אני אנסה בע"ה לענות על מה ששאלת לגבי ההשקפה,

מה שהרב קוק זצ"ל חידש בזמנו ועד היום, זה שאי אפשר להפריד בין התורה והמצוות שלנו לבין החיים הכלליים, חיי היומיום, זה בא ביחד, הא בהא תליא.

לעם ישראל יש תפקיד מסוים בעולם וזה "לקדש שם שמיים"- מה זה אומר?  זה אומר שעם ישראל צריך להתנהל ולחיות לפי סטנדרטים מאוד גבוהים- קיום מצוות, לימוד תורה, חיי היומיום- משא ומתן,בריאות הגוף,מוסריות ודרך ארץ- בשאיפה לשלמות.

וגם עצמאות יהודית בארץ ישראל, בגבורה- "והייתם לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש"- זה גם מצווה, זה גם צורך בסיסי שעם ישראל חייב אותו, א"א לקיים ולחיות את התורה באמת, בתור אומה שלמה, אם לא נמצאים בארץ ישראל ולא ריבונים בה.

ממילא, מכך נובע היחס למדינה יהודית, ולצבא.  נכון, לא צריך להסכים עם כל מה שהשלטונות אומרים, אבל מהות העניין זה שיש מדינה,סוג של שלטון יהודי בארץ, וזה דבר חשוב, זה חלק מאיתנו, לא דבר זר.  הצבא שאנחנו מתגייסים אליו זה לא בתור "בריגדה יהודית" בימי מלחמת העולם השניה אלא פשוט הצבא שלנו..

בסופו של דבר, כל החלקים במציאות קשורים אחד בשני ואי אפשר להתעלם מכך, אי אפשר רק להסתגר, כל דבר שנמצא יש לו את התפקיד שלו ופשוט צריך להתבונן עמוק כדי לראות איפה משתלב כל חלק... זו הגדולה, ובשביל זה צריך אנשים גדולים שיצליחו לעשות את זה. (לא שזה פוטר אותנו מאחריות להתבונן..)

בע"ה שיהיה בירור מעמיק ונושא פירות..

בס"ד ובהשתדלותי

ראשית, ברצוני להרגיעך. הרצון שלך לעשות דברים גם מתוך הבנה הוא טוב ויפה ונכון, והגעת לשלב בו את שואלת שאלות על מה שעשית עד כה. אין צורך להרגיש רע עם עצמך, נהפוך הוא: את יכולה רק לשמוח שזה החל להטריד אותך ונפתח לך פתח להתקדמות!

 ושנית, באשר לשאלתך: גם אם תהפכי לחרדית/חב"דניקית/חסידית או כל משהו אחר, את תאמיני באותו ה', תתפללי את אותן תפילות, תברכי את אותן ברכות, תחגגי את אותם החגים, תשבתי את אותן שבתות וכדומה. יכול להיות, שתאכלי אוכל עם כשרות יותר "מהודרת", ויכול להיות שתשני קצת את סגנון הלבוש שלך, אבל לא נראה לי ששינוי סגנון החיים שלך יפתור את בעייתך.

את מקיימת מצוות ומאמינה במערכת ערכים שאת לא מבינה לעומק - כך את מרגישה: שאת לא מבינה מה את עושה. אם תלכי בזרם דתי אחר, תדעי יותר טוב למה את עושה מה שאת עושה? אם כן - תבדקי את הזרם הזה, ואולי באמת כדאי לך לשנות את סגנון החיים שלך. אבל לדעתי, אלו רק סגנונות חיים שונים - ולא מחייב שאם תקיימי את הסגנונות האלה תדעי יותר טוב למה את עושה מה שאת עושה. לדעת טוב יותר - פירושו לקרוא וללמוד, ואת זה את יכולה לעשות בעודך דתיה לאומית.

המלצתי היא, שתקראי את התשובה שמעלי, ותחקרי קצת את האמונה ה"דתית לאומית" - יש על כך כל מיני שו"תים - למשל באתר ישיבה שפה בערוץ 7 יש קישור אליו. או שתחפשי ספרים/מאמרים שדנים בנושא, ואני בטוחה שזה יאיר את עיניך. ובאשר לדקדוק בקיום מצוות - את יכולה לדקדק בקיום מצוות ולהיות דתיה לאומית. זה לא סותר אחד את השני. יש הרבה אנשים, דתיים לאומיים, שמדקדקים במצוות. וחוץ מזה, צריך ללמוד הלכה כדי לדעת מה שורת הדין ומה חומרות שונות. באמת יש רבנים שמקלים בכל מיני מקרים ונסיבות, אבל להקל זה לא אומר ללכת נגד ההלכה.

תודה לשניכם על התגובות ..

אם הבנתי נכון , שניכם בעצם אומרים שלא כזה חשוב הזרם שמשתייכים אליו אלא מה שחשוב זה ההרגשה הפנימית ומה האמת שלי אישי.

אם זה ככה אז למה ביכלל יז זרמים כאלה ולא כולם אותו דבר מקיימים ת'מצוות וזהו ?

זה נראליי משו יותר עמוק .. שיש דרכים שונות לעבודת ה' , בסופו של דבר כולם שואפים לעבוד את ה' אבל לכל אחד יש דרך ודגש שונה ...

וזה המטרה שלי להבין מה מאפיין כל אחד ומה לדעתי הכי קרוב לרצון ה' ..

אני לא כ"כ מסכימה עם זה שהעיקר זה מה שאני עושה מבחינתי ולא הזרם שאני משתייכת אליו , כי הזרם זה מה שאמור לשקף את ההשקפה הדתית שלי , את הדרך חיים שלי לא ?

אחרת איך נוצרו הזרמים האלה ?

כניראה שזה באמת דורש בירור יותר מעמיק ממה שחשבתי ..

בס"ד ובהשתדלותי

מה שאני מנסה להגיד: את צריכה לעבוד את ה' לפי הדרך שלך. אם את מתחברת לזרם מסויים - תלכי איתו. אם את מתחברת לזרם אחר - תלכי איתו. אם את מתחברת לכמה שיטות - את יכולה (לנסות) לשלב בין אלמנטים. למה יש זרמים שונים? כי כל אחד מדגיש צד אחר בעבודת ה'. זה לא אומר שלזרם פלוני יש יותר אמת מזרם אלמוני. אולי יש לו יותר אמת - מבחינתך - כי את אוהבת את האידאולוגיה, כי הזרם תואם את סדרי העדיפויות שלך וכדומה, אבל ברור שלאף אחד אין מונופול על האמת המוחלטת. זה כמו שתגידי שלגור בעיר יותר טוב מאשר לגור במושב ולהיפך. לכל אחד יש את היתרונות והחסרונות שלו, וכל אחד בוחר לפי הצרכים בספציפיים שלו. עם זאת, את צודקת בזה שאת רוצה לחקור ולהעמיק - עלי והצליחי

אדרבה, הוא כן. 

מהסיבה הפשוטה שאם תשתייכי לציבור מסוים שלא רואה בקיום המדינה דבר קדוש וחשוב אז זה יצור המון חיכוכים ואי נעימויות איתם, מה גם שההלך רוח שם לא בטוח יהיה תואם עם מה שאת תרגישי בפנים...

להשתייך, לפחות חלקית, לזרם שאת מאמינה בו עוזר לך להתקדם בדרך שלך, מספק לך תמיכה ועזרה, אנשים שאפשר שם לשאול אותם שאלות ולהיעזר בהם. יהיה יותר קל ליצור איתם קשר ולהתחבר אליהם ולהבין את מה שהם אומרים.

אני לא מתכוון להגיד שיש אידיאל ליצור פילוגים בעם ישראל, להפך.  אבל מה לעשות שזה המצב, שיש כמה השקפות לגבי תפיסת המצב- ואם מישהו מאמין שהשקפה מסוימת היא, ברובה, משקפת את מה שאמיתי בעיניו- אז הגיוני שאם הוא ישתייך לאותו זרם שמאמין בזה אז יהיה לו יותר נוח, יותר סיפוק, שלווה, הרגשה של שיוך- וזה מקרב אותו לקב"ה.

גם צריך לזכור שכל ההבדלים זה בהשקפה, בקיום מצוות ולימוד תורה- צריך לשמור קלה כחמורה, בלי קשר למי משתייכים.

אז בהצלחה.

(הוא גם מאוד משמח - כמו כל בירור, נשמע לי שאת חכמה וכבר חווית את זה...)

אני מסכימה איתך מאוד שחשוב למצוא זרם. שיטה.

רב, שתורתו מרוממת אותך.

גורמת לך לשאוף, נותנת לך כוחות להתקדם.

(רוב הפעמים, זו קטנות של אנשים כשהם אומרים "אני לא משתייך לכלום... עובד את ה' בשמחה וזהו".

מה זה אומר לעבוד את ה'? איך? 

איזה השקפת עולם מכוונת אותך לבחירות בחיים?

כי אם אין אחת כזאת... בד"כ מי שמכוונת זו התרבות והאווירה המבולבלת שמסביבך)

מכיוון שזה נשמע כאילו כל זרם/שיטה עובד את ה' רק בדרך מסוימת א-ח-ת,

שם דגש על משהו מסוים (נגיד: חרדים--> תורה, דת"ל---> ארץ ישראל)

ובעצם זו עבודת ה' חלקית לגמרי,

אולי צריך למצוא דרך שכוללת את הכל.

שבעולם הערכים שלה יש גם תורה. גם ארץ ישראל. גם עם ישראל.

גם... עוד אלף ערכים שלאט-לאט מתבררים כחשובים.

ואיך כל הערכים הללו נובעים מאותה גישה והסתכלות על העולם,

ולפי זה - איך מקדמים אותם.

מאחלת לך ממש בהצלחה,

וטיפ קטן: לא להחליט לפי איך שזה נראה מבחוץ. איך אנשים מתנהגים.

ללמוד ספרים, לשמוע מה הרבנים הגדולים אומרים.

(ממליצה להתחיל מפה - http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=51801&cat_id=3776 )

לחשוב זה הכי חשוב.

ואם את כזו, מקומך איתנו בציבור הדתי לאומי...

כל אדם צריך לחשוב כל הזמן על מה שהוא עושה, אם זה טוב או לא. איפה הוא ביחס למטרה, או אולי שלב קודם - מה המטרה.

אבל לא צריך לחשוב - אולי שם האמת, החיים לא מספיק ארוכים בשביל לעבור את הכל.

ההתקפה על הציבור התד"ל היא מאד קשה, אבל היא לא נוגעת לחלק גדול מאיתנו.

אני ועוד רבים פה, ונראה לי שגם את, לא עונים על הקריטריון שכלפיו מופנית ההתקפה. אנחנו מקיימים מצוות, את כולן. אני לא מוצא שום חפיפניקיות.

ההבדל בנינו הוא שאנחנו גם לומדים אמונה ומפעילים את המוח בנושא הזה. וזה דבר מאד חשוב שחבל לותר עליו. הוא נדבך ענק שבונה הרבה.

אם כי צריכים להבהיר שיש לצערנו ולבושתנו זרמים (או: הנתפסים כזרמים) בציבור הדתי לאומי,

שהמרחק שלנו מהם מהותי מאוד, ביחס למרחק מההשקפות החרדיות.

קודם כל תודה על התגובות..

זה נראליי כ"כ מוזר כל הזרמים האלה , הרי יש יעוד אחד ומטרה אחת לכולם בעולם לעבוד את ה' לא ?

אז למה צריך להיות כזה שוני עצום בין כולם ? אני מבינה שכל אחד שם דגש על משו אחד אבל בכל הזרמים אמור להיות קצת מהכל לא ?

ולמה הדתיים לאומיים מנסים לגשר כל הזמן בין העולם החילוני ואז נופלים ומיתדרדרים בעצמם ? תיראו איך נתפס הציבור הדתי לאומי ברחוב , אני יודעת שיש כאלה שהם לא ככה והם חזקים בתורה ומצוות והכל . אבל תכלס תיראו מה חושבים עלזה .. זאת המטרה שלנו ?

אוסנת , תודה על האתר ששלחת , אני יראה אתזה בעז"ה..

יש מקום שאפשר ללמוד ממנו על הגישות השונות ? על דתיים לאומיים ?

ושוב תודה לכולכם ,

שבוע מוצלח וחודש טוב (:

שהרב קוק בזמנו פתח דרך חדשה, הוא קידם את עולם האמונה ועבודת ה' הרבה מאד קדימה, מה שלא עשו כמה מאות שנים. 

שוב, אני לא רואה איפה מתדרדרים, את מסתכלת על ציבור אחד שואלת עליו שאלות, ולא אני ולא את חיים שם. אני לא מתדרדר, אני כל יום ויום רק עולה מעלה מעלה (למרות שאני בצבא...). אני מקיים את כל המצוות עפ"י המשנ"ב!

אשרייך שאתה מצליח אבל צר לי לאכזב אותך , אתה בין המעטים בציבור הזה שבאמת שומרים על עצמם חזקים ..

שלא בצדק, יותר ויותר אנשים היום נפתחים ומגלים רצון לדעת,לברר,לשאוף ליותר.  

נכון, האנשים האלה בד"כ נמצאים בישיבות,ולכן הם פחות בולטים בחברה, אבל יש גם הרבה בכל מיני שלבים שלהם בחיים. 

אני חושבת שאת פשוט לא מכירה את האנשים הנכונים.

כמובן שיש אנשים שמחפפים.

יש אנשים שלא עשו את הבירור שלך, ולמרות שיש להם כיפה על הראש, מה שמעניין אותם זה הכורסא מול הטלוויזיה, כמה כסף יש להם לעומת השכן שלהם, ואיזה מסעדה ברדיוס של 5 ק"מ הכי טובה.

(ויותר גרוע. לפעמים החיצוניות נכנסת גם לתוך הדת - ללמוד בישיבה הכי נחשבת, לגמור יותר דפי גמרא, מי יתן הכי הרבה צדקה, מי יקבל שידוך הכי טוב)

תתפלאי.

אבל יש גם המון חרדים כאלה.

היצה"ר נכנס בכל מקום... והעטיפות פשוט לא משנות.

(ובגלל זה צריך ללמוד אמונה... אבל אין מקום להאריך )

לכן, אולי כדאי לך להתקרב קצת לקהילה, או מדרשה.

לפגוש דמויות אמיתיות, שונות ממה שהכרת,

וגם לקבל תמיכה...

אולי אוכל לעזור לך למצוא מקום כזה, אם אדע באיזה איזור את נמצאת...

מי זה הציבור שעליו מדברים?

כנראה שאנחנו מדברים על שני ציבורים שונים לגמרי!!!

ואם כבר את מדברת על הציבור החרדי, גם שם יש שוליים, ציבור שלם של שוליים עם כיפה שחורה.

הייתי איתם בטירונות, והם יותר גרועים מהמזרוחניקים 'שלנו'...

טוב חברים , אני מעריכה ת'רצון לעזור ות'ניסיון ..

נראליי שלעת עתה אני פורשת מהעניין , זה אשכרה מכניס אותלי לתסביכים העסק ..

כולם יוצאים עליי כניראה הבעיה בי ואני צכה להשתנות או לוותר על כל השאלות ולזרום או לשנות דרך חיים .. קיצר הבנתי שזה תהליך פנימי שאני אמורה לעבור וזאת לא הדרך כניראה ..

אז תודה בכולופן ..

ואם זאת היתה התחושה, אז אישית -

מתנצלת.

בהצלחה!

אל תתייאשי מהר מדי... 

כדי שלא תפסידי את הגודל והיופי...

את לא צריכה להשתנות ולא לוותר על השאלות. 

יש תשובות להכל.

ואת תמיד תשארי את, אין עניין שתהפכי למודל אחר.

בס"ד לק"י.

כרגע את לא תהיי מוכנה לקבל כי פשוט אין לך כח.

הדבר שמציק לך ימשיך להציק, ובנתיים הוא ידחה לצד עד שהוא שוב יתעורר.

כנראה שבגיל יותר מאוחר הוא יתפרץ ובעז"ה תדעי להוציא אותו כראוי ובצורה נכונה.

כרגע? תזרמי. זה הרי מה שאת חפצה.

בהצלחה.

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!

לספור את העומר 49 יום