חבריי הכי טובים, יודעים שהם יכולים לשתף אותי בלי חשש, וגם אם קשה לי

ואני אף עשוי לקנא - אתעלה על עצמי בשבילם. וכך גם אצפה מהם.

גם כשאני בתקופה קשה וכואבת, הייתי רוצה שיבואו לדבר.

לפעמים זה אפילו מחטא את הפצעים - לשחנ"ש עם החברים...

לעסוק בהם קצת...

ההרגשה שאתה עוזר - נוסכת בך אנרגיות. עוצמות.

שזה טוב לשתף, ברמה מסויימת.

לא להציג שהכל ורוד, וגם לא לספר רק על מריבות..

אני אישית לא אהבתי שחברות שיצאו שמרו על הכל בשושו..

מה יש, יש לך מישהו אז זהו? את לא מספרת?

אני סיפרתי, אפילו טכני "נסענו אתמול ל..." וגם קצת מעבר.. "הוא הפתיע אותי ב12 בלילה והביא לי שוקולד" "שניה לפני שבת הוא בא עם זר ענק"

וגם נק' שהיו לי יותר קשות "הוא מאוד מבין, אבל קשה לו עם *** ואני לא יודעת מה לעשות"

כמובן שאין צורך לפרט הכל,

אבל יש חברה טובה שאני מספרת לה.

וטוב לי עם זה..

(ואני מספרת גם לחברה בת 26, רווקה, והיא הכי מפרגנת שיש! וכשקשה לה אנחנו בוכות ביחד. גם כשהיא מספרת לי על דייטים, וגם שאני מספרת לה על נקודות שצריך להתגבר עליהם).

חפרתי..

זכורה לי שיחה עם חברה על זה שהיא נפרדה מהארוס שלה לשבוע (השבוע שלפני החתונה) וכמה זה קשה לה, בערך שעה אחרי שבחור חתך קשר של חודש וחצי וגרם לי לכאב לב מטורף. כמובן ששבוע אח"כ באתי גם לרקוד בחתונה שלה, כשהכאב היה עדיין חזק ומשמעותי...

לי אישית גם קשה  להחליף מחשבות עם חברות נשואות (במיוחד עם כאלו שהתחתנו מוקדם). יש לי הרגשה שהן בכלל לא זוכרות מה זה דייטים וכמה זה יכול להיות מתסכל...

מצד שני - אולי אם היינו מספרות להן יותר הן היו משתדלות לשדך יותר (??????) הלוואי....

גם לי יש הרגשה שאלה שהתחתנו מוקדם עם הראשון או השני...

לא כ"כ יכולות באמת להזדהות ולהבין (אולי רק לנסות).

מה להגיד..

כי זה תלוי גם אישית באדם, בצורך להתייעץ ולשתף, כמה זה עוזר לו. ובמקובל במקומו.

אבל כעיקרון - צריך לענ"ד לדעת שהולכים כאן לקראת משהו שהוא אכן לגמרי אישי "ואין לזרים איתך".

ולכן, אם  מישהי חושבת "מה, בגלל שהיא נפגשת, אז גמרנו?..." זו גישה לא נכונה. יכולות להמשיך להיות חברות בלב ונפש - אבל מה שנוגע לבחור, זה אכן, בחלק מהדברים, רשות היחיד שלה. לא מתוך התנשאות - אלא כי זה באמת דברים שביניהם.

אז אינני אומר, כנ"ל, שאי אפשר לשתף בדברים מסויימים, בשלב זה, למי שמרגיש צורך. ויש גם סתם דברים שהם לא "סוד גדול" ונחמד לספר אותם אם זה לא מעורר קנאה;

אני רק בא להעיר, אגב השאלה, שאנשים - ביחוד בנות - שרגילים לדבר עם חבריהם על הכל, צריכים לשים לב שעם התבהרות הכיוון של הקשר לעבר בנין בית, יש אכן דברים שהשיתוף של אחרים, אם לא לצורך התייעצות מוכרחת ולעיתים בהסכמה, היא אכן לא במקום. כי זה דברים שבינו לבינה בלבד. בנין בית אינו כולל "שירותי דוברוּת", להודיע כל רגע לכל העולם מה העניינים...

יש לי 2 חברות ממש ממש טובות.. כ"כ טובות שהן קוראות אותי דרך הטלפון הן יודעות איך אני מרגישה בלי שאני אספר להן..

וכן אני משתפת אותן בכל דבר כמעט כי חשובה לי הדעה שלהן וכי הן נותנות לי פרספקטיבה אחרת על מה שקורה. ונכון אני לא תמיד מקשיבה למה שהן אומרות וזאת המטרה-הלתייעץ ולא לקבל את מה שהן אומרות בצורה עיוורת..

ב"ה שיש לי חברות כאלה..

ולא, הן לא מקנאות אם יש משהו משמח וזה גם הדדי..

ולגבי החברות הנשואות-

אצלי, רוב חברותיי כבר נשואות (הגיל עושה את שלו..) ועדיין, הן היו חברותיי עוד כשהיו רווקות..

ואני לא רואה הבדל בין לשתף חברה רווקה לבין נשואה..

אם כבר אז להיפך.. הנשואה תייעץ כביכול ממקום מנוסה...

אבל חברות טובות ואמתיות,

לא משנה מה יהיה הסטטוס שלהן,

יהיו עם יכולת הכלה גם אם הן נמצאות באותו קושי..

ולא יקנאו או יהיו משוחדות...

ואני שמחה שחברה מרגישה בנוח לשתף אותי, בלי לחשוש 'שתוציא לי ת'עניים'..

וב"ה זה הדדי..

טוב לשתף, לפעמים אתה נמצא במצב מאוד מסונוור, ורק מי שבחוץ יכול להאיר לך על נקודות שאתה לא כ"כ שם לב אליהם.

מצד שני לא צריך לשתף את כל העולם, זה מאוד לא בריא ולא תורם.

לדעתי יש דברים שעדיף להשאיר אותם פרטיים-לא כל דבר הוא לפירסום.

אבל בכללי בודאי שטוב לשתף.

יותר מאשר חברות.

ואני התייעצתי בזמנו עם חברות די הרבה

ובדיעבד אני חושבת שזה לא עשה טוב, מהמון סיבות.

אני חושבת שהצורך שלנו לשתף חברים הוא טוב ברמה של לפרוק ולספר את שעל ליבנו

אבל לקבל עיצות וכולי זה משהו שלדעתי כדאי לעשות עם מישהו מהמשפחה יותר..

גם שם אני קצת מסתייגת.

יש מקום לדבר עם חבר נשוי או חברה נשואה, השאלה באיזה מינון ומה לוקחים ומה לא

לדעתי סוג האנשים שאנו מתייעצים איתם על דברים כאלה צריך להיות דבר מוקפד

כי יש שיכולים להציג או להציע דברים שלא יקדמו אותנו, אלא להפך- ירחיקו מהמטרה. וזה כמובן לא מכוון מצידם

הרבה פעמים הדברים שאנו שומעים נובעים מתוך נגיעות אישיות

כשזה נוגע למשפחה או אחים גדולים אני חושבת שזה המקום היחיד, שאפשר למצוא בו דיעה הכי קרובה לניטרליות

להתרגל אליו. לפחות לגבי ההמשך.

אין ברירה - כשתתחתני בעז"ה, אז את לא תדברי עם חברות (יש לקוות) על חלק מהדברים שמאד מעסיקים אותך.

צריך ליצור דרך, בפנים, איך יכולים להיות בקשר טוב גם כשיש "הבדלת רשויות". לכבד את רשות היחיד של הזולת, זה גם כן חלק מהקשר...

יש בזה משו שכשלא משתפים חברה או מישו קרוב בדברים שעוברים עלייך,

את מעט מתרחקת ומרחיקה נפשית את השני..

אבל מאידך, זה טבע הדברים...

ויתכן שבכדי שתוכלי לבנות קשר טוב ובריא עם בן הזוג זה ידרוש מעט להתנתק מהשאר..

ונכון, כתבתי כבר שאני חושבת שזה חשוב לשתף אבל זה בהחלט תלוי במה משתפים ואת מי..

מצד שני, כאחת שרוב חברותיה נשואות, זה מעט פוגע לעיתים, שפתאום אחרי החתונה (וגם לפני..) החברה כבר לא מכירה אותך, למרות שהיית שם בשבילה לאורך כל הדרך בחיפוש הבעל..

לכן, לענ"ד, כדי לא ליצור מרחק נפשי שגם את עלולה להצטער עליו, כדאי לשתף ת'חברות שחשוב לך לשמור איתן על קשר, אבל שיתוף שנכון וטוב לך..

וגם לא בהכרח חייב לשתף רק בנושא פגישות וכד..

אלא אפשר על שאר החיים..
העיקר לא לגרות לתחושת ריחוק..

למשל בנות בלימודים שלי שיכולות לתת עצות באופן אוביקטיבי,

או חברות שלא קשורות למעגל החברתי שלי

ככה אני לא צריכה להתמודד עם אכזבה כשמשהו קורה

כי הן לא קרובות אליי, והעצות תמיד אובייקיטיביות

הן אומרות את האמת בלי בעיה.

לחברות שלי בישוב ובכיתה אין מושג מה הולך איתי בקטע הזה,

שאם אני אומרת משפט על זה שיש לי חבר החברה די בשוק

לא שאני מחביאה את העובדה אני פשוט לא מעוניינת לשתף סביבה קרובה,

אני מרגישה שאם משתפים סביבה רחוקה קל יותר

כי לא נכנסים לך לורידים, כי אם קורה משהו חלילה וחס

אז לא נדחפים לך בכוח לקשר לא מסתכלים עלייך אחרת,

את לא צריכה לחיות עם העבודה שהקשר שהיית בו נכשל

והחברה יודעת מזה, ותאמינו לי לפעמים זה מאוד משפיל.

בס"ד

מסכימה איתך לגמרי. הרבה יותר קל לי לשטף חברות מאשר משפ'.

משפ' מצפה יותר, ומרגישה צורך להתערב יותר או לייעץ יותר, ולפעמים זה יוצר הרגשת מחנק.

אני כמעט לא משתפת את ההורים, למרות שזה מצער אותם, אבל אני חייבת לקבל החלטה מתוך בחירה עצמית, לא מצתוך לחץ או שיקולים של ההורים..

לא רק שכל אחד שונה, אלא שבקשר אחד נכון וטוב לי לשתף את X, ובקשר אחר את Y ו-Z.

כבת אדם באופן כללי, אני לא משתפת הרבה.

לא חברות ולא משפחה.

ברוב העניינים המהותיים אני משתפת גורם 1 או שניים, שראיתי לנכון שיוכל להיות לי לעזר בעניין הזה.

וזה לא קשור לרמת הקרבה בהכרח, אלא למקום בנפש שמתיישב עם הבן אדם הזה, ואם הוא זה יכול להיות לי לעזר בעניין.

עד כאן בכלליות.

לגבי העניין של חברות/ים רווקות/ים / נשואות/ים -

גם כאן זה תקף.

יש דברים שיותר נכון לשתף ולהתייעץ בנוגע אליהם עם אנשים נשואוים, ויש כאלה שעם רווקים, ויש כאלה שזה לא משנה... ואז הולכים לפי הסעיף הנ"ל.

באופן אישי, חוץ מתקופות שבהן היה לי קושי כללי בהכלת אנשים, בעקבות דברים שעברו עליי - אין לי שום בעיה כרווקה להיות שותפה בענייני השמחה של חברותיי. ב"ה אני יודעת לעשות את ההפרדות בין הקושי שלי לשמחה/קשיים שלהן.

ואני מרגישה ככה גם עם חלק מחברותיי הנשואות.

נכון, יש כאלה שעברו את זה וכבר הספיקו לשכוח... וזה בהחלט מבאס לשתף אותן הרבה פעמים, אבל יש גם מספיק כאלה שלא.

ואתם לא מעמיקים את הקשר בכך שכל פגישה שלכם זה צחוקים וכיף ונמנעים מלהעמיק את הקשר. לא ברור אם החלטת שאתה רוצה להתחתן, בטח שלא ברור אם החלטת להתחתן איתה, ומתוך כך אתה חוזר לתירוץ הגובה ששמרת לך מראש, שלא השתנה מאז שהתחלתם להיפגש.

הייתי שמח לנסות לסייע לך אם תענה איפה אתה עומד ביחס לכל מה שאמרתי, אולי הכל הבל, רק אתה יודע.

החלטתי שאני רוצה להתחתן- כן. אני רוצה את זה מאוד, צמא לזוגיות ואהבה. אבל, לא יודע מה זה כי בחיים לא הייתי בדבר כזה.

לגבי להתחתן איתה, כמו שאמרתי המון דברים מתאימים לי, כיף ונחמד לי איתה אבל אין רגש.

ועניין הגובה, מההתחלה זה היה קשה לי זה נכון. לפעמים מפריע יותר ולפעמים פחות. עכשיו נראלי שזה פחות, אבל מפחד שבשכל שלי זה עדיין נתפס כמשהו פחות מושך אולי.

(היא דרך אגב סבבה עם הפרשי הגבהים ממה שאני שומע ממנה)

למה אתה רוצה להתחתן?

למה אתה צמא לזוגיות ואהבה?

אם אתה לא יודע מה זה אז למה אתה רוצה את זה? ולמה אתה רוצה משהו שאתה לא יודע?

מה זה אומר שאין רגש?

למה זה מפריע לך שהיא גבוהה ממך?

למה אתה מפחד ממה שאולי יש לך בשכל? ולמה שלא תבדוק בשכל שלך ותעדכן אותי?

קשה שרגש יווצר, שינסה למצוא דרך להיפגש בתדירות גבוהה יותר.

אם נפגשים רק אחת לתקופה ויש כיף, כדאי לנסות להעביר שלב ולהיפגש יותר, אחרת, חבל לדעתי על הקשר כי יהיה קשה לבנות אותו.

(אני הפסקתי קשר על דבר כזה אחרי שהבנתי לאחר מספר חודשים שאם עדיין נפגשים רק אחת לשבוע ולא יותר רגש כבר לא יבוא ולא נוכל לבנות משהו יחד כי כל פעם זה להיזכר מה קורה אצל האחר.)

ויש מצב שהקשר שלהם פשוט משעמם.. 

הראשון, להיפרד. לא מתאים.

השני - לעשות דברים ביחד.  ללכת לקניות. לעשות הליכה. ללכת לבנות משהו ביחד (להתנדב ווטאבר). לא עוד "דייט".

זה מאוד פשוט כן או לא

( אצל גברים זה שונה מנשים גברים עד דייט 3 יכולים להגיד אם יש משיכה או לא אבל נשים זה שונה מאוד)

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

באמת

שמע המקום הזה בלב שלי אין מה לעשות

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

אצלינו נוהגים אחרי 4 שנים

עם המקלחת של סוף תשעת הימים

אברך כמו שחלמתי שנים

שמח בחלקי הטוב

מה איתך אח?

זה זכות מעל הטבע

אני אין לי מעצמי כלום על זה

ובייחוד לא קולה!!!

אבל זה סופי ב"ה

תודה!

(סתם)

וזה בכלל לא מעניין אותו

הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...

היא יודעת שהוא שרוף עליה...

אחים לא בהכרח דומים

את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍

משו כזה

חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב

היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה

ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה

והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)

תאמת שיש לי הערכה לזה,

ברור שצריך משיכה חיצונית גם,

אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)

בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד

כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך

אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית

תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:

וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.

ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".

אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉

בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.

כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.

לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד

ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל

נכון, יפה

תסנני מה שמתאים לך..

בהצלחה!

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.