ועל צער השכינה.

ועל כמה אנחנו עוד חסרים...

אבל מדוע תשאל, אחי?...

בנים לא בוכים... הם רוצים לבכות!

**יכולות..

בבכי יש משהו טוב כל כך. יש דברים שלא ישתחררו עד שלא יגיע הבכי.

תנו לי לבכות על זה ואחזור אליכם..

אבל משהו באמת מצחיק, שמוריד דמעות

אגב יש לי המון כאלו.. יום בחיי מספיק או אפילו שעה

אולי סיפורי גבורה של יום הזיכרון?

זה גם מוריד פורפוציות איזה ענקים הם ואיזה ננסים אנחנו עסוקים בשטויות.

עוד משו מרגש עד דמעות - הסרטון במרכז מבקרים נחלת בנימין - מומלץ לכל מי שעוד לא היה!

אני יודע שלפעמים טוב לבכות.. זה לא מה ששאלתי (למרות שזה מה שעניתם...).

בקשר לשאלות שלכם - מה זה משנה בשביל מה אני צריך לבכות? השורה התחתונה היא שאני לא בוכה!!

וY.S - תאמין לי שאני הכי גבר בעולם.... מה זה ה---- זה?? מה הקשר ללא גברי?? שואל שאלה פשוטה, מבקש תשובה פשוטה.

ולגבי שק הדמעות - אמיתי אמיתי.

החיים וורודים

כדי לבכות , אתה יכול לחשוב על תקופות עצובות בחייך..

אבל שתדע

 הכל לטובה

ותמיד להשתדל להיות בשמחה.

רחמים עצמיים - החוצה!!!

שמריצים צחוקים ברמות על, שכבר בוכים מצחוק--- ואז גולשים בטבעיות לבכות מבכי...

שמעתי שעשו מחקר- לקחו את החומר שיוצא בדמעות- והאכילו את זה לעכברי מעבדה

הם מתו

הדמעות מפרישות רעלים- מהגוף שלנו. באמת עוזרות לנקות קשיים שהצטברו

תתרכז בזה, תחשוב מה גרם לך לרגשות האלו,

תחפור קצת,

תבכה-

(מתכון בטוח- עליי!)

ותשתחרר,

ואז הרחמים העצמיים ילכו החוצה ביתר קלות.

ולפעמים פשוט לא יוצאות, אתה מת להרגיש וכלום לא זז.

להיפך, זה קורה יותר מידי הרבה..

גם כשבפנים ממררים מבכי...

אבל כלפי חוץ.. חסום שם משו...

ויכול להיות שגם שבגלל שאתה בן.. אז אולי יותר קשה לבכות..

בכי זה תוצאה של רחמים עצמיים, פשוט תעורר אותם...

"מותר גם לבכות זה מחזק"

זה הזוי,מה שאתה אומר..

אתה הולך לפי מה שאנשים אחרים עושים?

אם אתה מרגיש צורך לבכות-תבכה ותשפוך בלי לשים על אף אחד..

אם אתה לא מצליח לבכות או יותר חשוב: לא מרגיש צורך לבכות- מה אתה שם על מה שאחרים עושים?

אתה מרגיש בדרך אחרת? מעולה.. זו הדרך שלך! לא לכולם מתאים לבכות תמיד..

אין דרך "לגרום לעצמך לבכות" אם אתה לא מרגיש צורך..

תאמין לי- כשתרגיש צורך לבכות- אתה תבכה-- או-או תבכה!

אני לא בוכה לא כי אני גבר, אלא כי אני פשוט לא בוכה. 

למה?? זאת השאלה!! 

לא אנושי?? תעזרי (מיועד ללא(ה)לי)

איך אמר ניוטון.. "גם נקבות בוכות" (-:

אתה גבר תשאיר את הבכי לבנות

מה נסגר?? "ואני לא קונה את זה שבנים לא בוכים! לא יכול להיות! אמנם נשים יותר רגשניות ובאופן טבעי יבכו מהר יותר, אבל גם גבר הוא בנאדם.

אז די לשחק אותה"

מי אמר את זה בכלל??

יש כאן אחר(ים) בשרשור

שכתבו שזה לא גברי  לבכות וכו'...

אם אתה מרגיש את הצורך הזה, ולא מצליח לתת לו מענה. זה מתסכל וזו בעיה. האם ניסית לדבר עם מישהו ולפתוח את העניין? לאו דווקא מישהו שמקבל כסף על להקשיב לך,אלא אדם שמכיר אותך על כל רבדיך ותוכל לפתוח איתו דברים חסומים?

נהיית חדה, אה??

ומצטרפת למי שאומר שצריך להיות לבד

אני גם לא מהבוכים, אבל אצלי זה בדרך כלל קורה כשאני מרגישה את הריחוק מעצמי/ ה'/לוידעת מה..

אז אולי תתפוס על זה טרמפ לבכי שלך..

אינשאללה שתצליח

זו אחת המתנות הטובות...

(חוץ מאפצ'י, פיהוק והתמתחות , תודו שזה מחייה את הנשמה להתמתח ברצחנות)

אני ממש נהנית מעצמי......

לא עלינו...

אבל הרבה פעמים מרגישה כאילו אני אבן.

דמעה לא יורדת. ולא משנה כמה אחשוב על דברים עצובים וכו' וכו'...

מצאתי את עצמי שומעת על מישהי קרובה שנפטרה ולא הצלחתי לבכות.. אפילו לא דמעה! (עם כל העצב שהרגשתי..)

מתסכל מאוד.

הלב בוכה אבל לא נותן לרגש לצאת. המקסימום שנותן זה תחושת מחנק וגם היא נעלמת אחרי שבולעים את הרוק כמה פעמים..

מעטים המקרים שאני מצליחה.. רק שהרחמים העצמיים גוברים ואיתם התסכול...

אז מה עושים? לא בוכים.. וכמו שאמרו בתגובות לפני- לצעוק (עדיף שנמצאים לבד), לשמוע מוזיקה עצובה שמעוררת את הרגשות האלו, לדבר עם משהו, אולי גם לכתוב...

ואם הן עדיין לא ירדו, לפחות שיחררת את הרגשות העצורים שבפנים.. רק לא דרך הדמעות..

שדרותי! מה עשית!

רק מלראות את התמונה שבסרטונים נכנסתי לדיכאון...

וואו... לקחת את הרעיונות לעיל' ^ מדי ברצינות! אנשים פה צריכים לתפקד היום בעיסוקיהם!

אבל הן ממש לא מטרה

יש כאלה שבאופי הם יותר נפיצים.  ויש כאלה שהרגש חבוי בתוכם ולא ממהר לפרוץ דרך הדמעות.

תכלס מה עושים?

בונים רגש חיובי ! ויש לך  יתרון על כל הריגשונים,  בזה שאתה יכול לבחור לאן לנתב אותו

לכתחילה מניעים עם סטרטר אבל בדיעבד מפעילים בדחיפה מבחוץ .

אחר המעשים נמשכים הלבבות

תתפעל מדברים שהיית רוצה להתפעל מהם

דבר דיבורים של רגש

אחרי שמבררים משהו בשכל , עכשיו זה הזמן להתמקד בהחלטה ע"י הרגש, להתבונן, להתחבר...

עיין ברמבם היאך היא  הדרך לאהבתו..... (חפש בגוגל הוא ישלים)

והיו הדברים האלה .... על לבבך - אם זה יהיה על, אז בסוף זה יכנס לתוך הלב.

ככה זה בעבודת הלב בהתחלה זה חיצוני ואפילו יכול להרגיש כמו צביעות,  כי זה לא אתה...... עדיין.....! ! !

אחרי זמן מסוים תראה שזה שבוא באופן טיבעי .

המועקה \ שימחה , אח"כ הדמעות, אח"כ תחושת שיחרור וניקיון  פנימי .

אל תלחץ כי אם תלחץ אז גם אם תצליח לבכות הבכי לא יפעל את מה שאתה רוצה להשיג.

כנראה שזה יקח יקח יותר מיום יומים אבל זה שווה

חפרתי... נקווה שיהיה לתועלת

נשמח לתגובות

אי אפשר להכריח מישהו לבכות , זה לא אמיתי

כמו שלא אומרים לילד / לכל אדם - תפסיק עכשיו לבכות.

דמעות זה ביטוי למשהו שקורה בפנים.

פעם שאלתי מורה - איך בוכים בתפילה של ימים נוראים? ראיתי מישהי שבכתה וגם אני רוצה.

אמרה לי המורה- לא צריכים לבכות , מספיק להתכוון להתפלל בריכוז,

ובע"ה אם זה יגיע - זה יגיע.

שמעתי, הרב שלום ארוש אמר משפט  בקשר להודיה לה' - אפשר לבכות מתוך געגועים לה'.

לפעמים , אחרי שמתבוננים ומודים לה' על חסד שהוא עשה איתי , מודים עוד קצת ועוד קצת , זה יכול לגרום פתאום להבין 'וואו איזה ישועה ה' הכין /יכין לי'  > ולבכות מתוך געגועים לה'.

והעיקרוהעיקר - לא לפחד כלל

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל