לוחם

הוא תמיד עונה ככה.

צריך להתרגל.

תפילה לשלום המדינה/לחיילי צה"ל/כל דבר שאתם מעריכים-

יפה מאוד בעיניי.

רחם על כל ישראל אשר קשה להם למצוא זיווגם ועזור להם והושיע להם מהרה,

שיזכו כל אחד ואחד למצוא זיווגו האמיתי ההגון לו מהשמים,

חיש קל מהרה בלי שום עיכוב ובלי שום צער וייסורים כלל.

כי אין איתנו יודע עד מה, שום עצה ותחבולה איך לבקש הזיווג לכל אחד.

כי אתה יודע כמה קשה לאדם למצוא את זיווגו האמיתי,

כי כל הזיווגים הם שני הפכים ובפרט כי לפעמים הם בהפך גדול מאד,

אשר קשה לזווגן כקריעת ים סוף ואי אפשר לחברם ולזווגם, כי אם על ידי

הדעת האמיתי המשדך כל השידוכים

על כן עינינו תלויות אליך לבד – מלא רחמים יושב ומזווג זיווגים

שתחמול על כל עמך ישראל הצריכים למצוא זיווגם

ותשלח לכל אחד מהרה זיווגו ההגון לו מן השמים באמת

ותהיה כרצונו ותהיה לו לעזר ולהועיל

ויקוים בו ובכל הצריכים למצוא זיווגם: "מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה'"

אמ"ן

(ליקוטי תפילות ח"ב, מ"ה)

בס"ד בר"ה

תלמידו המובהק והנאמן של רבינו....ובת'כלס כל מה שר' נתן חיבר, נראה לי שזה בהשראת רבינו!! לא ככה???

ברגע שכתבתי "תפילה של רבנו"  - ידעתי שאיזה ברסלבר אמיתי יאיר לי על כך

אתה צודק.

והסברת יפה מאוד למה בחרתי לשייך את זה לרבנו-

"ת'כלס כל מה שר' נתן חיבר... זה בהשראת רבינו"

באמת אני חושבת שראוי במעמד חופה קדוש ומרומם לומר את תפילה זו.

תמיד מחלקים את התפילה "לשימוח חתן וכלה"-

אז לדעתי, אפשר להוסיף בצד השני של הדף- גם ת'תפילה הזאת ולהגיד כולם יחד במעמד המוני .

להתפלל ולזכור את כל מי שעוד לא מצא ומחפש. 

להודות לכל הרווקים שבאו לשמח על אף הקושי הנפשי הכרוך בכך.

וזה די בלגאן..

צריך לחשוב על זמן מתאים לחלק את זה ושזה לא יגרום לכל האנשים לדבר באמצע החופה..

למה צריך לעשות משהו מיוחד בחתונה? למה לא חתונה בנאלית, רגילה שמחה (שבאמת זה העיקר..) וטובה?כדי שיזכרו את החתונה עוד שבוע?

אני ממש לא בא מעמדה של לתקוף,ח"ו,אלא להבין..

מסע כומתה לחןפה, החתן עושה פזצטה ורואה אותך

ומכין תוכנית

המטרה למצוא חן בעיני אוהבת את אבא

היישום:

אתה מופקד על מציאת רכב...

איזה פיצה או על האש...

זה נראה לי הכי ישמח אותם....

אבל אפשר להניח במרכז כל שולחן סלסלאות גדולות מקושטות יפה ובתוכן ברכונים או זמירון לשבת, סגולות ותפילות לכת עת כשהם מעוצבים על ידכם (כדי לחסוך עבודה את התוכן מדפיסים ורק את הקישוטים מסביב- אתם עושים).

ולדעתי בשולחן המכובדים כלומר להורים שלך- להניח מכתבים ומתנה קטנה וסימלית כאות תודה על הכל..

מזל טוב!

אמנם זה לא ממלכתי, אבל זה ממש יפה בעיני

אתם

את כל מה שאפשר לעשות מעניין בחתונה- כבר עשו

אנשים מתחתנים ככה כבר אלפי!! שנים

גם אם תרצו לגוון משו- מישו כבר עשה לפניכם.....

ולכן הדבר הכי מיוחד, הכי לא שגרתי, הכי ייחודי לחתונה שלכם

זה שהחתונה היא- שלכם!

האחת יחידה הראשונה והאחרונה, שלעולם לא תהיה כמוה! (אמן!)

אם יש לכם לב לתת ביטוי לרחשי לבכם

על דבר שקרוב אליכם- ואתם רוצים לבטא אותו

אפשר להתפלל על פולארד שישוחרר במהרה

אפשר להתפלל על הרווקים שיתחתנו במהרה

אפשר להזכיר את חורבן גוש קטיף על ראש שמחתנו

אפשר להיות קצת יותר כנים, קצת יותר עצובים- בהעלאת ירושלים על ראש שמחתנו

אפשר להיות הכי מקודשים ומקושרים לכל חלקי הנישואין כפי שקבעו חז"ל ומסורת ישראל - וזה יהיה הכי מרומם והכי לא נשכח

--- פם שמעתי מאישה מבוגרת- שראתה המוני חתונות בחיים- על חתונה

>>בלתי נשכחת<<<

היה סיוט

פויקע, חול, אבק, מחצלאות, מוזיקה מוזרה..... היה נדמה לה שהסבים שבאו מרחוק לאירוע של נכדיהם- רק רצו לברוח

"ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך ריבונו של עולם אדון כל השמחה והחדווה אשר השמחה במעונך ברחמך הרבים בראתה ששון ושמחה חתן וכלה גילה רינה דיצה וחדווה זכני ברחמך הרבים שאזכה לקיים מצות הכנסת כלה לחופה בתכלית השלמות בקדושה ובטהרה גדולה ואזכה בכל עת לשמח חתן וכלה לשמחם בכל עוז וחדווה גדולה להרבות בכל מיני שמחה ליפניהם ולרקוד ליפניהם בכל כחי בשמחה וחדווה גדולה ואזכה ע"י הריקודין להמתיק כל הדינים מעלינו ומעל כל ישראל ותתן שמחה בליבי עד שתינשאו רגלי ע"י שמחת הלב ואזכה תמיד לעסוק בתורה ותפילה וצדקה ומעשים טובים בשמחה וחדווה גדולה עד שאזכה ליחד ולחבר חתן וכלה העליונים ותרחם על כנסת ישראל עם קדושך רעיתך המשוכה אחריך כלה קרואהה בנעימה באהבתך ובחמלתך ותמתיק ותבטל כל הדינים מעל כל עמך בית ישראל בגשמיות וברוחניות ותשמחנו בישעתך תמיד ותמהר ותחיש לגאולתנו ותעלנו בשמחה לארצנו ותבנה בית קודשנו ותפארתנו אמן"

                             "כל המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים" 

מזל טוב!!

יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתמציא לי ברחמיך הרבים ובחסדיך הגדולים את זווגי הראוי לי בזמנו,זווג הגון הראוי להוליד תלמיד חכם גדול בתורה וביראה,מזרע צדיקים ואנשי אמת ויראת חטא,כמו שהמצאת זווגו לאדם הראשון, לאברהם ויצחק ויעקב ומשה,כל אחד זווגו בעתו ובזמנו ואותו איש שתמציא לי לזווגי יהא: איש טוב,איש נאה במעשיו,בעל מעשים טובים,בעל חן,איש משכיל וירא אלוהים,רודף צדקה וגומל חסד. ולא יהא בו שמץ פסול,ומום ופגם,ולא יהא כעסן ורגזן,רק בעל ענוה ונמיכות רוח,בריא ובעל כח,ואל יעכב אכזריות הבריות ושונאים ומסיבותיהם ותחבולותיהם לעכב את בן זוגי שהוכן לי,יהי לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך,ה' צורי וגואלי.(השל"ה הקדוש)

שבצ'לום

שבת שלום ומבורך

ומבורכת

אנחנו מתכננים לשלוח לו מכתב תודה מנוער הגבעות.

מי שקורא את החוברת משתכנע שהוא טועה ואנחנו צודקים.

חופה על ידי הגרה''צ הראשי לצה''ל,תגישו למנה עקרית לוף,וכו' וכו' מה הקטע?

למה להכניס את הגוף הציוני הגועלי הזה???הייתי מזמין מלא חיילים והייתי שם להם רעל!! 

שבת ראשונה אתם סוגרים

אני מכירה זוג שעושים התוועדות .

אם אתם מחפשים משהו שמאפיין אתכם אז זה באמת רק אתם יכולים לחשוב..

אהבת הצבא.

ובדיוק השבוע הייתי בחתונה שהגברים היו בהתוועדות לפני שהחתן בא לכסות את הכלה, בזמן שהחברות שימחו אותה.

ובסוף ההתוועדות הוא ישב עם הרב, דיבר, התייעץ, לא יודעת מה.

לדעתי זה מאוד יפה.

בחופה, שנייה לפני שבירת הכוס ושירת האם אשכחך הבעל אומר כמה מילים על כך ש-

עכשיו אתם נכנסים לבית חדש, מתייחדים יחד כחתן וכלה, עכשיו זה הזמן לחשוב על כך שלהקב"ה אין בית. הוא מחכה לנו כבר 2000 שנה שנחזור אליו ונוכל להתאחד שוב בבית החדש, בבית המקדש.

ואז מבקשים שהקהל יכוון באם אשכחך בחיסרון של בית המקדש ובקשה מהקב"ה שיקרב אותנו אליו ושנזכה להתקרב שוב אליו בביתו.

סתאאם. מזלטוב!!!

יש לנו מעגל מתופפים בשם "הכי תוף"

אנחנו מופיעים הרבה בבר מצוות בכותל

מגיעים עם תופים ושופרות לבוש לבן שאנטי..

תוכנית לפי בקשת החתן והכלה..

|(ויש אפשרות לעוד המון אטרקציות אחרות..)

                                                   שיהיה רק הכי תוף!

מכירה אתכם מהכותל...

בס"ד בר"ה

יש בזה כל מיני שטויות...

החתן יכול ללבוש חולצה שכתוב: "היפה בלבן זאת אשתי"

אח שלי לבש בחתונה שלו חולצה שכתוב עליה: "פעם ראשונה ששברתי כוס ואשתי לא כועסת"

יש עוד מלא כאלה...

אפשר למצוא בחנויות שעושות הדפס על חולצות, יש להם מלא רעיונות!!

חבר שלי הוציא בחתונה של אחותו חולצות לו ולאחיו
"אחותי כבר תפוסה אבל אני פנוי" עם מס הפלא שלו

עשינו מלא חולצות מגניבות...

ואני לבשתי חולצה שהיה כתוב עליה-

"כן, כן, אני יודעת, אני הבאה בתור"

זה היה אחד הדברים היותר מצחיקים שעשיתי בחיים!

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

נשמע די התשה רגילה...

צריך לחרוק שיניים ולהמשיך