דעתי- כל מילה בסלע.

אמנם אני סקפטית לגבי היכרות בשידוכין, אך יותר לא נעים מ'דייט',זה שיתחילו איתי..

הרבה הכירו בדרך הרגילה והצליחו יפה. אין סיבה שדווקא אצלך זה יתפקשש. רק לבטוח יש

הכל תלוי בגישה של מי שבא לדבר ובאיך שהוא מציג את עצמו-

לאף אחת אין אינטרס לזלזל במישהו

הרבה זוגות יצאו ממישהו שניגש ודיבר,והם נשואים באושר ועושר..

או לשלול אותו

בס"ד בר"ה

איך אני אמור לגשת לבת ישראל, והיא לא תחשוב שאני סתם איזה פרחח שמתחיל עם בחורות בטרמפיאדות...וזה המקום לשרשור "משפטי פתיחה"

יותר מזה.

לדעתי התפרשות לא נכונה של המעשים כמו ששדות האמונה כתב יכול גם לגרום לחילול ה'.

אז איך באמת עושים את זה בצורה שהיא תבין שאני לא פרחח שמתחיל עם בנות בטרמפיאדות?

כי אני, למשל, אם מישו ייגש אלי סתם כך באמצע החיים זה אכן יצטייר בעיניי כזול ואפילו מפדח...

מה עם הפיתרון הידוע- צד שלישי?

חוצמזה, שבטרמפיאדה אפשר לדבר איתה ולנסות לגשש עליה, לאן? מאיפה? וכו..

ואז לחפש מישו שמכיר...

אין בדברים אלה באמת פיתרון,

כי מה לעשות, כל פעם שמעלים ת'נושא הזה מחדש, אני עדיין מוצאת ת'צמי נרתעת...

וכמו שאמרו לפני- אכן יש בנות ויש בנות, אז לנסות אפעם לא מזיק..    

ואם כבר כן מנסים, אז אכן צריך למצוא ת'דרך הנכונה שתשדר כנות ורצון אמיתי ולא זילות...

יותר הצליח מאשר הכרויות בשידוכים.

היה כבר מציאת חן מבחינת מראה וסגנון

ולא קיבלתי הלם של "מה הקשר ביננו"?כשהגעתי לפגישה

לכ תנסה לעשות זאת עדין תיראה אם היא זורמת איתך והאם היא משדרת שהיא בעניי או לא.

מקסימיום לא הלך.

ובהחלט עדיף על פני פגישה עוורת.

שני הצדדים רואים זה את זה ויכולים לדעת מייד אם זה לטעמם או לא לטעמם ובכך הם מדלגים על הרבה התלבטויות מייסרות.

דבר שני, אם אתה בסגנון של להתחיל והיא נענית הרי שדי סביר שהיא אתך באותו ראש בעוד מובנים.

החשוב הוא לעשות את זה נכון, הכי נכון זו כנות ודרך ארץ.

זה לא חייב להיות בטרמפיאדה, יש עוד הרבה מקומות שבהן ניתן לעשות דברים כאלה ואין מה לפחוד מדחייה.

יתכן וזו היחידה שלך, אל תחמיץ!

אני מקווה מאוד מאוד שזה לא אתה..

וגם אם אתה זה שהיית אתמול באוטובוס עכשיו קורא כאן..

אז כדאי שתדע 2 דברים:

* התחלת האמת מאוד יפה.. (''אני יודע שזה מביך אבל בכל זאת..אפשר לשאול שאלה..'')

* רק לא אהבתי שאמרת שכבר הספקת להכיר אותי כי הקשבת לשיחת טלפון של עם חברה.. זה הרגיז אותי ממש!!

 -  אני לא כ''כ אוהבת את ההתחלות האלה.ולכן אמרתי לו שלא נראלי...

אבל פסדר למי שנוח ככה אהלן וסאהלן!!

תעשו חיים

זה מישו אחר. אני אעדכן אותו בהחלטה ונימוקיה.

סתאאם

לענ"ד זה מרתיע את רוב הבחורות.

אם יש דרך לכלים שלובים, צד שלישי... וכו' וכו'.

חלילה לא אחשוב מחשבה לא טובה על מי שניגש אליי בצורה כזאת בטרמפיאדה -

שאולי הוא עומד שם כל יום ורק מתחיל עם בנות.. או ש... ואו ש... ממש לא!

הזדמנה לפניו מישהי, הוא נמצא בדיוק במסע החיפושים (כמוני)-

אז למה לא לנסות בעוד דרכים?? אף אחד לא התחייב שרק דרך אדם שלישי נפגוש את המיועד/ת לנו.

אני חושבת שאראה את זה בעין טובה, זה אפילו קצת יחמיא לי.

וגם זה יחמיא לו- הבחור שיעשה את זה יהיה בעיניי אמיץ ומלא ענווה!!

שדות אמונה- באמת תניח בצד את האגו וגם אל תתעסק עם "מה היא תחשוב" ו"מה יגידו כולם?"-לך עם הלב!

(כמובן אם זה לא ייראה קשור- ארמוז לו שלא מעוניינת, ולהיפך- אם כן ארצה - אבקש פרטים ומס' לברר ונחליט בהתאם אם שייך להיפגש).

בחור שעושה מעשה כזה וכולו "תורה" -

מאמינה שגם המעשה הזה לשם שמיים ולכן מבורך בעיניי 

מה שחשוב לבדוק תמיד: מה המניעים למעשה זה ולכל מעשה אחר.. 

היא די חשובה...

אני הייתי שואל את עצמי:

למה זה לא מרתיע אותו להיתפס ככזה? (כלומר: מהיכן זה נובע אצלו? מאומץ בהכרח?)

גם אם זה שייך עניינית.

או שבכלל לא הבנתי מלכתחילה...

נכון שעל כל אחת שנרתעת מההתחלות יש אחת שרואה את זה מחמיא ומקובל, אבל האדון יכול 'לשרוף' לעצמו הזדמנויות כאלה ואחרות שהיו יכולות להתרחש אם היה מחפש גורם מתווך.

בברכת "כל ההתחלות קשות"

את בטח תסכימי איתי שלא ממש מציאותי למצוא גורם מתווך רק מלראות מישי תקועה בטרמפיאדה?

הוא לא יכול לדעת עליה כלום או מי האדם המשותף ביניהם -

אם הוא לא יפתח איתה בשיחה, אפילו שיחה סתמית שתנסה להוביל למקום מהותי..

ובואי נוציא מכרגע המשחק את האפשרויות הבאות:

* חברה שלה שהוא מכיר גם הייתה איתה שם 

* היא דיברה בטלפון והוא כמובן הקשיב לכל השיחה כדי לגלות איפה היא לומדת/עובדת/גרה..

* היה כתוב לה על התיק שם+מס' פלאפון.

* הוא ראה אותה אתמול בחתונה של החבר.

כי מה הסיכוי שאחת מהאפשרויות הללו יקרו? קלוש קלוש..

על סמך הצמה הדוסית שלה? הפשמינה?

או אולי הדרך החסודה בה היא ישבה על הרצפה?

מצטערת..כמו שלא את כולן זה מביך, לא לכולן זה מתאים.

יש דבר כזה...

רק אני באמת שואל את עצמי איך הוא אמור לבאר זאת לעלמה.

(מזלי שבמחוזותינו [ת"א] זה כמעט הלכתא למשיחא )

וזה הלכתא למשהו שנון אמנם אך חוסכת אני מהפורום הזה.

מה שתתרץ לא יועיל. זה הרבה יותר פנימי מהסבר, זה גורם אי נעימות שעדיף למנוע אותה מלכתחילה.

תמר נשמה,

יכולות להיות כמה וכמה סיבות- כל אחד ומה שעיניו מביאות אותו לראות:

על סמך מה שהיא משדרת (חיצוניות שמספרת על פנימיות).

על סמך זה שהמראה החיצוני שלה אהוב עליו.

על סמך זה שהיא דומה לאחותו

{בייחוד כשאני חושבת על אחיי המקסימים}

אבל אבל אבל..לא מתאים לכל אחת,לא נעים לכל אחת,לא בא לכל אחת יפה בעין,אחותי היקרה

ינסה. יפסיד משהו?

אכפת לו שפלונית אלמונית (שאותה לא מכיר אישית) תירתע ממנו מכאן והלאה?

אחת שלכל היותר לא תהיה פוטנציאלית?

נכון... יתכן ותראה את זה כמוזר.

יתכן וגם תראה את זה כסתם מחמיא...

אני ממש מסכימה שזה לא מתאים לכל אחת.

לא יצאתי מתוך נקודת הנחה שכן, רק הדגשתי שלא בטוח ש"רוב" הבנות נרתעות מיזה..

אבל נגיד מישהי שממש מתנגדת לזה בחור פונה אליה כך-

מה כבר יקרה לה ?! היא תתעלף ? היא תברח ותשאיר שם כף-כף טבע אחד שלה והוא במשך שבועות יחפש אותה כדי להשיב את האבדה (תרתי משמע)? 

לא. היא פשוט תגיד שלא מעוניינת/ תפוסה/ בהפסקה כרגע/ כל תירוץ אחר.

וזהו.

הוא ממשיך לדרכו והיא לדרכה.

והם חיו להם באושר ועושר עד עצם היום הזה...

צריכים לזכור שהם הולכים על משהו, בלי לברר הרבה מראש.

יש הסתברות לא קטנה מדי שזה עלול להיות שווה תסכול נוסף לאוסף.

אולי בכל זאת עדיף להימנע מראש?

מה הבדל אם הבחור הביא על עצמו את המצב הבא:

קיבל הצעה עם נתונים מעולים,

נפגש איתה,

ו... ממש לא התלהב.

למרות שעל ה"דף" זה היה נשמע מושלם.

זה לא להביא על עצמך עוד תסכול??? בוודאי שכן! אותו תסכול.

וגם בואו נחשוב בעין טובה על זה- יכול לצאת מיזה משו טוב ואמיתי, לא חסרים סיפורים

הזה מתגלגלים?

(כלומר: אם יש סיפור לא מוצלח, אין סיבה שיתגלגל הלאה.)

אולי אצלי זה אחרת...

אבל החבר'ה שאני מכיר זה מההוא שהציע לההוא את ההיא...

או משדכנים...

ואם כן - אז אחד מ...

בס"ד

זה מעצבן שהדרך המקובלת ואולי היחידה זה השידוכין.. פשוט פאדיחה בהגלמותה..

ובאמת צריך למצוא דרכים חדשות לדוסים.. 

ובאמת עם הקטע של להתחיל.. זה באמת מצד אחד דרך דווקא טובה- אך באמת הבנות יכולות להירתע..

בס"ד בר"ה

הפניתי ת'שאלה יותר לכיוון הנשי בפורום, לכל הבנות שבינינו, פשוט רציתי לדעת איך אתן רואות את זה מהצד שלכם, מרתיע או לא??? לפי מה שהבנתי, אין תשובה ברורה לעניין, יש כאלה ויש כאלה...אני טועה??

שדות אמונה- אני חייבת לציין שיש לך הבחנה חדה!!

לא באמת חשבת שתהיה תשובה מוחלטת בנושא, נכון?

וגם בטח לא חשבת שכל הבנות הדוסיות נכנסות להגיב פה כדי לקבל תמונה ממש כוללת?

תקח את הדברים בפרופורציה, בהתאמה לסיטואציה שה' מזמן לך ובאמת תקשיב ללב ולשכל,

בלי לערבב דמיונות והשפעות חברתיות...

רק תשים לב שזאת לא "כתמר יפרח" בטעות- כי לך תדע איך זה ייגמר

בהצלחה רבה!!!

בס"ד בר"ה

עלית עלי חחח ובגלל זה אני מאחל לך שתפסיקי כבר לחפשתותו ותמצאיתותו כמה שיותר מהר...

סתם,חלילה.

מחפשתותו-ריתקת אותי

בטוחה שהתחושה הזאת תחלוף במהרה.

ובטוחה שיש עוד כמה דוסיות שחושבות כמוני.

(אולי אני סתם מחפשת שינוי שגרה  של הצעות ודייטים שגרתיים,

ואולי סתם לא מבינה למה הבחור אתמול בטרמפיאדה לא התחיל איתי...  )

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t394456#4720395

אני בן, והאמת שגם אני שואל את השאלה הזו - איך אתן הבנות מקבלות את זה שמישהו ניגש אליכן - לדעתי לא צריך לשלול ישר, תחשבו קצת, תישנו על זה. את יודעת כמה זה קשה לשבור את המחסום הזה של הבושה ולגשת אל מישהי? זה עוד יותר קשה שאת לא לבד.. שיש איתך חברה.. שאז זה מפדח טילים!

אני מודע לזה שאתם תחשבו שזה 'זול' , הוא רואה שאני 'יפה' וכדו'.. . יכול להיות שזה ככה, אבל יכול להיות שלא... הרי בנות בכללי משקיעות בעצמם כדי להראות טוב כך שלא יופי הוא הסיבה שבגינה הוא פנה אליך.. כי אם כן הוא היה פונה לאחת האחרת שנמצאת בטרמפיאדה..

תגידי שאני נדוש ומכבס מילים אבל.. יש מושג שנקרא 'חן' - חן זה יופי פנימי שמוקרן על החיצוני- זה בכלל לא קשור ליופי החיצוני. אם אני רואה מישהי שמוצאת חן בעיני זה לא אומר שבהכרח היא מיס תבל.. לרוב היא גם תיהיה נאה כי כפי שכבר אמרתי בנות בכללי מעוניינות להראות טוב. יש ב'חן' יותר אופי מאשר יופי וזה אולי הדבר היחיד שיניע אותי לגשת אל מישהי.. לא יופי! ראיתי בנות יפות בחיי ללא שום חן שאני מחפש ולא חשבתי אפילו לגשת אליהם, לעומת זאת ראיתי בודדות  עם 'חן' כמו שאני מחפש וגם אליהם לא העזתי לגשת... בחור דוס שניגש למישהי לרוב הוא בא עם אמת. 

ואם בא לכן שיגשו אליכן - תיהו נגישות- שאת רואה מישהו שמוצא חן בענייך ונראה לך שהוא שם עליך עין.. תני לו אפשרות לגשת... או שתיגשי אליו.

התארחתי בשבת אצל משפחה מסוימת שעוסקים בשידוכי ציבור באמונה.

הרעבעצן סיפרה לי, שהם היו בשבת פו"פ ביישוב כלשהו,

כדי להוציא מן הכח אל הפועל את הפוטנציאל הגלום במקצוע שלהם.

לאחר השבת, היא עשתה טלפונים לכולם כדי לשמוע מי היה מעוניין במי כמה ולמה.

הבהרה: זה לא היה מפגש פורום.

הסיכום היה שמתוך כמה עשרות שהיו שם, 6 בנות היו מעונינות בבחור אחד מסוים,

שהיה מעונין בבחורה אחרת דוקא, לא אחת מהשש.

הבחורה ההיא דוקא היתה מעונינת במישהו אחר, וכדי לעשות מעשה

סדרה לעצמה טרמפ חזור עם הבחור, ובמסירות נפש ממש,

דיון על קדימויות בטרמפים הוא נושא לשרשור אחר....

בטרמפ לא היה מקום ליד הנהג, ז"א המיועד, כי לידו ישבה כבר מישהי.

הנהג דיבר עם זו שישבה לידו כמובן, וכשירדה בחצי הדרך,

הסתובב ואמר לזו שישבה מאחור:

ראית את הבחורה הזו? היא מה זה מצאה חן בעיני....

יש כמה מסקנות מאלפות ממש מהסיפור הזה,

וכל אחד יכול לחשוב עליהן בעצמו.

שמירת העיניים היא לא הראשונה שבהן דוקא.

אבל אחת אני ממש רוצה לכתוב בעצמי:

שידוך פתאום לא נראה לי שיטה כ"כ גרועה.

בדיונים קודמים בעניין שהיו פה טענתי כבר שזה גם עניין של שמירת העיניים...

ואפחד פה לא יספר לי סיפורים שאם בחור מתחיל עם בחורה זה לא בגלל איך שהיא נראית...!

אבל למה כל הבלאגן והבילבול בנפש שזה יוצר...

אמנם תיארת מצב קיצון מעט, כי בדר"כ זה יותר עניין של אחד על אחת..

אבל עדיין, יש הרבה מסקנות מהסיפור הנ"ל...

הוא אמיתי או שחובר לשם העברת המסר לעם?

כי התגלגלות הדברים מדהימה.. מעצימה את נטיית הלב של כל אחד.

אני טוענת שאם במילא בחור יסיים עם מישי אחרי פגישה אחת בגלל מראה חיצוני,

אז מה ההבדל אם יתייחס למפגש הפתאומי הזה בטרמפ/טרמפיאדה/באוטובוס כדייט ראשון ?!?!

הובנה כוונתי???

ואת צודקת:

אין הבדל בפעם הראשונה.

אבל אחרי הפעם הראשונה, יהיו עוד פעמים.

וכל בחורה תהיה אופציה.

או לפחות רפרנס להשוואה.....

איך אפשר לבחור או להחליט ככה בכלל?

אין סיכוי.

תמיד יהיה עוד משהו שנראה יותר טוב.

ויותר גרוע:

לא בטוח שזה יהיה אחרי הפעם הראשונה.

למה שזה לא יהיה תוך כדי?

הרי עדיין יש בנות בטרמפיאדה!

אז כבר כשהוא יוצא עם זאת,

הראש שלו חושב על הבחורה השניה שעמדה שם.

זה נשמע רחוק.

אבל זה לא.

אחרי שניגשים לבחורה בטרמפיאדה פעם אחת

ופעמיים

ועשר

הראש עובד ככה בהכרח.

בס"ד בר"ה

אם זה היה בכנס של ערכים, זה היה משנה משהו?? אולי בפסח בחברון?? מלווה מלכה בתפוח??...

בלי לשים לב, יצא לנו ככה שאם בחור ניגש לבחורה בטרמפיאדה (דווקא) זה בעייתי, מה יש בטרמפיאדה שהופך אותה לכזה???

פשוט זאת מציאות יותר מוכרת כנראה לרובנו...

אבל הרעיון הוא אותו רעיון..

בס"ד בר"ה

אבל אם תשימי לב, אנשים פה הסתייגו איך שהוא דווקא מטרמפיאדות.....

אולי טרמפיאדה נשמע להן יותר זול, (אני יכול להבין גם למה, אך לא מסכים!)

קיצר.....ישועות!!!

הבעיה היא שורשית:

כל בחורה היא אופציה.

ולא סתם אופציה.

אופציה שנבחרה על סמך התרשמות חיצונית ראשונית בלבד.

והפניה הבלתי אמצעית יוצרת כמה דברים:

הקלות של הענין יוצרת זלזול.

גם ביחס לקשר וגם ביחס לבן הזוג עצמו

כי מקסימום נמשיך הלאה.

וגם, תחושה של משחק, מין תחרותיות כזאת,

לשם ההשגה ולא לצורך פגישה.

בקיצור - איחס.

הסיפור לעיל, כפי שאתם יכולים להבין,

לא קרה במאה שערים.

האם אתה יכול להכחיש את התאור שכתבתי?

האם כשאתה ניגש לבחורה שראית לא משנה איפה,

זה לא על סמך התרשמות חיצונית בלבד?

האם אתה ניגש אליה רק מתוך מטרה להתחתן,

או שאתה חושב 'זה יצליח לי? זה לא יצליח לי?'

יצליח זה יצליח לגרום לבחורה שהוא לא מכיר

והיא לא מכירה אותו להסכים להפגש.

לאחר שהוא הצליח, הוא ירצה להצליח עוד פעם.

אבל זאת כבר מכירה אותו, אז זה לא חוכמה.

צריך אחת אחרת.

ברור שאני מקצין.

וכבר כתבתי, זה לא נכון לפעם הראשונה.

אבל זה קורה.

ואני ראיתי אנשים - דוסים לגמרי -

שעשו את זה.

דילגתי על זה.

נכון, זה לוקח יותר זמן בדייטים.

אבל מגלים את זה.

האם יש הבדל בין התנהלות מול נהג בטרמפיאדה

לבין התנהלות מול מלצר בבית קפה?

וכל שאר הדברים שכתבת, סגנון לבוש דיבור ונראה סבבה/נמשך אליה -

ודאי שישנם גם בדייט.

אני עדיין חושב שהיתרון העיקרי של טרמפיאדה הוא הדימוי

האבירי - רומנטי - פרהיסטורי - הוליוודי שיש לה.

לא שזה לא יכול לעשות את זה, אבל זה לא מצדיק לדעתי.

ובנוגע לתמונה אני חולק עלייך נמרצות.

תמונה תמיד משקרת.

או לטובה או לרעה.

ובכלל

תמונה לא יכולה להעביר חן של תנועה

או ניצוץ מסוים בעיניים

שיכולים לשכנע בן אדם גם אם המראה הראשוני שלו לא שכנע.

בס"ד בר"ה

ו..כן!! יש הבדל בין התנהלות מול נהג בטרמפיאדה לבין התנהלות מול מלצר בבית קפה, כאן זה מלווה במשחק וכאן זה טבעי לגמרי (ב99% מן המקרים)...

נוצה- אני לא מסכים איתך בקשר להתרשמות חיצונית, קודמיי הזכירו את עניין ה"חן" ((הידוע לחכמי ח"ן)

ואני חושב שדווקא קרים כאלו, הם יותר אמיתיים מדייט, כי כאן זה ה"שידוך" בהתגלמותה ללא משחקים וללא פוזות!! בדייט היא חייבת להיות "רשמית" כך שאולי תתחיל לגלות אותה בדייט השני שלישי מה שאין כן במקרה הנ"ל....

אין בו שום דבר מוקצן.

זה קרה.

חוץ מזה, גם בטרמפיאדה, ברגע שפנית אליה זה הפסיק להיות טבעי.

אז חזרנו לענין של טווח התרשמות מינימלי...

מה נראה לכם?! שבנות לא שמות לב למתרחש? שמות..

להוריד מהדייטים את מעטה הקרירות שכפינו עליהם..

    
למה שלא תהיה טבעי וזורם בדייט כמו שאתה בטרמפיאדה?

די כבר עם הפוזות!

אם כך,לפי הסטטיסטיקה-אאלץ לצחקק בטבעיות עם יותר מאחד..שניים..:S

לפי ההגיון הזה, למה להפגש בכלל?

את תצטרכי להפגש המון לפי הסטטיסטיקה.

אגב, סטטיסטית מי שלא טבעי וזורם בדייט ראשון

נאלץ לצאת ליותר דייטים......

והכי חשוב: לפי השיטה שלך,

תצטרכי לנסוע המון בטרמפים כדי להתחתן....

בס"ד בר"ה

וואלק העולם הזה בלבל אותנו לגמרי....מה אנחנו עושים פוזות יותר מדי?? איפה היו מוצאים ת'נשים פעם?? על הבאר!!! כן כן על הבאר!!! משקה גמלים!!! אוי לא בטח היא איזה גבעונית "בת,בן" כזאת..לעעע לא בשבילי...בחייאת דינק, בואו נחיה נורמלי!!!

יום אחד הוא הסתכל עליה והיא הסתכלה עליו

והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

בחיאת זומזום!

ואליעזר עבד אברהם היה אמ..איך קראנו לזה? אה כן, מתווך.

בכל אופן זה לא היה יצחק אבינו בזרימה שלו.

בס"ד בר"ה

לא מתווך כמו אצלינו, שהוא כבר מכיר ת'אישה והכל סבבה, אליעזר לא הכיר אותה בכלל, כך שזה לא משנה מה תפקידו בכוח...

העניין הוא, הצורה שבה הוא עשה את זה!!!

אם מישהו יציע לי בטרמפיאדה את יצחק אבינו אני אשקול. עד אז-שאנשים שמכירים אותי יכירו לי.

בס"ד בר"ה

רק מחזק את דבריי, שהעולם השתגע לגמרי!!

שלא כל אחד הוא יצחק או אליעזר,

ומי שמחכה על הבאר יש לו הרבה שערות לבנות....

הסיפור הזה לא הובא בתורה כנגד דייטים.

אפשר ללמוד ממנו הרבה דברים אחרים,

וזה נושא לשרשור אחר,

אבל לא את זה. ממש לא.

בס"ד בר"ה

אז לא כל אחד הוא אליעזר או יצחק!!!

אלא לכל התנהלות הדייטים באופן כללי...

בלי טרמפים וטרמפיאדות ו"רושם טבעי" בגרוש..

אתה מסכים שכשבחור מנסה להתחיל עם בחורה, זה קודם כל נובע מהתרשמות חיצונית?

הרי הוא לא מכיר אותה באמת...

גם אם הוא צוטט לשיחת טלפון שלה עם חברה שלה...

ודבר כזה מקנה תחושת זילות, וכבר נאמר פה שיש כאלה שזה מתאים להן..
וצריך להבין שיש כאלה שזה לא.....

המס' במשקפיים עלה??

כל החבר'ה הצדיקים (באמת!).

האם זאת לא הלכה מפורשת, נשיאת חן?!

האם זה לא הרמב"ם (ונדמה לי גם השו"ע) שאומר שאסור לאדם לקדש אישה עד שיראנה?????

או שבעניינים האלה לא מביאים את הרמב"ם?!! אולי בזה הרמב"ם לא באמת מבין?!?!?!

קודם כל תירגעו!

אף אחד לא אמר לקפוץ על הבחורה.

מדובר על לפנות אליה בצורה מנומסת ומכובדת.

לא נעים לַך? תגידי יפה "לא תודה" ובזה זה יסתיים!

גם אם מישהו יתחיל עם מישהי רק על סמך המראה שלה (אלא על סמך מה?!) ובהמשך יגלה שיש לה אופי נוראי, הוא יעזוב אותה גם אם היא תהיה הכי יפה בעולם!!
זה קורה אותו דבר בדייטים\שידוכים\כל דרך אחרת.

זאת בדיוק הסיבה שלא כל אחד יכול להיות רב - הרבה יותר קל לאסור מאשר להתיר. כל המוסיף - גורע!!!

בואו נחזור לשפיות, חברים. כולה בחור שואל בחורה שאלה פשוטה ובצורה מנומסת.

נ.ב.

בנים - לצותת  לבחורה לשיחת טלפון? מה נסגר איתכם?!

נשיאת חן יש גם בדייט.

איך זה קשור לשאלה?

הבעיה היא לא השאלה ולא הנימוס,

אלא החיפוש מסביב כל הזמן.

הרבה לפני הפניה עצמה.

אני ממש לא הולך לחזור כאן על שרשור שלם שהיה ממש כאן ונמשך שבועיים וחצי.

אני אשאל רק שאלה אחת. לכל דייט שיש לך אתה מגיע עם מחיצה? או שבמקרה גם בדייט אתה רואה את הבחורה? כי זה פשוט לא כל כך מסתדר לי עם מה שאתה אומר...

לפי מה שאתה אומר ותקן אותי אם אני טועה, בן אדם שעבר יותר מנניח 5 דייטים - הוא לא בסדר, כי הוא כל הזמן עסוק בחיפוש מסביב כל הזמן.

שמי שמגיע לדייט מגיע על סמך נסיון התאמה כלשהו.

אפילו קלוש.

אפילו אם השדכנ/ית שידכ/ה לפי מראה חיצוני.

זה עדיין שונה מאוד מלחפש אותה בכל מקום.

והנה אתה חוזר על השרשור.

בס"ד

הבעיה היא החיפוש מסביב כל הזמן?  

ואיפה "מחזר אחר אבידתו"??

זאת משימת חייך עכשיו.

ואם בחור מתחיל עם מישהי (כמובן שבצורה זורמת ועל סמך משהו בסיסי..) מבחינתי זה אומר שהוא לא שאנן וסומך על הנס או מאשים את החברה בחוסר הצעות, אלא הוא מחפש בעצמו! מנסה, משתדל!!

וכמובן- שכל ההשתדלות באה אחרי הרבה תפילות. אז אם היא אמרה "לא" - כך צריך היה להיות וזה לא אמור לייאש אותו..

מצטער שלא פתחתי אותו קודם.

אתה אחראי להסביר לעין הקורא.. לי כבר אין דיו במקלדת (?)...

אולי ישר "להתחיל" זה באמת לא עדין ומרתיע..וגם באמת די חיצוני כי אתה לא ממש מכיר אותה..

אז דרך עדינה היא אולי לפתוח בשיחה על נושא אחר וליצור קשר דרך נושא אחר "סליחה אני צריך עזרה ב.." ואז אחרי שיש כבר קצת דיבור וקצת פרטים ועדיין ניראה לך, אתה יכול שוב "דרך אגב" לבקש ממנה את הטלפון "בשביל..העבודה הסמינריונית...או משהו כזה...לא שחליליה אני מעודדת פה לעבוד על בחורות ,אבל העניין למצוא איזה עניין אחר שדרך זה להתחיל את הקשר ואחר כך כשתרגיש שאולי היא כן בשלה להצעה אז תציע, או תציע דרך גורם שלישי.

עליתי על אוטובוס עירוני עם הרבה אנשים.

הבחנתי במישהו דתי בערך נראה בגילי

שהסתכל עליי מהרגע הראשון שנכנסתי והתיישבתי במרחק מולו.

הוא ישב כמה מושבים מלפניי.

פתאום עלו נוער חילוני בנים ובנות שעשו רעש בכל האוטובוס.

שלושה בנים התיישבו לידי במושבים של הארבעה מקומות.

אחד מהם שישב מולי החליט להניח את הרגל שלו על המושב ביני לבין חבר שלו.

הבחור הדתי המשיך להסתכל והחליט לעשות משו..

הוא פשוט קם, התקדם לעברינו בין כל האנשים שעמדו

ניגש לבן ששם את הרגל שלו לידי ואמר לו: "סליחה, תוריד בבקשה את הרגל שלך מהמושב.

זה לא מכובד לבת שיושבת מולך"..

והוא נתן לי מבט כזה שלא ידעתי מלעשות עם עצמי.

הבן הוריד את הרגל שלו וכולם שתקו.

אף אחד לא העיר לו הערה מעצבנת.

יש בנות שזה באמת יראה להם זול ולא יקבלו את זה,

אבל יש בנות שזה בסדר,

אל תכליל את כולן

היא לא תשלול

וזה לא יראה בעיניה זול.

בס"ד בר"ה

אבל רק בגלל שמצאת חן בעיניה, היא לא תשלול...

מה שהופך ת'מצב לבעייתי...

בס"ד בר"ה

בעצם לא התקלת, גרמת לי לחשוב כמו בן אדם...

תודה על ההארה, אהבתי......

אתה כבר מנסה להתחיל איתה!!!!

בס"ד בר"ה 

למה אתה מגלה?? חח

זה חתיכת אומץ כי אם היא תפוסה או לא תרצה זה יכול להיות קצת משפיל ומאכזב, אבל אולי שווה לנסות.

סיפרו לי לא מזמן שאחד התחיל עם מישהי בחתונה והיא הייתה עם פאה (הוא לא ידע שהיא נשואה),

ואז היא סיפרה את זה לבעלה. הוא החליט לגשת למתחיל ואמר לו: "סחטין לך על האומץ אחי"...

שתי באסות.. אחת שהאחריות על 'להתחיל' הוא על הבנים.. וחוצמזה שבנים אין להם סימני זיהוי אם הם נשואים או לא...

בעזהי"ת.

אבל אני מכירה זוג מקסים שהכיר ככה. |מתגעגע|

הבעל היה החתן ,ואחרי זה הוא היתחתן אם מי שהציעו לו בחתונה? לא נורא זה קורא לפעמים!!!

היום הוא מכיר את אבא שלך???

באמת חבל שבנים דוסים לא מתחילים איתנו הבנות הענוגות העדינות והצדיקות..

מסכימה ממש!!

זה יותר טבעי.. יותר נחמד.. פחות מביך..

יאללה שנחזור לימי הקדמונים.

שהבנים ראו מישהי בעלת מידות טובות והלכו לבקש את ידה..

בלי כל התסבוכות של היום!!

ובימים הקדמונים ממש לא הלכו לבקש את ידה של אפאחת שחייכה אליהם ברמזור.

לפחות לא אלה עם הכיפה והציצית..

בנים היו מוצאים לעצמם אישה בלי שאפאחד שידך בינהם!!!!

בס"ד בר"ה

(אני דוס??)

לפעמים (כמו היום לדוגמא) מזדמן לפניי ברחוב בחור שנראה מתאים ומשדר כלפי חוץ עולם זהה לשלי-

בדר"כ הרבה יותר חמוד ממה שמציעים..

מחליפים מבטים.

כל אחד מריץ לעצמו סרט בראש.

ו....?

כלום, כל אחד בדרכו שלו ובהמתנה לעוד איזה הצעה

כי הרי לא יאה ולא נאה, לא צנוע ולא מכובד שבחור ישיבה צדיק וחסיד יפנה לבחורה צנועה וחסודה.

גוואלד! היכן נשמעו דברים כאלה?! לא עלינו

בס"ד בר"ה

באסה...יכלת להיות נשואה עוד כמה חודשים

בס"ד בר"ה

בדיוק אתמול ראיינו אחד מהם בערוץ 10...חמודים הם...(מזרחוניקים מצויים )

בס"ד בר"ה

אז חלק מהתכנית, ראיינו את אחד מהם...סתם שאלות על"אנדרדוס"...מי זה? מה זה? מה הרבונים אומרים? וכו' וכו'

פעם בתקופת השירות ראיתי בחורה באותה תחנה שנסעתי - חן מיוחד. שמתי לב שקבוע היא יוצאת מהתחנה עם יש גבר בתחנה, ותמיד הייתה לבושה בצניעות. אני אמרתי בליבי הלוואי וכך תתנהג אשתי לעתיד.

איני יודע את שמה ועבר הרבה שנים, אך באתי לכתוב כדי להראות שאפשר למצוא תכונות באדם שעומד לידך בטרמפ.

יש עוד דרכים למצוא מעלות באשה, אך נשמור זטת לפעם אחרת

לא הייתי יוצאת איתו. גם אם הוא נראה הכי נחמד בעולם והכי שפוי.

למה?

כי הוא ראה אותי כמה דקות ולא יודע מי אני ומה אני ואני לא מוכנה לצאת ובטח שלא להתחתן עם מישהו ש"התחיל" איתי רק כי אני בחורה יפה 

ואני לא חושבת שהדרך של שידוכים היא פסולה להפך היא יכולה להיות טובה ואפילו מעולה

אבל- אמרת על זה שזה נראה זול שמתחילים עם בחורה ברחוב. כן לא חסר סוטים בעולם שנראים כמו משו והם משו אחר.. אז אני לא אצא עם אחד כזה.

אני כמוכם, כמו כולנו.

אבל אני חייב להגיד לכם דבר אחד -

צאו מהסרט שאתם חיים בו!!!

בשום שלב בחיים, לא בישיבה התיכונית ולא בישיבת הסדר לא מסבירים לבחורים שאסור להתחיל עם בחורה.

איןאף רב שאומר דבר כזה, אלא אם כן אתם מחשיבים את ההזיות מהשות sms למיניהם כהלכה למעשה (וגם שם זה לא נאמר אף פעם!!!).

למרות שלא למדתי במדרשה אף פעם, אני מתערב איתכן הבנות שגם שם לא אומרים לכן שאסור שיתחילו איתכן. כן, מזהירים מסוטים ומופרעים. כן, מסבירים שכל כבודה בת מלך פנימה. אבל מכאן ולהמציא איסורים?! ולא רק הבנות, ראיתי גם מלא בנים מהפורום שאמרו את זה!! אין - איסור - כזה !!!!!!

כל המוסיף גורע. בואו נשמור על מה שצריך, לא על מה שלא צריך. אגב, למרות שהם לא יכתבו את זה, יש המון בנים כאן בפורום שמסכימים איתי, רק שהם מתביישים לכתוב את זה כאן לעיני כולם. כנל בנות.

א אפשר לבוא ולפסול כל דבר רק כי אנחנו חושבים שנהיינו רבנים גדולים, כל אחד מאיתנו. אחר כך אנחנו בוכים על רווקות מאוחת ומתחילים לתת לזה כל מיני תירוצים עלובים!!

אני כותב ככה לא בשביל לפגוע באף אחד, אלא בשביל להעיר את כולנו משנת החורף הארוכה שאנחנו נמצאים בה. די! אי אפשר לסבול יותר ולהגיד כל הזמן "הכל לטובה, הכל משמירת לה כחמורה בלה בלה בלה"...! אף אחד כאן לא יותר דתי מהשני. תתעוררו על החיים שלכם! ברגע שתבינו שהחיים מספקים לנו צרות גדולות יותר מאשר "הוא התחיל איתה, איזה פושטק!", אולי תוכלו להתקדם קצת מעבר לדאגה לעצמי ולשמירה על רמה דתית שלא באמת קיימת. כי אין איסור כזה!!!!!!!!!!

אני חייב לסיים בברכה, ש-"ה' יתן טב להולכים בתמים". אמן!

אבל לא יעזור כלום, יש בנות שלא יפריע להן שבנים יתחילו איתן..

ויש בנות שיראו בזה משו זול...

כנ"ל לגבי איך שזה יצטייר...
דוס או פחות דוס, זה כבר הגדרות חיצוניות...

בשורה התחתונה, העניין לא חד משמעי כדעתך...

אז, נכון, בהחלט הגיע הזמן לצאת מהסרט..

אבל אפחד לא יגיד לי איזו תחושה זה יקנה לי אם בחור יתחיל איתי סתם כך ברחוב!

ואם בעיניי זה מצטייר כדבר לא ראוי וזול- אז כך זה ישאר בעיניי!

גם אם תגידו שזה לא נובע מהתרשמות חיצונית- כי בזה באמת הגיע הזמן שתצאו מהסרט!

וראינו כבר בשירשור זה- שיש גם בנים וגם בנות שחושבים שונה ממני.. ובשורה התחתונה, כולנו עדיין רווקים..

אז אולי ז-ה לא דווקא הפיתרון שלנו...

זה שזה מפריע לחלק מהבנות - כולנו יודעים.

השאלה היא למה זה מפריע. אם את הולכת לפי ההלכה, אז זה מותר לגמרי. את יותר צדיקה מההלכה שזה מפריע לך?!?! אולי זה שהיתרגלת לכך שזה לא טוב מפריע לך? בסדר, צריך לשנות את ההרגל הזה.

אף אחד לא אומר לך איזה תחושה זה יקנה לך אם בחור יתחיל איתך. אבל אף בחור לא יתחיל איתך "סתם כך".

תמיד יש סיבה. וברור שהמראה הוא הגורם הראשוני. אבל למי שיש טיפת שכל בראש, ממשיך לבדוק גם מעבר לזה מעט זמן ואז פונה לבחורה.

אנחנו לא "עדיין" רווקים. אנחנו רווקים. אנשים פה לחוצים. עם קצת ענווה והבנה שאפשר ללמוד גם מהטיפשים ביותר - נגיע רחוק

זה בכלל לא קשור ליופי.. אפשר לראות על בן אדם הרבה מקצת זמן שמחכים ביחד בטרמפיאדה למשל..

לי לא היה בעיה עם זה בכלל - אם זה היה נעשה בצורה יפה וצנועה..

בד"כ אני לא כותב כאן אלא מסתפק בקריאת דבריכם המחכימים, אך הפעם אני חושב שמה שיש לי לכתוב יכול להועיל.

ובכן, אני גם לא נהגתי לחשוב שראוי לבחור דתי להתחיל עם בחורה ואף על פי ששנאתי את ה"דייטים" והפגישות העיוורות שהרגישו כראיון עבודה הייתי בטוח שככה זה עובד ואין מה לעשות.

שנה שעברה הייתי בשליחות של הסוכנות היהודית בחו"ל. מכיוון שה"היצע הדתי" שם היה דל ביותר, כבר מההתחלה היה ברור לי שהשנה אני בהפסקה ועם חזרתי לארץ אחזור למעגל ההצעות עד לחתונה קרובה בע"ה.

במהלך השליחות השתתפתי בכנס מאוד מעניין של פעילים בקהילות יהודיות באירופה. בערב האחרון היתה ארוחת ערב חגיגית שבסופה מצאתי את עצמי יושב בשולחן עם כל מיני אנשים, את חלקם כבר הכרתי ואת חלקם לא. נוצר קשר עין ביני לבין בחורה מסויימת, שלא ישבה באותו שולחן במהלך הארוחה ומתוך נימוס אמרתי שלום ושאלתי אותה מאיפה היא. באמת שלא היתה לי כוונה להתחיל איתה. במיוחד גם שבהתחלה לא ידעתי בכלל אם היא "דתיה" ועד כמה (קודי הלבוש בחו"ל שונים מבארץ). לא ברור לי איך אבל התגלגלנו לשיחה ארוכה (שבמהלכה גם הבנתי שהיא "בעניינים" מבחינה דתית) ו... בקיצור -  כיום היא בארץ משלימה את תהליך העליה ועד שבועיים בעזרת ה' אנחנו מתחתנים.

נכון שהסיפור הזה קצת מוזר ולא מתאים לכל אחד והרבה יגידו שזו לא דרך טובה ללכת בה ובטח לא "לכתחילה" אבל יש פה נקודה מאוד מעניינת:

אחרי שכבר הכרנו והקשר נהיה יותר רציני, דיברנו על אותו ערב שבו הכרנו, ואיך שהתפתחה השיחה בינינו. שאלתי אותה איך בעצם היא הגיעה לשולחן שבו ישבתי ומדוע היא התיישבה שם בסוף הארוחה כשכבר אנשים התחילו להתפזר והיא אמרה שהיא ראתה אותי מוקדם יותר באותו יום, בזמן תפילת מנחה (היה מניין בלובי של הכנס) ולדבריה מצאה חן בעיניה הצורה שבה התפללתי. ובערב היא קלטה אותי שוב, התיישבה, יצרה קשר עין וחיכתה. ברוך אתה ה' פוקח עוורים!

סליחה על החפירה הארוכה ויישר כח לכל מי שקרא את כל התגובה הארוכה. השורה התחתונה היא:

א. אין שחור ולבן. לא צריך להיות מקובעים על דרך אחת, ולשלול דרכים אחרות.

ב. "חכמת נשים בנתה ביתה" - בנות יקרות! לפעמים אנחנו צריכים עזרה.....

ברכה והצלחה לכל הרווקים והרווקות....

נ.ב.

למרות הסיפור האישי שלי - למי שמתעניין בשליחות אני ממליץ בחום להתחתן ולצאת לשליחות כזוג ולא כרווק..!

בס"ד בר"ה

אחחחחח....."ברוך פוקח עוורים" לגמרי!!!!

מזל טוב נשמה!!

סיפור יפה..

תגיע אליה דרך "שידוך"

ב"ה

הוא התחיל לדבר איתה, היא זרמה, ואנחנו גלגלנו עיניים למעלה כאילו שהם לבד בעולם. חיב"סים. 

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=47725&cat_id=4123

ממש מתאים

עונה על השאלה שלך!

אני רואה שרוב הבנות פה נגד- אז בשביל לאזן את הדיון אני רק אגיד שלדעתי אין בזה שום דבר רע, להפך!

קורה לי לפעמים שאני שמה עין על בחור חמוד (פחות בטרמפיאדה ויותר בסגנון של בנים שלומדים איתי בקורס או נמצאים איתי באיזושהי מסגרת שיוצא לדבר ולהכיר קצת) ואני אומרת לעצמי- בא'נה, אם הייתי בן ברור שהייתי עושה עכשיו איזה צעד בכיוון.. (במיוחד כשאתה קולט איתותים שגם הצד השני מעוניין)

מה לעשות שה' ברא אותי בת ואם אני אתחיל עם בן זה באמת יהיה מאד לא מקובל ומן הסתם ירתיע את כל הבנים.

אבל הרבה פעמים אני מתבאסת שבנים דוסים הם כאלה ביישנים ולא מתחילים עם בנות!

ולדעתי גם אם בן היה מתחיל איתי בטרמפיאדה (בצורה נורמלית ושפויה כמובן ולא במשפטי "אבא שלך גנן") והייתי בעניין יש מצב שהייתי זורמת..

אותנו איזה משפטים את חולמת שאיתם יתחילו איתך, כי אנו לא רוצים לקבל נבוט

או שכל בנות האיזור יחשבו שאנו גסי הרוח - ומפחד זה לא מתחילים אתכן.

מה אנחנו ערסים? לא צריך משפטי פתיחה..

אפשר להיות סתם טבעיים ונחמדים- נגיד אם אתה בטרמפיאדה אז להתחיל באיזה שאלה כמו- "לאן את צריכה" או הערה כללית- "יאו איזה שבוע חורפי", לראות אם היא בכלל בעניין או שהיא תוקעת בך מבטי נאצה, ואם היא זורמת ונחמדה אתה יכול למשוך את השיחה ממזג האויר למצב החסה בשטחים ולאיזה סמול טוק חביב, ובסוף להגיד בטבעיות- "היה ממש כיף לפגוש אותך.. את בעניין של להפגש שוב מתישהו?" או משהו כזה.

פשוט לזרום קצת..

וגם אם בנות ידחו אותך אז מה? מה קרה..

מצאת חן בעיניי ואם יש מצב שאני מביא לך את השם שלי ואיפה אני לומד או משו כזה ותבררי..

לא יודעת משהו בסגנון..

מה הבעיה???

בסוף זה יראה כמו שידוך רגיל לגמרי רק שהשדכן הוא אתה בעצמך! (חסכוני במידת מה..)

זה מצויין לגשת ולגבר איתה וזמ לא זול בכלל.

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

המרחק הזה לא חריג… נפגשים באמצע, נפגשים פעם פה ופעם שם.

ואם הקשר מצליח ומתקדם, המרחק כבר בכלל לא יהיה גורם בשיקולים…

אני נקבית. מספיק אני מתאמצת בכך שאני מקבלת."

סתם

אם יש מרחק משמעותי והזמן יקר, זה די מתבקש להפגש באמצע ברוב הפעמים.

חיזור מצד הגבר יכול להתבצע באופנים נוספים וזה לא צריך להיות כל כך טוטאלי.

אני מאמינה שיש יופי בדינמיקה שבה הגבר נמצא יותר באנרגיה הזכרית, יוזם, מחזר, מוביל ונותן, והאישה באנרגיה הנקבית, מקבלת, נענית, נוכחת ומאפשרת לו להעניק, תוך שהיא מעריכה את המאמץ.

זה לא נובע מחוסר יכולת של האישה, אלא מבחירה בדינמיקה שיוצרת בעיניי ביטחון, הערכה ומשיכה. לכן, באופן אישי, אני פחות מתחברת למצב שבו הגבר מצפה שהאישה תגיע אליו או שמתחילים לחשב תורות. זו פשוט תפיסת הזוגיות שאני מאמינה בה.

אני חושבת שלפעמים יש גברים שמפספסים את הנקודה הזו. לא כי האישה לא מסוגלת לנסוע, ברור שהיא יכולה, אלא כי עבור הרבה נשים, החיזור עצמו הוא שפה של אהבה. כשגבר אומר "הפעם תבואי את", הוא אולי מתכוון לחלוקה הוגנת, אבל יש נשים שחוות את זה כוויתור על המקום המחזר והיוזם שלו.

אני תמיד אומרת לגברים שמתייעצים איתי הבחורה שלכם היא האדם האחרון שכדאי להתחשבן איתו. תנו מכל הלב. אישה מרגישה היטב מתי גבר נותן מתוך רצון ואהבה, ומתי זו רק חלוקה טכנית או סימון וי. בעיניי, דווקא הנתינה החופשית היא זו שבונה ביטחון, הערכה ומשיכה לאורך זמן.

תבחר נכון או ..

אבל החשש הזה לא בא ממני, אלא מהצד השני- הבחורה.

שלדעתי חבל לא לנסות אפילו, וצריך לראות אם בכלל יש בסיס

ואם צריך פתרונות אז נמצא בעתיד..

שורה תחתונה- ממנה הבנתי שזה יותר מרתיע אותה.

מקווה שזה לא היה נשמע אצלה נואש מידי, אבל הבנתי שגם ככה בנות אוהבות חיזור במידה מסויימת

אח"כ רואים איך מתפתח הקשר והדינמיק, הזמינות של כל צד

אל תתייחס לאישה כמו לחבר שלך

לפעמים גברים היו מצפים שאני אחזור ב11 בערב לבד זה לא נעים וברור שזה הוריד לי חשק

לא נעים לדעתי..

ועוד יותר ברור ומובן מאליו שבחורה לא חוזרת לבד הביתה בשעת לילה.

תחשבי שהגבר תמיד צריך להגיע לאיפה שהבחורה גרה. אם מדובר בחצי שעה נסיעה זה באמת לא נורא. אפילו שעה.

אבל לנסוע שעתיים כל כיוון כדי לפגוש מישהי זה לשלם מחיר מטורף על כל דייט. תלוי מי, תלוי בסיטואציה, אבל להרבה אנשים נסיעה שעתיים לכל כיוון זה קנס רציני.

וזה אומר שאם הקשר דורש סבלנות, לתת לה את הזמן שלה להבשיל בקשר, לתת לקשר עצמו להבשיל, לתת את עצמך - אז באיזשהו שלב, אם לא ממש ממש כיף לך בקשר, נמאס לך לשלם את המחיר. יכול להיות שתגיע לפגישות מותש, ולפחות התשובה לשאלה של "האם אני רוצה לפגוש אותה שוב" יהפוך להיות שוב ושוב "לא בטוח", או "היה יכול להיות נחמד אבל אני לא יכול לעמוד בזה". ואם יש ספקות - אז זה קשר הרבה יותר שביר, כי בשביל מישהי שאני גם ככה לא בטוח, כנראה המוטיבציה שלי להשקיע השקעה רצינית תהיה פחותה יותר

ונכון שחיזור הוא חשוב, וזאת בדיוק הסיבה שצריך למצוא דרך שהבחורה תבין שכאן זה כבר לא חיזור, זה הקרבה, וצריך למצוא דרך לשמור על החיזור ועדיין להקל קצת את העול הזה.

ואז אם צריך להחליט בין לא לפגוש מי שגרה במרחק כזה, לבין האפשרות לחלוק את העול של הנסיעות - אני חושב שהאפשרות של לחלוק היא קצת יותר טובה

מספר פעמים.

מצד הבחורה לפחות.

אם היא תהיה חשובה לך, ומתאימה לך, ותתאהב בה,

אתה תרחף מחיפה עד אליה.

בסה"כ רצועת חוף קטנה בינכם.

יש שיר כזה- גם לי מגיע להיות מאושר, אל תשאיר אותי מאחור...תן לי מחסה מהקור.. עד שיקלו המים עד שנגיע אל החוף.

רחוק. מה זה כמה שעות לנסיעות כדי לא לפספס את הזדמנות חייך?

אצלנו בקהילה יש הרבה אנגלוסקסיים. זוגות שהמרחקים בין הערים מהם באו פי כמה יותר רחוקים - לונדון ומנצ'סטר למשל, בוסטון וצפון ניו ג'רזי…

באופן כללי מאוד אין סיבה שזה לא יעבוד. יש אנשים גמישים והתחבורה מפה לשם לא כזאת מטורפת אפשר גם להיפגש באמצע.

מי שממש רוצה להרגיש חיזור כאילו אנחנו לטאות בג'ונגל ושה"גבר" שלה יסע אחריה שעתיים אחרי העבודה ויחזור הביתה בשתיים בלילה אחרי כל פגישה, לבריאות.

אישית אני רואה בזה משהו קצת מטומטם כי למה שתחזר אחרי מישהי שאתה בכלל לא מכיר? לך תבין. אבל לא משנה.

תעשה מה שכיף וטוב לך. אם אתה מרגיש שסבבה לך לנסוע רחוק או אפילו לנסוע עד אליה ואתה רואה בזה משהו מגניב ורומנטי ומעניק אז אחלה. אם זה מתיש אותך ואתה קם למחרת הפוך והפגישות הופכות לחתיכת קאדר אז אין בזה שום טעם. לשניכם אמור להיות נחמד וכיף.

האמת יש מדרש רבה כזה – לכל המפקפקים והמפקפקות.

רַבִּי אַבָּהוּ פָּתַח: בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת, רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ, מָצִינוּ בַּתּוֹרָה בַּנְבִיאִים וּבַכְּתוּבִים שֶׁאֵין זִוּוּגוֹ שֶׁל אִישׁ אֶלָּא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּתּוֹרָה מִנַּיִן: וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר. בַּנְּבִיאִים: וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא. בַּכְּתוּבִים הַיְנוּ דִּכְתִיב: וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת. יֵשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ וְיֵשׁ שֶׁזִּוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ, יִצְחָק זִוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ: וַיַּרְא וְהִנֵּה גְּמַלִּים בָּאִים. יַעֲקֹב הָלַךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ, דִּכְתִיב: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב.

אחד בשביל השניה

קצת מוגזם להגביל גם אזור מגורים בתוך הארץ הקטנה.

מדובר בקשר למטרות חתונה ולא קשר אחר..

ובהתחלה כמחווה אני כן רואה את זה יפה לבוא יותר לאזור שלה, בהמשך אפשר להציע במרכז.

הכירו בזמן שהוא למד בישיבה בדרום והיא למדה בתל חי. וגם בתי ההורים במרחק של מעל שעתיים נסיעה.

ובכל זאת- התאמצו, נפגשו, היום כבר עם חמישה ילדים.

אני ובעלי מרחק שעה וחצי נסיעה

פעמיים ראשונות הוא בא, אחרי זה גמני נסעתי

זה לעניין הדייטים

בעלי הניח על השולחן מהרגע הראשון את העובדה שהוא רוצה להישאר לגור בעיר שלו, ועברתי לגור בעיר מגוריו. מתרגלים להכל ואני לא מצטערת על ההחלטה

כדאי לדבר על זה

על פקטור של מרחק

אם תתחתנו תיהיו קרובים נכון? כלומר תגורו באותו בית

לתקופת הדייטים תיפגשו בנקודות אמצע ומניחה שגם לפעמים אתה תיסע אליה וההפך

חברה טובה שלי נשואה +8 ילדים בזוגיות מדהימה

היא מרחובות בעלה מרמת הגולן..

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

לא רק בחתונות

בכל נושא

אני חושבת שיש כאן גם צד נוסף.

יש בנות שהתחתנו בגיל צעיר בין היתר כי התלהבו מהבחור הראשון שבאמת נתן להן תחושה שרואים אותן, שמתעניין בהן ונותן להן תשומת לב. לפעמים זה הרגיש להן כמו הזדמנות שלא תחזור, והן חשבו כנראה שלי ..

ומנגד, יש נשים בנות 28, 30 ו-32 שאני מנסה לשדך. דווקא להן הרבה יותר קשה להתרגש ממחמאות או מהתחלה טובה, כי הן כבר פגשו את זה לא מעט. מחמאות ותשומת לב הן לא מה שמכריע עבורן (:

האם הן יכלו להתחתן? כנראה שכן, ואולי אפילו מזמן. אבל בעיניי הן לא מחפשות רק את ההתרגשות הראשונית או את התחושה שמישהו בחר בהן.

 הן מחפשות משהו עמוק יותר  חיבור אמיתי, ערכים משותפים ותחושה שזה באמת האדם הנכון לבנות איתו חיים.

לכן אני דווקא חושבת שיש בזה אומץ. לא לבחור מתוך לחץ, לא מתוך נו כבר הגיע הזמן להתחתן ולא מתוך רצון לרצות את הסביבה, אלא להישאר נאמנה לעצמך גם כשזה לא פשוט בכלל.

האם יש גם מקרים שבהם צעירות מושפעות יותר מלחץ חברתי? לדעתי כן. יש משהו בנשים שכבר עברו כמה שנים בעולם הדייטים נניח מעל 26 שהן פחות עסוקות בלרצות את הסביבה ויותר יודעות להקשיב לעצמן.

אני זוכרת בחורה בת 22 שבכתה לי בטלפון רק כי אמרה לא להצעה. כששאלתי מה קרה אמרה שהייתה לה שדכנית שגרמה לה להרגיש שהיא חייבת לתת אינסוף הסברים ולהצדיק את עצמה.. אז היא ממש נלחצה שזה שוב יקרה

בעיניי זה לא נכון. בגיל צעיר הרבה פעמים עדיין קשה להתמודד עם הלחץ הזה.

בסוף, כל אחת נמצאת במסע שלה. הכי חשוב הוא הרבה חיבור לעצמך, תפילה, ועבודה פנימית  כדי שהבחירה תגיע ממקום שלם ולא ממקום של פחד או לחץ.

( ובפן האישי ואני יכולה להגיד על עצמי  יכולתי להתחתןזה לא שאין בחורים שרוצים , זה שפשוט לא הרגשתי שזה בעלי..

זה שחברות שלי כבר נשואות לא אומר שאני צריכה להתחתן מתוך לחץ. זה פשוט לא..

אני לא יאבד את עצמי רק בגלל כמה בחורים שרוצים להתחתן מי אמר שאני רוצה ;/

שהרבה פעמים את מחלקת בתגובות שלך בין בין הכלות הצעירות- אלו שהתחתנו מתוך לחץ חברתי, התלהבות ראשונית וחוסר בשלות

לבין הכלות מבוגרות יותר: אלו שהתחתנו מתוך קשר אמיתי, פנימי ועמוק, מחוברות לעצמו ולאנרגיה שלהן.

ואני מתקוממת על החלוקה הזו.

נכון, יש כאלה שאכן אצלם זה ככה, אבל ממש לא כולם, וממה שאני מכירה בסביבה שלי, גם לא הרוב.

כי באמת יש מכל הסוגים.

אז נכון שמי שהתחתנה בגיל 19 כנראה פחות בוגרת מבחורה בת 29 אבל זה לא בהכרח הופך אותה ללא בשלה שהתחתנה ממניעים לא נכונים.

ברור שלך כרווקה יותר נכון להתמקד ביתרונות של נישואין בשלב יותר מאוחר, ואין לך מה להתבחבש בכמה כיף להתחתן בגיל 19, אבל עדיין, ההכללה מאוד צורמת לי

(ודווקא מי שמתחתנת בגיל ממש צעיר, הרבה פעמים זה לא מתוך לחץ, כי אף אחד עוד לא מצפה ממנה להתחתן...)

באופן אישי, אני לא מכירה הרבה נשים שהתחתנו בגיל 19 מתוך בשלות מלאה והחלטה מאוד מגובשת. ברור שיש כאלה, אבל בעיניי הן פחות שכיחות.

ומצד שני, הכרתי גם נשים שהתחתנו בגיל 21 והיו בוגרות מאוד וקיבלו החלטה מתוך מקום בריא ומהמם

ואם כבר מדברים על לחץ, לפעמים דווקא בנות בנות 22 מרגישות יותר לחץ להתחתן מאשר בנות 27. למה?, בעיניי זה קשור לסביבה משדרת אותו דבר

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה