שבטוחות שהכל מגיע להן.
באמת שלא.
אני נותנת הרבה מעצמי בקשרים, מכל הבחינות.
ובכל זאת. יצאנו פעמיים. הוא אפילו לא הציע לשלם עלי. כלום. ואני- גם ככה הייתי מתעקשת לשלם על עצמי. ובכל זאת, כשזה בכלל לא מוצע מצידו, זה מאד מאד מפריע לי.
אבל מאד.
מה עושים?
שבטוחות שהכל מגיע להן.
באמת שלא.
אני נותנת הרבה מעצמי בקשרים, מכל הבחינות.
ובכל זאת. יצאנו פעמיים. הוא אפילו לא הציע לשלם עלי. כלום. ואני- גם ככה הייתי מתעקשת לשלם על עצמי. ובכל זאת, כשזה בכלל לא מוצע מצידו, זה מאד מאד מפריע לי.
אבל מאד.
מה עושים?
אולי הוא התרגל לבנות שמעוניינות לשלם על עצמן, או: שלא מעוניינות שאחר ישלם עליהן.
רק בגלל שקיים הקשר חברתי מסויים (ולא כי צריך לסמן אותו כ"חשוד" על הקמצנות חלילה) -
אולי תפתחי חצי עין, לראות אם הוא באמת כזה...
חבל יהיה להפסיד מישהו רק בגלל שהוא ייחודי,
לא גורס נורמה חברתית מסויימת.
אני ממש מבינה אותך.
הייתי מעלה את זה בנימוס, כמו שכתבו לפני- אולי זה עניין של נורמה בסביבה שבה הוא גדל. אולי הוא צעיר בנושא הדייטים ובאמת מתנהג כך מחוסר מודעות. שווה לשוחח על זה לפני שחותכים.
אם זה נובע מחוסר אדיבות/נימוס- הייתי חותכת.
נכון, גם אני אסרב בנימוס אם מר בחור יציע לשלם עלי בדייט 1 , כי זה לא נעים לי שמישהו שרק הכרתי ישלם עבורי..
אבל עצם המחווה מחממת את הלב ומעידה על ג'נטלמניות ונימוסים טובים.
למשל בדייט הבא, תוציאי את הארנק ותאמרי שחסר לך כסף, למשל, חצי מהסכום ותראי איך הוא מגיב. אם הוא ישלם, סימן שזה רק עניין של נורמה. אם הוא נורא יתרגז-כנראה שיש לו גסות מסויימת..
כשבדייט הבא, תאמרי שחסר לך כסף לשלם ותראי לפי התגובה-אם זה רק נורמה או באמת גסות רוח.
למה לא? שהיא תציע נישואים, תקנה טבעת,
הוא יכנס להריון וילד ילדים.
הגזמתי בכוונה אבל יש סדר לדברים בעולם, תפקידו של הגבר לחפש את האישה שלו,
יש גבול למה שאנחנו יכולות לעשות, לתמוך בכם ולשים לכם קביים..
קחו אחריות ותהיו גברים.
ומי שנפגש עם 4 בנות בחודש צריך לשלם על כולן?
כשזה יהיה רציני אני מבין את ה"מחויבות" אבל על כל פגישה ראשונה הוא צריך להאכיל אותה? ואם הוא בייניש ולא עובד?
אני עושה את זה בכיף כי אני עובד (טוב עד לפני שבועיים
).
אבל אם מדובר במי שלא עובד או שאין לו כסף מכל סיבה שהיא. נראה לי שהמחוביות לא לעשות מזה סיפור יותר גדולה מהמחויבות שלו לשלם.
שנים שלא הלכתי. באמת. [בדייטים כלומר. ולצערי אני כבר יכולה לכתוב שנים
]
אבל החורף האחרון והשבוע האחרון באמת ובתמים לא איפשר אחרת.
בס"ה בר"ה
וכסף לקפה אין לו..אז איך בדיוק הוא הולך לממן ת'בית??
אבל הרבה בנות רוצות ביניש מה לעשות?
שדות האמונהגורמה בפגישה הראשונה..
אבל להציע לקנות שתייה זה מינימום..
אבל עכשיו, שנים אחרי, אני רוצה לראות את הנכונות של הבחור להשקיע.
וזה לא שאני לא מתעקשת לשלם על הקפה שלי..
ותאמין לי, אין לי בעיה לשלם על הקפה שלו.. הכמה שקלים האלה זה לא מה שיוציא את החשבון שלי מאיזון..
גם לי היה בדיוק אותו דבר!
זה כ"כ כ"כ מעצבן!!!!
אומנם אצלי זה היה דייט שלישי שישבנו בבית קפה- והוא אפילו לא הציע את עצמו כמישו שצריך לשלם..
וכן זה ממש מעצבן-וגם אני אחת שלא מתלוננת וגם אם הוא היה מציע- הייתי משלמת בעצמי-
אבל אין מה לעשות יגידו מה שיגדו-
בנים- אתם מצווים,ואתם צריכים לחפש את היצי השני!
לפעמים זה נראה לכם דבר טבעי- ומקסימום אני אשלם פעם הבאה-
אבל זה לא ככה!!!!
זה גורם לנו פשוט לא לרצות שתהיה פעם הבאה!!
תכלס מוזר שהוא אפילו לא הציע...
אבל אולי יש לו סיבה תנסי לתת עין טובה בעניין, בייניש או תרוץ אחר (שתכלס לא מתקבל...)
אבל אם תראי שזה חוזר, אז תביני שהוא באמת כזה...
אבל בנתיים תמשיכי, ותזכרי שצריך לבדוק את הנקודה הזו. אולי ביצרתיות...
בהצלחה!!
אני לא אוהב את ההתמקדות בזה.
לא יודע, לא ממש התחברתי.
יצא לי להפגש לאחרונה עם מישהי,
שממש קלטתי שהדבר העיקרי שעניין אותה, שאני אכנס איתה לקפה או כל משהו אחר.
עשיתי את זה, יש ברירה, שתהיה מרוצה..
אבל זה לא הרגיש לי בנח האילוץ הזה,
ובטח שזה פעם ראשונה שאני רואה אותה,
ונראה שזה מה שעניין אותה מהשיחה הראשונה בטלפון
אני מודה שזה קצת חריג..
אבל עזבו, אל תאלצו מישהו לשלם עליכם,
הרעיון הזה לא נחמד (בהרגשה שיוצאים איתה אחרי הפגישה)
וחבל לי שעל דברים כאלה קטנונים יוצאים בזעקות שבר..
"הוא לא שילם עלי".. בווו-בווו-בווו...
והיתה גם אחת
"מזגת לעצמך את הנסטי, לפני שמזגת לי"...
וזאת לא היתה הערת אגב, זה היה סקנדל..,
התנהגויות כאלה ממש מוציאות את החשק..
נסעתי עד אליך, שעות בגשם סוער,(ואני לא מדבר על חזור), קניתי לך בשמחה, את הסופגניה הצעתי לך לפני שהעזתי לאכול בעצמי, אז בגלל שמזגתי לעצמי נסטי קודם,(כי הייתי צמא)
אני לא אהיה בעל מכבד?
עד כדי כך את חייבת כבוד?, זה מה שמכבד אותך?
אני לא אוהב את ההתמקדות בזה.
לא יודע, לא ממש התחברתי.
יצא לי לה
בעזהי"ת.
ללא הבדל דת, גזע ומין.
יש גם אנשים טובים![]()
רחלקה
ופק"ל רפי - (אם זה אומר למישהו פה משהו)
בכוונה לא השתמשתי באף מילה מהמילים האלו.
ולא עשיתי איקס אדום על הכל. עובדה. אני יוצאת איתו.
בכל זאת- זה מאד מציק לי. בגלל זה כתבתי כאן. לשמוע אם זה הגיוני שזה כל כך יציק. ותודה על התגובה שלך! כי ככה אני חושבת קצת שאולי זה כן בסדר, וזה כן נכון להמשיך ולצאת למרות זה.
בחורה לא יכולה ללכת לתחנה לבדה, זה כבר עניין של רגישות..
הרבה פעמים בנות לא רוצות שילוו אותן אחרי פגישה ראשונה.
חבל לחפש על מה לפסול (מוסר עצמי )
זה עניין של אכפתיות ושל ג'נטלמניות.
גבר שלא מציע לשלם, זה לא מראה שהוא קמצן, זה מראה שהוא לא רגיש ולא מבין עניין.
כי אין מה לעשות, בקטעים האלה אדם צריך לעשות רושם טוב של אדם שיודע לפנק ולדאוג.
ומי שלא עושה את הרושם הזה אז או שהוא צעיר ותמים (וצריך להסביר לו את זה) או שהוא אדיוט והוא באמת לא רגיש, ואת המסקנות תסיק כל אחת לעצמה..
ותראה שזה לא ממש נכון, שלא רוצים שילוו אותן. לפעמים זה עניין של ביטחון אישי לבחורה שילוו אותה-אא"כ היא ביקשה לא לעשות זאת במפורש. הרבה פעמים בחורות רוצות שילוו אותן, ויוצא מצב הפוך שהן מלוות את הבחור.
ואי אפשר לשפוט בחור במציאות הזו
עדיף להציע ולקבל "לא" מאשר שבחורה תלך לבד ב10 בלילה ליד תחנה מרכזית. אפילו לבנים זה לא נעים.
מזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.
או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.
בשעות הערב אז אמור להיות יחסית סבבה
לא דייט ראשון אבל גם לא קשר יותר מדי מתקדם
רעיונות?
הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו.
נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.
בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..
אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.
נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום.
יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר..
אתה טוב ומגיע לך הכל דוד
ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?