רציני. יש לי דברים להגיד.

אבל אם את לא רוצה מאיזה סיבה שהא, אז שתדעי שזה ממש לא אומר שאת דפוקה!! אני מכירה הרבה בנות מהממות שלא התקבלו. האולפנה הפסידה.

איזה אלף בנות, ואי אפשר לקבל את כולם, מה שיוצא, שמלא בנות טובות (אבל באמת טובוות!!) לא מתקבלות, תנסי להתנחם..

אבל תמיד אפשר לנסות לערער. יש לי חברה שלא התקבלה והיא לומדת עכשו (מה שאומר שהיא עירערה וקיבלו אותה..) בהצלחה בהכל!!

וגיליתי ממש עכשיו שהם לא התקבלו בפעם הראשונה והם עירערו, והתקבלו, הם הכי שפיציות שיש!!
הרב נוימן גם אמר לאחת עכשיו, שהוא ממש שמח שהיא שיגעה לו תשכל ולחצה..

מה אני אמורה לעשות?

או שאפשר גם אם יש לך מישהי שלמדה באולפנא, או מכירה את הרב נוימן, או איזהו קשר.. שתדבר איתו..ותגיד שאת מקסימה.. .

שתבינו שזה אולפנות מאודדדדדד מבוקשות (אם לא הכי..)

יש באמת באמת ובלי להגזים בערך 300-400 בנות שנבחנות לכל אחת מהאולפנות האלה.

אי אפשר לקבל את כולם!!!!

אז זה שלא התקבלת זה לא אומר עליך כלום. באמת.

זה רק אומר שכבר נגמר המקום....

כתבו לי במכתב שערעור לא יתקבל!!

לכתוב לך מראש שכל ערעור לא יתקבל? מה זאת אומרת? אין זכות הבהרת דברים, העלאת נתונים חדשים/נתונים שלא היו ידועים קודם, בקשת התחשבות מיוחדת או סתם הבעת מחאה/פגיעה על התשובה השלילית שקיבלת?

גם בבית משפט קיימת לעולם זכות הערעור. אפילו לנידון למוות בארה"ב (סליחה...) מאפשרים לומר משהו/לבקש בקשה אחרונה..

זה נראה לי מכוער, מאוד מכוער. בכלל, כשאני למדתי בזמנו (היה לא מזמן, אבל טס כמו טיל, לא תאמיני כמה מהר תסיימי את האולפנה וכל זה יישאר חלום רחוק - מתוק או חמוץ - בכלל לא משנה) באולפנת נועם היו הרבה בנות שנבחנו לבהר"ן. ממש לא הבנתי למה, לא הצלחתי למצוא במה האולפנה ההיא טובה יותר מהאולפנה שלי. מה יש שם? נוף מיוחד? פרויקטים מיוחדים שאין במקום אחר? מגמות יוצאות דופן? דרך מחשבתית-התנהגותית-חינוכית חדשה לחיים שטרם שמענו אודותיה? 

מה - מקום נחמד, מבוקש, מורים שיודעים קצת לחייך - מתוקה, את זה יש בהרבה מקומות. אני אומרת לך את זה כאדם עם קצת ניסיון בחיים. באמת שאין כל הצדקה ל"בהלה לבהר"ן". אני בטוחה שאת בת איכותית בדרכך (ולא כל אחת צריכה להיות איכותית לפי האיכויות של בהרן, עם כל הכבוד...) ותמצאי את האולפנה שתתאים לך, שתהיי שמחה ומאושרת בה, שאת תקבלי אותה בשמחה והיא תקבל אותך באהבה.

רוב הצלחה ואושר 

בעזהי"ת

צריך להבין שעל הרוב המוחלט של הבנות- מחפשים סיבות לא לקבל; גם כשאין סיבות באמת. כי פשוט אין מקום. אי לכך, עירעור לא יעזור- מה יענו על העירעור? 'צודקת, אנחנו צריכים לקבל אותך, אבל אין מקום- בואי תישני פה על הספסל ותלמדי על הגג'? 

בבהר"ן, עד כמה שידוע לי, אין רשימת המתנה- כדי לא לעקב בנות. מלכתחילה מקבלים יותר בנות ממספר המקומות שיש, מתוך הבנה שמטבעו של העולם לא כולם יסגרו. 

במידה ובכל זאת עדיין נשארים מקומות, פונים לבנות מסויימות ומקבלים אותם, גם בהמשך השנה, ובזה כן יש ייתרון למערערות; ועדיין מובן למה מבקשים שלא לערער. בטח לא מיד לאחר קבלת התשובה השלילית. 

בחיים אל תיתני לעצמך להרגיש ככה!! ושאחרים לא יגרמו לך להרגיש ככה..הם הפסידו ולא זכו להכירך..יש הרבה אולפנות אחרות טובות יותר\פחות  שאת יכולה להנות ולצמוח בהם..

1. יש עוד הרבה אולפנות טובות אחרות!! בטוח תמצאי את המקום שמתאים לך!!

2. אני ממליצה לך לערער בכל זאת. איך? לכתוב להם מכתב. (יש לך מושג למה לא התקבלת? כי יש לי חברה שלא התקבלה לאיזושהי אולפנא בגלל שהיו לה ציונים ממש נמוכים, ובערעור היא כתבה להם שהיא ממש משקיעה עכשו בלימודים והיא כבר רואה תוצאות טובות יותר (היא באמת השקיעה אז ממש...), ושהיא חושבת שהאולפנא שלהם זה בדיוק המקום שמתאים לה מבחינה תורנית, וכו' וכו', והם ממש התלהבו ממנה אחרי הערעור, והיא לומדת שם והיא ממש מרוצה והם ממש מרוצים ממנה.. תנסי לבדוק למה לא  התקבלת ובהתאם לזה לכתוב את הערעור)

בהצלחה!!

ואל תתייאשי!!

אני בטוחה שאת מדהימה!

הפסד שלהם שהם לא קיבלו אותך!!

ב"ה התקבלתי לרעיה אבל לבהרן לא..

ואני ממש לא מרגישה דפוקה עם זה.....

אם לא התקבלת זה באמת לטובתך עד כמה שזה נשמע פלצני... כנראה שלא יתאים לך שם..

הכל מאת ה'...!!1

בהצלחה בהמשך..

גמני לא התקבלתי לבהר"ן אבל ב"ה רעיה...... 

איזה מוזר שדוקא לרעיה התקבלת ולבהרן לא, זה לא אמור להיות ההפך?

חשבתי שיותר קשה להתקבל לרעיה

אני הלכתי לבהר"ן כי אמרו לי שזה מתאים!!

חברות שלי חמשושיות לומדות שם ואמרו לי שממש מתאים לי..

אז נבחנתי ובאתי לראיון ו.. לא התקבלתי!!

וזה לא נכון שאני הולכת בגלל השם!!

וגם זה שאומרים הפסד שלהם.. הפסד הפסד..

אבל גם הפסד שלי!! ו

אבל לא נורא!! אני עכשיו באולפנה..

קצת מבואסת כי.. רציתי פנימיה וכנראה באמת הכל משמיים

אולי שנה הבאה..

זה ממש לא אומר כלום.

עד היום חברה שלי לא מבינה למה לא קבלו את אותה בת....

ונכון,הבת הזאת שונאת את האולפנא (שהיא לא התקבלה אליה) עכשיו.(מה שאתם בחיים לא תעשו!!!סתם כי חבל.)

אבל אני עכשיו רואה מבפנים ת'אולפנא ופשוט יודעת שהיא לא היתה נהנית!!!

באמת שלא!!

שתדעו שבאמת ה' הולך איתכם יד ביד.

והוא מכוון ועושה הכל הכי טוב בעולם!!! בשבילכם.

ובסוף אתם תראו איך הוא באמת כיוון.כל אחת למקום הכי טוב.

אני יודעת שזה משפטים של מורות,אבל מה לעשות שלפעמים המורות צודקות

מלא בהצלחה.

ותדעו שאתם הכי מעולות בעולם!!!למרות שלא התקבלתם.

יש לי שני אחים שחלמו על מקומות מסוימים ללמוד בהם ולא התקבלו (שזה היה ממש הזוי ביחס לנתונים שלהם)

כל אחד מצא בסוף איזה "פשרה" ועד היום (הם כבר נשואים עם ילדים) הם קשורים מאוד למקומות שלמדו בהם בסוף.

אם תשאלי אותם היום זה בגדר נס שהם לא התקבלו מה שאז היה סיוט גדול...

קיצר- תיפתחי תשמחי יש מקומות טובים יותר!

מלא בנות מנסות להתקבל לאולפנות האלה והרבנים לא באמת מכירים את הילדה... תנסי ללחוץ ואם לא ילך תעזבי את זה..

אבל את צריכה להיות עם בטחון עצמי.. זה לא קשור אליך זה קשור לכמות הבנות שבאות..

בהצלחה!!

אבל אני לא בטוחה שמי שהולכת לאולפנות האלה זה כדי להיות דוקטור.. ]

אני בדרך לדוקטורט, ולא זכור לי בכלל שזו חלק מגישת אולפנה. שיעורים רבים היו על אחזקת בית וגידול ילדים, בכלל לא בטוחה שהם היו מתלהבים מדוקטורט. חוץ מראש האולפנה שלי לשעבר שעד היום כשהוא פוגש אותי הוא שואל "נו, אני כבר יכול לקרוא לך דוקטור"???

זה מביא אותנו באמת לחשוב מה חשוב להם ועל פי מה הם קובעים מי מתאימה ומי לא מתאימה לתדמית ומתוך כך גם לאולפנה. נראה לי שמי שתבוא עם חצאיות/שרוולים ארוכים תשפר פלאים את סיכוייה להתקבל לאולפנה, אבל - האם זה הכול? איך אפשר לדעת על פי אורך החצאית מהן המידות של הבת? איך היא בחסד, איך בעזרה לזולת, האם היא אוהבת לריב או אוהבת לעזור, האם תושיט יד לחברה בעת צרה? ואם הלבוש לא תואם לפנימיות, אז מה זה שווה? כך שברור שהקבלה נעשית הרבה פעמים גם על פי מניעים שאינם ענייניים, ובכלל, לדעתי, גישות האולפנות והדגשים לחינוך צריכים קצת להשתנות.

אבל באולפנא שלי משתדלים [עד כמה שאפשר..] להכיר את האישיות של הבת, לפני שמחליטים.

בנות באות לשבת, שבה לכל קבוצה יש 'מדריכה' שמכירה את הבנות במשך השבת. נכון שיכולות להיות טעויות, אבל זה המקסימום שאפשר לעשות.

[ואחרי הכל, אי אפשר להגיד שלמראה חיצוני אין משמעות. אם בת מחליטה להתלבש בצורה מסויימת- זה אומר עליה משהו. חוץ מערכים של עזרה לזולת, יש גם ערכים כמו שמירת הלכה וכדו'.]

אני מורה שמכירה הרבה בנות איכותיות מאוד שלא התקבלו. זה לא מעיד עלייך דבר. אנא ממך המשיכי להשתדל ובע"ה להצליח. יש בך המון

יקרה!

מה שכתבת נכון לבנות וגם לבנים . יש אולפנות וישיבות עם שם . אז מה? את השם עושים התלמידים . במילים אחרות : את וחברותייך . אז תבחרי אולפנה טובה אחרת יחד עם חברותייך ותביאו אותה להיות בעלת שם ומבוקשת .

לבהרן ורעיה יש סינון גבוה וזה לאו דוקא נכון . תבחרי לך אולפנה בגובה העיניים שיכולה לבנות אותך ולא תצטערי . יום אחד עוד תשאירי את כולם מאחור . את שוה הרבה . אל תתני לאף אחד ליאש אותך

לאן את הולכת?

גם אם לא התקבלת, 1 מתוך 1,000, זה עדיין לא סוף העולם. חברה שלי לא התקבלה לרעיה ולקחה את זה קשה. היא הלכה למוסד אחר, לא פנימייתי, היתה בקשר עם בחור מפוקפק. התחתנה ברבנות בלי אישור ההורים. ילדה והתגרשה.

מה היה חסר לה? קצת ציונים.

ואם לא מתקבלים לאולפנה יוקרתית, יש עוד אולפנות ולא צריך להרוס את החיים שלך בגלל זה. חפשי מקום אחר, עם שם פחות יוקרתי, אבל עם חום ואיכפתיות. מקום שבו תרגישי שתוכלי לבנות את האישיות שלך, למרות שאין לך ממוצע 100%, או למרות שאת לא בין 300 המאושרות שזכו בהגרלה...

יש אולפנות ששמות דגש על הצד החברתי ויש ששמות דגש על הצד הלימודי, לפעמים בצורה די קיצונית. אם תחשבי קצת, אולי נרשמת לאולפנות בגלל שמן ולא בגלל שהן מתאימות לך. 

חמודה, תתחילי לברר לגבי אולפנות אחרות אצל אחיות של חברות שלך, אצל חברים של המשפחה ואולי גם אצל המורים שלך. יתכן שתמצאי אולפנה שלכתחילה היא האולפנה שלך.

בסד

שלום לך

אני שומע מבין עשרות סימני הקריאה את היאוש והקנאה והצער האכזבה והכאב וליבי אתך.

הרשי לי קודם כל לחזק את ידייך ולתת לך חיבוק גדול (וירטואלי מרחוק), קחי נשימה עמוקה ואם יש את נפשך, אספר לך משהו אישי ואולי תיאותי לקחת משם דבר או שניים.

כבר שנים כשאני לוקח טרמפים אני אומר לאחר כמה דקות שאצלי צריך לשלם על הנסיעה (?!?) ואני מבקש שהתשלום יהיה ב'לספר לי דבר מה חשוב לחיים' שהטרמפיס/טית למדו במהלך הזמן האחרון, משהו ששווה לזכור ולהפנים וכך 'ארוויח משהו' מהנסיעה. לא מעניין אותי היכן הוא גר ומה הוא עושה. כי אם הוא גר בשכונת עוני זה אומר שהוא לא יהודי טוב, ואם הוא ד"ר באוני' זה אומר שהוא לא מושחת? אין שום קשר.

אני כבר סבא לנכדים ועברתי את גיל החמישים אך כוחי במותני והנה לפני שנה וחצי לערך פוטרתי מעבודתי. עד אז עבדתי כל השנים ללא הפסקה ופרנסתי את משפחתי יחד עם רעייתי בכבוד. והנה כבר שנה וחצי איני מצליח למצוא עבודה

לכאורה הייתי צריך ליישם את הכלל מהטרמפים ולאמר לעצמי - מה זה חשוב שפוטרת, חשוב מה שאתה. אך זה היה ועדיין קשה מאד. כי פתאום הרגשתי שקשה לי לשפוט את עצמי באופן חיובי ורגשות הכעס והאכזבה והיאוש מחלחלים.

יחד עם זה אני מנסה כל הזמן לחפש - ואף מצאתי תודה לאל - איזו ברכה קיבלתי מה' בזה שפוטרתי, דבר נוסף אילו תכונות , מיומנויות, מידות, הרגלים יש לי שבהם אני יכול למדוד את עצמי ושהם לא תלויי עבודה ותלוש משכורת, וה' עזר ומצאתי! זה קשה, זה מאבק כמעט יום יומי, אך הרווח הוא עצום - גיליתי שיש בי הרבה אור וברכה, ושהעבודה איננה חזות הכל.

אז אני מניח שכרגע לא קל לך, אך נסי לראות איזה יופי נוסף / אחר יש בכך שלא התקבלת, ואיך את יכולה למדוד ולהעריך עצמך לא לפי מקום הלימודים, אלא בדברים אחרים

בהצלחה,

אברך אותך במילים מתוך הזמירות למוצאי שבת

'ויהי החודש הזה כנבואת אבי חוזה, יישמע בבית זה קול ששון וקול שמחה, חזק ימלא משאלותינו, אמיץ יעשה בקשתנו והוא ישלח במעשה ידינו ברכה והצלחה'

וחוצמיזה לבהר"ן (לא יודעת מה לגבי רעיה) היו מלא מלא בנות שרצו להתקבל והיה חייב לסנן הרבה וגם בנות טובות!!

זה ממש לא אומר שמי שהתקבלה היא טובה (אני לומדת ברעיה) יש המון בנות לא קשורות לאולפנה שלומדות ויש בנות שממש לא מצליחים להבין למה הן לא התקבלו והן באמת בנות מעולות, חוץ מזה מי שלא מתאימה לאולפנה ומגיע אליה רק נדפקת מזה כי האולפנה ממש מרובעת!

ואני לא מרגישה דפוקה!!

יש בנות שיא החכמות שלא התקבלו!!

מה יש להרגיש דפוקה??בלעדיי.. האולפנה תצא דפוקה..

אבל אולפנה אחרת עיצבנה אותי!!

לא שלחו לי הזמנה לראיון!!=[=[

לא  נורא נחיה

לבהרן. והיום, כשכבר גמרתי את האולפנה אני מודה לקב"ה שלא קיבלו אותי (למרות שאז הרגשתי בדיוק כמוך..) עכשיו אני מבינה שהיא ממש לא היתה טובה בשבילי אם הייתי בה. 

הקב"ה מסדר לנו את החיים ומביא לנו בדיוק את מה שאנחנו צריכים למרות שלא תמיד קל לראות את זה. (אבל יש סיכוי גדול שתראי את זה בסוף). ודווקא בגלל זה אין סיבה להרגיש דפוקה, כי הסיבה שלא קיבלו אותך היא רק בגלל שזה לא טוב בשבילך.

אבל אם זה לא לא מספק אותך, תנסי ללחוץ ולערב פרוטקציה- קשה להתקבל בלי זה, כי יש יותר מדי בנות שרוצות להתקבל (לכן הם מפספסים בנות ממש טובות), וככה תרגישי שעשית את ההשתדלות.

יחד עם זה- תחפשי אולפנות טובות אחרות (לפי המלצות של שכנות, חברות, בנות דודות וכו') כדי שלא תישארי בלי אולפנה טובה.

בהצלחה ענקית בכל מה שתעשי, וה' איתך!

אז רציתי לשאול:

איזה??

איזה אולפנות יקבלו אותי עכשיו?

וכן.. אני רוצה פנימיה...

המלצות יתקבלו בברכה

תודה..

נ.ב.

זה מאנונימי כי זה לא רק שאלה שלי...

זה של עוד בנות שכתבו פה..

זה תלוי איפה את גרה..

אני לא יודעת לאן התקבלת או לא התקבלת ולא מכירה אותך אישית ומה מתאים לך,

אבל אני יתן לך שמות של כל מיני אולפנות כמו:

כפר פינס, בהרן, רעיה, אבן שמואל, קריית ארבע, צביה מעלה אדומים, מעלה לבונה, נראלי שגם באיתמר פתחו משו, נוה דקלים בגבעת וושינגטון, אמנה, טליה(אם את בנאדם גאון), חלוצה, משו באלקנה(לא זוכרת ת'שם),

מקווה שזה מספיק לך חוצמזה אם את רוצה תכנסי לאתר סטנדר את יכולה לרשום שם איזה סוג של אולפנה את רוצה וכו' והוא נותן לך רשימה של אולפנות עם פרוט עליהם כולל מס' בנות

שיהיה לך ולכל השאר מלא בהצלחה!

כפר פינס

עופרה

צביה

רעיה

לא התקבלתי, זה אומר ש:

1. השיקולים שלהם לא ענייניים (הכל פרוטקציות!)

2. הם רק "נחשבות", באמת הם על הפנים.

3. בגללן חברה שלי התקלקלה

וכו' וכו'.

גם אני לא התקבלתי, ובמבט לאחור אני שמחה על זה,

והדרך להתמודדות עם הכאב והעלבון (?) לא עוברת ביריקה על מי שלא קיבל אותי.

לא, זאת אולפנא מצוינת, שכ"כ רציתי בה, ובכל זאת מקומי לא שם.

(חוויה אישית?

באחת האולפנות אמרו לי אח"כ, שלא קיבלו אותי כי חשבו שאני יותר מתאימה לאולפנא שבה בסופו של דבר למדתי.

כלומר, הם באמת ישבו וחשבו על זה. לא סתם זרקו אותי.

ובאמת לשם התקבלתי, וב"ה שלשם גם הלכתי, ושמחה על הכל)

אני לומדת באוכ"פ ואני יודעת שהיה פשוט סינון רציני של בנות והן בנות כ"כ טובות ופשוט מדהימות וחבל אבל מה לעשות פשוט אין מקום כבר אבל ב"ה יש עוד אולפנות מדהימות ששווה לך ללכת לבדוק (אוליי תבדקי בהמשך -לקראת סוף שנה ,אוליי התפנה מקום או לא יודעת מה, תנסי )

השנה ראיתי את הסיפור הזה של קבלת תלמידות קצת מהצד השני,

ונניח שבאו 300 בנות, מתוכן 200 מתאימות- אבל מה לעשות שיש רק 100 מיטות בבניין חמישית?.. אז מסננים על דברים שהם יחסית שוליים- כי צריך לסנן איכשהו.

היו בנות מקסימות ומתאימות לאולפנא שלא התקבלו מכל מיני סיבות - וזה ממש לא אומר שום דבר עליהן.

עוד דבר- יש חמשושיות שבעיקרון לא התקבלו, אבל ממש לפני תחילת הלימודים בנות אחרות ביטלו, והן באו במקומן. זה לא מבטיח שום דבר, אבל זה אומר שלא הכל סגור עכשיו...

שבע"ה כל אחת תמצא את מקומה!

יש מצב שרצו לקבל אותך אבל היו יותר מידי בנות אז הם לקחו ת 80-100-120 הראשונות..

ואת לא יצאת בינהםם..

באמת שזה ככה!!!

אל תתנו לסתם בנאדם שאתם לא יודעים למה הוא לא קיבל אותכם

לתת לכם להרגיש דפוקות!! זה לא שווה את זה! באמתת!

ומי שרוצה- בכיף באישי

לכפר פינס וגם לבהרן אבל אני כנראה |עוד לא סגורה על עצמי סופית| אלך לכפר פינס כי בבהרן כולם בערך באותו סגנון ואני לא כ''כ מתחברת לזה

גם אני מרגישה דפוקה האמת במיוחד אחרי שאחיות שלי ודודות שלי התקבלו ..

מזל שזה לא בטוח : |

יהיה טוווווווב בעז"ה (:

אני דפוקה? אולי, אבל לא בגלל זה.

לכי תביני מה השיקולים של הרבנים שלהם. וגם זה שלא התקבלת, זה לא אומר שאת לא טובה, אולי זה סתם מחוסר מקום או שיקולים שוליים, או בגלל שאת באמת לא מתאימה לאולפנה.

אני שמחה שלא קיבלו אותי לבהר"ן, כי אני באמת לא מתאימה לאופי שלהם. ואם הם היו מקבלים אותי, ההורים שלי היו לוחצים עלי ללכת לשם כי זה קרוב לבית, ורוב הסיכויים שהיה לי עוד יותר רע מאיפה שאני עכשיו.

לא יודעת למה לא קיבלו אותך, אבל זה בהחלט לא אומר שאת דפוקה.

אקדים ואומר שהבת שלי התקבלה לאן שרצתה, על כן הדברים שלהלן אינם נכתבים מתיסכול אלא לכתחילה.

הבעיה של בנות שאינן מתקבלות למוסד זה או אחר כואבת מאד. בפרט, לעיתים קבוצה של בנות נגשת ביחד למספר מוסדות - חלקן מתקבל לכל במוסדות וחלקן נדחות מכל המוסדות (במיוחד כיום כשהמבחן האחיד מופץ לכל המוסדות...). אולם יש להניח שבסופו של דבר, לאחר הביטולים והתגמשויות, כל בת תמצא את מקומה (כפי שנובע ממהלך אשכול זה). לרוב הבנות יהיה זה באמת המקום המתאים ביותר. התהליך כואב והסוף מתוק (כמו בכל סיפור טוב...)

הבעיה האמיתית היא המגזריות. האולפנות באופן טיבעי מקבצות אצלהן את רוב הבנות עם נטיה תורנית ורצון למעורבות חברתית ומשאירות שממה בבתי הספר של עם ישראל (בעיקר בפריפריה). בנות איכותיות מבתים שאינם בלב המגזר לא מעלות על דעתן ללכת לאולפנה, אם בגלל שזה לא מקובל בחברה בה הן חיות, אם בגלל המחיר ואם בגלל שזה באמת טיפשי לעזוב את הבית בשלב זה. וכך בכיתה ט' כל בנות המגזר נעלמות מהאולפניות ובתי הספר ומשאירות את עם ישראל עם עצמו ועם הטלוויזיה. אחר כך נמצא את הסיפור של מקצת הבנות בעמוד האחורי של ראש יהודי - "גדלתי בבית מסורתי ואפילו למדתי בבית ספר דתי. בצבא...".

לדעתי, רצוי שתבוטלנה האולפנות לאלתר. עד אז, ראוי שיאפשרו לאולפנה לסנן רק 20% לקבל באופן ישיר עד 20% ושאר הבנות תבחרנה בהגרלה ועל פי נתונים גיאוגרפיים (עניי עירך קודמים). זה יאפשר לאולפנה לקבוע מדיניות אבל יפזר את הבנות המובילות בין המוסדות. והכי חשוב, מי שתפסיד בהגרלה - לא תרגיש דפוקה!

אבא רגוע, יהודי דואג.

נ.ב.

אנונימי - בהצלחה. כנראה לא התקבלת בגלל האנונימיות כי בלחץ הפניות הקיים, המוסדות יכולים לקבל רק את הקרובים של המכרים ועד שתים שלוש מזליסטיות...

זה יפה לדאוג לכל עמ"י, אבל ברור שבטןלפנה נבנה את עצמנו יותר טוב..

כיום, לרוב הבנות באמת קשה להשאר באולפניות בפרפריה בהן הרמה הדתית נמוכה. אבל בעולם מתוקן, אם כל הבנות תשארנה ללמוד באיזור מגוריהן, יש לצפות שגם באולפניות ייווצר תמהיל תלמידות בריא. המצב שבו יש מספר קטן של מקומות שאוסף את הקצפת וגם אותה מסנן מטריד ומקומם.

נאה דורש... צריך להודות שאני שמח שהיא בחרה מקום מסנן. אבל זה רק בגלל שהבת בפנימיה, רחוק מהעין הבוחנת שלי. לי ברור שזה דיעבד. לחתחילה הייתי שמח שהבת שלי תגור בבית ותלמד בתמהיל.

בניה עצמית זה לא רק שיעורים ומוטיווציה לתרום לע"י. זה גם התרומה עצמה...

בס"ד

יהודי מודאג ויקר, 

לדאגות שלך כלפי בנות התיכונים והאולפניות יש מקום גדול,

אך אני לא מסכימה עם הגישה שאתה מציג.

קודם כל: טיעון פשוט, שמה שיקרה באולפנית בה אחוז הבנות התורניות יגדל זה שפשוט בנות שבתחתית הדתומוטר לא יגיעו ללמוד במוסד "הדוסי" הזה, וילמדו בתיכון דתי במקרה הטוב.

אבל העניין היותר עקרוני, לפי דעתי ולפי מה שקיבלתי מראש האולפנא שלי (שאגב, מקפיד לקבל מגוון בנות.) זה שיש חשיבות גדולה ל"לגדל את הגדולים".

כלומר, מי שנתוני הפתיחה שלו טובים יותר, והפוטנציאל שלו גבוה יותר - מחובתו לדאוג שהוא יתמלא ויגדל. ובעצם הגודל שלו הוא ישפיע גם באופן סגולי וגם בפועל (אך בהמשך חייו) על עמ"י.

תקופת ההתנחנכות שלנו היא בראש ובראשונה הצמחת עצמנו. דאגה שנֵגדל ונפתח את המקסימום שאנחנו יכולים להיות. אחרי שביססנו את עצמנו אפשר לבוא ממקום שלם וגדול ועם הרבה ענווה להתחבר לכלל העם.

בדיון על הנושא הרב שלי הביא לי לקרוא מכתב שכתב הרב נריה זצ"ל לבנו, שרצה ללכת לצבא לפני סיום תק' לימודיו בישיבה הגבוהה. הרב נריה כתב לו שלכל זמן ועת, ושכרגע הוא צריך להתמלא בתורה וכך אח"כ השירות הצבאי שלו יהיה פי כמה וכמה יותר משמעותי. (אגב, למכתב יש הסכמה מוחלטת מאת רבנו הרצי"ה זצ"ל)

ושהכל יהיה לשם שמיים..

את יכולה לדעת למי יש נתוני פתיחה טובים ופוטנציאל גבוה יותר מבחינה לימודית, ואפילו זה לא תמיד, כי יש בנות שלדוגמה, יש להן לקויות למידה, ולכן הן לא מצליחות בלימודים, אבל אם מטפלים בבעיה הנקודתית רואים שהן בעצם מאוד חכמות ויש להן פוטנציאל גבוה, אבל  אין לך ולאף אדם יכולת לדעת מי טוב יותר בתחומים שדורשים ראיית הנסתר, כשהדת היא אחד מהם. יש בנות שעושות רושם של "גדולות", אבל הן בעצם לא כאלה ובנות אחרות שלא עושות רושם טוב בלשון המעטה, אבל הן כן גדולות. לכן כל סולם הדתומטר לא שווה כלום כי הוא מתבסס על הערכה חיצונית אנושית שבמקרים רבים אין לה שמץ של קשר עם האמת. 

מעבר לכך - כאשר נדאג לכל העניים, יהיה פנאי לדאוג לעשירים. כאשר נדאג לכל המפגרים בשכלם, יהיה פנאי לדאוג למחוננים, כאשר נדאג לכל החלשות, יהיה פנאי לדאוג לחזקות. לא נראה לי שבמצבה הגרוע של התקופה שלנו שיש בה כל כך הרבה בעיות וכל כך הרבה אנשים שבאמת יש צורך לדאוג להם, לא נראה לי שיש לנו פריבילגיה לדאוג למי שגם ככה החיים דאגו לו, והוא ממש לא צריך אותנו.

מה גם שאני לא מסכימה עם העיקרון - אם אתה דואג לחזקים, הם ישפיעו בעתיד על כל עמ"י. אנחנו רואים שיש אנשים שיש להם כסף, אבל לא נותנים לעניים ולא אכפת להם מעניים, יש מחוננים שלא אכפת להם מאנשים שלא בורכו ביכולות לימודיות גבוהות והם לא עוזרים ולא מסייעים לחבריהם המתקשים, יש בכלל אנשים ששבעים מהטוב שהחיים זימנו להם, ולא עוצרים לרגע להביט על מישהו אחר.

בס"ד

בקשר לנק' הראשונה שהעלת - אצלנו באולפנא נוהגים לומר שהתנאי הבסיסי לקבלה זה "לרצות לגדול/להשתפר/להיות טובה יותר".

השאלה שחוזרת על עצמה בכל הראיונות זה "את ילדה טובה?" (אני אמרתי "משתדלת". ולענ"ד זו המהות של האולפנא. תשאף להיות יותר)

נכון. אי אפשר לדעת את זה לחלוטין. ובאמת מראה חיצוני אינו מעיד על כך בכלל. ובגלל זה לא מקבלים אצלנו ע"פ מראה חיצוני. אבל משתדלים לדעת ע"פ הראיון וע"פ שאלונים.. (ות'כלס, כמו שאמרת - שום דבר אי אפשר לדעת באמת.)

הנק' השניה -

המצב שאת יוצרת הוא מצב שבסופו של דבר כולם יוצאים בינוניים. כי עד שתסיים לדאוג לחלשים, מפגרים, עניים וכו', לא יהיו לך חזקים, חכמים ועשירים במיוחד.

וחבל.

אנחנו לא יכולים להתקיים על מדינה שבה כולם ב4 יח"ל מתמטיקה, ולהבדיל-  כולם עושים "הסדר" ותו לא. 

אנחנו צריכים גם גאוני-על שימציאו לנו תרופות וטילים ושאר מיני טכנולוגיות, ואנחנו צריכים - שוב להבדיל - ענקיי עולם בתורה. גדולי דור. 

(אותו דבר אפשר להשליך על מנהיגות. חייבים שיהיה קודקוד, שתהיה מנהיגות. א"א לחיות במצב שבו יש שיוויון מוחלט..)

ואם יש חזקים שלא עוזרים לחלשים, אז זו כבר בעיה בהם (ובנו כחברה) [ואולי, ממש אולי, זה כי לא חינכו אותם לפי דרכם ("חנוך לנער..") והם נשארו בשטחיות במקום להסתכל על העולם בראייה גדולה ורחבה.]

אני בכיתה ט' ולומדת באולפנית במקום שבו אני גרה. הרמה הלימודית והתורנית שלי מאוד גבוהה, ולדעתי יכולתי להתקבל לבהר"ן, רעיה או לא יודעת מה. (זה לא מתוך גאווה, באמת.) אני אפילו בת של רב.

אבל, לא הלכתי לבחינות באולפנות, לא רציתי גם להתקבל. מלכתחילה ידעתי שאני ממשיכה במקום שבו אני גרה.

מה האולפנות אומרות? את טובה לרמה שלנו והיא רמה נמוכה יותר אז לא ראוי שתהיה אצלינו? מה החוכמה לחנך את האיכותיות והטובות, מבתים טובים וחכמות? החכמה היא לשלב. בין הטובות לפחות בין כאלה מבתים טובים לפחות.

אני לא מכירה שום אולפנה מקרוב ולכן יכול להיות שאני מדברת קצת בסטיגמות, אבל זה מה שאני חושבת.

לדעתי, ללכת למקום מגורייך זו שליחות עצומה ותורם המון! ממליצה ממש! אמנם לפעמים זה קצת קשה, אבל בסופו של דבר הכל מסתדר וטוב מאוד..

גמני בהתחלה כעסתי שמקבלים רק את הדוסיות וזהה, אבל פתאום הבנתי משהו.

למה תמיד צריך להתחשב רק בבנות הפחות דתיות ואלה? כל האולפנות מתאימות את עצמן אליהן. למה שלא תהיה אולפנה שתתאים את עצמה לבנות ברמה דתית גבוהה? אני יכולה להעיד על כמה חברות דתיות שלי שדי הידרדרו בגלל חברויות עם בנות שליליות שלא קיבלו חינוך מספיק דתי. ויש אינספור סיפורים כאלה.

אז סבבה, לא אמרתי שזה אשמתן או משו, אבל כמעט כל האולפנות מכניסות אותן... אז למה שלא תהיה אולפנה שבה הלחץ החברתי יהיה לטובה, ובמקום להסתכל על דוסית עקום להסתכל עליה בהערכה? למה שלא תהיה אולפנה כזו?

נכון, גמני לא התקבלתי לבהר"ן, ורציתי מאד. ובהתחלה די התרעמתי. אני וחברה שלי הלכנו להיבחן, שנינו בדיוק באותה רמה רוחנית. אז מה עם היא קצת יותר משקיעה בלימודים? אני חכמה לא פחות ממנה, פשוט לא משקיעה כל כך. אז מה אם אני לא בת של רב והיא כן? אז מה אם אמא שלי ואחותי לא למדו שם?

אבל אני מאמינה שהכל לטובה והכל מאת ה', ואם לא התקבלתי- כנראה שלהישאר באולפנה בה אני לומדת זה הפיתרון הטוב ביותר בשבילי.

מאחלת לך שתמצאי את האולפנה שתוציא ממך כמה שיותר אור.

בהצלחה בהמשך הדרך. 

חיבוק גדול.

למה שלא תהיה אולפנה שתתאים את עצמה לבנות ברמה דתית גבוהה? תנסי לדמיין מציאות כזאת, שבה אולפנה שלמה עם בנות דוסיות אש. וידוע שהיא כזאת והם מפרסמים את זה וכו'- מה יצא? הבנות סוג של מתנשאות על האחרות, גם אם הן לא שמות לב, ומי שלא התקבלה- היא תדרדר! תארי לך כיתה שכולן בה שפיציות או אולי כולן חחנות, אז יהיה שיעור משעמם, חסר את הגיוון שכל אחת מוסיפה. כיתה שכולן מנהיגות- מי תנהיג??

אגב, לדעתי אין הגדרה ל"רמה תורנית גבוהה" ולחָלק את הבנות לפי זה יכול לפגוע גם בהרבה בנות...

חוץ מזה, כל הסיפור הזה של להתקבל או לא וכו' נמנע ממני ב"ה, ואני חושבת שכמו פותחת השרשור, זו סיטואציה בכלל לא נעימה להמון בנות. לא כדאי לשנות? אם נגיד הבנות הטובות בעיר כלשהי לא ילכו לאולפנה אלא ישארו ללמוד במקום שבו הם גרות, האווירה שתיווצר היא שלא רק ה"רמה נמוכה" ישארו ללמוד בעיר, אלא כל אחת, ואפילו תהיה אווירה של בנות טובות, לימודית ותורנית. ופה אני דווקא מדברת מניסיון רב..

אגב, מי אמר שמישהי שהיא ברמה תורנית גבוהה היא טובה יותר ממי שלא? אז יש אחת שמסתפקת בללכת עם חצאיות ולשמור שבת ואחרת גם מתפללת כל יום, אז מה- אחת יותר טובה מהשניה? לא! יכול להיות מצב שמישהי שהולכת אפילו עם מכנסיים טובה יותר ממישהי "דוסית אש". לדעתי זה לא ממד בכלל, או יותר נכון- לא המדד המכריע..

לא התכוונתי להתקיף או משו, אז אם יצא סורי..

מה שמקובל לומר הוא שמי שלובשת שרוולים ארוכים וחצאיות ארוכות היא ברמה דתית גבוהה. אם זה לא היה כל כך עצוב, זה היה מצחיק, אבל אין לי חשק לצחוק כי בא לי לבכות. 

האם חצאית ושרוולי חולצה הם כל הדת?

מה עם לדוגמה, כיבוד הורים? מה עם לשון הרע? עזרה לזולת/חסד? רמת תפילה? ועוד ועוד...

אז מה זה רמה דתית גבוהה ואיך קובעים? ומה קורה במקרים גבוליים? למשל, בת שמכבדת הורים, אך מדברת לשון הרע? אז היא ראויה ללמוד באולפנה או לא?

ומה קורה במקרים באמת בעייתיים - לדוגמה,  בת שלובשת חצאית ארוכה ושרוולים ארוכים, אך מתחצפת להוריה, מזלזלת בחבריה, לא אוהבת לעזור ולסייע, מדברת הרבה לשון הרע? לפי הסטנדרטיים החיצוניים המקובלים, היא תיחשב לדוסית ולצדיקה וברור שהאולפנות לבנות ברמה דתית גבוהה יריבו עליה.

ולהפך - בת שלובשת שרוולים קצרים, חצאית קצרה, אפילו מכנסיים, בגדים צמודים, אבל מכבדת הורים, מתייחסת בכבוד לחברים, אוהבת לעזור ולסייע בכל הנדרש, מתנדבת באופן קבוע, מתפללת עם כוונה, אמונה חזקה. ברור שאף מוסד חינוכי לבנות תורניות לא יהיה מעוניין בה. נכון?

זה לא צחוק? ברור שמוסדות יגידו "אצלנו זה לא קורה", אבל בפועל ברור מאליו שמוסדות רבים שמיועדים ל"בנות ברמה דתית גבוהה" מפספסים את הדברים האלה בקלות רבה, או שלחלק מהם אפילו לא אכפת. לכן זה גורם לי כל הזמן מחדש לצחוק/לבכות - איזה שטויות זה סינוני רמה דתית! מה אנחנו מבינים בזה בכלל? למה לעשות משפט, אם זה משפט שקר? עם איזו הרגשה צוותי בתי הספר האלה מתהלכים כאשר הם יודעים (ואני מקווה שהם יודעים) כמה עוולות הם מעוללים לבנות? האם הם באמת בטוחים שהאולפנה ה"תורנית" שלהם היא באמת תורנית? הבנות ב"רמה דתית גבוהה" שאותן בחרו בפיצטה, הן באמת ברמה דתית גבוהה?

אני בהחלט בעד לשים סוף ליכולת של בית הספר לסנן תלמידות. זה גם לא ראוי, לכולן יש זכות ללמוד ומוסדות אליטיסטיים זה אאוט. כל בת שווה וכל בת ברמה דתית גבוהה אם מסתכלים על מה שהיא טובה בו. כל בת יכולה להיות גם ברמה דתית נמוכה אם מסתכלים על מה שהיא לא טובה בו. מעטות הבנות שהן באופן אבסולוטי ברמה דתית גבוהה או נמוכה, כי יש כל כך הרבה קריטריונים ופשוט קשה להיות מושלם או להיות דפוק בכולם. זה כמו לקבל 800 או 200 בפסיכומטרי - מה הסיכוי? כמה אנשים מקבלים ציונים כאלה?  להצליח ב-800 (מקסימום) או להיכשל ב-200 (מינימום) זה קשה עד בלתי אפשרי באותה מידה. לכן טוב יעשו האולפנות אם יקבלו את כולן וטוב אם המדינה תתערב בנושא לאלתר.

קודם כל נשגב מבינתי איך מודדים רמה רוחנית ואיך את או איך מנהל אולפנה זו או אחרת יודע להחליט מי באותה רמה רוחנית ומי לא. "למה להתחשב רק בבנות פחות דתיות", "חברות דתיות הדרדרו בגלל חברויות עם בנות שליליות" - אני לא המחנכת שלך ואין לי זכות לומר לך מה לעשות, אבל כמי שסיימה כבר אולפנה אני יכולה לומר שחשוב לשים דגש גם על דברים נוספים, שבחיים האמיתיים (אולפנה זה לא החיים האמיתיים, זו חממה, סוג של "בועה") צריך עוד דברים וגם הדגשים נוספים ומשתנים. אמירות כאלה הן אמירות שיש להן פוטנציאל לגרור הרבה אש, כי הן עלולות להתפרש כהתנשאות. 

לגבי הלימודים - זה עניין אחר, ואני לא מבינה למה זה אמור להיות לא חשוב. היעלה על הדעת שהשקעה בדת תהיה לא חשובה? ברור שלא, אם כן - מדוע השקעה בלימודים אינה חשובה? אני לא מדברת על מי שמנסה ללמוד ולא מצליחה - ברור שמגיעה לתלמידה כזאת הערכה רבה ויש היום גם אפשרויות ב"ה לעזור למי שלא מצליחה ללמוד טוב על אף כל מאמציה. אבל מי שלא משקיעה...? למה האולפנה צריכה להתחשב ולקבל מי שלא משתדלת? אולפנה היא בית ספר, זה מקום לימודים. זה מה שעושים שם רוב הזמן, גם אם מנסים להתעלם מזה ולהפוך את זה לשולי. זה לא נכון. ההורים של אף אחת כאן לא היו שולחים אותה לאולפנה ומשלמים הון אם לא היה החלק הלימודי שהוא חשוב היום מאין כמותו להצלחה בחיים. אז בתור בית ספר, האולפנה כן צריכה להתחשב בהשקעה בלימודים.

ברור שאפשר לשאול איך יודעים באולפנה מי משקיעה ומי לא מצליחה כי יש לה בעיה. יש מורים מומחים ללקויות למידה והוראה מתקנת שיש להם יכולת (לפעמים) לדעת לפי המבחן באופן כללי מתי יש בעיה שמצריכה בירור, אבל גם הם עלולים לטעות וגם לא כל המבחנים מאפשרים לדעת את זה. יש מצב שעלו במבחנים או בראיון על זה שיש לך יכולת שכלית גבוהה שאת לא מממשת אותה מספיק, ואולי זה הפריע בקבלה.

קודם כל - יש צדדים שזה נכון, וצריך להתחבר לעם ולא לחיות בבועה אבל מצד שני- אני הייתי 8 שנים בבית ספר ממ"ד (יחסית תורני) שהיו בו כל מיני סוגים של בנות, וכן קיבלתי מזה הרבה, אבל לא הרגשתי שהבנוטת מקבלות אותי. היחס היה שמי שהיא דוסה היא חננה ולא שווה, אני מקפידה להתפלל 2 תפילות ביום וכל פעם שנאלצתי להתפלל ליד הבנות כולם היו אומרות "ואי איזה צדיקה..." בתון של זלזול, בתור בת שלא קוראת ספרים מסוימים ובקושי רואה סרטים המון פעמים הרגשתי מחוץ לנושא השיחה, ממש לא הרגשתי שיש קבלה קלפי היותר דוסיות. וזה בית ספר יחסית תורני!

 השנה הלכתי לאולפנה שנחשבת בועה ופתאום יש לבנות  הדוסזות מקום, דיברתי עם חברה שלי שהיא ממש לא טיפוס שנעגרר בקלות והיא ממש לא הולכת דווקא עם הזרם והיא אמרה לי שהשנה הרבה יותר קל לה ללבוש חצאיות ארוכות כי לא מסתכלים עליה בתור חננה. אני יודעת שזה בעיתי וכל הכבוד למי שנשארת עם העם אבל לפעמים צריך גם קצת להיבנות עם עצמך ובנות יחסית דוסיות.

וברור שזו התנהגות לקויה שלבית הספר הדתי, דווקא בגלל שהוא תורני, היה צורך לטפל בה דחוף, כי תורה זה קודם כל דרך ארץ, ואם בנות לא יודעות להתנהג ויורדות לחייה של בת רק כי הנהגותיה שונות משלהן, זה פגם חמור במידות, והייתי מצפה שבית הספר יתייחס לכך בחומרה. 

אבל - הרשי לי להציע כיוון מחשבה קצת שונה. בלי קשר לחובה שלנו לדון לכף זכות. את מציגה את המצב כאילו היו בנות יותר דוסיות ובנות שהן ברמה דתית יותר נמוכה. בכל אחד יש נקודת אור שבה הוא הכי דוס ונקודת חושך שבה הוא ממש לא דוס. התיוג של בנות יותר ובנות פחות הוא לא נכון בעיני והוא הרבה פעמים מושפע מסטיגמות חיצוניות (שרוולים, חצאיות, סרטים, ספרים - לא שזה לא חשוב, אבל זה לא הכול) ויש עוד כל כך הרבה דברים אחרים (כיבוד הורים, יחס למורים, עזרה לזולת, לשון הרע ועוד ועוד). תנסי לחשוב לרגע האם הבנות שלגלגו, שצחקו על הבנות שהוגדרו "דוסות" לא עשו זאת כי חלק מה"דוסות" האלה ראו בהן בנות נחותות שלא מקפידות על ההלכה וששוות פחות? יש סיכוי שהן חשו התנשאות מסוימת (לא ממך, אולי מבנות אחרות) וזו תורגמה להתנהגות כזאת?

זה כל כך חבל כי אחרי הכול כולנו בני אדם ואפשר תמיד למצוא את המשותף היפה ולא את המפריד, הבעייתי ומעורר המחלוקות. אם יש משהו שצו השעה שבתי הספר צריכים לשים עליו דגש זה קירוב לבבות.

הנושאים שעלו:

1. האם ניתן בכלל להגדיר ,לאתר ולדרג רמה דתית?

2. חשיפה למגוון בנות עלול לפגוע בהתפתחות הרוחנית

3. בנות בעלות נטיה דתית חזקה יותר מרגישות דחויות בחברה לא מסוננת

4. כאשר המערכת מתאימה את עצמה למגוון, באופן מעשי הבנות בכל מגזר ספציפי מקבל פחות

תשמעי אני בת 25 בקרוב אבל זוכרת היטב כשלא קבלו אותי. זו הרגשה נוראית ביחוד אם רצית כל כך להתקבל. אני כל כך מבינה אותך. אבל זה לא אומר עלייך כלום, את בטח שלא דפוקה. תבכי תכעסי ותתפללי לה'. ושתדעי החיים מלאים נסיונות כאלו ומלבד זאת תאמיני בה' שהוא רוצה הטוב עבורך.

באהבה!!!

כמו כפר פינס

ולא קשה כ"כ [כמו בהרן ורעיה] להתקבל לשםאז בואי..

וגם הרב לפעמים טועה! ישלי חברה שיא הטובה שגם לא התקבלה...... 

זה לא אורמ שהולכים לכל אחת.....

נראלי מעצבן לקרוא אלף פעם "שיש עוד מלא אולפנות טובות".

א. אני לא כ"כ מסכימה עם המשפט הזה. זתומרת, תלוי איך אתה מגדיר אולפנות טובות וכד'.

ב.למה צריך להגיד את זה? מי שמבואסת שהיא לא התקבלה, יש סיכוי שהביאוס הוא מכך שעכשיו היא צריכה ללמוד במקום שהיא פחות רוצה. אז מה יעזור לה לדעת שיש עוד מלא אולפנות טובות?

ד"א, זה לא בא ממקום של כעס ח"ו, רק רציתי להעיר...

שבוע טוב ובשורות טובות!

אני גם לא התקבלתי לבהרן, ואני נורא נורא רציתי וחילמתי על זה!

ואני במקום זה הולכת שנה הבאה לאולפנא שיא המעולה במעלה אדומים (כן, כן, התקבלתי!!!!) 

ואני לא מתבאסת מזה שאני הולכת למעלה אדומים וזה, כי זה אחלה אולפנא! אני פשוט מתבאסת מהעובדה שאני לא הולכת לבהרן! וזה לא סוטר, וזה גם לא מעודד שאומרים יש עוד מלא אולפנות טובות, כי אני יודעת וגם התקבלתי לאולפנא כזו. פשוט זה מבאס בסופו של דבר....

כמובן שגם אני לא אומרת את זה כדי להעליב מישי חלילה....

וחצמיזה - מה שכיף באולפנא, שבאמת מרגישים את הגיוון!!

יש מלא מלא סוגים של בנות ולכולן ממש טוב ביחד!!

בס"ד
אני חושבת שכמעט כוול אולפנא היא טובה אבל תלוי למי..
בגלל זה אין דבר כזה אולפנא טובה או לא זה לא כ"כ הגדרה זה ממש תלוי בילדה(ברור שיש אולפנות שבאמת אי אפשר להגדיר אותן כטובות מבחינת הנהלה צוות המורים הווי חברתי וכו..)
ואני ממש מסכימה עם גינגיונרית..

מסכימה איתך כ"כ, "אני חושבת שכמעט כוול אולפנא היא טובה אבל תלוי למי.."...

אין אולפנא לא טובה יש אולפנא לא מתאימה..."

אז תמיד יש יותר ופחות אבל עדיין... הבנתם?

(דבר ראשון-לכם,בנות שהתקבלו למקומות שרצו,תזהרו במה שאתן אומרות.הגיוני מאוד שאתן חושבות שאתן מבינות ואתן לא.אז הרבה רגישות,וכדאי לוותר על משפטים לא מנחמים כמו:"א"א לקבל את כולם" וכדומה.)

אנונימית נשמה.כן,זה יכול להיות הכי באסה בעולם.

ואולפנה שרצית,וקווית ולא התקבלת.

אז א,מבינה ממש תהרגשה.

ב.זה ממש ממש לא אומר.יש לי חברה,בנאדם מדהים,אין שום סיבה שלא לקבל אותה.באמת,

אידיאליסטית,ממשפחה טובה,דוסית,חכמה,חברותית,ממש אין הרבה כאלה!ולא קיבלו אותה לבהרן.

זה משנה את הדעה שלי עלייה?לא!זה שלא קיבלו אותה לא הופך אותה לפחות טובה.היא עדיין אותו בנאדם מדהים עם אישיות נדירה.

מבינה מה אני מנסה לומר?אם חברה שלך לא הייתה מתקבלת זה היה מוריד מהערך שלה אצלך ?

לא.וזה בדיוק מה שאומר,שזה לא אומר אם את דפוקה או לא זה שלא קיבלו אותך.

אז מה שמאד הגיוני,זה שהם לא מכירים.מ10 דקות ראיון,אתה לא יכול לקלוט בנאדם לגמרי.ואת יכולה להיותץ בנאדם מושלם והם לא ידעו את זה.ואגב,הם גם בני אדם.ויש להם טעויות.

אחרי זה,תאמיני.ה' מכוון אותך בסוף למקום הכי נכון בשבילך,ששם הוא רוצה שתהיי,תסמכי עליו.

ואת יכולה לקחת את זה למקום הזה,של לא קיבלו אותי,אני דפוקה.

או שאת יכולה לומר,למרות שזה המון באסה,וכואב וקשה,אני לא יתן לזה לדפוק אותי.אני אמשיך,מהמקום שה' בחר שאני יהיה בו,ויוציא מהמצב שאני נמצאת בו את הכי טוב שיש.(זה אפשרי.מבטיחה לך.)

(ולמרות שזה חתיכת מכה,זה לא סוף העולם.אם לא תשקעי בזה,את יכולה הכי להנות במקום אחר.)

ודבר אחרון,כמו שנראלי שכבר אמרו,אפשר לנסות להגיש ערעור.ויכול להיות שיצליח יכול להיות שלא.

ואיך שתקבלי את זה זה הכי תלוי בגישה שלך. אז הלוואי ותמצאי תמקום הכי טוב בשבילך והמון בהצלחה.

זהו.שיהיה רק טוב לכולם,ולא קראתי את כל התגובות.מתנצלת אם חזרתי

אני אישית לומדת באולפנה די חדשה בדרום, אבל ממש דרום,

אולפנת חלוצה... ואני פשוט נהנת!!  החמשושיות הם המחזור החמישי שזה אומר שהאולפנה די חדשה שאין סטיגמות ומורשות אלא אתה קובע איך הכל יראה, אבל מצד שני יש שמינסטיות וטונות של פעילויות!!! הצוות ממש חמודות, גם המנהלת, הבנות פשוט מתוקות!!!

האולפנה קטנה ממש , כיתה אחת קטנה במחזור, ופשוט משקיעים תנשמה!!!1

באולפנה ממש אבל ממש לא מכריחים שום דבר, לדוגמא התפילה מתפללים כל האולפנה באותו חדר ואף אחד לא בודק אם את נמצאת..האוירה ממש דוסית, אבל לא מעירים על צניעות (לא כ"כ צריך אבל לא נורא...) .. גם הבנות דוסיות (לא רעיה , תהילה אבל בכל זאת...)

קיצר אני ממש נהנת וממליצה...

אפשר עדיין להרשם למחזור של שנה הבאה...

פרטים:089960643 תמר

נ.ב אני מכירה בנות שסגרו לשנה הבאה והם פשוט מתוקות!!

ולדעתי זה ממש חבל כי זה אולפנות שיא המבוקשות וממש קשה להתקבל...

לדעתי תלמדי מחברה שלי שהשלימה עם זה ומקווה להנות שנה הבאה באולפנא שהיא לא פסגת חלומותיה...

אם רוצים אפשר להנות לא רק באולפנא שהיא הכי הכי....

תנסי כמה שיותר להישתלב............ בהצלחה

את יכולה לערער! אני גם לא התקבלתי, הגשתי ערעור והיום אני לומדת בבהרן! וגם, א"א לקבל את כולם כשמגיעות 700 בנות להבחן ומקבלים רק 100! 

הי!

אני תלמידת בהר"ן חמשושית..........

ותנסי ללחוץ פול תשגעי אותם ורק טיפ קטן תחשבי טוב טוב אם זה מתאים לך.....מנסיון אישי

ממש לא יש אולפנות ממש טובות כמו כפר פינס למשל ועוד.....

יש מלא בנותת שלא התקבלו.!!כי נבאו מלא בנות להיבחן אין לך מה להרגיש דפוקהה!!

נחשבת אולפנה תורנית בעיקרון, לא בקצה הכי תורני של הסקאלה. למיטב ידיעתי מותר שם סמרטפונים, אולי צריך סינון.

אולפנות נוספות שאולי אפשר לבדוק: שיראל, עטרת רחל, ראשית.

(אני מכירה את הנושא ממקום של אמא לבת באולפנה, אז לא יודעת מקרוב מאוד...)

כולן עם נוקיות, גם הצוות וגם התלמידות.

אולפנה דתית תורנית באוירה חלוצית.

הבנות שלי לומדות שם.

שווה לבדוק

אולפנת מבשרת חרשה

למה את רוצה ללמוד שם?

מה הדברים שחשובים לך?

בקיצור סגנון ברסלב כזה מתנחל 

חצאיות ארוכות, טלפונים כשרים, עם בגרויות 

לא כ"כ משנה איפה עדיפות לירושלים אפשר עם פנימייה 

בנות טובות וכפיות זורמות סגנון דוד המלך כזה..

מקום שיהיה חיבור לה מתוך אהבה 

וצוות טוב 

חחח זהו בעיקרון 

אשמח להמלצות וגם לטלפונים או מייל של המקום

יש את אולפנת ראשית ואולפנת נביעה שהם בירושלים

ויש את אולפנת טהר ביד בנימין ואולפנת תפארת במגדל העמק

יש פרטים בגוגל תחפשי..

בהצלחה 😇

לצערי עם כל הפוליטקלי קורקט אין אימוג'י נסקל או סוקל

אז תסתפק באימוג'י של בית הסקילה