ההכרה בייעודו של עם ישראל הביאה את יאיר לנסח חזון המרחיק ראות הרבה מעבר לשחרור הארץ. לו רק היו המנהיגים שאחריו מרחיקי ראות כמוהו    

דיוקן יאיר המואכב מ-851 לוחמי לח"י (פרט) מתוך עבודת האמן מאיר מנדלסון

אשרי הגפרור שנשרף והצית להבות -

אשרי הלהבה שבערה בסתרי לבבות.

אשרי הלבבות שידעו לחדול בכבוד –

אשרי הגפרור שנשרף והצית לבבות (חנה סנש).

ככל שהזמן חולף, שמו של אברהם שטרן המכונה יאיר עולה ומתנשא בדברי ימינו כאחד הבולטים שבקרב גדולי ישראל לדורותיהם. אברהם בן תרח היה לוחם החירות הראשון מכל הידוע בדברי-הימים. 

לאחר שנטש את אור כשדים – על פי צו א-לוהיו: לך לך – עלה לארץ כנען, ולאחר שהקב"ה הבטיח את הארץ לו ולזרעו, הוא נהג כשליט על הארץ, קיבץ כוח קטן, שלוש מאות ושמונה-עשר חניכיו, יצא למלחמת-חירות, והצליח במקום שבו חמשת מלכי הארץ כשלו. אברהם שחרר את הארץ מארבעת המלכים הכובשים והחזיר את השבויים הביתה.

משה חי כבן-מלך בבית פרעה, אך דם לבו כאיש מבני-ישראל לא הניח לו ליהנות מהפינוק שסבב אותו. הוא הרג מצרי שהתעלל בבן-ישראל ובא בדברים קשים עם עברי שהכה את בן עמו; וכך החל למעשה תהליך ארוך של מאמצים אדירים להוציא את בני-ישראל מעבדות לחירות.

מתתיהו יכול היה להיטמע עם רבים מבני עמו המתייוונים ולחיות חיים של שלווה יחסית כשעל ברכיו גדלים בנים אהובים, אך לבו בער בחרדה לגורל העם המתייוון ומשתעבד לזרים. הוא קרא לחמשת בניו, שלחם למקום שבו המוות מאיים מכל פינה ופתח במלחמת חירות שהביאה לשחרור העם והארץ מעול זרים.

יאיר – בכישוריו יכול היה ליהנות מחיים נוחים ומלאי סיפוק. באוניברסיטה שבה למד ניבאו לו עתיד מזהיר.

כאיש שידע להקסים את סביבתו, בהיותו סגן מפקד האצ"ל שבה את לבם של ראשי השלטון בפולין שהיו נגועים בשנאת ישראל, וכך החל נשק ממחסני הצבא הפולני לזרום אל מחסני הארגון בארץ. הוא אף הביא לכך שגנרלים פולנים אימנו והכשירו צעירים יהודים במלאכת הלוחמה הזעירה.

כך יכול היה יאיר להתבלט וליהנות ממעמד מכובד בקרב הפוליטיקאים בארץ.

הוא היה משורר מחונן וידע לרגש כל נפש אוהבת שירה.

הוא אהב מוסיקה טובה ונהנה מתיאטרון טוב.

הייתה לו אישה שאהב ואיתה יכול היה ליהנות במנעמי החיים.

אך אהבתו לעמו עלתה על הכול ודרשה ממנו להקריב את כל אשר אהב.

שמונה שנים לפני שפתח במלחמה באנגלים כבר הביע יאיר את אשר ידע: לא זו בלבד שייאלץ לוותר על חיים רגילים, אלא שרבים בקרב העם הזה – העם שהוא מוסר את נפשו ויוצא למלחמה לחירותו, העם שאחרי כאלפיים שנה לא ידע טעמה של חירות – עוד יפנו נגדו ונגד חבריו ההולכים עמו. אז, בשנת תרצ"ב, כתב את השיר חיילים אלמונים – השיר שהפך להמנונם של לוחמי חירות ישראל – ובו נאמר בין השאר: חיילים אלמונים הננו בלי מדים וסביבנו אימה וצלמוות.

ח"י העיקרים

עם ישראל ידע ימים חשוכים מאוד. ימים של רדיפות נוראות של ממלכות הגוזרות עלינו גזירות נוראות נגד לימוד תורה, נגד כריתת ברית מילה, שמירת שבת ועוד; גזירות שכונו בצדק גזירות שמד. בימיו של יאיר לא החשיכו עולמנו בגזירות שמד. ימיו של יאיר היו החשוכים ביותר בדברי הימים. ממלכות אדירות כוח הסתערו עלינו בגזירות השמדה. בכל החשֵׁכה הזו, שבה העולם נחלק לשני מחנות ושנאה תהומית לערכי אנוש הניבה את הנוראה במלחמות, קם יאיר וניצת כגפרור שלאורו כיוון להאיר את הנתיב המוביל לחירות ישראל. גם שמו אברהם תאם את מעשיו כראשון ללוחמי החירות לאחר אלפיים שנה של כפיפות לזרים, וגם כינויו יאיר תאם את פועלו.

יאיר לא היה נואם חוצב להבות ולא מנהיג הסוחף המונים. בפעילותו הרצינית היה צריך לשכנע מעטים ללכת עמו למעש הקשה והמושך את צל המוות מכל פינה. הוא גם ידע את אשר הוא רצה. הוא ידע וראה את שהעם שכל-כך אהב זקוק לו. לא מדינה ככל המדינות. איננו עם הדומה לכל העמים. עמים אחרים המשתחררים מעול זר משיגים את חירותם ובכך מלחמת מסתיימת. אך לעם ישראל תפקיד מעבר לכל אלה. על כן הציג יאיר בפני חבריו את המטרות שלמענן יוצאים למלחמה, הידועות כ-ח"י עיקרי התחייה:

- העם – עם ישראל הוא עם סגולה; יוצר דת הייחוד; מחוקק מוסר הנביאים; נושא תרבות עולם; גדול במסורה ומסירות הנפש; ברצון החיים וכוח הסבל; באור רוחו, בביטחונו בגאולה.

- המכורה – המכורה היא ארץ ישראל בתחומיה המפורשים בתורה (לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת, בראשית טו, יח). היא ארץ החיים, בה ישכון לבטח העם העברי כולו.

- העם ומכורתו – את ארץ ישראל כבש ישראל בחרב. בה היה לעם ובה בלבד ישוב לתחייה. לפיכך יש לישראל ורק לו זכות הבעלות על ארץ-ישראל, זכות זו היא מוחלטת; היא לא פקעה ולא תוכל לפקוע לעולם.

- הייעוד – 1. גאולת הארץ. 2. תקומת המלכות. 3. תחיית האומה; אין תקומת המלכות בלא גאולת הארץ, ואין תחיית האומה בלא תקומת המלכות.

ואלה תפקידי הארגון בתור המלחמה והכיבוש:

- חינוך – חינוך העם לאהבת החרות וטיפוח נאמנות קנאית לקנייניו הנצחיים. השרשת הרעיון כי גורל העם נתון בידיו הוא. חידוש ההכרה 'הסיף והספר ניתנו מכורכין מן השמים' (ויקרא רבה לה, ח).

- אחדות – איחוד העם כולו סביב דגלה של תנועת החירות העברית. שימוש בגאוניותם, מעמדם ומאודם של יחידים – וכיוון מרצם, מסירותם ולהטם של ההמונים למלחמת השחרור.

- בריתות – כריתת בריתות עם כל המעוניינים במלחמת הארגון המוכנים לסייע לו במישרים.

- כוח – חישול הכוח הלוחם והאדרתו במכורה ובתפוצות, במחתרת ובקסרקטין, להיותו צבא גאולה עברי על דגלו, נשקו ומפקדיו.

- מלחמה – מלחמת תמיד בכל העומדים לשטן לקיום הייעוד.

- כיבוש – כיבוש המכורה מידי זרים לאחוזת עולם.

ואלה תפקידי התנועה בתור האדנות והגאולה:

- אדנות – חידוש האדנות העברית על הארץ הגאולה.

- משטר הצדק – הקמת משטר חברותי ברוח מוסר ישראל והצדק הנבואי. במשטר זה לא יהיה רעב ומובטל. יחיו בו חיי אחווה, כבוד ורעות כל בני האומה ואשר הם בניה, אות ומופת לגויים.

- החייאת השממות – בניין החרבות והחייאת השממות לעליית המיליונים, פרייתם ורבייתם.

- משפט הזרים – פתרון בעיית הזרים על ידי חילופי האוכלוסים.

- קיבוץ גלויות – קיבוץ גלויות שלם במלכות ישראל.

- שלטון – האדרת העם העברי להיותו גורם צבאי, מדיני, תרבותי וכלכלי ראשון במעלה במזרח ובחופי הים התיכון.

- תחייה – החייאת הלשון העברית בפי כל העם, חידוש עצמותו ההיסטורית והרוחנית של ישראל. צירוף האופי הלאומי בכור התחייה.

- הבית – בניין בית-המקדש השלישי כסמל לתור הגאולה השלמה.

עוד יתגשמו

היום – כאשר בידנו כוח צבאי לא מבוטל שהוכיח את עצמו כאשר השכלנו להפעילו כראוי, אם יבואו אנשים ויציגו עיקרים כאלה כמצע לתנועה פוליטית, ודאי יוצגו כסהרורים קיצונים ימניים הרחוקים מכל מציאות אפשרית. אבל אז, כאשר ארגונו של יאיר נראה על סף חיסול – קבוצת אנשים 'מטורפים' כפי שכונו – הציג יאיר בכל הרצינות את ח"י העיקרים הללו.

יאיר ראה אז את אשר אחרים לא ראו ואת אשר אנחנו שכחנו. מאז התרחשו דברים שהוכיחו שאילו רצינו – כל העיקרים הללו היו בידינו. הייתה מלחמת ששת-הימים. בשעה שמדינות ערב כולן במזרח התיכון ובצפון אפריקה חומשו בכלי משחית למכביר בתחרות בין המעצמות, התאחדו תחת פיקודו של נשיא מצרים נאצר במטרה גלויה להשמידנו, העמידו את כל צבאותיהן תחת פיקוד גנרלים מצרים, פרצה המלחמה. הצבא הקטן שלנו – דל בחימוש, כאשר צרפת, שהייתה היחידה שמכרה לנו נשק, הפנתה לנו עורף וגם הטילה אמברגו על אספקת נשק לישראל – השמיד תוך שלוש שעות כמעט את כל מטוסי האויב על הקרקע בטרם הספיקו להמריא. תוך שישה ימים כוחותינו השתלטו על כל המרחב שבין תעלת סואץ ומבואות דמשק. הרב הצבאי הראשי שלמה גורן פרץ ברכב-אש את שער האריות ומפקד הצנחנים מוטה גור הכריז בקולו הרועם: הר-הבית בידינו! אחרי שישה ימים כבר לא היה חייל ערבי אחד מכל הצבאות העצומים שעמד בדרכנו לנהר פרת ולבניין בית-המקדש.

למרבה הצער, העסקנים הפוליטיים שהחזיקו את המדינה בידיהם היו קטנים מדי לשעה הגדולה של מלחמת ששת הימים. הם לא הבינו את אשר השכילו המקבים שהשלימו את ניצחונם בטיהור הר-הבית מכל גורם זר. לא ראו את אשר ראה בחזונו הענק שבמנהיגי הדור – יאיר. אילו רק היו לנו מנהיגים בעלי חזון ורוח גבורה בשיעור קומתו לא היינו מידרדרים לשפל שבו אנו נתונים בימים אלה. יאיר ראה בחזונו את כל יכולתנו. הוא ראה שכעם סגולה אנחנו מסוגלים להתעלות מעל לכל העמים, וגם למרבה הצער והכאב מסוגלים אנחנו להיות המושפלים שבקרב עמי עולם. הדבר הוכח בשואה הנוראה שרמסה אותנו עד עפר ואף עמוק עמוק מתחתיו; ומנגד, במלחמות בבריטים ובערבים כאשר התעלינו מעל לכל אויבינו. אך בין כך ובין כך לדבר אחד איננו מסוגלים להתנכר – להיותנו עם סגולה.

יאיר, זה הגפרור שנשרף, הספיק להדליק נר תמיד. נר שלהבתו שהייתה אמנם קטנה בערה בלבבות ההולכים אחריו. זה הנר שהדליק את הלפיד ששרף את הממלכה הבריטית והביס אויבים גדולים ועצומים, עוד ימשיך להאיר ולבעור. לאחר ששרף והסיר את המחסום הבריטי ופתח בדרך שאין ממנה חזרה, הוא ימשיך ויסיר את המחסומים שמציבים הפוליטיקאים המובילים נסיגות, עקירת בנים נטועים מהשורש והתנכרות לטובים שבעם. אם נרצה או לא נרצה – גם אויבינו שלא יניחו לנו וגם הדור החדש של בני הנוער הפושטים על גבעות ארצנו, שואבים תעצומות נפש של אהבת ישראל בנאמנות קנאית לתורת ישראל ויונקים רוח של גבורה מהמורשת הרעיונית והלוחמנית של לוחמי חירות ישראל ינערו אותנו משפל הנסיגות והבגידות ויובילו להקמת המלכות היהודית שתשתרע מנהר מצרים עד נהר פרת, ובמרכזה יתנשא בית-המקדש השלישי כסמל לתור הגאולה השלמה. עיקרי התחייה של יאיר יתגשמו.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ'ד בשבט תשע"ב, 17.2.2012