(כן אני יודעת שאני רושמת במתמודדי חידון התנך )

אני חושבת שבעקרון טוב תמיד ללמוד....

אבל אני יודעת על עצמי שכשאני לא לומדת לחידון אני לומדת ממש.

כי אני לומדת לשם הלימוד, כשנוח לי וכשמתאים לי.

לא לפי מה שהחידון מכתיב לי שזה לבלוע חומר ועוד חומר.

אני אישית לא מאוד מסמפטת את החידון הזה...

אוהבת אותו בתור צופה ולא בתור מתמודדת...

לגבי גאווה- לא כולם נופלים לגאווה.... את צריכה להכיר את עצמך ולעבוד על עצמך שלא תיפלי לכך.

תחדירי לעצמך טוב טוב לראש- זה שאת מתמודדות לחידון לא עושה אותך יותר טובה ממני שאני לא מתמודדת (באופן תאורטי כי אני כן מתמודדת אבל בעקרון). זה רק אומר שאת בחרת לקחת את התנך וללכת לחידון איתו ואני לא בחרתי לעשות את זה.

אבל אולי אני לומדת לעצמי בבית?

אולי אני יודעת יותר טוב ממך ופשוט לא רוצה להתמודד?

הגאווה הזאת היא דבר כל כך רע ולא נכון!!!

תחדירי לעצמך את זה טוב טוב ואולי זה יעזור.

לגבי יודעים מי יזכה- אממ.... בואי נגיד שמנחשים.

על פי מה שהיה בשנים קודמות.

כמעט תמיד ישראלים זוכים וכמעט תמיד זה ישראלים מהממ"ד.

ברור שיש פעמים שלא אבל בשנים האחרונות כך זה היה אז כבר מנחשים.

בהצלחה רבה!!!!

אני מדבר על "אחת העם".

ולא נראה לי קשור ל"אפשר לא ללכת לחידון" כי מנסים לתקן, לא לשלול.

אני אישית חשבתי רבות על המטרה שלי בחידון והגעתי למסקנות מאוד חשובות (במיוחד שזה הצטרף לחשבון נפש שלי ליום הולדת ה** שלי) .

לדעתי כל אחד ואחת (בשביל שלא יהיה הדרה: אחת ואחד) צריכים לחשוב על המטרה שלהם בחידון ולפי זה ללמוד.

ד"א למיטב זכרוני החתן שנה שעברה לא בדיוק היה תימני

בהצלחה ענקית לכולם!!!

ושאלה מעניינת

באיזה הקשר נאמר "המלך למלך" ובאיזה "למלך המלך"

המלך למלך-ארונה אומר לדוד. השני לא יודעת.

אני חושבת שמי שרוצה ללמוד לשמה ולא מצליח כי התחרותיות מסמאת את עיניו אז כדאי לו לא  לגשת.

זאת דעתי.

ברור שמנסים לתקן אבל אם מישהו מרגיש שזה לא מה שנכון אז שלא יגש.

הפרס לא שווה את זה.

האמת שגם ששנה שעברה זה היה אחרי שהיו שנתיים רצופות חתן תנ"ך תמני וכלת תנ"ך תמניה אז היתה הרגשה שרק תמנים יכולים... אבל:א. גם בתים אשכנזים לומדים תנ"ך! 
                                 ב. זה לא באמת קשור רק לבית. מי שרוצה ללמוד יכול ללמוד.

ואני מסכימה איתך ענבל... כל אחד יעשה כמה שהוא רואה כטוב בשבילו.

אם אתם ממש רוצות : ביני"ש כלשהו...

1. אני ב"ה באמת מנסה כמה שיותר ללמוד לשמה... (בגלל זה בד"כ אני מקדישה גם לפעמים זמן להסתכל על שיעורים שונים על מה שאני לומדת/  מעיפים מבט על פירושים...) אבל מה שניסיתי להגיד זה שאני ממש ממש לא לומדת בשביל הפרס!! זה אחד הדברים שבתחתית תחתית הרשימה במה שאני רוצה...

אני לומדת כי זה ממש חשוב ללמוד תנ"ך, והחידון ממש ממריץ ללמוד תנ"ך, לדעתי ביננו , ממש כל הכבוד למי שלומד תנ"ך סתם להנאתו בלי החידון, אבל אני הקטנה, צריכה איזה משהו שייתן לי ת'זריקת מרץ, של ללמוד עוד הלילה, ולוותר על שעת שינה / משהו אחר.

וגם, אני לא חושבת שיש הרבה נוער שלא משתתפים בחידון שמקדישים ללימוד התנ"ך הרבה זמן אם בכלל וגם זה ממלא את שעות היום בעשייה יחסית ערכית.

2. ומה שכתבתי על הזוכים (שלדעתי באמת לא משנה מי יותר ומי קצת פחות) זה שקראתי בספר מסוים (תוצרת המגזר) שמדבר בקריצה על כל המונחים של הדתיים, שאיפשהו כתוב שם שההגדרה של החידון היא ש"כולם כבר יודעים מי יזכה, הישראלים מהממ"ד, שהם תימני/ אולפניסטית כלשהי" וגם לפעמים אני רואה סתם ביומיום שנגיד אחים שלי שקורה וידעתי לצטט משהו הם אומרים שתמיד כל החתנים חייבים למלמל משהו כשהם אומרים את התשובות... וכנראה אף אחד לא באמת מודע לעניין שיושבים שעות על גבי שעות ולומדים, והרבה מזלזלים בכל החידון!!

נ.ב

סליחה שיצא קצת (קצת הרבה) מבולגן...

ברשותך גם אני אהיה קצת מבולגנת ואענה לטענה האחרונה שלך ראשונה: האמת שדי מעצבן אותי שאנשים שלא מכירים את החידון מזלזלים. אבל זה לא צריך להשפיע לך על ההחלטות..
ואני מסכימה איתך-החידון הוא תמריץ. לכן לדעתי שוה להשתתף אבל אם את לא סגורה על עצמך את יכולה לשכוח מזה בנתיים ולהחליט כשתצטרכי..

אם זה מהווה תמריץ אז סבבה.

אבל שזה יהיה רק תמריץ.

לא העיקר.

אני שונאת שהחידון מכתיב לי כמה ללמוד ועד מתי.

ויש נוער שלומד תנך ככה להנאתו בלי חידון ובלי כלום ואני אחת ממנו וישלי חברה כזאת שהשנה החליטה להתמודד.

זה יותר מוסיף לי כי אין לי את הלחץ של החידון וזה בא באמת כי אני רוצה ולא כי יש איזה פרס שמחכה לי.

בעצם יש פרס שמחכה לי, הפסוקים והפירושים שאדע אחר כך.

זה הפרס הכי שווה.

תנסי ללמוד עם מפרשים, ללמוד מעבר למה שצריך לדעת בדיוק לחידון ---> זו התשובה הספציפית.

אבל, 

זאת באמת שאלה חשובה בהתמודדות בחידון ויפה שאת שמה לב אליה ומנסה לענות לעצמך עליה.

ולדעתי בהחלט יש לה מקום (גם אם לא כל אחד ישתף במניעים שלו להשתתף בחידון).

בקשר לגאווה - נכון, יש בזה גאווה, אבל מצד שני זה הכרה ושימוש בכשרונות שהקב"ה נתן לי.

אני מכירה בנות, שאוהבות ללמוד תנ"ך, אבל לא רצו לגשת לחידון. למה? כי רצו ללמוד לשמה. אני לא יודעת מה קורה איתן היום, אבל אני מניחה שידיעת התנ"ך שלי (שכן ניגשתי) גבוהה משלהן. 

מה זה אומר עליהן ועלי? זה תלוי בעבודת ה' האישית של כל אחד ואחת, כי יכול להיות שבזמן שאני למדתי הן עשו דברים מועילים אחרים, ויכולהיות - שהן בזבזו את הזמן...

צריך גם לדעת להעריך ולשמוח שאנחנו עושים דברים חשובים, ולדעת להיות שונים.

זו גם התשובה לדעתי לשאלה על התיאור בספר הנזכר. וכן, סטיגמות יש תמיד, אבל האנשים הקרובים אלייך מכירים אותך באמת. ואם לא-הם מפסידים.

מקווה שזה יעזור במשהו, בהצלחה רבה!

ו.. אם את צריכה תמצות של כל מה שנכתב פה, אני יכולה לנסות  

בפועל יש תקדים שנתנו לצאת באמצע המחנה אחרי הפעלת לחצים כבדים של ההורים

אבל לא הייתי בונה על זה

מי אמרה: "אל תראי כי גם זה לך בן?"

לעבור ולהכות את בני עמון, אבל אני לא בטוח...

מי מצטט בדבריו נבואת נביא לכם ישראל עם שמו, "...היה ניבא בימי... לכן..." ?

(נדמה לי שזו אחת הפעמים הבודדות בתנ"ך, אם לא היחידה, שיש ציטוט ישיר עם שם הנביא...)

תובלקין

מי ביקש סליחה על חטא עתידי?

(שאלה ששאלו אותי בזמנו)

מי כונה איש האדמה?

נוח

מי מצא את היֵמים במדבר והיכן מצאם?

ומי הזכיר בדבריו "זרע חומר"?

באיזה ספר לא נזכרת המילה ׳אמונה׳: ישעיהו, יחזקאל, דברים, שמות?