ב"ה
לילה טוב,
אני שוקל לכתוב בטור הבא על מסעות לפולין. האם כדאי לצאת למסע או שיש בעיתיות בזה.
אשמח לרשמים ולנימוקים לכיוון כזה או אחר.
תודה
צביקה פז
ב"ה
לילה טוב,
אני שוקל לכתוב בטור הבא על מסעות לפולין. האם כדאי לצאת למסע או שיש בעיתיות בזה.
אשמח לרשמים ולנימוקים לכיוון כזה או אחר.
תודה
צביקה פז
נימוקים נגד:
1. הקב"ה העיף אותנו בכזאת סתירה ענקית, אז אנחנו חוזרים למקום הזה???
2. יש את העניין שלא לפרנס את אלה ששיתפו פעולה בדבר הנורא הזה.
3. יש בעייה לצאת מהארץ.
4. אומרים שזאת חוויה בונה וזה מחזק את האמונה- בשביל מה לבנות את האמונה שלך על הצרות של עם ישראל? יש כל כך הרבה דברים יותר נכונים בשבילה! אפשר להגיע לעוצמות כאלה מתוך התעלות וקדושה חיוביים.
ניהלו על זה הרבה דיונים בעבר..
חוצמזה אני ממש חושב בעד זה שצריך לצאת מכמה סיבות
(אני אכתוב אותם ממש בקצרה רק בשביל לקבל מושג)
א' לא ה' זרק אותנו משם בסתירה גדולה אלא הנאצים ימ"ש ניסו לעשות אתזה וה' לא נתן
וסוג של גאווה להמשיך להסתובב שם ולהראות כן! אנחנו עדיין כאן
ב' א"א להשוות בין כל "חוויה" שיעשו בארץ לבין המקור עצמו בפולין ההרגשה 100%
שונה וגם מי שחושב שא"א להוסיף לו עוד שום דבר ויודע הכל יודה אח"כ שהוא טעה..
ג' לפרנס גויים שעשו אתזה זה שטותי כי אנחנו לא מפרנסים אותם אלא מגיעים כדי שזה
בחיים לא ישכח ויחרט יותר עמוק ואם זה כרוך בכך שהם מקבלים טיפה פרנסה מזה
אז שייחנקו, אני אנסה כמה שיותר להרוויח עליהם שם ולא לתת להם פרנסה אבל לא
אמנע מליסוע לשם ולראות בעניי את הזוועות..
ד' בעייה לצאת מהארץ זה כ"א ידבר וייתעץ עם הרב שלו על זה
ה' בתור אחד שהיה שם ומכיר עוד שהיו אין תחליף וזה חובה לכ"א ללכת
הנימוקים שלך דיי "תירוצים", סורי, לא מוצלחים!
לא ה' זרק אותנו?
ברור, הקב"V שלח שליחים ששמם נאצים להעיף אותנו.
לפרנס אותם, זה לא משנה כמה!
תחשוב, שאתה! אתה מפרנס אפילו שקל, וזה יותר..
את העם שרצח 6000000 יהודים!
אתה נותן למי שהתעלל בעם שלך, שלח אותם למשרפות!
בשביל - לבנות אותך.
בשביל שיהיה לך יותר הזדהות!
תסלח לי, כדי שאתה תצליח להזדהות,
אתה נותר כסף לבהמות האלה!!!!!
אני לא הייתי מוכנה לשלם להם 10 אג' לטובת אף אחד!!!
סליחה אם אפגע בהודעה זאת לא כונתי אז קחי את דבריי בנחת.
הראיה הזאת נראלי קצת ילדותית, של אני לא אתן להם עשר אגורות אפילו גם אם זה יועיל לי.
כי צריך לשים מול זה את התועלת מהמסע הזה.
נכון, כואב ועצוב שאנחנו צריכים לפרנס את הרשעים האלה, אבל התועלת שיוצאת למי שנוסע היא עצומה ושווה כל דבר.
(סתם נקודה למחשבה: )![]()
מה זה יעזור לך אם תלכי ותראי את כל זה...?
ככה באמת תביני שהייתה שואה?! הרי זאת כולנו יודעים ולא כולנו נסענו לפולין..
אם התועלת של ליסוע לפולין היא משמעותית באמת.. ולא בשביל "סתם" להרגיש.. כי אם נסעת.. הרגשת.. סבבה.. מה הלאה?! עד כמה זה מועיל להמשך?!
זה באמת דבר שצרך לשקול..
אני מדברת בתור אחת שלא שקלה אפילו ליסוע אך ורק בגלל שאני חושבת שזה יותר מדיי בשבילי ושאני לא עמוד בזה.. קשה לי גם ככה ביום השואה שזה כלום לעומת הזוועות שבטח אנשים ראו בפולין... ככה שמבחינתי לא היה אפילו שיקול ליסוע.. אבל תחשבו על זה..
וכן, אף אחד מאיתנו לא יכול להבין זאת עד שהוא לא יחווה.
ותשאלי כל אחד שחזר משם אם זה משתווה למשהו בארץ.
לא יודעת מה איתכם אבל אני שומעת את החויות ומרגישה שאני חייבת לנסוע.
כל אחד והשיקולים שלו.
אני כן חושבת שזה תורם להבנה, לגיבוש הזהות
אם אתם חושבים שלא ואם אתם חושבים שלכם זה לא מתאים אז אל תיסעו.
אז יש כאלו שמבינים גם דרך פה.. אולי לא כמו שם.. אבל מבינים.. ולגבי גיבוש הזהות.. אני חושבת שבקרב המון מאיתנו הזהות בהחלט מגושבת היטב..
אני מבחינתי חושבת שאם זה מסתכם בכך. לא ליסוע ולא לעזוב את הארץ בשביל זה..
אבל זו רק דעתי הקטנה והצנועה.. 
אני חושבת שזה כדאי.
גם הזהות היהודית אצלי מגובשת, תהיי בטוחה בזה.
אבל אני מרגישה שהמסע לפולין יכול לעשות כל כך הרבה דברים שיחזקו, שיעצימו ושירוממו אותי למקומות אחרים.
דברים שבארץ לא תקבלי אותם.
את הארץ הקדושה שלנו בשביל להתחזק. זה נשמע לי כמו אבסורד מטורף.
זה לצאת ממנה לשבוע ולחזור.
אף אחד לא מתכוון להשתקע בארץ המקוללת הזאת.
וכן, לפעמים צריך גם עוד דברים שבארץ אין....
שם, עוברים חוויה יותר משמעותית ממה שאת יכולה לעבור פה.
אני לא אומרת שאת לא יכולה להתחזק פה אבל שם את יכולה ממש בצורה אחרת, ובעוצמות שונות.
את יכולה להישאר פה ולנסות להתחזק
ואת יכולה לצאת לשם ולהתחזק.
אני חושבת שפשוט כל אחד יחליט מה נכון לו ונגמר הסיפור.
זה מאוד אינדיבידואלי.
אה ואגב, מי שיוצא זה לא מעיד על כלום אצלו חוץ מזה שהוא רצה קצת יותר להתחבר לשורשים שלו ממה שהוא יכול פה.
אמנם המסע לפולין הוא חוויה מטורפת (לא מבחינת כיף) - אבל לדעתי הוא מיועד בעיקר לחבר'ה שלא מרגישים מספיק את השואה.
במידה ובנאדם מרגיש את השואה אצלו, מזדהה איתה ואין לו צורך לעזוב את הארץ בשביל להרגיש אותה ולהבין מה בדיוק קרה שם - אין שום סיבה שילך.
אפשר לעבור חוויות רוחניות גם בארצנו הקטנטונת והיפה.
בס"ד
אני לא מצטרף למסע לפולין שהישיבה מוציאה מהסיבה העיקרית שיש איסור לצאת מהארץ, ולכן אני לא יוצא.
כמו כן יש את הבעיה בפירנוסם של העוזרים של הנאצים בהשמדת העם היהודי.
מה שכן, אני חושב שכן צריך ללמוד על הנושא של השואה, ובאמת מסע לפולין מלמד הרבה, אבל יש גם אפשרות לביקור מעמיק ביד ושם ובמוזיאון השואה, לאו דווקא מסע לפולין.
כנ"ל לגביי אומן. האוקריאנים נותנים לך בית מלון ומקללים אותך בפרצוף.
וסתם -אני אישית לא רוצה לנסוע כי זה כזה יותר מידי קשה לי כזה..
אני פחדנית גדולה..
הוא לא הרב של כולנו.
ואם יורשה לי אז גם הוא לא הרב של רובנו.
שאת לא חייבת ללכת לפיו
אלא על הנימוקים שלו!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!