יש תנודות בכמות החלב שמצליחים לשאוב. זה לא תמיד אותו דבר - זה תלוי בכמה את נחה, שותה ואוכלת. יכול להיות שבבבית את שותה פחות מאשר בלימודים?

אני אישית ממש ממליצה לא לתת מטרנה בשום אופן. כשמתחילים לתת מטרנה כמות החלב פוחתת, ויש יותר סיכוי להפסיק את ההנקה מוקדם יותר.

וגם, מטרנה זה בסופו של דבר חלב פרה מיובש, עם תוספות של ויטמינים שייצרו במעבדה. לי אישית זה נשמע כמו דבר לא הכי בריא. מלבד זה, החלב שלך נותן לה הגנה חיסונית שזה דבר שאף חברת תחליפי חלב לא תצליח לחקות - וכשהתינוק במעון, ההגנה החיסונית מאוד מאוד נצרכת! במעון של הבת שלי היה תינוק של מטרנה שלא הפסיק להיות חולה עד כדי כך שאמא שלו העבירה אותו למטפלת. לעומתו, הילדים שקיבלו רק חלב אם בקושי היו חולים.

(אני אישית הייתי מקפידה למצוץ את המוצץ של הבת שלי כל פעם שבאתי לקחת אותה מהמעון, כדי להיחשף לחיידקים במעון, ולאפשר לגוף שלי לייצר לה נוגדנים שהגיעו אליה דרך החלב).

עוד דבר זה שעם הזמן הבת שלך תאכל יותר ויותר מוצקים במעון, ואז תצטרכי לשלוח לה פחות שקיות חלב אם. ועדיף אוכל מוצק על פני מטרנה. לפחות לדעתי.

בכל מקרה, אם יש לך זמן עכשיו בחופשת סמסטר, תקבעי לך זמנים קבועים בין ההנקות (רצוי בבוקר) שבהם תשאבי, ותאגרי מה שייצא. גם אם זה יחסית קצת בעיניך. כי קצת ועוד קצת זה הרבה בסופו של דבר.

עוד המלצה, זה לשלב עיסויים במהלך השאיבה, וסחיטות כשכבר לא מצליחים לשאוב. את לא מדמיינת כמה יכול לצאת עוד מהסחיטות... וכמובן, להיות רגועה בזמן השאיבה, וכל היום לשתות המון המון המון.

אני אישית תמיד הייתי נאבקת כדי להוציא הרבה חלב, והרבה פעמים הרגשתי שלא שאבתי מספיק, ובסופו של דבר, כשנגמרה התקופה של חלב אם במעון - גיליתי שנשארו לי עודפים במקפיא, שבסוף נזרקו לפח!

העיניין עם המוצץ...למרות שאני לא אוהבת שהורים עושים את זה סתם ככה

כי תכלס יש לנו בפה המון חיידקים יותר מרצפה מלוכלכת...

מתי מתחילים לתת אוכל מוצק?

ולפחות השנה הזאת היא לא תיהיה במעון...

בס"ד

זה שלב כוכך כיפיי!!!!!!!!

אני מתה עליה איך היא מחכה עם הפה הפתוח

איזה נוגדנים היא צריכה. זה קטע חזק, אפשר לקרוא למשל כאן:

http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/23400721.pdf

גם המוצץ זה חמוד, ואולי מוסיף עוד אפקט. אולי אפשר במקום זה (בגלל השיקול שכתבת) לעשות כל יום סיבוב חיבוק-נשיקה לכל הילדים במעון D:

כאלה חמודים!!!

ולחיידקים במעון או על הרצפה - לא בטוח שיש לאמא את הנוגדנים המתאימים, ולכן חשוב שהיא תחשף לכל החיידקים שהתינוק/שלה נחשפים, כדי שהחלב שלה ייגן עליו/ה מפניהם.

חוץ מזה, ששטיפה במים אחרי שהמוצץ נפל לרצפה מועילה במעט בעניין החיידקים...

ב"ה

אחרי השנה הראשונה שנעמה היתה במעון של המכללה ושם היו לא מעט בנות ששאבו הנה כמה המלצות ששמעתי:
1)לקבוע תדירות מסוימת שבה שואבים, (הבנתי שהמומלץ זה כל שלוש שעות) ולעמוד בזה,
אם היא אוכלת כל 5שעות אז שעתיים לפני הנקה לשאוב ואז יתמלא להנקה שוב...
2)לשתות המון!!! באמת! מניסיון זה מוכיח את עצמו!!
3)לאכול אוכל טוב ומזין! אני הייתי מנשנשת שקדים מדי פעם. אך יצא לי לפגוש אחת שהיתה רק שואבת (הבן שלה לא הצליח לינוק) והיתה אוכלת מלא!!!!!!!!!!!!! שדקים וזה עזר. (יש גם ממרח שקדים בחנויות טבע אבל זה ממש יקר)
4)וכמובן לדאוג לישון טוב כמה שאפשר...

ב"הצלחה!!

נ.ב- מוצקים ממש אמורים להתחיל מחצי שנה נראה לי אבל זה תלוי גם כמה מהר היא תתחבר לזה...

חיפשתי את כל האמצעים להגביר את החלב, כדורים מאכלים, שאלתי מומחים, ועזר מעט.

זה או שמייצרים מספיק, או שלפעמים לא.

אני נלחמתי בשיניים עם ההנקה הזאת, התחלתי ללמוד כשהוא היה בן חודש וחצי הוא היה איתי עם בעלי הביא לי אותו להנקות, אבל לצערי זה לא ממש הספיק לו והוא בכה מרעב, אבל אני-לא רציתי לתת מטרנה!

בקיצור שנינו סבלנו, לא משנה שהנקתי עד גיל שנתיים, והיה צריך אכשהו להפסיק אותו...

אבל העיקרון הטיפשי של לא לתת מטרנה היה טפשי מאוד. נתתי לו קצת כשהיגיעו מים עד נפש והוא שתה את זה ממש בשקיקה מרוב רעב.
מה שקרה שבגיל 10 חודשים, היתה לו הפסקה באוכל הוא לא רצה יותר מטרנה, לא לאכול ולא כלום. שוב סיוט מכיוון אחר, אולי כי חסכתי את זה ממנו בצורה כזאת, כשהוא היה צריך, ואולי אין קשר לדברים.

בכל מקרה הציעו כאן לשאוב בשעות קבועות ללא תלות אם היא ערה או לא, גם אם לא תשמרי לה את זה,

גם אניהייתי שואבת אבל גם היה יוצא מעט. כל השנה הראשונה שאבתי כל הפסקה-סיוט.

ובקשר למה שאמרו כאן- מטרנה זה הדבר הכי טוב שיש חוץ מחלב אם. וההגנמה החיסונית שהילד מקבל היא טובה אבל לא קיומית והכרחית, מגיל מסויים הילד מפתח מערכת חיסון משל עצמו. נכון שילדים שיונקים הרבה חולים פחות, אבל גם מי שלא יונק הרבה וחולה קצת יותר, אז מפתח את מערכת החיסון שלא מהר יותר וטוב יורת לא יקרה כלום, זה סך הכל נוגדנים שנגמרים על הוירוס הראשון, או השני, ולא נשמר איתו לנצח.

בכל מקרה, אל תפסיקי מטרנה גם לאחר המוצקים. יש במטרנה הכל לילד בכמויות הכי מדודות, ומדויקות, את לא תהיי מודאגת אם תתני לו, יש הרבה חסרים לתינוקות בגילאים שמפסיקים לתת להם כי קשה להביע לתזונה מאוזנת בגיל הזה, נראה לך שממנת הירקות והפירות, קצת  לחם וגבינה הפשוש שלך יקבל את כל הברזל, אבץ, סלניום, נתרן, אשלגן, פוספט, מגנזיום, ח' שומן חיוניות להתפתחות המוח ועוד רשימה ענקית, כמו שצריך??

מי שאומר לתת מוצקים ולא מטרנה, לא יודע ככ במה מדובר, תסלחו לי.

זה מתנה מאלוקים שפיתחו כזה מוצר בדור שלנו, הוא דואג שהתינוקות ישמרו מחסרים תזונתיים שנפוצים ככ. אין שום יתרון לאוכל מוצק על פני מטרנה כל עוד הילד שלך צריך את זה. תמיד משלבים גם וגם.

יש מקומות שמקפידים מארנה עד גיל שנתיים או שלוש!

אז לאחר ההרצה הזאת, לשיקולך12

בהצלחה...

ומסכימה מאוד שלפעמים מגיע שלב שבו חייבים להרפות קצת מהעקרונות ולהשלים עם המציאות - מה שהיה לי מאוד קשה ועשיתי מאוחר מדי. זו או אמנות מאוד מורכבת להצליח גם לחזור לעבודה וגם להמשיך להזין רק בחלב אם, וגם אני לא הצלחתי (זה ביאס אותי עד כדי כך שהחלטתי שמהילד הבא אני לא עובדת כשכירה ולא בונה על שאיבות, ולשמחתי יכולתי גם ליישם, ולכן היום אני כן מניקה בלי צורך בתוספות).

לגבי הצורך במטרנה כשיש מוצקים חלק מהדברים שאמרת נכונים אבל תמונת המצב מורכבת יותר. זה נכון לגמרי שאם תינוק לא יונק חייבים להשלים בתמ"ל עד גיל שנה, ומוצקים לבד לא יכולים לספק לו כל מה שהוא צריך בשלב הזה, אבל אחרי גיל שנה זה לא נכון. למטרנה, לצד יתרונותיה המובהקים, יש גם לא מעט חסרונות, ובגיל שנה ומשהו ילד כבר יכול לקבל מה שהוא צריך מאוכל "אמיתי" ומאותו שלב החסרונות של התמ"ל המעובד כבר עולים על היתרונות שלו. זו המלצת ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות, לאור המוני מחקרים. זה נכון שחברות התמ"ל עושות הכול כדי לשכנע הורים ורופאים שזה נשאר מוצר חיוני לאורך כל שנות הילדות, ונכון שבאמת יש אוכלוסיות שלמות שהשתכנעו מהפרסום המסיבי, אבל המחקר הרפואי פשוט אומר אחרת.

אני ממליצה לך ללמוד קצת על הנושא, זה מרתק.

בכ"א כל הכבוד שהנקת עד גיל שנתיים, אני הפסקתי לפני גיל שנה, וחבל...

לא פרטתי כאן על הנושא אם הייתי מפרטת, הייתי כותבת תמונה יותר שלימה, אבל יש ייחוס יתר של סגולות לנוגדנים האלו.

הרבה לא יודעים, שרק מעט עובר לתינוק בחלב, לא כמו שנראה לנו.

פשוט אני לא יודעת על איזה מקורות את מסתמכת...

אשמח לדעת אלו חסרונות יש למטרנה? במה היא מזיקה? ואלו מלא מחקרים מראים זאת??

העובדות מראות כמה חסרים קיימים בילדים כשעוברים איתם למוצקים ללא תמיכה של כל המינרלים וויטמינים שהם זקוקים להם.

אני אענה ממה שאני יודעת:

לגבי הנוגדנים כמה דברים:

1) בקיבה של מבוגר הם לא היו אפקטיביים באמת, ויש רופאים שתחום ההתמחות שלהם הוא לא ספציפי לגבי תינוקות, והם מפיצים את המידע השגוי הזה כאילו נוגדנים מתפרקים בקיבה. אבל רופאים שמתמקדים בתחום הזה - מבנה הקיבה של תינוקות רכים - יודעים להסביר למה הנוגדנים העוברים בחלב עוברים את המסננת של הקיבה ומגינים על הגוף. ככל שהתינוק גדל הנוגדנים פחות יכולים לעבור קיבה - וגם פחות צריכים - אבל עדיין מספקים הגנה מאוד משמעותית בפה, בקיבה, ובכלל בכל המסלול של המזון. ביקשת מקור - למשל ד"ר שרון צברי, שחקרה ספציפית את הנושא הזה.

2) גוף של תינוק קטן לא מסוגל לייצר את כל הנוגדנים. יש סוג מסוים (IGA? IGM? לא זוכרת..) שמתייצר רק בגיל שנה, סוג אחר שרק בגיל שנתיים... וטוב שכך, כי כשהגוף מתמודד עם מחלה באמצעות נוגדנים, זה גובה מהגוף מחיר של אנרגיה ומשקל, שבשבילנו כמבוגרים הוא דבר קל ערך, אבל בשביל תינוקות שאמורים לגדול ולהתפתח בקצב מטאורי זה עלול להיות מאוד מאוד משמעותי. לכן תינוקות אמורים לחסום מחוללי מחלות לפני השלב שנוגדנים צריכים להיכנס לפעולה.

3) נוגדנים זה רק חלק קטן מהתפקיד החיסוני של חלב אם. יש עניין של חומציות, לקטופירין, תמיכה בשגשוג של חיידק הביפידו שמצפה את המעיים ומונע מחיידקים רעים לחדור אליהם, ועוד המון המון דברים. האמת היא שחלב אם הוא בעיקר נוזל חיטסוני, והתפקיד התזונתי שלו די קטן ביחס לזה.

4) בוודאי שההשפעה החיסונית של חלב אם היא גם לטווח ארוך. ראי למשל דברי ארגון הבריאות העולמי כאן:

WHO.  Evidence on the long-term effects of breastfeeding. Systematic reviews and meta-analyses; 2007

שאלת גם על המטרנה (ואת זה בטח הפנית אליי) אבל קצת נגמרו לי הכוחות והזמן, סליחה. אם חשוב לך אז אולי בהמשך.

מה שכתבת נכון, נוגדן הוא חלבון, שמתפרק בקיבה ופירוק סופי במעי ולכן לא יעיל אצל מבוגר, לתינוקות יש מנגנון שבו הנוגדן נכנס בשלמותו לדם או בין תאי המעי או דרכם.

אחרת אין אפשרות  להסביר איך הוא מקבל את הנוגדנים. אין ספר שלחלב אם יש הרבה תפקידים שבטח יש כאלו שלא ידועים, אך כמובן שהתפקיד העיקרי שלשם כך יש הנקה- הזנה.

בקשר למטרנה, אני פשוט יודעת, שמטרנה היא מוצר מעולה, שיש בו המון יתרונות

עצם העובדה שהוא תוצר טכנולוגי לחלוטין, לא פוסלת אותו. יש טרנד כזה שדבר מעובד הוא לא טוב. או פחות טוב.

וזה לא נכון. תלוי מה ומתי.

אם תראי איך מייצרים דבר כזה,או שתקראי על הדרך להוציא מזון תינוקות, זה נראה כמו מפעל לייצור תרופה. זה בסטנדרט מחמיר מאוד מאוד מאוד.

עובדים על המטרנה שלך, חברות על עם מיטב אנשי המקצוע מכל הסוגים ברמה בינלאומית, עם בקרות איכות כל הזמן, על ימין ועל שמאל, אולי את פשוט לא יודעת כמה את מקבלת מוצר בטיחותי עבור הילד שלך.

[קראתי שוב את ההודעה לפני השליחה. אני חושבת שהדברים שכתובים כאן היו די מבאסים אותי לקרוא כשנתתי מטרנה. אין סיבה להתבאס סתם. בבקשה שלא תקרא את ההודעה מי שעלול להיות לה קשה עם זה]

אז בקשר לנוגדנים אנחנו מסכימות. בקשר למטרנה... שוב, זה מורכב. אני ממש מסכימה איתך שזה מוצר שמאוד מאוד מקפידים בו, ועד גיל שנה חובה לתת אותו ולא לחפף במקרה שא"א לספק חלב אם (מדי פעם אני שומעת המלצות לכל מיני תחליפים הום-מייד ומתחרפנת מחוסר האחריות). נכון גם שמשתדלים לשמור על סטנדרטים של תרופות, וזה סופר-חשוב. אבל כמו שבתרופות לפעמים גם יש פשלות, ולאחרונה היה ריקול על האלטרוקסין (אם אני לא טועה בשם) ככה כל כמה חודשים יש ריקול על איזה שהוא תמ"ל איפשהו בעולם (למשל http://www.news1.co.il/archive/001-D-60384-00.html?tag=23-36-52). כי מוצר שדורש רמת בטיחות גבוהה כל כך כמו תרופה - יש בו גם המון מקום לטעויות (בניגוד ל, נגיד - פירה ביתי).

אבל גם כשלא מדובר על פשלות, אלא המוצר עצמו - משקיעים בזה את מיטב המוחות, ועושים את זה הכי טוב שאפשר היום, אבל מה שאפשר לעשות מחלב פרה זה עדיין די מוגבל (אגב מחלב נאקות או חלב של פרימאטים היו יכולים אולי לייצר משהו יותר קרוב לחלב אם). הנה סתם דוגמה אחת מרבות לאחת הבעיות שהיצרנים נתקלים בהן: Department of Pediatrics, Hutzel Hospital, Wayne State University, Detroit, Michigan. Hotel Dieu-Grace Hospital, Windsor, Ontario, Canada. Medical and Regulatory Affairs Department, Ross Products Division, Abbott Laboratories, Columbus, Ohio.
(תקציר: אחד השומנים שנהוג להכניס לפורמולה פוגע בהשקעת סידן בעצמות. כלומר הוספת השומן הזה בכמות כזאת שיהיה מספיק שומן בפורמולה, כמו בחלב אם, פוגעת במינרליזציה של העצמות).

ולעניין המעובד - ידוע ומוכח שוויטמינים נספגים טוב יותר ממקור טבעי. זו בדיוק הסיבה שבחברות התמ"ל מכפילים ומשלשים את כמות הוויטמינים הנצרכת - פשוט כדי שחלק ייספג.

ואני עדיין חס וחלילה לא קוראת לא לתת מטרנה כשצריך (וכאמור גם אני עשיתי כך). רק חבל לתת אותה כשלא צריך (למשל כשאפשר להגביר את ייצור החלב, או למשל כשאפשר אחרי גיל שנה לבסס תזונה על מוצקים).

בקשר לטעויות שאת אומרת שיש בהכל, הטעות האחרונה שנעשתה בייצור של תמ"ל היתה של רמדיה, והשמיים רעשו וגעשו, היו רעידות אדמה מה לא קרה בגלל הסיפור הזה.

יש דברים, שאין בהם טעויות. כמעט לא. בגלל הרמה הגבוהה, אין טעויות. יש טעויות אנוש, אך יש בקרות כל שלב בייצור, שומרים מכל פס ייצור כמה קופסאות ושומרים אותם בבוא העת, כדי שאם תתעורר בעיה, בודקים מה היה שם לא טוב.

אם קוראת טעות זה אחת ל, ואז כל העולם שומע והבקרה הולכת ונהיית קפדנית, אני שרואה את כל התהליכים האלו ממש רגועה בקשר לבטיחות התמ"לים.

החברות מכפילים את כמויות הויטמינים כי בתהליך העיבוד וההכנה חלק מהויטמינים והמינרלים נהרסים או נאבדים, אז מוסיפים מראש יותר. וזאת הסיבה בוודאות. אולי מוסיפים יותר כדי שיספג יכול להיות, אבל אין בזה שום דבר רע. כמובן שלהניק זה מעל הכל, ולהתאמץ כמה שאפשר. אני יכולה לאמר את זה כי נלחמתי מלחמת הישרדות על זה.

אבל עד שתינוק לא אוכל את כל המגוון והכמויות שהוא צריך, כן, גם אחרי גיל שנה, מטרנה או כל תמ"ל אחר זה הכי טוב בישילו הוא מכוסה ומוגן מבחינת מה שדרוש לו להתפתחות תקינה.

זה הרבה יותר חשוב ומשמעותי מכל מה שאנחנו אומרות כאן.

שהילד צריך לגדול טוב ונכון. עד לפני כמה שנים יש חומצות שומן מסוימות שלא היו במטרנה והיו בחלב אם. לא הצליחו לשלב אותם בפנים.

עכשיו זה נמצא, וזה קריטי, קריטי. להתפתחות המוח (תאי העצב שעטופים במיאלין).

את יודעת איפה אפשר לקבל את זה במזון? בדגים. כמה תתני דגים לבן שלך? פעמיים בשבוע תתני לו את הדגים המאוד מסוימים האלו? סלמון הליבוט קוד סרדין, ועוד כמה הזויים.

את מבינה שהמטרנה רק עוזרת, שלילד לא יהיהו חסרים. זה נוצר רק לטובתו, אחרי שפעם נתנו חלב פרה רגיל ותינוקות מתו.

בהמשך הוסיפו לזה כפית מיץ תפוזים וכפית שמן דגים. עד שהיגענו למזון פונקציונלי לחלוטין.

הוא לא יזיק זה בטוח. רק יעזור. הלוואי שכל המצרכים שתשתמשי, שתאכילי אותו בהם ייצרו אותם\יהיו סטרילים במליונית הסאנדרט שמייצרים עבורם את התמ"ל.

בכל מקרה חלב הפרה הוא הבסיס עליו מוסיפים את כל מה שדרוש לא צריך חלב אחר כדי להגיע לתוצאות דומות לחלב אם.

ההבדל ביניהם שיש חלבון פרה שכמובן אין אותו כל אצל האם. תכלס, זה ההבדל מבחינת ההרכב התזונתי, פחות או יתר.

[בעקבות הערה שקיבלתי אני חוזרת על משהו שכתבתי פה בהודעה אחרת בשרשור - אני כותבת רק לגליה ולמי שעוד מתעניינת ובאמת רוצה לשמוע וחושבת שזה יעשה לה טוב. אנא אל תקראו אם זה יצער אתכן. לא רוצה לצער אף אחת.]

לא, לא, רמדיה לא הייתה פשלה אחרונה. הלוואי... מה שקישרתי לך בשרשור הקודם קרה אחרי רמדיה אאל"ט, ובעצם הדברים האלה קורים כל הזמן. הנה עוד דברים שקרו אחרי רמדיה:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3451790,00.html

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3173135,00.html

זה סתם כמה דברים בשלוף, יש עוד המון.

זה נכון שהתמ"ל היום משופר לאין ערוך ממה שהיה לפני כמה שנים. וגם התמ"ל של עוד עשר שנים יהיה משופר הרבה יותר משל היום. כל הזמן חוקרים ומשפרים וזה טוב. לתינוקות של עוד מאה שנה יהיה מוצר שמצליח לחקות חלב אם בכמה וכמה פונקציות נוספות על זה שקיים היום. נראה לי שאפילו היתה פעם למטרנה סיסמה כזאת: "לעולם לא נוכל להיות כמוך, לעולם לא נפסיק לנסות". זה מדויק. אז אנחנו בערך מסכימות על זה, אבל אני לא מסכימה עם המסר שכתבת "הגענו למזון פונקציונלי לחלוטין" כאילו זה סוף הדרך ונגמרה העבודה. ממש לא. פערי התחלואה והתמותה בין יונקים לאוכלי תמ"ל קטנים בהרבה מהפערים שהיו בין יונקים לאוכלי חלב פרה כשאנחנו גדלנו, וזה טוב ונפלא, אבל עדיין א"א להתעלם מקיומם. סה"כ מדובר היום על פערי תמותה של כמיליון תינוקות בשנה, מתוכם כמה מאות אלפים במדינות מפותחות (כלומר לא בגלל בעיות היגיינה ושות') - ופערי תחלואה גבוהים בהרבה.

ספציפית לגבי רכיב התזונה שהתייחסת אליו אני לא יודעת לענות (לא בקיאה בתחום הזה) אבל אני יודעת שמשרד הבריאות כן מעסיק, ועוד איך, אנשים שבקיאים בתחום הזה, ועל מסקנותיהם הוא הסתמך, בין השאר, כשהוציא את המדריך להזנת התינוק והפעוט שבו נקבע שאין צורך בתמ"ל מעבר לגיל שנה:

http://www.health.gov.il/units/spoke/hanaka.doc

וכנ"ל ארגון הבריאות העולמי.

והערה אחרונה, אולי טיפונת קטנונית, כתבת את המילה 'סטרילי' בהקשר של תמ"ל, ואולי התפלק לך בטעות והתכוונת לכתוב משהו אחר, אבל ליתר ביטחון - גם בשביל מקרה שאחרות קוראות אותנו - אני מצטטת שוב מאותו תדריך שהזכרתי: "חשוב לציין כי האבקה להכנת תמ"ל אינה מוצר סטרילי, והיא עלולה להכיל גורמי מחלות." זה חשוב מאוד להדגיש כדי שחלילה הורים לא יזלזלו בהנחיות המחמירות להכנת תמ"ל בטוחה בבית. זה לא מוצר סטרילי וחשוב לא לאפשר לגורמי המחלות הנמצאים בו תנאים נוחים לשגשוג.

אז ככה: מזון פונקציונלי-המונח הזה אומר משהו אחר לחלוטין ממה שהבנת, הוא אומר מזון שהוסיפו לו רכיב מסוים בעוודף להעשרה,או מזון שנאכל בעודף בגלל חומר מסוים שנמצא בו. משהו כזה. למשל גבינה מועשרת בסידן. חמוציות בשביל למנוע דלקת דרכי השתן.

תמ"ל, זה מזון פונקציונלי לחלוטין, כי הוא בריאה חדשה שירדה לעולם. לא קיים בטבע, הוא טכנולוגי לחלוטין.

אז לזה התכוונתי ובמילא אני מסכימה עם מה שאמרת שם.

דבר נוסף ממש ממש שממש ממש ממש ממש ממש ממש חשוב:

תמ"ל, עובר עיקור, ואין בו יכולת להתפתחות מזהמים. אין מצב שמשהו אומר אחרת. אחרת זה לא היה מחזיק מעמד למעלה משבועיים סגור.

זה כמו חלב עמיד שאפשר להחזיק שנה, ומטרנה אפשר יותר משנה.

אין מצב שמוכרים קופסאת שימורים של תירס עם מזהמים, קל וחומר לא תמל, ותאמיני לי, אני יודעת. אני בתחום.

ההוראות, הם להורים שלא יכניסו את האבקה למים עם חיידקים, כלומר שלא הורתחו, או לכלי לא נקי מספיק.

החומר עצמו סטרילי, אין שם שום צורת חיידק ולא נבג, וזה קופסאת וואקום. 

לכן שלא יחשבו כאן אחרת ויפחדו מחרקים במטרנה..

ויופי שאנחנו שוב מסכימות.

ולעניין הסטריליות:

http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1210154

בתור אמא שהיו לה קשיים בהנקה, כל ההפחדות האלה שאני בעצם מונעת מהבן שלי בריאות, לא הוסיפו טוב כלל!!!

אני יכולה להגיד שיש לי שני ילדים, אחד קרוב ל-5 השנייה עוד מעט בת 3 וחצי, לא ראיתי שהיו יותר חולים מילדים אחרים, אפילו אפשר להגיד שממש פחות, וכך גם אצל אחותי הגדולה שלא הניקה.

(הבן כן היה חולה בשנה הראשונה די הרבה, אבל נראה לי שקשור יותר לגורמים אחרים, אחרי השנה הראשונה - כמעט ולא חולה, הבת - ברוך ה' בקושי - שימשיך כך)

בכלל, מחלות זה מאת ה'.

ועכשיו כשאלד בעזרת ה', זה לא שלא אנסה להניק, אבל אם לא הולך (לשון קשורה, פצעים, פטריות ועוד ועוד...), אז ברוך ה' שיש מטרנה. שניתן לתת לילד כל מה שהוא צריך בשביל לגדול (והאמהות והסבתות שלנו, הרתיחו חלב פרה, ואז? לא גדלנו? היינו כל היום חולים? גם לא נכון...)

הטרנד של ההנקה, ואם לא - אז את מתעללת בילד שלך הוא מעצבן מאוד!!!

ולא שאני לא בעד הנקה, אבל בעיקר בעד אמא וילד רגועים שמחים ובריאים.

שמחה, אוכל והרגלי חיים בריאים, שינה טובה וכמובן הרבה הרבה תפילות הם ארובה לא פחות טובה לבריאות הילדים. ושוב, הכל מאת ה'.

כתבתי באיזה שהוא מקום פה בשרשור - אבל כנראה שהייתי צריכה לכתוב ביותר ממקום אחד - שאני כותבת רק ספציפית לגליה ולמי שעוד מתעניינת וכן רוצה לדעת. בבקשה בבקשה שמי שזה עושה לה רע לא תקרא! אני הכי מבינה אותך בעולם. אני ממש לא רוצה להלחיץ או להפחיד - חס וחלילה. יש כאלה שכן רוצות - מאוד רוצות - לקרוא על הדברים האלה, ובשבילן אני כותבת.

ומאותה סיבה אני לא אתייחס למה שכתבת על ענייני המחלות. אני לא רוצה להיכנס לדיון שלא יוסיף לך טוב. אני ממש ממש שמחה בשבילך שאצלך הילדים שאכלו תמ"ל בבריאות טובה ולא כמו אצלי, ובאמת שימשיך כך. ב"ה יום יום.

מסכימה עם כל מילה במשפט האחרון שלך.

זה בדר שקשור לאיך היא מסתכלת על העולם, ולא האם היא צריכה להשקיע יותר עבודה בלשאוב ולהניק.

לי מאוד כאב בפטמות כמעט לכל אורך ההנקה, וברוך השם, ברוב הפעמים זה לא פגע בשמחה שלי. גם היהי לי קשה לשאוב - וזה רק עודד אותי ליותר תפילות ותחנונים אל ה'.

בגלל שהנקה זאת מתנה כל כך נפלאה מהבורא, צריך להתפלל עליה הרבה, אין ספק. אני ממש ראיתי תלות ישירה בין ההצלחה בהנקה ובשאיבה לבין התפילות שלי על זה (על איך ומה מתפללים באופן כללי בחיים צריך ללמוד הרבה, אבל לא כאן המקום להרחיב).

הבעיה היחידה עם מטרנה, זה שהיא פתרון מאוד נוח,, שאם מראש אומרים שאין לי בעיה לתת מטרנה, אז ברגע שמתעורר קושי, שברמת העיקרון אפשר ורצוי להתגבר עליו, ישר הולכים לפתרון הנוח (כמו בכל דבר בחיים), וחבל. כי זה גורם להפסד של הנקה שהיא אכן חיונית לתינוק. וכלל שעוברים השנים ומאספים המחקרים זה יותר ויותר ברור שזה ממש טוב לתינוק.

והסבתות שלנו הרתיחו חלב רק כשהן לא יכלו להניק בכלל. לא מלכתחילה...

ונכון שהכל מאת ה' - גם הניסיונות והקשיים בהנקה. וכמו שבכל ניסיון אנחנו רוב הפעמים יודעים שהקב"ה מצפה מאיתנו שנתאמץ ונתגבר, אני מאמינה שזה נכון גם לגבי הנקה. כי בסופו של דבר, אני חושבת, שגידול הילד זה חלק מעבודת ה' של האמא.

ומה לעשות הרבה פעמים מה שקורה לנו זה בעיקר בגלל בחירות שעשינו, ולא כהחלטה שרירותית משמייים...

היא לא רעבה כשהיא יונקת, היא ישנה לי לילה שלם ולכן היא גם מתעוררת לעיתים רחוקות

אבל הקושי הוא לשאוב בין הארוחות, גם תמיד מפחיד אותי שאני אשאב והיא תקום ולא ישאר לה...

ואני יודעת שהחלב ככה פחת בגלל השאיבות...כי בהתחלה היה לי יותר מידי...

ובגיל כזה פיצפון להתחיל מטרנה, כואב הלב..

אני לא מקווה לשנתיים אבל לפחות לחצי שנה שנה...בע"ה.

http://menikot.com/index.php?option=com_content&view=article&id=211&Itemid=0

מה את מתכוונת "בהתחלה"? בשבועות הראשונים כמעט לכולן יש קצת גודש (אמרו לי פעם שהגוף מכין את עצמו לאפשרות שאולי יהיו תאומים) ואח"כ זה אמור להתאזן לפי הצריכה של התינוק. כלומר אם עדיין יש תחושת מלאות אחרי כמה שבועות זה כבר לא תקין...

נשמע מעניין מאוד טוב לדעת!!

לשבועיים שלוש הראשונים...והגודש אצלי היה ממש מוגזם וכואב 

ונכון מבחינה ביולוגית כל היריון זה הכנה לתאומים ואז הגוף מתאזן...

בהמשך הוא התאזן אבל עדיין היה יותר ממה שצריך והצלחתי בין הארוחות לשאוב המון...

אני בהריון תאומים וממש פחדתי מאיפה יהיה לי כל כך הרבה חלב. 

אתן מרגיעות אותי..

עכשיו אני רק צריכה לקבל מתנה יותר שעות ביום כדי להניק את שניהם ולהספיק לישון.. 

אין מה להתעקש על 6...

בהרצאה ברמב"ם לעובדים לפני חודש הפרופסור אמר שזה גורם סיכון להשמנה וממש רואים את זה בילדים בדור הנוכחי שהאמהות מתעקשות להניק מעבר למה שצריך...

ככה גם למדנו בכיתה....ואני סטודנטית לסיעוד.

על-פי מדריך משרד הבריאות להזנת התינוק והפעוט:

"הנקה בלעדית או שליטה רצויה עד סביבות גיל 6 חודשים, והמשך הנקה בתוספת מזון משלים לחלב אם עד גיל שנה ואף יותר מכך, כל עוד ההנקה מתאימה לאם או לתינוק."

ועוד מאותו מדריך:

"הנקה מקטינה את השכיחות של התופעות הבאות:

• דלקת אוזן תיכונה בתינוקות
  
• זיהומים במערכת העיכול
  
• זיהומים חמורים במערכת הנשימה התחתונה (הדורשים אשפוז)
  
• NEC בפגים
  
• האטה בהתפתחות אינטלקטואלית ומוטורית
  
• השמנה בילדים
  
• יתר לחץ דם בגיל מבוגר
  
• סרטן השד באמהות
  
• אטופיק דרמטיטיס
  

אסתמה בילדים צעירים"

מוזמנת לעדכן את הפרופ'

ההמלצה להניק בלבד זה עד 4 חודשים,

כאשר לשלב דברים אחרים בתזונה מ4 חודשים.

אממה יש היום יותר נטייה להגיד שעדיף עד 4 חודשים כי המחקרים החדשים דווקא מראים שהנקה לא מונעת השמנה ואפילו מעודדת אותה.

אם יש לך כוח להשקיע ולקרוא מלא מאמרים באנגלית[מזהירה:ארוכים ובשפה מקצועית]- בכיף, אשלח לך!

הפרופ' רק חיזק את מה שלמדתי בכיתה, הלכתי להרצאתו כי זה היה נשמע מעניין....וגם אנחנו למדנו זאת ע"י מישהי אחרת...

מה שכן, כאשר נראה להורים שהילד מוכן, מותר להתחיל לתת טעימות קטנות מאוד לפני גיל שישה חודשים. הנה לשון התדריך בעניין:

"

1.1.1. החשיפה למזון משלים לחלב אם, בצורה של טעימות מזון: מומלץ כי כל התינוקות יתחילו בהזנה משלימה בסביבות השבוע ה-26 לחיי התינוק (6 חודשים). אין לחשוף התינוק לטעימות מזון משלים לפני השבוע ה-17 לחייו (4 חודשים) "

בהמשך מוסבר שבין גיל 17 ל26 שבועות מדובר על "כמויות קטנות של מזונות (1-2 כפיות קטנות) עד פעמיים ביממה" - זה לא דבר שהתינוק אמור לחיות עליו. בשאר היום הוא יונק.

את מוזמנת לשלוח מאמרים אם בא לך. זה יכול להיות מעניין. אבל אני לא בטוחה שאמצא זמן לקרוא אותם, והם גם לא עד כדי כך חשובים לי, תהיה אשר תהיה מסקנתם. מחקרים יש המון, וקשה להסיק משהו מעשי ממחקר כזה או אחר. בשביל זה יש גופי בריאות (כגון ארגון הבריאות העולמי, משרד הבריאות וכו') שמקבצים את כל המחקרים האלה - שרבים מהם סותרים זה את זה - בוחנים אילו מהם רציניים ורלוונטיים, ומעדכנים אתץ ההנחיות לציבור אחת לכמה שנים. נכון להיות המסקנה שלחהם היא זו שציטטתי: הנקה מקטינה את שכיחות ההשמנה.

אודה לך אם תוכלי לכתוב לי את שמו של הפרופ' ברמב"ם שציטטת (אלא אם יש בזה איזו בעיה, אני לא יודעת).

כעיקרון זה בהרצאות שיש כל יום חמישי בבוקר ברמב"ם לעובדים[כניסה חינם לסטודנטים אם את מעוניינת להגיע..]

לא כ"כ עניין אותי השם כי זה כבר משהו דיי ידוע לי, אחרי הכל למדתי את זה בבית הספר לסיעוד ברפואת נשים, בבריאות הציבור וכו' וכל זה היה השנה כך שהידע מעודכן

ותשאלי מי נתן הרצאה בחודש האחרון על השמנת ילדים ובני נוער.

וד"א על המרצים של אני סומכת אבל הם לא פופ'....

כאלה שעדיין מחלקים במחלקת לידות לצערי...

החדש שיצא לפני כשנתיים. מוזמנת לעיין בו. לא יצא עוד אחד אחריו.20120221095521.doc

לא אומרים להחליף את ההנקה במטרנה. אומרים להוסיף מוצקים.

התכוונתי שאם ממש לא מצליחים לשאוב מספיק בשביל המטפלת/מעון, אז יש גיל שכבר אפשר לתת במעון רק מוצקים, ובשאר היום הנקה. ואז לא חסר כלום...

מלבד זה - לפני שמתחילים מוצקים - שילוב של מטרנה וחלב הוא לא הכי מומלץ. כי המטרנה משנה את הפלורה במעיים, שבעיקרון מותאמת להנקה, וזה יכול לפגוע גם במערכת החיסון.

מישהי פה, נראה לי שפצקרשת, ציטטה את משרד הבריאות האמריקאי (או איזשהוא גוף שאחרי על התזונה בארה"ב, לא זוכרת את שמו) שבהמלצות שלהם להזנת תינוקות, שמים את תחליף החלב במקום רביעי, אחרי חלב אם, חלב שאוב, וחלב מאמא אחרת (!!!!). וכמו שאת בטח יודעת, מינרלים וויטמינים שמגיעים לא דרך המזון בהם הם נמצאים באופן טבעי - נספגים ויעילים פחות. ועל זה יסכים כמעט כל רופא...

ככה שאם יש לה את המוטיבציה, והיא כן מצליחה לשאוב, אולי קצת פחות, אבל 70 מ"ל זה ממש לא קצת, והיא לא מדווחת על רעב של הקטנה, אז אני חושבת שההמלצה להתאמץ לתת רק הנקה היא הטובה ביותר.

תנסי גם שאת בבית לשאוב כל 3 שעות ואם היא אוכלת כל 5 אז כל שעתיים וחצי. ככה ישאר לך חלב והיא רק תינק.

אני בלימודים מקפידה לשאוב כמו שעון למרות שלא תמיד היא אוכלת את כמות המנות ששאבתי.

והאמת, באתן לי בזמן ממש ממש ממש טוב- הקטנה כבר 9 חודשים, ובשאיבה בקושי יוצא לי 70 מ"ל וזה ממש שבמאמצים, אניעובדת בעבודה מאד תובענית וגם לומדת ועוד עכשיו עם המבחנים אני ממש קורסת (יש לי המון) ובעלי כזה צדיק רואה את הקריסה ואומר לי שההנקה גומרת את כוחותיי- וזה אמת!! אני ממש מרגישה את זה. ובכלל ההנקה מתישה אותי גם מבחינת השאיבות וההתעסקות, ועוד דבר: אני ממש ממש ממש מפחדת שאכנס להריון עכשיו כי הגלולות מיועדות להנקה, ואני מורידה קצת מההנקה, אז אולי אפסיק להניק ואקח גלולות חזקות רגילות?!! (יש לי 2 אחיינים מגלולות של הנקה סרזט) בקיצור, אני ממש בדילמה!  רוצה להניק, אין לי ככ חלב, ואני בלחץ היומיום לא מגיעה לדרישות שצריך כדי להגביר חלב (שאיבות, שתיה מרובה וכו') 

ופתאום לקרוא את כל זה מחזק אצלי את ההתחושה שאולי שווה להלחם בזה?! או יותר נכון למען זה?! 

אבל אז מה עושים עם המניעה של הריון? הסרזט עדיין מגן?? זה ממש חשוב לי שהוא יגן.

זאת דעה אישית שלי.היום הילדה שלי בת חצי שנה. בערך מגיל שבועיים,עד גיל חודשיים נלחמתי על ההנקה היא הייתה עצבנית ובכיינית בטירוף.ואני נלחמתי בשיניים.וכולם סביבי תמכו בי על המאמץ ...עד שבאתי לאמא שלי בוכה לא יכלתי יותר... ואז קיבלתי משפט חכם שהיא אמרה לי:"אמא רגועה, תינוקת רגועה" תני לה מטרנה ושמו שמים הילדה נרגעה פלאים.מאז ועד היום היא אוכלת מטרנה שבעה רגועה וחייכנית חוץ מעכשיו שהיא מוציאה שיניים .היא יונקת רק בלילה וזה מתוך עצלות כי אין לי כוחלקום להכין לה מטרנה בלילה.היא קמה בערך כל שעה וחצי לינוק .אני צריכה לגמול אותה מזה ואותי מהעצלות וככה אני מקווה ללילות שקטים.לגבי החלב אני לא יודעת כי לי תמיד היה עודף וגם הגלולות של הסרזט מגבירות חלב...

גם לי היה קשה בהתחלה עם ההנקה.. הפיצית פשוט לא הפסיקה לבכות ואף פעם לא שבעה..

וגם אני שמעתי את כל הסיפורים שחייבים להניק ואסור לשלב מטרנה כי זה יהרוס לך את ההנקה...

לא נתתי מטרנה, סבלתי והתינוקת המשיכה לבכות כל הזמן!

עד שהגעתי למסקנה שאני חייבת לשלב.. להמשיך להניק אבל גם לתת את המטרנה כדי שאוכל גם חלק מהזמן לא להניק..

ב"ה המטרנה לא פגעה ולאחר חודשיים רק הנקתי אותה. (חוץ ממתי שלמדתי / לא הייתי איתה ואז הביאו לאה מטרנה).

המסקנה שלי מהסיפור שלי: חשוב מאוד להניק, זו מתנה מהקב"ה. אבל לא להתייחס למטרנה כזבל... ב"ה הרבה ילדים גדלו רק על מטרנה ויצאו בריאים וחזקים. אם התינוקת שלך בת 9 חודשים כבר ואת מותשת לחלוטין- אל תפחדי לתת את המטרנה.. זה יעשה רק טוב...

תשתי יותר, ותשתי בירה מתוקה ותה חם ומתוק.

לק"י

1. שנתיים ואחרי.

2. קודם לילה (אחרי גיל שנה).

3. בגלל ההריון הבא (הפסקתי באמצע ההריון או לקראת הלידה. והם גם היו מספיק גדולים, ואצל חלקם לפחות קצת מיציתי. אז לקראת הלידה הפסקתי).

בערך 8 עד 10 חודשים כול אחד.

בדרך כלל הפסקתי בהדרגה.

ילד ראשון כי חלמתי על צפופים.

שני ושלישי לא זוכרת.

ורביעי חלמתי להצליח יותר אבל היא לא עלתה במשקל והחלב נגמר לי בפתאומיות 

1. בין 11 חודש ל6 שנים.

2. תלוי בסיבה. חלק הפסקתי מיד הכל. וחלק קודם לילה.

3. הריון נוסף/גיל היונק.

1. כל ילד בזמן אחר

ראשון- שנה ו3 חודשים ( הייתי כבר בתחילת הריון)

שני- עברנו את גיל 3

שלישי ורביעי וחמישי- בערך שנה ושמונה חודשים (יש ביניהם הפרשים של שנתיים בערך)

שישי- גיל 3 ומשהו בערך אולי יותר

2. לא ממש הבנתי את השאלה. כשהפסקתי אז באמת הפסקתי.

אם המשכתי להניק בלילה זה לא נחשב הפסקה מבחינתי,

מן הסתם לא בכל גיל הנקתי באותה התדירות כמו בהתחלה.

3. כי מיציייתי את זה לחלוטין

או בגלל שכבר הייתי בסוף הריון או כי כבר באמת זה מוצה והילד גדל 

1. בגיל 11 חודשים.

2.3.נמאס לי לשאוב בעבודה אז הפסקתי ואז לאט לאט נגמר לי החלב.

בעיקרון חלמתי להניק עד שיאכלו רק מוצקים

הראשון הפסקתי בערך בגיל חצי שנה בגלל הריון נוסף

השני הנקתי עד שנה שאז כבר אכל ארוחות מלאות והנקה היתה רק נשנוש לפני השינה

השלישית העדיפה בקבוק וההנקה היתה קשה והשאיבה עוד יותר אז הפסקתי קצת אחרי חופשת לידה

הרביעית כבר הייתי עייפה משאיבות אז גם הפסקתי כשחזרתי לעבוד.

כל הפסקה היתה הדרגתית, הנקתי רק כשהיה לי גודש, ובשאר נתתי בקבוק ולאט לאט התמעט החלב עד שנגמר.

1. בגיל 3 חודשים כשנכנס למטפלת.

2. ביחד יום ולילה.

3. לא יכולתי עם התלות הזאת שהאוכל שלו רק אצלי.

ואם אני רוצה לצאת או שמישהו אחר יאכיל - צריך לשאוב לפני, ואחרי - את הגודש.

אני צריכה את העצמאות והחופש שלי.

אגב, בדיעבד הייתי צריכה להפסיק לפני.

זה לא היה נכון לי ולא היה שווה את ההרגשה שלי. 

2. הפסקתי לגמרי. בכולם ניסיתי להפסיק לילה לפני ולא הלך.

3. בעיקר כי לא הצלחתי להפסיק בלילה והתלות בלילה הייתה לי קשה (ינקו ברצף כמעט כל הלילה). ההפסקה בשנה ו9 הייתה הכי קלה בקטע הזה היא מייד התחילה לישון לילות. כשהפסקתי בגיל קטן יותר הם היו קמים לאכול אוכל אמיתי בכיסא אוכל באמצע הלילה עד שהתרגלו (העדפתי לא להרגיל לתחליף חלב שלא יהיה לי צורך לגמול מעוד משהו).

את הקטנה אני עדיין מניקה, היא שבוע הבא בת שנתיים.

אבל, מסייגת ששניהם מאיזור גיל שנה ורבע-וחצי זה התכנס להנקה בערב לפני השינה והנקה בבוקר כשקמים וזהו.

ואם אני לא נמצאת בלילה/בבוקר הם בסדר ולא מכורים ברמה שלא מסוגלים להמשיך הלאה. אז זה לא מגביל אותנו ורק כיף לנו..

את הגדול הפסקתי להניק פשוט כי עברתי ניתוח שאחריו קיבלתי תרופות חזקות שאמורות בהנקה, ובחרתי בגיל כזה לא לחפש אלטרנטיבות שמותרות אלא פשוט לסיים את ההנקה.

את הקטנה אני אניק עד שהיא תפטר אותי או אני אותה, נראה מתי זה יקרה🤣

מאוד מאמינה בהנקה מצד אחד

ומהצד השני לא מאמינה ב"התאבדות למען ההנקה"

ב"ה ההנקה זורמת וטובה לנו

וגם כשאני מצמצמת הנקות הגוף מתאים את עצמו

אחרי שאצל הגדול השאיבות פגעו בי

אצל הקטנה החלטתי שלא משנה מה, שאיבות זה הקו האדום שלי. אז קנינו בגיל חודש בערך כבר חבילת מטרנה טו גו שיהיה לנו בבית למקרה הצורך, וזה נתן לי רוגע בנפש ואפשרות לזרום איתה.

כנל בשלב שהיא כבר הייתה גדולה מספיק ועדיין ינקה בלילות כמו ניובורן, עשינו שינוי וגמלנו מהלילות. מבחינתי הנקה אמורה להיות משהו שמלווה את החיים, חלק מהם פשוט, לא משהו שהוא חזות הכל.

לא מדברת בגיל ממש פיצי עד 3-4 חודשים נגיד, אלא אחרי זה..

אחד הפסקתי בגיל שבועיים

אחרי ששילבתי עם תמ"ל ונמאס לי מההנקה

השני הנקתי רק בבית חולים בשילוב עם תמ"ל

השלישי לא הנקתי בכלל

1. בסביבות גיל שנה פלוס

2. הפסקתי לגמרי

3. כי רציתי עוד הריון, וזה לא עובד אצלי עם הנקה

2. קודם לילה (הגדולה שלי ישנה לילה מגיל ממש קטן,  האמצעי מגיל כמעט שנה) בשלב הסופי כבא היה רק הנקה שתיים ביום שלא החליפו ארוחה..

3. מיציתי

והיה נראה לי שזה לא תורם יותר לאף אחד כבא, הם גם לא היו מכורים קשים ולא היה נראה שזה משנה להם

2 ילדים מתוקים מתוקים

את הראשון הפסקתי להניק לגמרי בגיל שנה וחמש.

כבר בגיל שנה ושלוש הפסקתי בלילה כי הוא שיגע אותי.

בגיל שנה וחמש מיציתי והפסקתי גם ביום

את השניה,

היה לנו משבר רציני בהנקה בגיל שבעה חודשים

היה לתינוקת פצעים בפה והיא הדביקה גם אותי.

הייתה הפסקה בהנקה למשך שבועיים שהשפיעה על כמויות החלב

ואח"כ חזרתי להנקה חלקית עם תמ"ל

בגיל שנה ושלוש בערך הפסקתי לגמרי.

בערך אז גם הפסקנו עם התמ"ל כי היא מידי התמכרה אליו.

1. בדרך כלל שנה פלוס

2. קודם יום כי הפסיק לעניין אותם...אחר כך לילה

3. כי הייתי צריכה שינה, חדר רק שלנו, ואוויר

בין עשרה חודשים לשנתיים ושמונה חודשים.

לרוב הפסקתי קודם בלילה ואחר כך ביום ההנקה דעכה.

אצל רובם הם הפסיקו לינוק. אצל חלק אני יזמתי את ההפסקה כי הייתי חלשה מהיריון חדש.

בעיקרון אני אוהבת להיניק. לצערי הגדול עם שתי הקטנות זה לא הלך לי בצורה חלקה, ועד עכשיו אני בוכה על זה (הן גם הפסיקו לינוק מוקדם משתכננתי)

עם הקטנות..

גם זו משמים לטובה 🙂🩷

1.שנה וארבע ושנה ושמונה.

2.אצל שתיהן גמלתי מהנקות לילה באזור גיל 7-8 חודשים כשראיתי שהן כבר פותחות פערים בעצמן בלילה, אוכלות ארוחת ערב טובה לפני. ככל שהם אכלו יותר מוצקים מן הסתם מספר ההנקות ירד ואצל שתיהן כשהפסקתי זה היה כבר ברמה של הנקה- שתיים ביום. לפני השינה, ובבוקר כשקמים.

3.הריון של הבא בתור.. בהריון השני ההנקה פשוט הציקה לי בגלל הרגישות בחזה ובהריון השלישי ראיתי שנגמר לי החלב באזור שבוע 16. היא הייתה מוצצת ולא היה יוצא כלום, אז הפסקתי

אבל חושבת שכן.. התחלתי טעימות בארבעה חודשים ואז מחמישה- שישה חודשים כבר נתתי ארוחת ערב של דייסת קוואקר נגיד והם עלו די מהר בכמות. וכמובן אחכ גפ הנקה לפני השינה.

אני לא זוכרת כבר גילאים בדיוק. אולי זה היה יותר לכיוון 9 חודשים.

עם הגדולה אני זוכרת שהיו איזה שני לילות שפתאום היא ישנה לנו 12 שעות רצוף ואז אמרתי לעצמי אוקיי אז היא לא צריכה לאכול בלילה ובלילות אחכ כשהיא קמה הרגעתי אותה בלי הנקה עד שזה הפך לקבוע שהיא ישנה בלילה 

1. משתנה בין ילד לילד

2. כשהפסקתי הפסקתי לגמרי

3. הריון/חוסר עליה במשקל של התינוק (ספציפית עם בעיה רפואית)

1. גיל שמונה חודשים

2. לגמרי. לא היה איזה קושי מצד הילדה כי זה כבר לא היה המזון העיקרי שלה

3. ירידה במשקל שלי שגרמה גם למיעוט חלב עם הזמן וצמתי גם ט באב וכיפור שבכלל גמרו לי על הכמויות ונואשתי להחזיר.

הגדולה:

ינקה עד גיל שנה ותשע, עד שנגמר החלב.

היא ישנה לילות שלמים מגיל מאוד קטן.

השני:

ינק עד גיל שנה וחצי, הפסיק מעצמו כשעבר חדר.

בלילה הוא הפסיק לינוק כמה חודשים לפני.

השלישית:

ינקה עד גיל שנתיים.

גמלתי מהנקות בלילה בגיל שנה וחמש.

הגמילה הסופית לא היתה ממש גמילה. שיניתי את הלוז וההרגלים, כדי שלא תינק בזמנים שהיא רגילה, וזה עבר חלק.

גמלתי כי היא כבר היתה מספיק גדולה, הייתי בהריון ולא רציתי להניק עד הלידה, ורציתי להשאיר את הילדים בלעדי.

הרביעי:

הוא בן שנתיים וחודשיים ועדיין יונק.

גמלתי מהנקות בלילה בגיל שנה ותשע.

כרגע יונק לרוב בבוקר, וכשחוזר מהמעון.

אני בדיוק מתלבטת מה לעשות.

את הגדול הפסקתי בגיל שנה ו9.

הייתי בחודש שביעי והבנתי שכבר לא כיף לי להניק

הוא כבר היה גמול לילה וינק רק לפני השינה

אז זה היה בטוב לשנינו

הגמילה של השניה הגיע ממש בהפתעה

הייתי בתחילת הריון והתגלתה לי המטומה

ההנחיה היתה להפסיק במידית

היא היתה גם בת שנה ו9

אבל ינקה במהלך היום (לפני המשפחתון, כשחזרה, ולפני השינה)

במזל ממש חודש לפני העברתי אותה חדר והתחלנו לתרגל הירדמות עצמאית שצמצמה ממש את ההנקות לילה

אם הייתי צריכה להיערך לזה- לא זאת היתה הדרך

אבל בדיעבד- הלך יחסית בקלות

ועכשיו היונק הנוכחי כבר בן שנה ו10

חושב שהוא nb

קם בלילה מלא לינוק

ומבקש גם במהלך היום (ואומר תודה כשהוא מסיים...)

מתחיל לדגדג לי שדי

אבל עוד אין לי אסטרטגיה איך לעשות את זה

אנחנו בלינה משותפת

ואני לא יודעת לקשור בין שניהם

ומצד שני לא יודעת איך גומלים וממשיכים לישון ביחד

1. שנה וחודש

2. לגמרי

3. עברתי ניתוח, המשכתי לשאוב אבל אחרי שחרור מהבית חולים הילד לא היה בעניין. מתגעגעת לזה. מבואסת שזה קרה. 

רק ליום, ולא להירדמות. בד"כ לפעמיים - שלוש ביום. ורק בבית.

ככה כבר לא הרגשתי שזה מעיק, אלא בכיף שלנו.

לק"י

ניסית?

(אין לי ניסיון עם הפרדות גדולה. כן עם קטנה).

שממש מתמקדת בזה

התחלתי לפני חודש לעשות תרגילים בבית ואני כבר רואה שיפור!

אמנם שיפור קטן אבל משהו לפחות

מאמינה שככל שאתמיד זה ילך וישתפר עוד ועוד

והסבר בדיוק איך עושים

יש תרגילים מעולים לזה.

יש גם תרגילים בכללי של חיטוב בטן שגם יכולים לעזור

בכללי כל אזור בטן רצפת אגן זה אזור ממש חשוב להמון דברים...

לדעתי קצת קשה להתמיד לבד, שווה למצוא קבוצת תרגול ראיתי הרבה פרסומים על זה.  

לפני כמה שנים קניתי באמזון פליימוביל, כשהיה משלוח חינם.

בפער של לפעמים 100 שקל!!!

ויש אתר פלייבמייל. גם יחסית זול

https://www.play-bamail.co.il/?srsltid=AfmBOopUmL62ng-mISKjcwyjbKcX8JLJZASmIMXxVfjRols1ECbUG5dQ

חוץ מזה, לא הייתי ממהרת לעבור לתמ"ל כי אפשר כבר אוטוטו להתחיל מוצקים וזה יכול לעזור עם העלייה במשקל

יצא לי לראות במשקלים שונים יום אחרי יום הפרש משמעותי

וגם לוודא שהמשקל תקין, לשים קילו קמח ולראות כמה שוקל

אם באמת ירד בהנקה זה מדאיג וצריך ליווי של יועצת הנקה / אחות / רופא לפי הגישה שאת רוצה

כדי לקבל תוצאה הכי מדויקת.

ואם הוא היה חולה בזמן הזה, הגיוני שהוא ירד.

גם אם הוא יורד, לא מחייב לוותר על הנקה.

אפשר לאכול דברים שומניים שמעשירים את החלב,

להניק בתדירות יותר גבוהה (אם הוא מסכים).

ועוד מעט אפשר להתחיל גם מוצקים, ואז כמה שיותר להעשיר אותם.

תמשיכי לעקוב אחרי המשקל, ואם הוא ממשיך לרדת ולא לעלות, אז תבדקי את זה הלאה.

ומה עם מוצקים?

אפשר להוסיף דייסה בכפית, אבוקדו וכו'

לא נראה לי שתמל זה הפיתרון הראשון

אבל כמו שכתבו לפני, קודם כל תשקלי באותו משקל (משקל ביתי הוא הרבה פחות מדויק ממשקל תינוקות), כדי לדעת מה באמת המצב.

דבר שני, תבדקי עם רופא הילדים מה דעתו על זה. הרופאה שלנו אמרה לי - אם הוא עולה 140 גרם בשבוע זה מספיק. נדמה לי שזה רק בחודשים הראשונים, ובגיל 5 חודשים העליה כבר אמורה להיות איטית יותר, אבל אני לא יודעת.

רק אח''כ, תתחילי להילחץ מה לעשות... אפשר כבר להתחיל לתת קצת מוצקים, אז לתת שומנים.

וחוץ מזה, למה לוותר על ההנקה? יכול להיות שבקבוק אחד ביום, אפשר (בהתייעצות עם גורם רפואי) גם להעשיר אותו בדייסה או כפית שקדיה, יכול להיות שיספיק כדי לעלות במשקל.

מציעה לך גם לעשות רישום הנקות וטיטולים לאורך 48 שעות. תוכלי להגיע עם זה לרופא, תראי כמה הוא יונק ביממה (אם הוא יונק 6 פעמים ומטה - צריך לצופף הנקות), ותכתבי לך גם אם הרגשת שהוא לא שבע בסיום הארוחה או נרדם מהר מדי. תכתבי כמה טיטולים היו, כדאי לצלם צבע של הצואה, כל זה יתן מידע לרופא האם ההנקה תקינה.

אקח אותו לשקילה בטיפת חלב, חשבתי לוותר על זה כי לא באלי שילחיצו אותי.....

בשאר הדברים נראה לי שמתפתח מצויין ב"ה

הוא מצונן.

אבל אם היה עם בקבוקים זה גם היה משפיע על המשקל?

אפשר כבר להתחיל מוצקים? איך מתחילים?

עם הקודמים התחלתי בגיל גדול יותר בירקות מעוכים במזלג, מתעצלת לטחון תפוא בשביל ביס אחד.
 

@השם שלי זאת בדיוק השאלה, מה אפשר לעשות כדי לשמור על ההנקה.

מה זה דברים שומניים?

הוא לא מסכים לינוק אם זה לא בזמן שהוא מחליט, מקווה לפחות שזה לא אומר שהוא רעב כי התחילו לי יסוריי מצפון על זה

יונק 8-9 פעמים ב24 שעות.

היו לו שבוע שעבר יומיים שינק 6 פעמים אבל כל השאר לפני ואחרי זה 8-9 (אני כןתבת לעצמי קבוע אז בדקתי עכשיו)

וזמן ההנקה זה בין 10 ל15 דקות

בקודמים ברגע ששילבתי בקבוק זה היה אות הסיום של ההנקה

ומה זה מאכלים שומניים? בשבילו ובשבילי, אשמח לפירוט

להחליף ארוחות.

וממש לא לטחון. לתת מעוך במזלג ממה שאתם אוכלים..

כמובן שאלרגנים לתת בנפרד אבל שאר הדברים אפשר לתת ביחד.. נניח למעוך ירקות מהמרק, בננה גם אפשר למעוך במזלג או כפית.

מאכלים שומניים- אגוזים לסוגיהם, אבוקדו, טחינה, שמן זית.. גם לך כדי להעשיר את החלב וגם לו אפשר להתחיל לתת לאט.. (נגיד כשנותנים ירקות מעוכים אפשר להוסיף לזה קצת טחינה, או להוסיף חמאת בוטנים טבעית/ ממרח שקדיה לפירות מרוסקים)

ולגבי השקילה- אפשר גם לשקול אצל רופא ילדים ולפעמים הם פחות מלחיצים מהאחיות

לדעתי כאמור, קודם כל לשקול במשקל קבוע.

אם לא בא לך על טיפת חלב, אפשר גם אצל רופא הילדים, העיקר שיהיה באותו משקל כמה פעמים כדי לעקוב.

את לא חייבת לשלב בקבוק, אפשר גם לתת לו דייסה סמיכה בכפית... בגיל חמישה חודשים כבר מותר.

לגבי טעימות ומאכלים שומניים - אפשר להתחיל בלתת לו ללקק כמה טיפות מהאצבע שלך: טחינה (מוכנה או גולמית), אבוקדו, שקדיה, נוזלים של סלט חי.

בטיפת חלב לרוב סתם מלחיצים... (אבל יש גם רופאים שמלחיצים)

אפשרות אחת שיש לך היא ללכת ליועצת הנקה טובה, כדי שתראה שהוא יונק טוב ויעיל ושיש לך מספיק חלב, ואם לא - אז שתיתן לך טיפים איך להגביר את החלב ולייעל את היניקה.

אפשרות שנייה (שזה מה שהרופא כנראה יציע) היא לשלב תמ"ל - בקבוק או שניים ביום.

אני ניסיתי את האפשרות הראשונה, אבל לא הצלחתי לעמוד בדרישות... בסוף הלכתי לפי מה שאמר הרופא.

במשך כחודשיים היא קיבלה בקבוק תמ"ל ביום, וכשהמשקל התייצב עברנו להנקה מלאה.

(לא משנה שבשלב מסוים ראיתי שהיא פשוט לא יונקת טוב, אז לקראת גיל שנה שוב שילבנו תמ"ל, עד שההנקה דעכה לאט לאט, לצערי ויגוני הרב)

לך לעשות סדר

ממש ממליצה לך כבר היום לפנות

צריך לזכור שחלב אם זה הכי טוב לתינוק.

צריך להבין למה הוא לא עולה במשקל..

יכול להיות שווה ללכת לאוסטיאופטית וכו' כדי לברר רגישות אולי הוא רגיש למוצרי חלב שאת אוכלת.

אני חושבת,  לא זוכרת בדיוק...

ואמרו לי בטיפת חלב לשים לב שאני לא מושכת אותו ונגיד לא להציע מוצץ אלא להציע לינוק

ושמתי לב שאני באמת מושכת אותו וממישכה לו שאת השינה בעגלה או במוצץ או במנשא וככה יש רווחים גדולים יותר בין ההנקות- זו היתה תקופה מאודד אינטנסיבית ולכן משכתי הרבה..

ואז אחרי שהיצה את הירידה או העצירה לא זוכרת, התחלתי להניק כל הזמן, למדתי להניק כשהוא במנשא והייתי מניקה כשהולכת ממקום למקום בפיזורים ואיסופים רוב הדרך הייתה הנקה וככה גם בבית, בדרך לתורים וכו...

האמת ברגע שזה הלך במנשא זה ממש הקל עלי והרבה את ההנקות.. וגם חוסך זמן חחח.. לא רציך לשבת כשמניקים.. אבל אינטנסיבי לגב..

ואחרי כל זה הוא לא עלה המון אלא סביר.. ואז הבנתי שזה הילד.. לא אכול הרבה.. והוא ככה עד היום..

המנשא גם עזר בזה שזה הגיל של משבר גיל 4 חודשים שהכל מעניין אותם ברמות אחרותתתת וממש קשה להם לינוק כי כל הזמן יש להם גירויים... אבל בתוך המנשא הוא לא ככ יכול להסתכל לצדדים אז זה ממש ריכז אותו בהפקות..  

ואפשר להביא דברים שומניים כדון חמאתצבוטנים טבעית או חמאת שקדים

יוגורט יווני עם הרבה אחוז שומן

היום יחסית קשה להשאיר בגן.

מצטרפת להמלצה להתייעץ עם הפסיכולוגית בגן ועם הגננת.

מתאים לך לפרט מה הקשיים שאת רואה? כי יש קשיים שיותר משאירים בגללם ויש כאלה שפחות.

מצד שני להעלות באמצע שנה, או אפילו מעט לאחר תחילתה.
לא הכי מומלץ לא?
הם כבר מתקדמים עם אותיות, חוברות, הכרות חברות, פתאום להצטרף מבאס קצת.

לא הייתי בונה על זה.

יכול להיות שהיה מקרה חריג ספציפי. אבל תחשבי ילד שלא התכונן נפשית לעלות, לא עבר את כל הרכות וההדרגה של תחילת שנה...

ב''ה משחה בבחירות שלי

שמחה עם מי 'העליתי מוקדם יחסית

ועם מי 'בחרתי להשאיר אפילו שהגננת לא תמכה. אבל בחשיבה שלנו ובהתיעצות עם אחרים השארנו וממש מבורך

כדאי להתיעץ עם מי שמכיר את הילד מהגן בנוסף לגננת ואולי הפסיכולוגית של הגן

או מטפלת בתחום

ובעיקר להקשיב לתחושת בטן האמהית שלך

אני השארתי ומודה לה' כל יום

ומבינה מאוד את ההתלבטות, שנה שלה התלבטתי. 

לנו היה ספק עם הבן שלי.

בתחילת השנה בגן חובה הרגשתי שהוא קטן מידי ולא בשל רגשית. התלבטתי מאוד. הגננת גם היתה בעד להשאיר.

בהמשך השנה ראיתי שהוא התקדם בהרבה דברים שחשבתי לגביהם. אבל הגננת עדיין חשבה שנכון להשאיר, וגם אנחנו עוד התלבטנו הרבה.

בסוף העלינו לכיתה א', מכמה שיקולים. ב"ה לא מתחרטת בכלל. הוא פורח שם (עכשיו כבר בכיתה ב'), גם לימודית וגם חברתית. רגשית הוא גם מסתדר יפה, עדיין לפעמים יש טיפה קשיים אבל לא ברמה שהיה צריך להשאיר בגללם, וגם לא בטוחה שזה היה משנה משמעותית.

כשאמרתי למורים שלו שהגננת חשבה שהוא צריך עוד שנה בגן, הם לא הבינו על מה היא דיברה.

אני התלבטתי קשות עם הבן שלי.

לימודית חכם.

רגשית לא הייתי בטוחה.

גם קטן בשנתון נולד בסוף אוקטובר.

ובסוף העלתי.

וואלה היה חכם מאד לעשות את זה.

גם מבחינת המורה שלו הכל בסדר ואין משהו חריג.

תודה להשם.

על מה ההתלבטות.

אם רגשי עדיף גורם כמו פסיכולוג הגן, מדריכת הורים וכד'.

אם לימודי אז הגננת, קלינאית תקשורת.

רק אומרת שיצא ממשרד החינוך שיתחילו מאוד להקשות את זה ברמת וועדות מהשנה הזו, אז קשה קצת לדעת איך זה יתנהל בפועל.

בגדול צריך להסתכל על הילד כמכלול. אבל הפן הרגשי סופר משמעותי... אומרת כקלינאית.

אני פסיכולוגית חינוכית, עוסקת בזה

אבל בעיני דווקא מי שמכיר את הילד מההתנהלות שלו בגן ידע טוב יותר, כי זה לא מנותק

אני הרגשתי שחלק מהסיבה שהגננת חשבה שנכון להשאיר את הבן שלי עוד שנה, זה כי היא מאמינה שצריך להגיע לכיתה א' מאוד מוכנים, אז למשל אחד הדברים שהיא אמרה לי כהסבר למה הוא עוד לא מוכן לכיתה א' זה שהוא לא כותב להנאתו סיפורים כמו ילדות אחרות מהגן שלו.

וזו ציפיה נחמדה אבל ממש לא חובה...

היום בכיתה ב' הוא כותב סיפורים שהמורה ממש מתרשמת מהרמה שלהם. אבל בגן זה לא התאים לו, וזה עדיין לא אומר שהוא לא מוכן לעלות לכיתה א'.

אני מכירה ילד אחר מהמשפחה שהגננת שלו דווקא לא הבינה למה היא רצתה להשאיר עוד שנה בגן, והוא היה הרבה פחות בוגר מהבן שלי.

ככה שזה תלוי מאוד בגישה של הגננת, ולא רק במה שהיא רואה.

הגננת הסבירה שהיא בוחנת מוכנות לעלייה לכיתה א' בארבעה פרמטרים (שכלי / קוגניטיבי, פיזיולוגי, רגשי, חברתי) ואם יש קושי בשניים או יותר, לרוב היא תמליץ להישאר בגן.

בעיניי זו חלוקה יפה שעושה סדר, ובאמת מנסה לתת פרמטרים אחידים לשאלה האם להשאיר או להעלות (כמובן שיש גם גמישות בהתאם לילד, אבל זה באופן כללי)

נכון, זה גם קשור לגובה ומשקל

וגם קשור ליכולות מוטוריות (סרבול, מוטוריקה עדינה - שזה בשלות לכתיבה לביצוע משימות יותר מורכבות, יכולת תנועה תואמת גיל - קפיצה, ריצה, טיפוס) זה נשמע טריוויאלי, וכנראה שזה לא משהו שמסתכלים עליו בנפרד מעוד דברים. אבל תחשבי על ילד שמדדה אחרי כולם כי המוטוריקה הגסה שלו עוד לא מספיק מפותחת, או נופל הרבה, או לא מצליח עדיין להביא את עצמו למכונות לכתיבה. זה דברים שיכולים להיות משמעותיים בבית הספר. 

לנו הייתה גננת שהגישה שלה היא שכל עוד אין סיבה להעלות עדיף להשאיר וכל ילד נתרם מעוד שנה בגן...

והיא מאוד דחפה אותנו להשאיר את הבן שלי עוד שנה למרות שהוא יליד יולי(!!)

ב"ה העלינו אותו וזו הייתה ההחלטה הכי נכונה בשבילו.

ולא כי אין לו קשיים

אבל זה לא קשיים שהיו נפתרים מעוד שנה בגן, ולהפך, הפערים והפגיעה היו גדולים יותר ככה"נ. רק כשעלה לכיתה א זיהו מה הקשיים ויכלנו לגשת לאבחון ולהתחיל לתת לו תמיכה מותאמת..

רק לחשוב שהיינו מחכים עוד שנה סתם...

@מתיכון ועד מעון אשמח לפנות אלייך בפרטי, אכתוב לך..

בכללי הגננת חושבת שאין סיבה להשאיר אני יותר חוששת כי אני רואה את רמת המתח שיוצאת בבית לפני המסגרת ואחריה...שמלווה גם באתגר תחושתי..

ממה שכתבתן נראלי שהכיוון הוא כן לעלות אבל השאלה איך להכין כמה שיותר לעליית מדרגה בעומס על שלל גווניו...

אחת ששווה הרבה יותר. ממה שסיפרו לי לא מניסיון אישי.

לי יש מכונה פשוטה של ברוזר, עלתה בארצות הברית 100 דולר והיא ממש טובה.

אני עושה עם זה הצרות פשוטות, מכפלות

הצלחתי גם לתפור איתה 2 חצאיות והאיכות סבירה לגמרי.

אם יש לך אחד שמגיע מארצות הברית שווה לבקש ממנו.

הבעיה היחידה שיש איתה זה שצריך מעביר לשקע מסוג מסוים ולקח לי זמן למצוא אותו 

אושר עד?