אני חייבת להודות,

שאני מסכימה איתך בעניין.

רק אסייג טיפה:

שכשאדם שלם עם עצמו, יש לו ביטחון עצמי טוב, וטוב לו בחיים, יחסית...

אך זה לא יסיר ממנו כל סבל. יש דברים שהם למעלה מקבלה-עצמית. שלא תלויים בתדמית של האדם מול עצמו.

מה, חסר סבל בעולם?

גם אם אני אהיה הכי שלימה עם עצמי, אוהבת את עצמי והכל-

ש מחלות, יש אנשים רעים, יש צרות כספיות...

זה לא סותר.

אדם לא שלם עם עצמו -

כי הוא חושב (מצפה) שהוא צריך להיות/לעשות משהו ששונה ממה שהוא כרגע במציאות.

לצערנו יש לנו יותר ממקור אחד לסבל.

למרות שכשאני חושב על זה אפשר לנסח ככה כל סבל (אני רוצה שהוא לא ירביץ לי והמציאות היא שהוא כן) בכול זאת קשה לי לראות בזה מקור.

בס"ד בר"ה

שאין מילים כאלה סבל\צרה..

המילה הנכונה היא: "ניסיון"!!!!

סתם. לא מתלוננת על השק שלי ולא מתעניינת בשל אחרים.

{יש בדיחות שלא מסבירים}

וכבר אמרו חז"ל: "מלך, אין עליו!!!..." (שם, שם)

בס"ד בר"ה

אני מקווה שלא משהו שאני אמרתי...

שומם שם אז אתה פה...

אנו אנשי המאדים מאוד תמציתיים, פשוט

אין לי מודיעין שם.

רק חשבתי שזה יחסוך קצת מאיתנו.. אבל נו.. שיהיה. נתמודד ונחכים

בס"ד בר"ה

שונא להרגיש לא קשור...

גם הוא לא הבין

כשאר אדם מגלב פער בין המציאות לבין השאיפות הוא סובל מדכאון, או מדמוי עצמי נמוך כי הוא מגלה שהנה, הוא לא מסוגל..

היהדות אולי מחדשת שזה מקור הסבל, אלא מקור האמונה, שאני לא מסוגל הכל,אך בכל זאת אעשה הכל כדי להגיע להכי גבוה שאוכל.

"לא עליה המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין לבטל המנה"

יש משפט בשפת אמת (רעיון דומה מופיע בכמה מקומות...)

"כי באמת אין מי שישמח בעולם רק מי שהוא ירא ה' לאמיתו ואין לו שום פחד אחר."

אם השמחה היא מקסימלית (הוללות חסרת גבולות/כל האידיאלי התגשם) =

אין מקום לסבל.

אם הסבל מקסימלי (...) =

אין מקום לשמחה...

הפכים יכולים להיות מהולים... הרכבה שכנית אך לא מזגית.

ונקודה אולי נוספת:

"צער" הוא לא בהכרח רק עצבות, אלא גם סבל (כמובא בב"ק).

אולי אני סתם מבלבל בין שתי שפות...

אם כי אני מסכים שאין סתירה מהציטוט שצדיקה הזכירה,

כי ירא ד' חש שמחה כנה, אמיתית וזכה, אך לא בהכרח שלמה ומלאה,

(יש לעולם עוד מה להשתלם ולהתמלאות).

באותה מידה הוא חש סבל (מחסרון ההויה והפרטי שלו),

והסבל הזה הוא היותר אמיתי וכנה... כי הוא פנימי.

יש מציאות אמתית טובה

אח"כ

יש פירוש של האגו לגבי המציאות [ע"י המיינד - "הנחש"]

יש מחשבות שמתווכחות איתה כי...

אנחנו מאמינים למחשבות במקום לנשמה

לא רואים את המציאות האמתית הטובה

=

סבל

אז שורה תחתונה הסבל הוא כי אנו מאמינים למחשבות [מה שנקרא "שורש הדינים בינה" - הוכח ע"י נוירולוגים שזהו החלק ה"פרשן" במח השמאלי - הבינה..]

בעניין זה מומלץ לקרוא את "כוחו של הרגע הזה" של אקהרט טול וספריה של ביירון קייטי, הם מטפלים בזה מצוין.

וכמו שהצגת את זה- מה שווי אס אמר הוא נכון- כשלא שלמים עם עצמנו אז בא מה שנקרא סבל...

או בשפה של אנשים אופטיממים(ששלמים עם עצמם): ניסיון

מלש'- נס והרמה- שמעלה אותנו למעלה באין ערוך...

ואגב בנוגע לזה-אין דבר ' לא טוב' בעולם. יש ' לא מתוק' , קיים גם ' לא נעים' , אבל אין לא טוב- הכל טוב בשורשו מלמעלה- תאמינו בזה וכבר תרגישו הרבה יותר טוב.

הצלחות

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.