וחייב לעבור אותם!!!

מאמר נחמד בנושא:  http://www.kikarhashabat.co.il/הגשם-ניצח-אותי.html

קישור לעצות:   http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t406936

אבל תנסי, כי איך שתתחילי להיסתכל עליהם מתוך אור- תמצאי בהם עוד יותר אור!

תנסי לעשות רשימה של דברים רעים, ועל כל דבר רע תכתבי לפחות 10 דברים טובים!

בדוק- יש גם הרבה יותר...

זה עוזר!

ואם את צכה עזרה- בואי בכיף נשמה!!!

החוכמה הגדולה היא לדעת להתמודד איתם!!!

ואם את צריכה שמישהוא יקשיב את יכולה לפנות להורים/חברה טוב/מדריכה וכו'... 

                                        בהצלחה!!! =]

אין דבר כזה יום לא טוב,

יש ימים שאני לא רואה את הטוב שבהם.

לחיים יש כ''כ הרבה נקודות מפנה, קטנות וגדולות.

אל תסגרי את האופציה לשמוח בהחלטה שהעולם לא טוב.

ושאתה מצליח לראות את עצמך בצורה הזאת כל יום |מעריך|

זה לא הופך אותי לחסין מעצבות, אבל זו רשת ביטחון שמונעת נפילה ליאוש.

מתרגלים לצורת החשיבה הזאת ולאט לאט המסר מחלחל.

א.לתת חיוך גדול,את יהודיה,עברנו 2000 שנות גלות במציאויות שלא ניתן להבין כיצד שרדנו ולא התבוללנו,נעבור גם את זה ,את בגיל שכזה וזה לא חריג ,אבל בסוף בעז"ה רואים את האור =]

ב.הרמב"ם תקף את צורת החשיבה לפיה אנשים מתעוררים ומתלוננים רק כאשר מגיע להם קורטוב רע,להרבה אנשים או אפילו לרוב האנשים 95 % מהנק' בחיים שלהם הם בחזקת טוב,דברים שצריך להיות מאושרים בגללם במאוד מאוד,ואילו כשמגיעים ה5% של בעיות שצריכים התמודדות הם מלינים על כך (איני תוקף אותך חלילה,זה אולי עניין טבעי ובודאי לא רק את,אולי גם אני בעבר,משום שאנחנו שואפים שיהיה לנו רק טוב,אבל צריך לראות את המציאות השלמה,אחרת אנחנו משלים עצמנו ומגיעים למצבי שקר ,וחבל כ"כ כשאין סיבה אמיתית לכך !)שכל חייהם רעים ומרים ע"י הסתכלות על ה5 % לבדם !!! .עלינו לשבור את צורת החשיבה הזאת.את יכולה ללכת ?,לראות?,לשמוע?,את שומרת מצוות ? (יש ילדים יהודיים שלא יודעים להגיד את המשך הפסוק של "שמע ישראל ה'....",את צריכה להיות מאושרת שד' שם אותך במשפחה שומרת מצוות !) וכך הלאה.. כ"כ הרבה טוב שצריכים להודות לה' עליו ! .

לכל אחד יש את התמודדויות שלו,והחסרונות שלו,אני לדוגמא חולה במחלה שאני צריך להיות בטיפול תרופתי במשך כל החיים (למרות שעדיין לא איבדתי תקווה שהיא תתרפה למרות זאת,כי יש עדויות שיש אנשים שזה התרפה להם,אז בעז"ה !) אולי את ב"ה ובעז"ה לא חולה במחלה כזאת לכל אחד יש התמודדיות שונות וכל אחד צריך לקחת את הבעיה(להבדיל ממצוקה או משבר,שזה לדעתי מצב של אי טיפול ראשוני בהסתכלות על הבעיה או בבעיה עצמה) להסתכל עליה בצורה נכונה ואמיתית,ולשאול האם אני יכול לפתור אותה ? ,איך ?,אם לא,איך אני מתמודד איתה ? וכו' כל זאת תוך כדי דירבון עצמי,וההבנה שאם יש לנו ניסיון והתמודדות יש דרך להתמודד איתו !

לסיכום:א.להסתכל בצורה בריאה ונכונה על המציאות,על הטוב הרב שאנחנו נוטים חלילה להתעלם ממנו !,ב.להכיר בטוב הזה ולשמוח בו במאוד מאוד ! ולהגיע להכרה שיש ב"ה כ"כ הרבה טוב שאני צורך להודות לקב"ה ,להבין שהמאזן הוא שב"ה יש הרבה יותר טוב מרע ג.יש גם לגשת להתמודדות עם הבעיה ולא להשאיר אותה בהפקר: להסתכל על הבעיה בפורפורציה נכונה ורגועה,ולא לנטות להגיע למצב דיכאון,זה כנראה משאלת היצר להפילנו,קל יותר במישור המידי לברוח לדיכאון וליאוש,קשה יותר להתמודד,אנחנו נכנסים לעצבות לאו דווקא כי אין פתרון ! אלא כי קשה יותר לפתור.ד.לבדוק כיצד אני פותר בעיה זו ? במי אני נעזר לשם כך ? ה.אם זה בעיה שאנחנו בעצמנו לא יכולים לפתור ולא ניתן לשנות מציאות זו לפחות בטווח הקרוב,לחשוב,כיצד אני מתמודד עם בעיה ? במי אני נעזר ?ו.בכל התהליך יש לדרבן את עצמנו לא לעצור בדרך,אנחנו חכמים ורוצים לחתור קדימה ולא להשיג את הקלות הרגעית שבעצבות !.

אלו לדעתי דברים חשובים שצריך ליישם,כמובן שאם יש דברים חיוביים שאת חושבת שיש להוסיף,אז מומלץ להוסיף

בהצלחה רבה ,שבעז"ה תצאי מזה בקרוב ממש ! אמן.

תחשבי על זה לעומק- החיים שלך בטוח לא כאלו חשוכים וקשיים כמו שאת חושבת...תתבונני מסביבך ותראי שאם תסתכלי טוב טוב תוכלי לראות גם כמה נק' אור בכל החושך הזה.

טיפ- תנסי בכל יום לכתוב לעצמך על דף או בראש, כמה תודות לקב"ה על דברים שהוא העניק לך ובסוף תסתכלי על מה שכתבת ותראי כמה תודות את מצליחה לכתוב ותראי שיש לך הרבה דברים טובים בחיים שאפילו לא חשבת עליהם..אפילו הדברים שלכאורה נראים לך קטנים הם דברים כ"כ גדולים כמו- ב"ה יש לך משפחה, את בריאה, יש לך חברות, את קמת בבוקר,את חייה, את נושמת...וכו' וכו'..יש כ"כ הרבה דברים שאפשר להודות עליהם אם רק נפקח את העיניים שלנו!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...