יש תנודות בכמות החלב שמצליחים לשאוב. זה לא תמיד אותו דבר - זה תלוי בכמה את נחה, שותה ואוכלת. יכול להיות שבבבית את שותה פחות מאשר בלימודים?

אני אישית ממש ממליצה לא לתת מטרנה בשום אופן. כשמתחילים לתת מטרנה כמות החלב פוחתת, ויש יותר סיכוי להפסיק את ההנקה מוקדם יותר.

וגם, מטרנה זה בסופו של דבר חלב פרה מיובש, עם תוספות של ויטמינים שייצרו במעבדה. לי אישית זה נשמע כמו דבר לא הכי בריא. מלבד זה, החלב שלך נותן לה הגנה חיסונית שזה דבר שאף חברת תחליפי חלב לא תצליח לחקות - וכשהתינוק במעון, ההגנה החיסונית מאוד מאוד נצרכת! במעון של הבת שלי היה תינוק של מטרנה שלא הפסיק להיות חולה עד כדי כך שאמא שלו העבירה אותו למטפלת. לעומתו, הילדים שקיבלו רק חלב אם בקושי היו חולים.

(אני אישית הייתי מקפידה למצוץ את המוצץ של הבת שלי כל פעם שבאתי לקחת אותה מהמעון, כדי להיחשף לחיידקים במעון, ולאפשר לגוף שלי לייצר לה נוגדנים שהגיעו אליה דרך החלב).

עוד דבר זה שעם הזמן הבת שלך תאכל יותר ויותר מוצקים במעון, ואז תצטרכי לשלוח לה פחות שקיות חלב אם. ועדיף אוכל מוצק על פני מטרנה. לפחות לדעתי.

בכל מקרה, אם יש לך זמן עכשיו בחופשת סמסטר, תקבעי לך זמנים קבועים בין ההנקות (רצוי בבוקר) שבהם תשאבי, ותאגרי מה שייצא. גם אם זה יחסית קצת בעיניך. כי קצת ועוד קצת זה הרבה בסופו של דבר.

עוד המלצה, זה לשלב עיסויים במהלך השאיבה, וסחיטות כשכבר לא מצליחים לשאוב. את לא מדמיינת כמה יכול לצאת עוד מהסחיטות... וכמובן, להיות רגועה בזמן השאיבה, וכל היום לשתות המון המון המון.

אני אישית תמיד הייתי נאבקת כדי להוציא הרבה חלב, והרבה פעמים הרגשתי שלא שאבתי מספיק, ובסופו של דבר, כשנגמרה התקופה של חלב אם במעון - גיליתי שנשארו לי עודפים במקפיא, שבסוף נזרקו לפח!

העיניין עם המוצץ...למרות שאני לא אוהבת שהורים עושים את זה סתם ככה

כי תכלס יש לנו בפה המון חיידקים יותר מרצפה מלוכלכת...

מתי מתחילים לתת אוכל מוצק?

ולפחות השנה הזאת היא לא תיהיה במעון...

בס"ד

זה שלב כוכך כיפיי!!!!!!!!

אני מתה עליה איך היא מחכה עם הפה הפתוח

איזה נוגדנים היא צריכה. זה קטע חזק, אפשר לקרוא למשל כאן:

http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/23400721.pdf

גם המוצץ זה חמוד, ואולי מוסיף עוד אפקט. אולי אפשר במקום זה (בגלל השיקול שכתבת) לעשות כל יום סיבוב חיבוק-נשיקה לכל הילדים במעון D:

כאלה חמודים!!!

ולחיידקים במעון או על הרצפה - לא בטוח שיש לאמא את הנוגדנים המתאימים, ולכן חשוב שהיא תחשף לכל החיידקים שהתינוק/שלה נחשפים, כדי שהחלב שלה ייגן עליו/ה מפניהם.

חוץ מזה, ששטיפה במים אחרי שהמוצץ נפל לרצפה מועילה במעט בעניין החיידקים...

ב"ה

אחרי השנה הראשונה שנעמה היתה במעון של המכללה ושם היו לא מעט בנות ששאבו הנה כמה המלצות ששמעתי:
1)לקבוע תדירות מסוימת שבה שואבים, (הבנתי שהמומלץ זה כל שלוש שעות) ולעמוד בזה,
אם היא אוכלת כל 5שעות אז שעתיים לפני הנקה לשאוב ואז יתמלא להנקה שוב...
2)לשתות המון!!! באמת! מניסיון זה מוכיח את עצמו!!
3)לאכול אוכל טוב ומזין! אני הייתי מנשנשת שקדים מדי פעם. אך יצא לי לפגוש אחת שהיתה רק שואבת (הבן שלה לא הצליח לינוק) והיתה אוכלת מלא!!!!!!!!!!!!! שדקים וזה עזר. (יש גם ממרח שקדים בחנויות טבע אבל זה ממש יקר)
4)וכמובן לדאוג לישון טוב כמה שאפשר...

ב"הצלחה!!

נ.ב- מוצקים ממש אמורים להתחיל מחצי שנה נראה לי אבל זה תלוי גם כמה מהר היא תתחבר לזה...

חיפשתי את כל האמצעים להגביר את החלב, כדורים מאכלים, שאלתי מומחים, ועזר מעט.

זה או שמייצרים מספיק, או שלפעמים לא.

אני נלחמתי בשיניים עם ההנקה הזאת, התחלתי ללמוד כשהוא היה בן חודש וחצי הוא היה איתי עם בעלי הביא לי אותו להנקות, אבל לצערי זה לא ממש הספיק לו והוא בכה מרעב, אבל אני-לא רציתי לתת מטרנה!

בקיצור שנינו סבלנו, לא משנה שהנקתי עד גיל שנתיים, והיה צריך אכשהו להפסיק אותו...

אבל העיקרון הטיפשי של לא לתת מטרנה היה טפשי מאוד. נתתי לו קצת כשהיגיעו מים עד נפש והוא שתה את זה ממש בשקיקה מרוב רעב.
מה שקרה שבגיל 10 חודשים, היתה לו הפסקה באוכל הוא לא רצה יותר מטרנה, לא לאכול ולא כלום. שוב סיוט מכיוון אחר, אולי כי חסכתי את זה ממנו בצורה כזאת, כשהוא היה צריך, ואולי אין קשר לדברים.

בכל מקרה הציעו כאן לשאוב בשעות קבועות ללא תלות אם היא ערה או לא, גם אם לא תשמרי לה את זה,

גם אניהייתי שואבת אבל גם היה יוצא מעט. כל השנה הראשונה שאבתי כל הפסקה-סיוט.

ובקשר למה שאמרו כאן- מטרנה זה הדבר הכי טוב שיש חוץ מחלב אם. וההגנמה החיסונית שהילד מקבל היא טובה אבל לא קיומית והכרחית, מגיל מסויים הילד מפתח מערכת חיסון משל עצמו. נכון שילדים שיונקים הרבה חולים פחות, אבל גם מי שלא יונק הרבה וחולה קצת יותר, אז מפתח את מערכת החיסון שלא מהר יותר וטוב יורת לא יקרה כלום, זה סך הכל נוגדנים שנגמרים על הוירוס הראשון, או השני, ולא נשמר איתו לנצח.

בכל מקרה, אל תפסיקי מטרנה גם לאחר המוצקים. יש במטרנה הכל לילד בכמויות הכי מדודות, ומדויקות, את לא תהיי מודאגת אם תתני לו, יש הרבה חסרים לתינוקות בגילאים שמפסיקים לתת להם כי קשה להביע לתזונה מאוזנת בגיל הזה, נראה לך שממנת הירקות והפירות, קצת  לחם וגבינה הפשוש שלך יקבל את כל הברזל, אבץ, סלניום, נתרן, אשלגן, פוספט, מגנזיום, ח' שומן חיוניות להתפתחות המוח ועוד רשימה ענקית, כמו שצריך??

מי שאומר לתת מוצקים ולא מטרנה, לא יודע ככ במה מדובר, תסלחו לי.

זה מתנה מאלוקים שפיתחו כזה מוצר בדור שלנו, הוא דואג שהתינוקות ישמרו מחסרים תזונתיים שנפוצים ככ. אין שום יתרון לאוכל מוצק על פני מטרנה כל עוד הילד שלך צריך את זה. תמיד משלבים גם וגם.

יש מקומות שמקפידים מארנה עד גיל שנתיים או שלוש!

אז לאחר ההרצה הזאת, לשיקולך12

בהצלחה...

ומסכימה מאוד שלפעמים מגיע שלב שבו חייבים להרפות קצת מהעקרונות ולהשלים עם המציאות - מה שהיה לי מאוד קשה ועשיתי מאוחר מדי. זו או אמנות מאוד מורכבת להצליח גם לחזור לעבודה וגם להמשיך להזין רק בחלב אם, וגם אני לא הצלחתי (זה ביאס אותי עד כדי כך שהחלטתי שמהילד הבא אני לא עובדת כשכירה ולא בונה על שאיבות, ולשמחתי יכולתי גם ליישם, ולכן היום אני כן מניקה בלי צורך בתוספות).

לגבי הצורך במטרנה כשיש מוצקים חלק מהדברים שאמרת נכונים אבל תמונת המצב מורכבת יותר. זה נכון לגמרי שאם תינוק לא יונק חייבים להשלים בתמ"ל עד גיל שנה, ומוצקים לבד לא יכולים לספק לו כל מה שהוא צריך בשלב הזה, אבל אחרי גיל שנה זה לא נכון. למטרנה, לצד יתרונותיה המובהקים, יש גם לא מעט חסרונות, ובגיל שנה ומשהו ילד כבר יכול לקבל מה שהוא צריך מאוכל "אמיתי" ומאותו שלב החסרונות של התמ"ל המעובד כבר עולים על היתרונות שלו. זו המלצת ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות, לאור המוני מחקרים. זה נכון שחברות התמ"ל עושות הכול כדי לשכנע הורים ורופאים שזה נשאר מוצר חיוני לאורך כל שנות הילדות, ונכון שבאמת יש אוכלוסיות שלמות שהשתכנעו מהפרסום המסיבי, אבל המחקר הרפואי פשוט אומר אחרת.

אני ממליצה לך ללמוד קצת על הנושא, זה מרתק.

בכ"א כל הכבוד שהנקת עד גיל שנתיים, אני הפסקתי לפני גיל שנה, וחבל...

לא פרטתי כאן על הנושא אם הייתי מפרטת, הייתי כותבת תמונה יותר שלימה, אבל יש ייחוס יתר של סגולות לנוגדנים האלו.

הרבה לא יודעים, שרק מעט עובר לתינוק בחלב, לא כמו שנראה לנו.

פשוט אני לא יודעת על איזה מקורות את מסתמכת...

אשמח לדעת אלו חסרונות יש למטרנה? במה היא מזיקה? ואלו מלא מחקרים מראים זאת??

העובדות מראות כמה חסרים קיימים בילדים כשעוברים איתם למוצקים ללא תמיכה של כל המינרלים וויטמינים שהם זקוקים להם.

אני אענה ממה שאני יודעת:

לגבי הנוגדנים כמה דברים:

1) בקיבה של מבוגר הם לא היו אפקטיביים באמת, ויש רופאים שתחום ההתמחות שלהם הוא לא ספציפי לגבי תינוקות, והם מפיצים את המידע השגוי הזה כאילו נוגדנים מתפרקים בקיבה. אבל רופאים שמתמקדים בתחום הזה - מבנה הקיבה של תינוקות רכים - יודעים להסביר למה הנוגדנים העוברים בחלב עוברים את המסננת של הקיבה ומגינים על הגוף. ככל שהתינוק גדל הנוגדנים פחות יכולים לעבור קיבה - וגם פחות צריכים - אבל עדיין מספקים הגנה מאוד משמעותית בפה, בקיבה, ובכלל בכל המסלול של המזון. ביקשת מקור - למשל ד"ר שרון צברי, שחקרה ספציפית את הנושא הזה.

2) גוף של תינוק קטן לא מסוגל לייצר את כל הנוגדנים. יש סוג מסוים (IGA? IGM? לא זוכרת..) שמתייצר רק בגיל שנה, סוג אחר שרק בגיל שנתיים... וטוב שכך, כי כשהגוף מתמודד עם מחלה באמצעות נוגדנים, זה גובה מהגוף מחיר של אנרגיה ומשקל, שבשבילנו כמבוגרים הוא דבר קל ערך, אבל בשביל תינוקות שאמורים לגדול ולהתפתח בקצב מטאורי זה עלול להיות מאוד מאוד משמעותי. לכן תינוקות אמורים לחסום מחוללי מחלות לפני השלב שנוגדנים צריכים להיכנס לפעולה.

3) נוגדנים זה רק חלק קטן מהתפקיד החיסוני של חלב אם. יש עניין של חומציות, לקטופירין, תמיכה בשגשוג של חיידק הביפידו שמצפה את המעיים ומונע מחיידקים רעים לחדור אליהם, ועוד המון המון דברים. האמת היא שחלב אם הוא בעיקר נוזל חיטסוני, והתפקיד התזונתי שלו די קטן ביחס לזה.

4) בוודאי שההשפעה החיסונית של חלב אם היא גם לטווח ארוך. ראי למשל דברי ארגון הבריאות העולמי כאן:

WHO.  Evidence on the long-term effects of breastfeeding. Systematic reviews and meta-analyses; 2007

שאלת גם על המטרנה (ואת זה בטח הפנית אליי) אבל קצת נגמרו לי הכוחות והזמן, סליחה. אם חשוב לך אז אולי בהמשך.

מה שכתבת נכון, נוגדן הוא חלבון, שמתפרק בקיבה ופירוק סופי במעי ולכן לא יעיל אצל מבוגר, לתינוקות יש מנגנון שבו הנוגדן נכנס בשלמותו לדם או בין תאי המעי או דרכם.

אחרת אין אפשרות  להסביר איך הוא מקבל את הנוגדנים. אין ספר שלחלב אם יש הרבה תפקידים שבטח יש כאלו שלא ידועים, אך כמובן שהתפקיד העיקרי שלשם כך יש הנקה- הזנה.

בקשר למטרנה, אני פשוט יודעת, שמטרנה היא מוצר מעולה, שיש בו המון יתרונות

עצם העובדה שהוא תוצר טכנולוגי לחלוטין, לא פוסלת אותו. יש טרנד כזה שדבר מעובד הוא לא טוב. או פחות טוב.

וזה לא נכון. תלוי מה ומתי.

אם תראי איך מייצרים דבר כזה,או שתקראי על הדרך להוציא מזון תינוקות, זה נראה כמו מפעל לייצור תרופה. זה בסטנדרט מחמיר מאוד מאוד מאוד.

עובדים על המטרנה שלך, חברות על עם מיטב אנשי המקצוע מכל הסוגים ברמה בינלאומית, עם בקרות איכות כל הזמן, על ימין ועל שמאל, אולי את פשוט לא יודעת כמה את מקבלת מוצר בטיחותי עבור הילד שלך.

[קראתי שוב את ההודעה לפני השליחה. אני חושבת שהדברים שכתובים כאן היו די מבאסים אותי לקרוא כשנתתי מטרנה. אין סיבה להתבאס סתם. בבקשה שלא תקרא את ההודעה מי שעלול להיות לה קשה עם זה]

אז בקשר לנוגדנים אנחנו מסכימות. בקשר למטרנה... שוב, זה מורכב. אני ממש מסכימה איתך שזה מוצר שמאוד מאוד מקפידים בו, ועד גיל שנה חובה לתת אותו ולא לחפף במקרה שא"א לספק חלב אם (מדי פעם אני שומעת המלצות לכל מיני תחליפים הום-מייד ומתחרפנת מחוסר האחריות). נכון גם שמשתדלים לשמור על סטנדרטים של תרופות, וזה סופר-חשוב. אבל כמו שבתרופות לפעמים גם יש פשלות, ולאחרונה היה ריקול על האלטרוקסין (אם אני לא טועה בשם) ככה כל כמה חודשים יש ריקול על איזה שהוא תמ"ל איפשהו בעולם (למשל http://www.news1.co.il/archive/001-D-60384-00.html?tag=23-36-52). כי מוצר שדורש רמת בטיחות גבוהה כל כך כמו תרופה - יש בו גם המון מקום לטעויות (בניגוד ל, נגיד - פירה ביתי).

אבל גם כשלא מדובר על פשלות, אלא המוצר עצמו - משקיעים בזה את מיטב המוחות, ועושים את זה הכי טוב שאפשר היום, אבל מה שאפשר לעשות מחלב פרה זה עדיין די מוגבל (אגב מחלב נאקות או חלב של פרימאטים היו יכולים אולי לייצר משהו יותר קרוב לחלב אם). הנה סתם דוגמה אחת מרבות לאחת הבעיות שהיצרנים נתקלים בהן: Department of Pediatrics, Hutzel Hospital, Wayne State University, Detroit, Michigan. Hotel Dieu-Grace Hospital, Windsor, Ontario, Canada. Medical and Regulatory Affairs Department, Ross Products Division, Abbott Laboratories, Columbus, Ohio.
(תקציר: אחד השומנים שנהוג להכניס לפורמולה פוגע בהשקעת סידן בעצמות. כלומר הוספת השומן הזה בכמות כזאת שיהיה מספיק שומן בפורמולה, כמו בחלב אם, פוגעת במינרליזציה של העצמות).

ולעניין המעובד - ידוע ומוכח שוויטמינים נספגים טוב יותר ממקור טבעי. זו בדיוק הסיבה שבחברות התמ"ל מכפילים ומשלשים את כמות הוויטמינים הנצרכת - פשוט כדי שחלק ייספג.

ואני עדיין חס וחלילה לא קוראת לא לתת מטרנה כשצריך (וכאמור גם אני עשיתי כך). רק חבל לתת אותה כשלא צריך (למשל כשאפשר להגביר את ייצור החלב, או למשל כשאפשר אחרי גיל שנה לבסס תזונה על מוצקים).

בקשר לטעויות שאת אומרת שיש בהכל, הטעות האחרונה שנעשתה בייצור של תמ"ל היתה של רמדיה, והשמיים רעשו וגעשו, היו רעידות אדמה מה לא קרה בגלל הסיפור הזה.

יש דברים, שאין בהם טעויות. כמעט לא. בגלל הרמה הגבוהה, אין טעויות. יש טעויות אנוש, אך יש בקרות כל שלב בייצור, שומרים מכל פס ייצור כמה קופסאות ושומרים אותם בבוא העת, כדי שאם תתעורר בעיה, בודקים מה היה שם לא טוב.

אם קוראת טעות זה אחת ל, ואז כל העולם שומע והבקרה הולכת ונהיית קפדנית, אני שרואה את כל התהליכים האלו ממש רגועה בקשר לבטיחות התמ"לים.

החברות מכפילים את כמויות הויטמינים כי בתהליך העיבוד וההכנה חלק מהויטמינים והמינרלים נהרסים או נאבדים, אז מוסיפים מראש יותר. וזאת הסיבה בוודאות. אולי מוסיפים יותר כדי שיספג יכול להיות, אבל אין בזה שום דבר רע. כמובן שלהניק זה מעל הכל, ולהתאמץ כמה שאפשר. אני יכולה לאמר את זה כי נלחמתי מלחמת הישרדות על זה.

אבל עד שתינוק לא אוכל את כל המגוון והכמויות שהוא צריך, כן, גם אחרי גיל שנה, מטרנה או כל תמ"ל אחר זה הכי טוב בישילו הוא מכוסה ומוגן מבחינת מה שדרוש לו להתפתחות תקינה.

זה הרבה יותר חשוב ומשמעותי מכל מה שאנחנו אומרות כאן.

שהילד צריך לגדול טוב ונכון. עד לפני כמה שנים יש חומצות שומן מסוימות שלא היו במטרנה והיו בחלב אם. לא הצליחו לשלב אותם בפנים.

עכשיו זה נמצא, וזה קריטי, קריטי. להתפתחות המוח (תאי העצב שעטופים במיאלין).

את יודעת איפה אפשר לקבל את זה במזון? בדגים. כמה תתני דגים לבן שלך? פעמיים בשבוע תתני לו את הדגים המאוד מסוימים האלו? סלמון הליבוט קוד סרדין, ועוד כמה הזויים.

את מבינה שהמטרנה רק עוזרת, שלילד לא יהיהו חסרים. זה נוצר רק לטובתו, אחרי שפעם נתנו חלב פרה רגיל ותינוקות מתו.

בהמשך הוסיפו לזה כפית מיץ תפוזים וכפית שמן דגים. עד שהיגענו למזון פונקציונלי לחלוטין.

הוא לא יזיק זה בטוח. רק יעזור. הלוואי שכל המצרכים שתשתמשי, שתאכילי אותו בהם ייצרו אותם\יהיו סטרילים במליונית הסאנדרט שמייצרים עבורם את התמ"ל.

בכל מקרה חלב הפרה הוא הבסיס עליו מוסיפים את כל מה שדרוש לא צריך חלב אחר כדי להגיע לתוצאות דומות לחלב אם.

ההבדל ביניהם שיש חלבון פרה שכמובן אין אותו כל אצל האם. תכלס, זה ההבדל מבחינת ההרכב התזונתי, פחות או יתר.

[בעקבות הערה שקיבלתי אני חוזרת על משהו שכתבתי פה בהודעה אחרת בשרשור - אני כותבת רק לגליה ולמי שעוד מתעניינת ובאמת רוצה לשמוע וחושבת שזה יעשה לה טוב. אנא אל תקראו אם זה יצער אתכן. לא רוצה לצער אף אחת.]

לא, לא, רמדיה לא הייתה פשלה אחרונה. הלוואי... מה שקישרתי לך בשרשור הקודם קרה אחרי רמדיה אאל"ט, ובעצם הדברים האלה קורים כל הזמן. הנה עוד דברים שקרו אחרי רמדיה:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3451790,00.html

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3173135,00.html

זה סתם כמה דברים בשלוף, יש עוד המון.

זה נכון שהתמ"ל היום משופר לאין ערוך ממה שהיה לפני כמה שנים. וגם התמ"ל של עוד עשר שנים יהיה משופר הרבה יותר משל היום. כל הזמן חוקרים ומשפרים וזה טוב. לתינוקות של עוד מאה שנה יהיה מוצר שמצליח לחקות חלב אם בכמה וכמה פונקציות נוספות על זה שקיים היום. נראה לי שאפילו היתה פעם למטרנה סיסמה כזאת: "לעולם לא נוכל להיות כמוך, לעולם לא נפסיק לנסות". זה מדויק. אז אנחנו בערך מסכימות על זה, אבל אני לא מסכימה עם המסר שכתבת "הגענו למזון פונקציונלי לחלוטין" כאילו זה סוף הדרך ונגמרה העבודה. ממש לא. פערי התחלואה והתמותה בין יונקים לאוכלי תמ"ל קטנים בהרבה מהפערים שהיו בין יונקים לאוכלי חלב פרה כשאנחנו גדלנו, וזה טוב ונפלא, אבל עדיין א"א להתעלם מקיומם. סה"כ מדובר היום על פערי תמותה של כמיליון תינוקות בשנה, מתוכם כמה מאות אלפים במדינות מפותחות (כלומר לא בגלל בעיות היגיינה ושות') - ופערי תחלואה גבוהים בהרבה.

ספציפית לגבי רכיב התזונה שהתייחסת אליו אני לא יודעת לענות (לא בקיאה בתחום הזה) אבל אני יודעת שמשרד הבריאות כן מעסיק, ועוד איך, אנשים שבקיאים בתחום הזה, ועל מסקנותיהם הוא הסתמך, בין השאר, כשהוציא את המדריך להזנת התינוק והפעוט שבו נקבע שאין צורך בתמ"ל מעבר לגיל שנה:

http://www.health.gov.il/units/spoke/hanaka.doc

וכנ"ל ארגון הבריאות העולמי.

והערה אחרונה, אולי טיפונת קטנונית, כתבת את המילה 'סטרילי' בהקשר של תמ"ל, ואולי התפלק לך בטעות והתכוונת לכתוב משהו אחר, אבל ליתר ביטחון - גם בשביל מקרה שאחרות קוראות אותנו - אני מצטטת שוב מאותו תדריך שהזכרתי: "חשוב לציין כי האבקה להכנת תמ"ל אינה מוצר סטרילי, והיא עלולה להכיל גורמי מחלות." זה חשוב מאוד להדגיש כדי שחלילה הורים לא יזלזלו בהנחיות המחמירות להכנת תמ"ל בטוחה בבית. זה לא מוצר סטרילי וחשוב לא לאפשר לגורמי המחלות הנמצאים בו תנאים נוחים לשגשוג.

אז ככה: מזון פונקציונלי-המונח הזה אומר משהו אחר לחלוטין ממה שהבנת, הוא אומר מזון שהוסיפו לו רכיב מסוים בעוודף להעשרה,או מזון שנאכל בעודף בגלל חומר מסוים שנמצא בו. משהו כזה. למשל גבינה מועשרת בסידן. חמוציות בשביל למנוע דלקת דרכי השתן.

תמ"ל, זה מזון פונקציונלי לחלוטין, כי הוא בריאה חדשה שירדה לעולם. לא קיים בטבע, הוא טכנולוגי לחלוטין.

אז לזה התכוונתי ובמילא אני מסכימה עם מה שאמרת שם.

דבר נוסף ממש ממש שממש ממש ממש ממש ממש ממש חשוב:

תמ"ל, עובר עיקור, ואין בו יכולת להתפתחות מזהמים. אין מצב שמשהו אומר אחרת. אחרת זה לא היה מחזיק מעמד למעלה משבועיים סגור.

זה כמו חלב עמיד שאפשר להחזיק שנה, ומטרנה אפשר יותר משנה.

אין מצב שמוכרים קופסאת שימורים של תירס עם מזהמים, קל וחומר לא תמל, ותאמיני לי, אני יודעת. אני בתחום.

ההוראות, הם להורים שלא יכניסו את האבקה למים עם חיידקים, כלומר שלא הורתחו, או לכלי לא נקי מספיק.

החומר עצמו סטרילי, אין שם שום צורת חיידק ולא נבג, וזה קופסאת וואקום. 

לכן שלא יחשבו כאן אחרת ויפחדו מחרקים במטרנה..

ויופי שאנחנו שוב מסכימות.

ולעניין הסטריליות:

http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1210154

בתור אמא שהיו לה קשיים בהנקה, כל ההפחדות האלה שאני בעצם מונעת מהבן שלי בריאות, לא הוסיפו טוב כלל!!!

אני יכולה להגיד שיש לי שני ילדים, אחד קרוב ל-5 השנייה עוד מעט בת 3 וחצי, לא ראיתי שהיו יותר חולים מילדים אחרים, אפילו אפשר להגיד שממש פחות, וכך גם אצל אחותי הגדולה שלא הניקה.

(הבן כן היה חולה בשנה הראשונה די הרבה, אבל נראה לי שקשור יותר לגורמים אחרים, אחרי השנה הראשונה - כמעט ולא חולה, הבת - ברוך ה' בקושי - שימשיך כך)

בכלל, מחלות זה מאת ה'.

ועכשיו כשאלד בעזרת ה', זה לא שלא אנסה להניק, אבל אם לא הולך (לשון קשורה, פצעים, פטריות ועוד ועוד...), אז ברוך ה' שיש מטרנה. שניתן לתת לילד כל מה שהוא צריך בשביל לגדול (והאמהות והסבתות שלנו, הרתיחו חלב פרה, ואז? לא גדלנו? היינו כל היום חולים? גם לא נכון...)

הטרנד של ההנקה, ואם לא - אז את מתעללת בילד שלך הוא מעצבן מאוד!!!

ולא שאני לא בעד הנקה, אבל בעיקר בעד אמא וילד רגועים שמחים ובריאים.

שמחה, אוכל והרגלי חיים בריאים, שינה טובה וכמובן הרבה הרבה תפילות הם ארובה לא פחות טובה לבריאות הילדים. ושוב, הכל מאת ה'.

כתבתי באיזה שהוא מקום פה בשרשור - אבל כנראה שהייתי צריכה לכתוב ביותר ממקום אחד - שאני כותבת רק ספציפית לגליה ולמי שעוד מתעניינת וכן רוצה לדעת. בבקשה בבקשה שמי שזה עושה לה רע לא תקרא! אני הכי מבינה אותך בעולם. אני ממש לא רוצה להלחיץ או להפחיד - חס וחלילה. יש כאלה שכן רוצות - מאוד רוצות - לקרוא על הדברים האלה, ובשבילן אני כותבת.

ומאותה סיבה אני לא אתייחס למה שכתבת על ענייני המחלות. אני לא רוצה להיכנס לדיון שלא יוסיף לך טוב. אני ממש ממש שמחה בשבילך שאצלך הילדים שאכלו תמ"ל בבריאות טובה ולא כמו אצלי, ובאמת שימשיך כך. ב"ה יום יום.

מסכימה עם כל מילה במשפט האחרון שלך.

זה בדר שקשור לאיך היא מסתכלת על העולם, ולא האם היא צריכה להשקיע יותר עבודה בלשאוב ולהניק.

לי מאוד כאב בפטמות כמעט לכל אורך ההנקה, וברוך השם, ברוב הפעמים זה לא פגע בשמחה שלי. גם היהי לי קשה לשאוב - וזה רק עודד אותי ליותר תפילות ותחנונים אל ה'.

בגלל שהנקה זאת מתנה כל כך נפלאה מהבורא, צריך להתפלל עליה הרבה, אין ספק. אני ממש ראיתי תלות ישירה בין ההצלחה בהנקה ובשאיבה לבין התפילות שלי על זה (על איך ומה מתפללים באופן כללי בחיים צריך ללמוד הרבה, אבל לא כאן המקום להרחיב).

הבעיה היחידה עם מטרנה, זה שהיא פתרון מאוד נוח,, שאם מראש אומרים שאין לי בעיה לתת מטרנה, אז ברגע שמתעורר קושי, שברמת העיקרון אפשר ורצוי להתגבר עליו, ישר הולכים לפתרון הנוח (כמו בכל דבר בחיים), וחבל. כי זה גורם להפסד של הנקה שהיא אכן חיונית לתינוק. וכלל שעוברים השנים ומאספים המחקרים זה יותר ויותר ברור שזה ממש טוב לתינוק.

והסבתות שלנו הרתיחו חלב רק כשהן לא יכלו להניק בכלל. לא מלכתחילה...

ונכון שהכל מאת ה' - גם הניסיונות והקשיים בהנקה. וכמו שבכל ניסיון אנחנו רוב הפעמים יודעים שהקב"ה מצפה מאיתנו שנתאמץ ונתגבר, אני מאמינה שזה נכון גם לגבי הנקה. כי בסופו של דבר, אני חושבת, שגידול הילד זה חלק מעבודת ה' של האמא.

ומה לעשות הרבה פעמים מה שקורה לנו זה בעיקר בגלל בחירות שעשינו, ולא כהחלטה שרירותית משמייים...

היא לא רעבה כשהיא יונקת, היא ישנה לי לילה שלם ולכן היא גם מתעוררת לעיתים רחוקות

אבל הקושי הוא לשאוב בין הארוחות, גם תמיד מפחיד אותי שאני אשאב והיא תקום ולא ישאר לה...

ואני יודעת שהחלב ככה פחת בגלל השאיבות...כי בהתחלה היה לי יותר מידי...

ובגיל כזה פיצפון להתחיל מטרנה, כואב הלב..

אני לא מקווה לשנתיים אבל לפחות לחצי שנה שנה...בע"ה.

http://menikot.com/index.php?option=com_content&view=article&id=211&Itemid=0

מה את מתכוונת "בהתחלה"? בשבועות הראשונים כמעט לכולן יש קצת גודש (אמרו לי פעם שהגוף מכין את עצמו לאפשרות שאולי יהיו תאומים) ואח"כ זה אמור להתאזן לפי הצריכה של התינוק. כלומר אם עדיין יש תחושת מלאות אחרי כמה שבועות זה כבר לא תקין...

נשמע מעניין מאוד טוב לדעת!!

לשבועיים שלוש הראשונים...והגודש אצלי היה ממש מוגזם וכואב 

ונכון מבחינה ביולוגית כל היריון זה הכנה לתאומים ואז הגוף מתאזן...

בהמשך הוא התאזן אבל עדיין היה יותר ממה שצריך והצלחתי בין הארוחות לשאוב המון...

אני בהריון תאומים וממש פחדתי מאיפה יהיה לי כל כך הרבה חלב. 

אתן מרגיעות אותי..

עכשיו אני רק צריכה לקבל מתנה יותר שעות ביום כדי להניק את שניהם ולהספיק לישון.. 

אין מה להתעקש על 6...

בהרצאה ברמב"ם לעובדים לפני חודש הפרופסור אמר שזה גורם סיכון להשמנה וממש רואים את זה בילדים בדור הנוכחי שהאמהות מתעקשות להניק מעבר למה שצריך...

ככה גם למדנו בכיתה....ואני סטודנטית לסיעוד.

על-פי מדריך משרד הבריאות להזנת התינוק והפעוט:

"הנקה בלעדית או שליטה רצויה עד סביבות גיל 6 חודשים, והמשך הנקה בתוספת מזון משלים לחלב אם עד גיל שנה ואף יותר מכך, כל עוד ההנקה מתאימה לאם או לתינוק."

ועוד מאותו מדריך:

"הנקה מקטינה את השכיחות של התופעות הבאות:

• דלקת אוזן תיכונה בתינוקות
  
• זיהומים במערכת העיכול
  
• זיהומים חמורים במערכת הנשימה התחתונה (הדורשים אשפוז)
  
• NEC בפגים
  
• האטה בהתפתחות אינטלקטואלית ומוטורית
  
• השמנה בילדים
  
• יתר לחץ דם בגיל מבוגר
  
• סרטן השד באמהות
  
• אטופיק דרמטיטיס
  

אסתמה בילדים צעירים"

מוזמנת לעדכן את הפרופ'

ההמלצה להניק בלבד זה עד 4 חודשים,

כאשר לשלב דברים אחרים בתזונה מ4 חודשים.

אממה יש היום יותר נטייה להגיד שעדיף עד 4 חודשים כי המחקרים החדשים דווקא מראים שהנקה לא מונעת השמנה ואפילו מעודדת אותה.

אם יש לך כוח להשקיע ולקרוא מלא מאמרים באנגלית[מזהירה:ארוכים ובשפה מקצועית]- בכיף, אשלח לך!

הפרופ' רק חיזק את מה שלמדתי בכיתה, הלכתי להרצאתו כי זה היה נשמע מעניין....וגם אנחנו למדנו זאת ע"י מישהי אחרת...

מה שכן, כאשר נראה להורים שהילד מוכן, מותר להתחיל לתת טעימות קטנות מאוד לפני גיל שישה חודשים. הנה לשון התדריך בעניין:

"

1.1.1. החשיפה למזון משלים לחלב אם, בצורה של טעימות מזון: מומלץ כי כל התינוקות יתחילו בהזנה משלימה בסביבות השבוע ה-26 לחיי התינוק (6 חודשים). אין לחשוף התינוק לטעימות מזון משלים לפני השבוע ה-17 לחייו (4 חודשים) "

בהמשך מוסבר שבין גיל 17 ל26 שבועות מדובר על "כמויות קטנות של מזונות (1-2 כפיות קטנות) עד פעמיים ביממה" - זה לא דבר שהתינוק אמור לחיות עליו. בשאר היום הוא יונק.

את מוזמנת לשלוח מאמרים אם בא לך. זה יכול להיות מעניין. אבל אני לא בטוחה שאמצא זמן לקרוא אותם, והם גם לא עד כדי כך חשובים לי, תהיה אשר תהיה מסקנתם. מחקרים יש המון, וקשה להסיק משהו מעשי ממחקר כזה או אחר. בשביל זה יש גופי בריאות (כגון ארגון הבריאות העולמי, משרד הבריאות וכו') שמקבצים את כל המחקרים האלה - שרבים מהם סותרים זה את זה - בוחנים אילו מהם רציניים ורלוונטיים, ומעדכנים אתץ ההנחיות לציבור אחת לכמה שנים. נכון להיות המסקנה שלחהם היא זו שציטטתי: הנקה מקטינה את שכיחות ההשמנה.

אודה לך אם תוכלי לכתוב לי את שמו של הפרופ' ברמב"ם שציטטת (אלא אם יש בזה איזו בעיה, אני לא יודעת).

כעיקרון זה בהרצאות שיש כל יום חמישי בבוקר ברמב"ם לעובדים[כניסה חינם לסטודנטים אם את מעוניינת להגיע..]

לא כ"כ עניין אותי השם כי זה כבר משהו דיי ידוע לי, אחרי הכל למדתי את זה בבית הספר לסיעוד ברפואת נשים, בבריאות הציבור וכו' וכל זה היה השנה כך שהידע מעודכן

ותשאלי מי נתן הרצאה בחודש האחרון על השמנת ילדים ובני נוער.

וד"א על המרצים של אני סומכת אבל הם לא פופ'....

כאלה שעדיין מחלקים במחלקת לידות לצערי...

החדש שיצא לפני כשנתיים. מוזמנת לעיין בו. לא יצא עוד אחד אחריו.20120221095521.doc

לא אומרים להחליף את ההנקה במטרנה. אומרים להוסיף מוצקים.

התכוונתי שאם ממש לא מצליחים לשאוב מספיק בשביל המטפלת/מעון, אז יש גיל שכבר אפשר לתת במעון רק מוצקים, ובשאר היום הנקה. ואז לא חסר כלום...

מלבד זה - לפני שמתחילים מוצקים - שילוב של מטרנה וחלב הוא לא הכי מומלץ. כי המטרנה משנה את הפלורה במעיים, שבעיקרון מותאמת להנקה, וזה יכול לפגוע גם במערכת החיסון.

מישהי פה, נראה לי שפצקרשת, ציטטה את משרד הבריאות האמריקאי (או איזשהוא גוף שאחרי על התזונה בארה"ב, לא זוכרת את שמו) שבהמלצות שלהם להזנת תינוקות, שמים את תחליף החלב במקום רביעי, אחרי חלב אם, חלב שאוב, וחלב מאמא אחרת (!!!!). וכמו שאת בטח יודעת, מינרלים וויטמינים שמגיעים לא דרך המזון בהם הם נמצאים באופן טבעי - נספגים ויעילים פחות. ועל זה יסכים כמעט כל רופא...

ככה שאם יש לה את המוטיבציה, והיא כן מצליחה לשאוב, אולי קצת פחות, אבל 70 מ"ל זה ממש לא קצת, והיא לא מדווחת על רעב של הקטנה, אז אני חושבת שההמלצה להתאמץ לתת רק הנקה היא הטובה ביותר.

תנסי גם שאת בבית לשאוב כל 3 שעות ואם היא אוכלת כל 5 אז כל שעתיים וחצי. ככה ישאר לך חלב והיא רק תינק.

אני בלימודים מקפידה לשאוב כמו שעון למרות שלא תמיד היא אוכלת את כמות המנות ששאבתי.

והאמת, באתן לי בזמן ממש ממש ממש טוב- הקטנה כבר 9 חודשים, ובשאיבה בקושי יוצא לי 70 מ"ל וזה ממש שבמאמצים, אניעובדת בעבודה מאד תובענית וגם לומדת ועוד עכשיו עם המבחנים אני ממש קורסת (יש לי המון) ובעלי כזה צדיק רואה את הקריסה ואומר לי שההנקה גומרת את כוחותיי- וזה אמת!! אני ממש מרגישה את זה. ובכלל ההנקה מתישה אותי גם מבחינת השאיבות וההתעסקות, ועוד דבר: אני ממש ממש ממש מפחדת שאכנס להריון עכשיו כי הגלולות מיועדות להנקה, ואני מורידה קצת מההנקה, אז אולי אפסיק להניק ואקח גלולות חזקות רגילות?!! (יש לי 2 אחיינים מגלולות של הנקה סרזט) בקיצור, אני ממש בדילמה!  רוצה להניק, אין לי ככ חלב, ואני בלחץ היומיום לא מגיעה לדרישות שצריך כדי להגביר חלב (שאיבות, שתיה מרובה וכו') 

ופתאום לקרוא את כל זה מחזק אצלי את ההתחושה שאולי שווה להלחם בזה?! או יותר נכון למען זה?! 

אבל אז מה עושים עם המניעה של הריון? הסרזט עדיין מגן?? זה ממש חשוב לי שהוא יגן.

זאת דעה אישית שלי.היום הילדה שלי בת חצי שנה. בערך מגיל שבועיים,עד גיל חודשיים נלחמתי על ההנקה היא הייתה עצבנית ובכיינית בטירוף.ואני נלחמתי בשיניים.וכולם סביבי תמכו בי על המאמץ ...עד שבאתי לאמא שלי בוכה לא יכלתי יותר... ואז קיבלתי משפט חכם שהיא אמרה לי:"אמא רגועה, תינוקת רגועה" תני לה מטרנה ושמו שמים הילדה נרגעה פלאים.מאז ועד היום היא אוכלת מטרנה שבעה רגועה וחייכנית חוץ מעכשיו שהיא מוציאה שיניים .היא יונקת רק בלילה וזה מתוך עצלות כי אין לי כוחלקום להכין לה מטרנה בלילה.היא קמה בערך כל שעה וחצי לינוק .אני צריכה לגמול אותה מזה ואותי מהעצלות וככה אני מקווה ללילות שקטים.לגבי החלב אני לא יודעת כי לי תמיד היה עודף וגם הגלולות של הסרזט מגבירות חלב...

גם לי היה קשה בהתחלה עם ההנקה.. הפיצית פשוט לא הפסיקה לבכות ואף פעם לא שבעה..

וגם אני שמעתי את כל הסיפורים שחייבים להניק ואסור לשלב מטרנה כי זה יהרוס לך את ההנקה...

לא נתתי מטרנה, סבלתי והתינוקת המשיכה לבכות כל הזמן!

עד שהגעתי למסקנה שאני חייבת לשלב.. להמשיך להניק אבל גם לתת את המטרנה כדי שאוכל גם חלק מהזמן לא להניק..

ב"ה המטרנה לא פגעה ולאחר חודשיים רק הנקתי אותה. (חוץ ממתי שלמדתי / לא הייתי איתה ואז הביאו לאה מטרנה).

המסקנה שלי מהסיפור שלי: חשוב מאוד להניק, זו מתנה מהקב"ה. אבל לא להתייחס למטרנה כזבל... ב"ה הרבה ילדים גדלו רק על מטרנה ויצאו בריאים וחזקים. אם התינוקת שלך בת 9 חודשים כבר ואת מותשת לחלוטין- אל תפחדי לתת את המטרנה.. זה יעשה רק טוב...

תשתי יותר, ותשתי בירה מתוקה ותה חם ומתוק.

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

את רוצה גם למנוע הריון?

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

באופן מובהק.
למה ללכת לרופא?
תפסיקי לאכול חלב
לבן שלי כבר מגיל קטן יותר, אלרגי לחלב.
כשהייתי אוכלת חלבי זה היה מתבטא אצלו בהתפתלויות, אז הפסקתי לצרוך חלב.
עד שסיים לינוק.

האמת לא מתה על חלבי, אז אולי אני לא דוגמא

מבת אחרת שלי אבל אצלה הרופאים זיהו את זה ועד היום היא עדיין לא אוכלת מוצרי חלב.

הייתי רוצה ללכת לרופא שמבין בזה

כי מאוד קשה לי לא לאכול מוצרי חלב, במיוחד שבעלי קונה כל מיני גלידות ופינוקים מגרים.

וגם אני לא יודעת אם זה דווקא מהמוצרים חלב או בגלל שיניים שצומחות לה

אם את רוצה לשמוע יותר מן הסתם ברפואה אלטרנטיבית.

בכל אופן, אם את רואה שזה עושה לה ככה, פשוט תפסיקי לתקופה ותעקבי אחרי הפצעים. 

אביהו את זה כשהוא היה בפגייה.

היתה תקופה שנמנעתי לגמרי ממוצרי חלב.

אחר כך הלכנו לאלגרגולוגית, והיא אמרה שאני אחזור לאכול מוצרי חלב ואם זה עובר בסדר, אז לתת גם לו.

כיום הוא אוכל מוצרי חלב בלי הגבלה.

לק"י

אוכל, ולא כשהאמא המניקה אוכלת.

אלא רגישות במערכת העיכול.

ויכול להיות שזה גם לא היה רגישות, אלא חוסר בשלות של מערכת העיכול, ועם הזמן זה פשוט עבר.

שילשולים וצואה רירית. בגלל חלבי שאכלתי והוא ינק.

אצלו זה לא היה רק חלבי. כשהפסקתי חלבי הפסיקה הצואה רירית, אבל השילשולים נגמרו סופית כשעלינו על כל הדברים האחרים (היה קשה. הרבה מאוד דברים לא יכולתי לאכול).

זה נקרא אלרגיה של מערכת העיכול או אלרגיה לא מתווכת דרך. תגגלי. עובר לרוב סביב גיל שנה בהנחה שאין אלרגיה נוספת.

לצערי הרבה רופאים לא מכירים את זה. או מכירים ולא מתייחסים ברצינות. רופאת המשפחה שלנו לא הכירה, אבל היתה מאוד קשובה.  רופא גסטרו התייחס בזלזול, אמר לי שהרבה פעמים יש שילשולים בגיל הזה ואין קשר (הקשר היה מאוד מובהק אצלו).