היתה התוועדות מה זה שווה, בהתחלה היתה הדלקה וריקודים ואחר כך התוועדות בפנים.
בראשית ההתוועדות דובר על כיצד כל ספירת העומר מכוונת למימוש מלכות ה' בעולם - ההשראה על הכל היא "נגלה עליהם מלך מלכי המלכים וגאלם" (וכן האור המקיף ביום הראשון של הספירה הוא מלכות שבמלכות, כידוע ליודעי ח"ן), ותכלית הכל היא סיום הספירה בקבלת עול מלכות שמים ביום ה"מלכות שבמלכות", בו אמרו ישראל "נעשה ונשמע" ועבודת ה' במתן תורה. תכלית המלכות היא כמובן התגלות מלכות ה' דרך העמדת מלך ישראל הכשר.
היום המסוגל ביותר לעבור מהחוית המקיפה של מלכות ה' למימוש שלה בפועל הוא לג בעומר - יום ה"הוד שבהוד" - בו מתגלה כי מלך ישראל, מלך המשיח, הוא "עצמות ומהות בתוך גוף" שה' נותן עליו "הוד מלכות". זאת כפי שאמור ברבי שמעון בר יוחאי עצמו - "'מאן פני האדון הוי'? דא רשב"י".
בסיכום הדברים ביאר הרב כי כל ימי הספירה מתארים את הביוגרפיה של המשיח, מהימים בהם הוא צעיר המשגשג בתורה ובאהבת ישראל, דרך התקופה בה הוא נקרא למלוך בצו אלקי הכופה אותו, תקופה של מאבקים נפשיים פנימיים ואף של עימותים חיצוניים, ועד לעמידתו כמלך הממלא את כל תפקידיו - חיזוק התורה והמצוות, מלחמות ה', בנין המקדש, קיבוץ גלויות ותיקון עולם במלכות ש-די.
זה כמובן רק על קצה המזלג, אני מצרף גם קובץ PDF עם הרשימה של השיעור: 20080525223444.pdf
בעז"ה בהמשך אצרף גם תמונות.
