו מכבדים את אחינו.

כן כן.

זה מה שמוביל בסוף להתבוללות וערבוב!

פשוט כואב לי הלב לקרוא את התגובות שמצדדות בבדואים- "הם לא ערבים מעזה".

אתן לא מעודכנ ת- אז אל תביעו דעה סתם. יש בתןך הפזורות הבדואיות בדרום אחיות ומשפחה של רוצחים, שיש להם דם על הידיים. יש גנבי בקר וגנבי רכבים וגנבי ברזל ממצבות של בתי קברות!!!

הם משליטים אימה בקניונים, מתחילים עם יהודיות ועכשיו משתלטים גם על השכונות.

אז תעשו לי טובה- המלחמה שלנו עם הערבים מזמן כבר לא מסתכמת ב"עזה".. וגם לא ביו"ש.

צאו מהסרט.

ידענו טוב מאוד מי הם ומי אנחנו.

למדנו עליהם, היכרנו אותם, אפילו למדנו כמה מילים וכמה אותיות. לא אכלנו אצלם ולא התפללנו אצלם.

בסך הכול אני לא מבינה מה האימה הגדולה.

יחד עם זאת, הצטערנו מאוד שהם הולכים ומתרבים בעירנו, ופעלנו נגד.

נשמע סותר? יש דברים מורכבים בחיים, לא הכול שחור ולבן. עם הזמן מצליחים להבין מורכבויות.

את שמה לב מה את אומרת?

גם אם אתם שיחקתם עם ערבים- שזה חבל מאוד ומעוות עד היסוד

ויצאתם מזה בשלום,לא אומר שכך  צריך להיות.וזה לא אומר שהם צריכים לחיות איתנו,ללמוד איתנו או להתראות איתנו.לא חסרים מקרים על אנשים כמוך שחשבנו שמה הבהלה ומצאו את עצמם בחיפושים אחרי הבת שלהם שהלכה אחרי ערבי

ואני בטוחה שאת לא חיה בסביבה ערבית,אם היית חיה בכזו היית מדברת אחרת ועם גישה כמו שלך עוד נמצא את עצמנו עוזבים והם נשארים כאן

כמה עצוב לשמוע יהודים מדברים כך,ומעודדים חינוך כזה

שיהיה לך בהצלחה

לפני שנה בערך הבן שלי היה מאושפז בסורוקה עם דלקת ריאות (הוא היה בן 8 חודשים).

לא קיבלנו יחס טוב יותר כי אנחנו יהודים, אבל ב"ה זה נכון שאם יש אפשרות הם מפרידים בחדרים כי זאת באמת מנטליות שונה. 

חברה ממש טובה שלי ילדה בסורוקה ואמרה שנותנים יחס טוב יותר ליהודיות, כדי שיבואו ללדת שם ובית החולים לא יהפוך לבית חולים בדואי בלבד...

אין שום אפליה, תפסיקו להיות יפי נפש, זה עוד יתפוצץ לכם בפרצוף!!!!

אני לא אומרת ללכת להרביץ או להרוג אותם בכוונה, אבל ממש לא מגיע להם יחס מכבד, במיוחד כשהם כ"כ מזלזלים בעצם המציאות שלנו פה בארץ וכל מטרתם זה לקחת ת'בנות שלנו ולבזות אותם, נראה לכם מעניין אותם אם אנחנו מכבדים אותם??? הם לא שמים עלינו!!! אנחנו מעניינים להם ת'ספתא... כדאי שנפסיק להיות מוטרדים מאיך להתנהג לכל הימח שימם האלה ונלמד קודם כל לכבד אחד את השני!! וכן, אני לא מתביישת בזה, אני גזענית!! אנחנו העם הנבחר!!

כי יש לנו תפקיד וייעוד,

או פשוט כדי שנוכל להתעמר באחרים?

אבל זה ממש לא חלק מתפקידינו לדאוג לאנשים שכל מטרתם היא להשמיד אותנו גם רוחנית וגם גשמית.

ומבחינתי ברור שלאישה יהודיה שהביאה עוד יהודי טהור לעמ"י מגיע יחס הרבה יותר מדהים מלאיזה בדואית שלכי תדעי מה הצאצא שלה יעשה לנו בעתיד....

והלואי שנביא ילדים בקצב שהן מביאות...

פצקרשת יקרה

יש לי הצעה עבורך כדי לפתור את סוגיית הבדואיות בסורוקה.

כאשר תרצי ללדת בעז"ה תבואי לסורוקה ואנחנו נסדר לך את החדרים איתם.

וכך תוכיחי שאין הפרדה בין בדואיות ליהודיות.

רק רציתי להעיר שאותה אנונימית שהציעה לך את אותה הצעה

היא לא אני שניהלתי איתך דיון במהלך כל השרשור..

יש לי כמה שאלות להעלות לך למחשבה.....

אני לא יודעת היכן את גרה, מן הסתם באחת הערים הלא מעורבות וגם לא באחד היישובים אליהם צריך ליסוע דרך כפרים בדואיים או ערביים.

- האם את מוכנה שהשכנה שלך תהיה בדואית, שכל החמולה נמצאת אצלה מבוקר ועד ערב, מוזיקה נשמעת בשיא הווליום וזה לא שירים חסידים?

- האם את מוכנה שבגן של הילד שלך או בכיתה יהיה ילדים ערביים / בדואים / סודנים שמביאים תכניים מהבית שלהם וזה לא "תורת אמך", הילד/ה שלך לא ילמד הרבה תורה,מידות פ"ש וכו' כי ילמדו אותו גם על חגים אחרים ומנהגים אחרים?

- האם את מוכנה שהבת שלך שתגדל תהיה חברה של ערבי/בדואי ואלי אף תתחתן איתו? (כי הוא מתייחס יותר יפה, הוא מנומס, הוא קונה לה מתנות ועוד)

- האם את מוכנה שכשאת באה לקבל טיפול רפואי (ושילמת למדינה ממיטב כספך-מס הכנסה וביטוח לאומי) יגידו לך שאין מקום כי יש איזה סודני / בדואי / ערבי שתופס מיטה וכסף רב באשפוז כבר למעלה מX ימים ואין לאן להעביר אותו כי אין לו כסף והוא לא שייך לקופ"ח ואין מי שיקח עליו אחריות, ובי"ח סופג הכול כי הוא הומניטרי - אבל לך/לאמא שלך/אבא שלך/סבא שלך/סבתא שלך עכשיו אין מקום בבי"ח לקבל טיפול?

- האם את מוכנה לא לקבל שרות (ארוחת צהרים ביולדות-כמו שתיארו פה) כי השכנה הבדואית שלך אין לה מוסר והיא לוקחת אוכל בשביל כל החמולה שמחכה במסדרון?

- האם את מוכנה לא לנוח בבי"ח בין ביולדות ובין בכל מחלקה אחרת כי אצל השכנים שלך לחדר / למחלקה אין מוסר ובאים בכל שעה, כל המשפחה המורחבת ולא נותנים זמן לנוח?

תחשבי קצת אם את מוכנה לגור בכפיפה אחת עם האוכלוסיה של עולם שלישי ואינה יהודיה לפני שאת מגיבה לכל הטענות שעולות כאן.

בתקוה לגואלת ישראל השלמה במהרה!

אם לא היה נכנס כאן עניין הסודנים, שהוא עוד נושא חדש וגדול.

יש גבול כמה מורכבות אפשר להכניס בשרשור אחד בפורום.

 ורגע אח"כ את כותבת שאין שום אפליה...

אני מצטערת שאני לא מצייתת לציווי שלך שאפסיק להיות יפת נפש, כדברייך. זה פשוט מתנגש עם אי-אלו ציוויים אחרים שקיבלתי ממקור סמכות קצת יותר גבוה

כבר סגרתי את המחשב, וחזרתי כי כואב לי...

זה קצת ארוך והלוואי שיהיה לך כח לקרוא, כי חזרתי רק בשבילך.

כואב לי וקשה לי להבין את המחשבה שכאשר מכבדים יהודי מיד המסקנה היא שהערבי(או מי שזה לא יהיה) נדפק.

הזכות פה לחיים היא קודם כל שלנו, ולא סתם לחיים, אלא לרמת חיים!!

זה לא אומר שאנחנו צריכים להתעלל במישהו בדרך, אבל זה אומר שאם יש מישהו שמנסה לעלות עלינו אנחנו לא ניתן לו.

וזה בדיוק המצב, זה לא שקוף עד כדי בכי?!!!!

הם מנסים לעלות עלינו בכל, כל, כל החזיתות, ואנחנו לא רק שאומרים להם- תפאדל תעלו, אנחנו גם זזים הצידה ומפנים להם מקום, שירמסו עוד, שידרכו, שישפילו ואנחנו נספוג הכל בכבוד, כי אנחנו העם הנבחר וגזענות היא לא בשבילנו... (אני מקווה שהנימה הצינית נושבת מבין המילים...)

פצקרשת אני מורה ובתור מור אני דורשת מהתלמידות של לתת כבוד למורות, את יודעת למה?

לא בגלל שאני מרגישה צורך בכבוד, אלא בגלל שכך התלמידות מתחנכות למידות טובות ולדרך ארץ, וזה בדיוק אותו דבר, ברגע שאנחנו נרגיש, נדע שיש לנו זכות לכבוד, לא בגלל שאנחנו גאוותנים, בגלל שאנחנו נבחרנו ע"י בורא עולם, בגלל שהוא זה שנתן לנו את הזכות על הארץ ולא לאף אחד אחר,

אם נרגיש ככה ונשדר את זה בלי גאווה ובלי פגיעה בזכויות אבל בכל התוקף- אז גם הם יבינו וממילא משהו יתחיל לזוז פה לכיוון הנכון...

ולפי דעתי- יש במה שכתבתי לעיל הרבה מדיעותיו של הרב חנן פורת זצ"ל שהסתתרת מאחוריו למעלה..

וסיפור קטן לסיום מ...חווית סורוקה:

היהודיות הדתיות יודעות (אולי לא כולן..) שהבדואיות הרציניות, נוטות לכבד אותן, למה?

כי הם מאמינים בתורה ובכך שיצחק הוא הבן שנבחר ולא ישמעאל...

וכך גם אותי בדואית אחת דחפה לראש התור ולא הסכימה שאהיה אחרונה,

ולאור מה שכתבתי לעיל- הסכמתי.

למה? לא בשבילי, בשביל בורא עולם! כי אם אני לא אראה לה שהיא צודקת והעם היהודי הוא בעל סגולה מיוחדת, מי יראה לה?!!! המדינה שלנו- בינתיים לא כ"כ...

בשורות טובות ולילה מבורך!

בשום מקום בתורה לא כתוב שצריך לזלזל בבנאדם להיפך, לכבד כל אחד באשר הוא ואדרבה,

"איזהו מכובד המכבד..."

למה לא לגרום לקידוש ה'?

זה סוגיה קשה מאוד ותמיד כשהיתי רואה ערבים הייתי אומרת לעצמי חבל שהם עדין כאן עד שבעלי עשה לי סדר בדברים ואני יודעת שקשה לשמוע את זה אבל אין שם היתר להתגרות ולהרוג בגויים,

מי שרוצה להרוג אותנו זה משהו אחד אבל אישה בלידה נו באמת..

נרוויח רק זכויות ולא נתבע על זה בשמים שהתייחסנו אליה כמו לבנאדם...

מצטערת אם התערבתי באמצע שירשור

שנזכה לגאולה במהרה!!!!!

כמובן שקראתי בעיון כל מה שכתבת.

וזה מוזר, כי אני דווקא לגמרי מסכימה אתך ברמה התאורטית, אבל איכשהו נראה שאנחנו גוזרות מזה מסקנות מעשיות שונות לגמרי.

"אם נרגיש ככה ונשדר את זה בלי גאווה ובלי פגיעה בזכויות אבל בכל התוקף- אז גם הם יבינו וממילא משהו יתחיל לזוז פה לכיוון הנכון" - בדיוק! נכון לגמרי! לא צריך לפגוע בזכויות של אחרים כדי לשדר גאווה לאומית. זה כל העניין.

כל העניין הוא שעם סגולה, עמו של הקב"ה, זה עניין נעלה הרבה יותר מזכויות ארציות כמו להיות קודם בתור... אני ממש מרגישה שזה חילול ה' אם ככה נתפוס את זה, שלהיות העם של הקב"ה פירושו שמותר לנו לעקוף אחרים, לקבל חדר יותר מרווח וכו'. לא בשביל זכויות יתר אנחנו נושאים את שם ה' בעולם.

(זה ברמת העיקרון, זו לא תגובה לסיפור האישי שלך, כי כשנתנו לך תור זה שונה לגמרי מאם חלילה היית עוקפת בעצמך כדי להראות שיש לעם ישראל סגולה מיוחדת... תכלס אם מישהי הייתה מזמינה אותי לעקוף מכל סיבה שהיא ייתכן בהחלט שהייתי מסכימה כמוך, אז זה לא בביקורת)

ולגבי הרב חנן פורת זצ"ל - אני משתדלת ללכת בדרכיו. לא "הסתתרתי מאחוריו" - ממי אני צריכה להסתתר?

שלום,

לעניות דעתי מה שנכתב כאן לא נכתב מתוך עוינות כללית כלפי הגוים חלילה (אני לא מדבר מצד מעשיהם) אלא לגבי תופעה ספציפית של התנהגות מאוד לא נעימה ואוירה לא נעימה שמשרות אותן משפחות שמגיעות לשם,אולי היה מקום גדול להתחשב בכך שהם מגיעים מחיי עוני ובערות אולם אסור גם לשכוח שלפי מה שכתבו כאן הם גם לא מוסריים מבחינה בסיסית,עויינים ליהודים ומתפרעים בצורה אלימה...ומעבר לגבולות של כמה הם אשימים (בחירה חופשית ומצפון) בכך (והם בודאי אשמים בכך במידה רבה מאוד) זו המציאות,ולא ניתן לחבב או לסמוך על אדם ששונא אותך מעומקי נפשו עד כדי הפגנת אלימות.

אני מניח שתסכימי איתי שאם לא הייתה העוינות שגם יוצרת פחד גדול מבחינה בסיסית לשהות לידם (ואני חושב שזה עיקר היחס השלילי כלפיהן,בעקבות שנאתן שלהן,לפי מה שמתואר כאן) התגובות לא היו בצורה הזאת גם אם לא היה נעים לשהות לידם בגלל מכלול של דברים ובניהם כללי ההתנהגות התרבותיים והבסיסיים.

אני לא יודע אם כל תגובה ותגובה שנכתבה כלפן הייתה לגיטמית אבל רובן אם לא כולם לא באות משנאה לגויים לדעתי,אלא ממציאות בה גויים עויינים מטילים פחד על יהודים בד בבד בכך שהם מקבלים את הטבת שהייתם וטיפולם בבית החולים מהמדינה היהודית,התנהגות כזאת גם דוחה באופן בסיסי מעבר לפחד.וכבר לצערנו אנחנו למודי ניסיון מהעויינות שלהם ולאן זה יכול להגיע.ופשוט לא נעים לשהות במציאות כזאת... אז כמובן שלא מגיבים כך משום שהן בדואיות,אלא משום שהבדואיות עויינות ליהודים לפי מה שמתואר כאן..

אני מוכרחה להודות שכתבת דברי טעם.

אתמול דיווחתי על חווית לידה בסורוקה ולא חשבתי שזה יגרור כזה מבול של תגובות

אולי זה בהתאמה למזג האוויר המבורך...

אין פה הפליה גזענית, יש פה שמירה על זכויות היהודים בארצם.

הבדואיות מקבלות בית מלון של אלף כוכבים בסורוקה וכנ"ל כל המשפחה שלהן שמגיעה להתבשם

באותו מלון על חשבון כל המאושפזות (לדוגמא- אם לא מגיעם בשניה הראשונה שנפתח חדר האוכל- אז לא נשאר אוכל, כי כל אחת החליטה לקחת לעצמה 3 או 4 מנות).

וחוצמזה המילדות רואות את כמות הערבים שנולדים שם ונולדת בהם כזו דאגה, שכל יהודיה שמגיעה ללדת היא בעיניהם מלכה שמוסיפה עוד יהודי לעולם, ושומרת על ההמשך היהודי כך שברור שרוצים שהיהיהודיות ירגישו בנוח!

בלידה ה-11 של אמא שלי, כל המילדות בסורוקה היו נרגשות וברכו את עמ"י שירבו ככה ביהודים!

אז- את שנבהלת מההפליה, תשמחי קצת שיש מישהו בעולם הזה שמבין כמה חשוב שיהיו עוד יהודים בעולם, בעידן בו רק מנסים לגרש אותנו אל הלא נודע והשנאה אלינו גוברת מבית ומחוץ.

סליחה על החפירה...

מי שלא נמצא בשטח, בתור יולדת - שכנה לחדר, לתנאים או בתור איש צוות, לא יוכל להבין זאת לעולם.

לפני חודש. הכניסו אלי לחדר בדואית בגלל שהיה עומס ולא היתה אפשרות להפריד. כל המשפחה שלה הגיעה יחד איתה: בעלה, האחיות שלה ושל בעלה ובעליהן, ההורים שלה ושל בעלה, הדרבוקות והשוקולדים. ונשארו כולם עד השעה 10 וחצי בלילה. אחרי שהאחיות הודיעו שכיון שזו הפעם השלישית שהן מבקשות שיצאו, הן מזמינות את המאבטח... אח"כ נשארה איתה אמא שלה והן לא הפסיקו לדבר בקול עד 11 ומשהו בלילה לפחות (כבר נרדמתי מרוב עייפות...) לאחר הרבה בקשות מצידי לשקט. האמא ישנה על המיטה הנוספת וכשהגיעה יולדת חדשה ב5 בבוקר היה בלאגן רציני. כמעט כולן חזרו למחרת על הבוקר ואכלו יחד עם היולדת בחדר האוכל, וחזרו לחדר. כדי שיהיה לי שקט ברחתי מהחדר (כמובן שהעמסתי על העריסה של התינוק את כל החפצים, מחשש מובן...). בשירותים היתה סתימה כי מישהי זרקה בפנים תחבושות והיו כתמי דם במקלחת. השירותים שימשו את כל האורחים כולל בנים והיו סימני שתן על האסלה. היחס של האחיות לבדואית היה בסדר גמור למרות כל הנ"ל הן חייכו אליה ודאגו לה בדיוק כמו שדאגו לי, אבל בהחלט יש צורך בהפרדה על רקע לאום בבי"ח.

מסוגלות להירדם כשהתינוקת שלכן( ישנה בעריסה) שמימינכן יש זוג בדואי, מרהט, ומפריד ביניכן רק וילון???????????????

לי אישית זה עשה סיוטים רק מלחשוב על זה.

שלא לדבר על הריח, החמולתיות והרעש שהוזכרו..

(השאלה הזאת, מן הסתם, לא הופנתה אליי או אל אחת הכותבות האחרות בשרשור הזה, שהרי אף אחת מאתנו לא ניסתה להתייפייף).

(גם על הודעה קודמת שלך בשרשור לא הגבתי. לפי תוכן הדברים אפשר היה לראות בבירור שהיא לא קשורה לשום דבר שכתבתי, ומן הסתם לא מופנית אלי).

בשוק מזה שמפרידים בין הבדואים ליהודים בסורוקה..

נראלי שהיית גם בתוכן, אם בא לך את מוזמנת לענות,

זה פשוט הדבר הראשון שעלה לי לראש כשב"ה ילדתי שם..

אי-הבנה שלך: אני בכלל לא התקוממתי על עצם העובדה שמפרידים, ולמיטב הבנתי גם הבאות אחרי לא התייחסו להפרדה אלא לנושאים אחרים.

אי הבנה שלי: בתחילת השרשור חשבתי שכתבת שהצוות בכלל לא מתייחס ליולדות הבדואיות. רק לאחרונה קראתי שוב את מה שכתבת והבנתי שכנראה לא התכוונת לצוות אלא כהמלצה למי שיולדת שם, וזה די משנה את התמונה.

גם על מה שכתבו שנותנים לבדואיות חדרים פחות טובים כבר הבהירו לי שזה לא הולך ככה.

אפשר שלא???

הם צועקות כל הלידה "אללללללללה אכבר"... ועוד משפטים מפחידים שאת חושבת שאת נמצאת ה' ישמור לא רוצה אפילו להמשיך... אז להתעלם- אי אפשר.

מה גם שיש רופאים מקסימים שכבר השלימו עם הבאסה הזאת. כן באסה שהם מתרבים. כל כך. ברמות מטורפות. שזה גורם לי לברך את כל בנות ישאל לפי 10000000000000000000 יותר מהם.

ההתנהגות שלהם מחפירה ומגעילה, לתת עוד דוגמאות???

אז טוב שמפרידים, וגם טוב שיש יחס שונה- הרי אנחנו בני מלכים- לא הם!

אני הבנתי שאת ועוד כמה בעצם טענתן שהיחס צריך להיות שווה, ושזה לא "אנושי" להבדיל..

הבנתי נכון?

(וגם- אל תקחי אותי אישית, דיברתי ממש בכללי. אני פשוט "חמה" על הנושא, אז אלף סליחות אם פגעתי, זו לא הייתה כוונתי.

ההתנצלות בהחלט התקבלה.

לעצם העניין - נראה לי שלא תצמח לאף אחת תועלת אם נמשיך להתפלמס. העמדות שלנו רחוקות מדי. אני זאת שפתחתי את הנושא ועכשיו אני גם זאת שמבקשת לרדת מהעץ. בואי נעזוב את זה, טוב?

מוביל לשומקום..

רק ברכה ואור

תודה על כל התובנות.

רק שיגיע מהר בעז"ה...

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת

באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.

כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.

ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.

מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.

וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

חיבוק 🫂

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.

לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.