הבת שלנו בת 15 חודש, ועדיין לא ישנה לילה שלם מאז שנולדה.

עד לאחרונה, היא היתה קמה באמצע הלילה 3:00-4:00 יונקת, ונשארת איתנו במיטה עד הבוקר.

כעת אנחנו מנסים לגמול אותה מהשינה המשותפת, בכל התעוררות שלה בעלי קם לתת לה מוצץ, היא נרדמת שוב, אבל רק עד הפעם הבאה. בערך 4-5 יקיצות בלילה עד שאנחנו מתייאשים ואני לוקחת אותה, ליניקה והמשך שינה איתנו במטה.

כמו כן היא חוזרת לישון רק אם תפסנו שהיא קמה מיד בהתחלה, ככה היא עוד מטושטשת ונרדמת בעצמה,

אם היא כבר קמה לגמרי, היא מיד נעמדת במיטה ולא מסכימה לחזור לישון ללא הנקה.

מה עושים?

אנחנו עם עיגולים שחורים בעיניים ורוצים סוף סוף לחזור לישון נורמלי!

שלום רב,

אני מאוד מבינה את הרצון לישון כבר, לאחר 15 חודש ללא שינה... במקביל חשוב להבין שאם הרצון הזה הוא חזק כל כך חשוב לא לוותר ולהיות עקביים בנושא, מבלי "להישבר".

מדבריך אני מבינה שאתם לא חפצים בלינה משותפת וגם לא בהנקה במהלך הלילה. חשוב להתייחס לתהליך הזה כמו לכל תהליך חינוכי. אם תרצי ללמד את ביתך שלא אוכלים בספה, אם תוותרי מדי פעם את תתמודדי עם זה יום יום אך אם תהיה עקבית וברורה ולא תוותרי בנושא זה היא תבין שלא אוכלים על הספה. כך גם בנושא השינה. העליתים כאן מספר נושאים שיש לטפל בהם, העיקריים שבהם:

א. הימנעו מלהביא אותה למיטתכם והרדימו אותה במיטתה בתחילת הלילה ובמהלך הלילה. ודאי שזה לא יהיה פשוט בהתחלה אך ככל שתהיו ברורים יותר זה רק יקל עליה להבין את המסר.

ב. הנקה בלילה- לא הייתי ממליצה לגמול אותה בבת אחת, אלא להיצמד לשעת ארוחה קבועה שבה היא אוכלת בדרך כלל ולנתק את הקשר בין אוכל לשינה כדי לאפשר לה לוותר על הארוחה הזאת. בגילה היא בהחלט לא זקוקה לזה. ברגע שתרגישי שהיניקות שלה נחלשות נתקי אותה כי זה הסימן שהיא מתחילה להתנמנם וכאן נוצרת התלות שלה באוכל לצורך הירדמות, מה שמקבע אצלה את הדרישה לזה בכל יקיצה, כי היא לא יודעת להירדם בצורה אחרת.

ג. מוצץ- יש ללמד את ביתך לקחת מוצץ לבד כדי שלא תזדקק לכם במהלך הלילה לצורך זה, מה שיוצר תלות ומקבע יקיצות רבות. הרגילו אותה במהלך היום שהיא מספק לעצמה את המוצצים באופן עצמאי, כשהם מונחים בקרבתה ולא אתם שמים לה בפה. ברור לי שבגילה יש לה את היכולת המוטורית לעשות זאת ולכן ברגע שהיא תתרגל לזה במהלך היום תעשו זאת גם בלילה. הניחו מספר מוצצים בפינה קבועה במיטה והסבירו לה בתחילת הלילה היכן המוצצים נמצאים. במהלך הלילה גשו אליה רק כדי להרגיע את הבכי בעזרת מגע ותתעלמו לגמרי מהמוצצים. תסמכו עליה שיש לה את היכולת לדעת איפה הם ולקחת אותם. זה לא יהיה קל בהתחלה בגלל שתמיד עדיף לקבל שירות עד לבית הלקוח... אך ככל שתהיו עקביים בנושא זה היא תבין שהמוצץ הוא באחראיותה בלבד.

כל זאת כמובן בהתחשב בעובדה שהיא נרדמת באופן עצמאי. אם לא יש לנטרל את התלות שיש לה בתחילת הלילה, בהירדמות הראשונית וללמד אותה להירדם באופן עצמאי. רק כך היא תוכל לקבל את סך שעות השינה להן היא זקוקה, וגם אתם.

בהצלחה!

ננסה ליישם...

כל כך קשה להיות חזקים באמצע הלילה, שהעיניים נעצמות ועוד מעט כבר צריך לצאת לעבודה....

התחלנו תהליך של הרדמות עצמאית לא מזמן, כרגע אנחנו אוחזים בשלב שצריך לשבת לידה עד שנרדמת.

תודה על התמיכה! 

ערב טוב!

אני כאן לענות על שאלותכם בנושא קשיי שינה של תינוקות ופעוטות עד גיל 5. 

מיכל שלום

יש לי ילדה מקסימה בת שנה וחצי, שלא ישנה בלילות.

ניסיתי הכל: הפסקתי לתת לה מטרנה ובקבוקי חלב, היא נרדמת בעצמה במיטה, בעזרת מוצץ ובקבוק מים.

בלילה כשהיא קמה אני כל פעם נותנת לה מוצץ והיא נרגעת.

הראתי לה איפה המוצצים נמצאים, שתלמד לקחת בעצמה, אבל זה לא עוזר.

כל פעם היא מתעוררת, ואני צריכה לשים לה מוצץ בפה כדי שתירגע.

לפעמים היא מתעוררת, ואני באה אליה לתת לה מוצץ - וכבר יש לה מוצץ בפה או ביד.

במקרה כזה אני מראה לה שיש לה בקבוק מים במיטה ואז היא שותה עד שנרגעת, לוקחת מוצץ ונרדמת.

אני פשוט לא מבינה - עשיתי את כל מה שתמיד אומרים לעשות, והיא בשלה.

אשמח אם יש לך רעיון...

תודה!

שלום,

טוב עשית שלימדת את בתך לקחת מוצצים בכוחות עצמה וטוב שהיא יודעת שיש להם מקום קבוע במיטה, יחד עם זאת זה לא תמיד מספיק. חשוב גם לדרוש זאת ממנה, ואותו הדבר לגבי הבקבוק. נראה ממה שאת מתארת שהיא תלויה בך כדי לשים מוצץ בפה או לשתות מים, פעולות פשוטות שברור שיש לה את היכולת המוטורית לעשות זאת בגילה. לכן חשוב שהיא תעשה זאת ולא את. כשהיא מתעוררת גשי אליה וחשוב שתתמקדי רק בהרגעת הבכי, בעזרת ליטופים וחיבוקים או כל מגע שנעים לה. היא יודעת בוודאות היכן המוצצים שלה והיכן הבקבוק ולכן אם תחפוץ בכך היא תיקח זאת בכוחות עצמה. יש להניח שבלילות הראשונים זה קצת יאריך את היקיצות ואף ירגיז אותה מעט, תמיד כיף יותר לקבל שירות עד לבית הלקוח...  ובכל זאת חשוב שתהיי שם כדי להרגיע את הבכי, אם אכן יש כזה, וברגע שהיא נרגעת תאפשרי לה להירדם באופן עצמאי בדיוק כמו בתחילת הלילה ולבחור בעצמה אם היא אכן זקוקה למוצץ או בקבוק.

דבר נוסף- בקבוק עם פטמה מהווה תלות בפני עצמו בגלל ההירדמות תוך כדי מציצה, ממש כמו הירדמות בהנקה או עם בקבוק מטרנה. לכן אני ממליצה להחליף את הבקבוק בכוס שאינה נשפכת, ללא פטמה, מה שינטרל את התלות הזו אך יאפשר לה לשתות במהלך הלילה אם היא צמאה.

בהצלחה!

מיכל

כשאת אומרת להרגיע אותה בליטוף, למה את מתכוונת? הרי בסוף היא תתרגל להרדם עם ליטוף? כשהיא מתעוררת היא פשוט צורחת עד שאבוא אליה. לפעמים כבר אין לי כוח לקום, ואז היא יכולה לצרוח המון זמן, עד שאני אקום אליה.

לגבי הבקבוק, בהחלט אחליף לה אותו, למרות שכשהיא נרדמת יש לה מוצץ בפה, ולא בקבוק. (היא שומרת את המוצץ ביד בזמן שהיא שותה).

הכוונה ללטף ולחבק עד שהיא נרגעת ואז לצאת מהחדר, זאת בהנחה שהיא אכן נרגעת באופן עצמאי בתחילת הלילה. אם היא בוכה שוב אז גשי אליה שוב. כל עוד לא תתמהמהי בחדר או תישארי לידה ברגע שהיא רגועה היא לא תפתח תלות במגע ותבין שאת שם כשהיא זקוקה לך, אך יש דברים שחשוב שהיא תעשה בעצמה, למשל לספק לעצמה מוצץ...

אם תרצי מידע נוסף בנוגע לצורות הרגעה של בכי תוכלי למצוא באתר שלי מאמר בנושא.

נקווה שיעזור...

שלום מיכל.

קודם כל, תודה רבה על שפינית מזמנך לענות לנו.

יש לנו ילדה בת 4 חודשים שיונקת באופן מלא. היא נרדמת בעגלה בסביבות השעה 18:30 אחרי מקלחת ובעזרת נענוע ושירים. במשך כל הזמן הזה היא נמצאת איתנו בסביבה מוארת ואז כשאנחנו הולכים לישון, אנחנו מעבירים אותה למיטה שלה שבחדר שלנו. במשך הלילה היא יונקת בערך 3 פעמים. (הכוונה מתחילת הלילה שלנו 22:00-7:00).

יש לי מספר שאלות:

1. עד לפני שבועיים היא ישנה על הבטן (למרות החששות שלי), וכיום היא לא מסכימה לישון על הבטן, אלא רק על הגב. העניין הוא, שמאז השינוי, השינה שלה נעשתה קלה והיא מתעוררת המון.. מה לעשות ובאיזו צורה נכון להשכיב לישון בגילאים אלו?

2. בזמן תהליך ההרדמות, היא צריכה קשר עין איתי כל הזמן. ברגע שאני לא במרחק ראיה איתה היא מתחילה לבכות. מהו תהליך ההרדמה הנכון?

4. לאחר שהיא נרדמה ב-18:30 ועד שאנחנו הולכים לישון, היא מתעוררת פעם אחת לאוכל ולפעמים ממשיכה להיות ערה למשך זמן. האם אנחנו צריכים להמשיך איתה את שנת הלילה למרות שהיא ממש לא רוצה לישון?

5. האם מהשעה שהיא הולכת לישון (18:30) ועד הבוקר היא לא אמורה לינוק?

6. בזמן הלילה, אני מניקה אותה בשכיבה ואני נרדמת תוך כדי, ואז יוצא שהיא יונקת כל הלילה. איך נכון לנהוג במהלך הלילה?

7. האם יש דברים שנכון שהבעל יקח על עצמו ואז זה יקל את התהליך?

8. האם כבר מגיל 4 חודשים צריכות להיות שעות קבועות לאוכל, משחק ושינה (גם שנת יום וגם לילה)?

9. אשמח לדעת את ארבעת שלבי השינה.

תודה רבה ולילה טוב

שלום רב,

העלית נושאים רבים בשאלתך ואשתדל להתייחס לכולם. ראשית חשוב לי לציין שתינוקות מגיעים לבשלות פיזיולוגית לצורך הירדמות עצמאית ושינה רציפה כל הלילה בגיל 5 חודשים. מעטים עושים זאת גם לפני כן. לכן כל מה שאכתוב כאן דורש סבלנות רבה מצידכם כי יתכן שהיא עוד לא לגמרי בשלה לזה ולכן לא תראו תוצאות תוך יום-יומיים, אך בהחלט יש מקום להתחיל להקנות הרגלי שינה כבר מעכשיו. אם תרצי מידע נוסף העליתי לא מזמן לאתר שלי מאמר בנושא הרגלי שינה לתינוקות רכים שאולי יספק לך מידע נוסף.

לשאלותיך:

1. אם בתך יודעת להתהפך בכוחות עצמה יש מקום לאפשר לה לבחור את התנוחה הנכונה לה ביותר במשך הלילה, ולא לשנות זאת תאך כדי ההירדמות או במהלך הלילה.

2. אני מבינה שבתך נרדמת בעגלה באופן קבוע. טוב תעשו אם תיידדו אותה עם מיטתה ותלמדו אותה להירדם בה, בכל ההירדמויות במהלך היום וגם במהלך הלילה. אין ספק שזה יגרור מעט בכי בימים הראשונים בגלל השינוי ולכן חשוב שתהיו שם כדי לסייע לה. מה שאת מתארת בהירדמויות הוא תלות של ביתך בנוכחות שלך לצורך הירדמות, מה שמצביע על כך שחשוב שתתקדמו בנושא זה לפני שהתלות הזו תיצור יקיצות לילה חדשות. בכל פעם שאתם ניגשים להשכיב אותה עשו זאת במיטתה ולא בעגלה או במקום אחר, שבו לידה  ולטפו אותה או נענעו את המיטה- מה שנח לכם ולה עד להירמדות הסופית. ברגע שתשימו לב שההירדמויות נעשות ללא בכי, ללא התנגדות מצידה והיא פחות ופחות מחפשת אתכם, בכל ההירמדויות, תתקדמו הלאה. תשבו לידה בזמן ההירמדות מבלי מגע או ניענוע המיטה ותשתמשו במגע רק לצורך הרעגה בזמן הבכי. כשההירמדויות האלו יעשו קלות יותר תתרחקו לאט לאט מהמיטה עד ליציאה סופית מהחדר. חשוב לציין שכל שינוי נעשה רק לאחר שראיתם שהיא הטמיע את השינוי ובשלה לעבור הלאה, כדי שהלמידה להירדם באופן עצמאי תיעשה באופן הדרגתי, וכמובן שכל זמן שהיא בוכה אתם מלטפים ומחבקים ולא מתעלמים מזה.

4. היקיצה שאת מתארת היא חלון ערות, ואם היא קוראת באופן קבוע בכל לילה היא בעצם מצביעה על כך שבתכם עושה זאת כי היא מצפה למשהו שקורה ביקיצה הזאת. אם זה יציאה מהמיטה לסלון ולמשחק, טיול בעגלה בחוץ ועוד. חשוב מאוד לאחר שעשיתם טקס שינה והשכבתם לתחילת הלילה שכל ההתנהלות בלילה תיעשה בתוך החדר, כי הלילה שלה התחיל כבר. ברגע שתעשו זאת ולא תוותרו בנושא זה גם היקיצה הארוכה הזאת תיעלם.

5. בגילה היא אמורה לינוק פעמיים עד שלוש במשך הלילה.

6. מאוד חשוב לנתק כל קשר בין הנקה לשינה. כאמא אני יודעת עד כמה זה קשה ועד כמה קל להירדם בזמן הנקה ולהניק כל הלילה רצוף, אך זה יוצר קושי רב בהקניית הרגלי שינה בתחילת הלילה, בשנות היום ובמהלך הלילה. הניקי את בתך במרווחים קבועים במהלך הלילה, באותם המרווחים פחות או יותר שבהם היא אוכלת במהלך היום. נסי להיות כמה שיותר עירנית בזמן ההנקה, גם ביום וגם בלילה, וברגע שהיניקות שלה נחלשות נתקי אותה והניחי אותה במיטתה ונסי להרדים אותה בדיוק כמו בתחילת הלילה. מכיוון שמהתיאור שלך אני משערת שכבר יש לה תלות בנושא יש להניח שבלילות הראשונית זה לא יהיה פשוט אך ברגע שביתך תלמד שאוכל הוא לצורך תזונה בלילה ולא כלי להירדמות האי תדרוש אותו כשהיא באמת רעבה.

7. יש הטוענים שעדיף שהבעל יקח על עצמו את היקיצות שבהן התינוק לא אמור לינוק כדי להקל על ההירדמות. זה לא בהכרח נכון. ילד שתלוי בהנקה לצורך הירדמות לא מכיר דרך אחרת להירדם ולכן גם אם אבא ניגש אליו הקושי לחזור לשינה קיים בדיוק באותה המידה. ההבדל הוא שאבא לא "ישבר" בגגל שאין לו כיצד להרדים את הילד בניגוד לאמא שלרב בשלב מסויים תנסה להניק אותו בתקווה שזה אולי יעזור. נכון בעיניי לחלק את הלמידה בלילה באופן שווה כדי שבתכם תלמד לישון טוב גם עם אבא וגם עם אמא.

8. לא מדובר בשעות קבועות אלא בשגרת יום מסודרת. בגילה ביתך בהחלט מסוגלת ואף זקוקה לזה. אין צורך להיצמד לשעות קבועות אך חשוב לנסות לבנות סדר יום קבוע, מה שוודאי יקל עליך וגם עליה, וכמובן גם יסייע לה לישון ולהירדם טוב יותר במהלך היום.

9. שלבי ההירדמות פורטו בסעיף למעלה.

מקווה שהצלחתי להקיף את הכל...

לילה טוב!

וחצי

נרדם רק עם אמא או אבא ורק במיטה של אימאואבא

וזו הדרך היחידה להרדים אותו

אא"כ עייף עד לרמה שנרדם על הספה בסלון

בשום פנים ואופן לא מצליחים לחבר אותו למיטה שלו וברגע שהוא מתעורר וקולט שהוא שם הוא מיד בא להורים

יש לו אחים גדולים (עד גיל 9)  בחדר הוא ממש לא לבד שם אם כי אפשר ליצור כל אוירה שהיא בחדר שלהם

הוא אוהב את החדר והמיטה שלו - להתלבש עליה לשחק שם אבל לא לישון

הבחור עקשן ולא מתפתה גם לדברים שמאוד מושכים אותו בדרך כלל

נשמח לעצות מחכימות

אגב מבחינת שעות שינה וסדר יום הכל מעולה. הוא אפילו מבקש לישון לפעמים (איתנו) .. רק הבעיה הנ"ל

וכמובן תודה ענקית על כך שאת כאן

שלום רב,

העובדה שהמתוק שלכם אוהב את מיטתו, אוהב לישון ולעיתים אף מבקש לישון היא נהדרת. יחד עם זאת מה שחשוב הוא שיאהב את מיטתו בהקשר של שינה ויבקש לישון בה, ללא קשר לנוכחותכם בזמן זה.

חשוב שתלמדו אותו לאהוב את מיטתו בהקשר של שינה, ולא רק בהקשר של משחק או הלבשה. בנושא זה הייתי מציעה כצעד ראשון לקשר את המיטה שלו רק לשינה ואת שאר הפעולות לבצע מחוצה לה, כדי שיהיה לו ברור מה תפקידה. רק לאחר שהוא ילמד להירדם בה אפשר לחזור להשתמש בה גם לצרכים אחרים.

כדי ללמד אותו להירדם במיטתו כל שעליכם לעשות הוא פשוט להרדים אותו שם... נשמע פשוט אך ברור לי שזה ממש לא. ילדכם פיתח תלות בנוכחות שלכם ובעיקר במגע שלכם ובמיטתכם לצורך הירדמות ולכן בכל יקיצה בלילה או בכל הירדמות הוא נזקק לאותם התנאים, כי רק כך הוא יודע להירדם. חשוב שתחליטו שהוא ישן רק במיטתו, ללא וויתורים, ולהוציא לגמרי את המיטה שלכם מהתמונה מלכתחילה. בתחילה שבו לידו בחדר, בכיסא הסמוך למיטתו ואם יש צורך עזרו לו במגע. כשתרגישו שהוא הולך ומתרגל למיטתו ונרדם בה בקלות תתחילו להתרחק מהמיטה בהדרגה, כל לילה קצת, בהתאם לקצב ההתקדמות שלו וההטמעה של השינויים. כל זאת עד אשר תוכלו לצאת לגמרי מהחדר והוא ילמד להירדם באופן עצמאי. 

בגלל גילו הבוגר אני בהחלט ממליצה על שיחה לפני כל שינוי, הסבר על שעומד להתרחש ועל החשיבות שיש ללינה במיטתו במשך כל הלילה. אין ספק שזה לא יהיה קל בהתחלה אך חשוב שתהיו עקביים ומאוד ברורים בנושא וכמובן אוהבים, תומכים ומחבקים, כי גם לנו כמבוגרים קשה מאוד לשנות הרגלים ישנים

בהצלחה!

שלום מיכל!

הבן שלנו הולך לישון כל ערב בין 6 וחצי לשבע וחצי. לאחרונה הפסקנו לתת לו בקבוק במשך הלילה ובאמת הוא כמעט ולא מתעורר ב"ה. הבעיה שלנו היא יקיצה מוקדמת. באופן קבוע הוא מתעורר ב5 וחצי ולא מוכן לחזור לישון. בסביבות 8 הוא כבר שוב עייף ונרדם בעגלה בדרך למשפחתון. יש מה לעשות?

תודה!

ודאי שיש מה לעשות

ראשית חשוב שתדעי שבשעות אלו הגוף מפריש כמות מאוד קטנה של הורמון המלטונין שאחראי על השינה ולכן מבחינה פיזיולוגית קשה יותר לחזור לשינה בשעות שלפנות בוקר מאשר באמצע הלילה.

אם אכן הנושא מטריד אתכם חשוב להתייחס ליקיצה הזו כאילו בנכם התעורר ב2 לפנות בוקר ולהתעקש על החזרה לשינה כאילו אמצע הלילה ממש, גם אם כבר עלה הבוקר. זה לא פשוט מהסיבה שציינתי למעלה אך חשוב שתהיו עקביים ותעשו זאת עד שיירדם לשינה עמוקה וטובה (לא של 5 דק'...) כדי שיבין שיקיצה ב5:30 היא ממש כמו לקום באמצע הלילה. מה גםש אתם מתארים שהוא נרוא עייף אחר כך במהלך היוםא ז בהחלט יש מקום לעשות זאת במשך כמה ימים עד אשר יטמיע את המסר.

בהצלחה!

היום בעקבות תשובתך הנכונה בפשטותה - קיבלנו כח

הצלחתי להלהיב את הבחור שישן במיטה שלו ...

איתי

כי לא רציתי שזה יהפוך לטראומה ובכיות וכאלה

אז זרמתי איתו בשאיפה שעם הזמן והאומץ שלנו נחליט על השלב הבא.

עכשיו נקדים תרופה ..... מה עושים אם הוא מתעורר באמצע הלילה  וברור לו שהוא ישן איתנו?

מיכל תודה רבה על עצותייך המחכימות  והחדורות מוטיבציה (-:

ראשית- גם אם עוד לא החלטתם מה לעשות אל תכניסו גורמי תלות חדשים, כמו לינה משותפת במיטתכם, אם אתם לא חפצים בהם גם מאוחר יותר. יש להניח שבעקבות החידוש הנ"ל בשלב כל שהוא הדרישה תגיע גם לאמצע הלילה וגם לתחילתו. מה עושים? פשוט מקדימים תרופה למכה ולא עושים זאת אם אתם לא רוצים לגמול אותו גם מזה מאוחר יותר...

דבר נוסף שבולט מדבריך הוא החשש מטראומה. אני מסכימה איתך שבכי יכול ליצור טראומה, כל עוד זה בכי שלא נענה. אני ממש לא ממליצה להשאיר ילד בוכה במיטה! זה אומנם יוביל לתוצאות ועם זה אני לא מתווכחת אך בעיניי ההפסד הוא גדול ולא שווה את התוצאה, במיוחד כשיש חלופה שמועילה לא פחות...

כל עוד בנך בוכה אתם נוכחים שם בשבילו! מלטפים, מחבקים ומרימים אם יש צורך וודאי שלא משאירים ילד בוכה במיטתו, מה שיצור יחס שלילי למיטה ולשינה. בכי יהיה, וטוב שיהיה כי זו שפת התקשורת של בנך עד אשר ילמד לבטא את עצמו במילים. גם אנחנו כמבוגרים מגיבים לשינויים ואני בהחלט מצפה ממנו לתגובה בריאה בנושא, שבמקרה שלו היא בכי. בבכיו הוא לא חווה טראומה אלא מבטא את הקושי שלו בחזרה לשינה ותגובה לשינוי הפתאומי, במיוחד אם קדמו לו מסרים שונים ומבלבלים בנושא. היו קשובים לשפתו והיענו לו אך במקביל למדו אותו שאין זה הזמן להתעורר, לטובתו ולטובתכם.

בהצלחה!

יש לילות שהיא ישנה ממש יפה ורק קמה לאכול

ויש לילות שהיא לא ישנה...צורחת\לא מסכימה לרדת מהידיים..\צורחת גם על הידיים...

שייך לנסות לטפל בזה בגיל הזה?

מה אפשר לעשות?

באיזה שעה כדאי לנסות להרדים אותה כבר ללילה?

שלום הודיה לביא,

ראשית- מזל טוב!

מכיווןש ביתך עוד צעירה חשוב שתדעי שני דברים: א. לא פשוט לבוא לעולם הזה. ההתאקלמות היא לא קלה ולכן לא תמיד קל לנו לפענח את הבכי של תינוקות רכים.

ב. הורמון המלטונין שאחראי על השינה, מופרש בגוף מרגע הלידה בכמויות קטנות, מה שלא מאפשר לתינוקות קטנים להירדם באופן עצמאי ולישון לילה רצוף. ככל שהם גדלים הפרשת הורמון זה מתחזקת בגוף ומגיעה לשיאה בגיל 5 חודשים, שאז לרב התינוקות יש את היכולת להירדם באופן עצמאי ולישון לילה רצוף, ולכן זה הזמן המומלץ להתחיל בתהליך להקניית הרגלי שינה.

יחד עם זאת בהחלט יש דברים שכדאי ללמד את ילדנו כבר מההתחלה, כדי להקל עליהם בכל הקשור לשינה וללמד אותם הרגלי שינה בריאים מגיל צעיר. אני ממליצה לך להיכנס לאתר שלי, יש שם מאמר שהעליתי לא מזמן בנושא הקניית הרגלי שינה לתינוקות צעירים. אם יהיו לך שאלות בנושא אשמח לענות.

בהצלחה!

המאמר מרתק ומקסים!

בעז"ה נשתדל...

ואני מוכרחה להוסיף שעם הבן הגדול שלי (שנה ו3) עבדנו ככה וזה הלך יופי! היו חודשיים קשים לו ולי... אבל בעלי עמד על כך וזה פשוט עבד!

היום אנחנו משכיבים אותו אחרי מקלחת במיטה עם בקבוק מטרנה ו-2 מוצצים, אומרים קריאת שמע

ו.... הולכים!!

והוא ישן עד הבוקר!

ב"ה!

תודה רבה רבה!

יש לי בחורצ'יק בן שנה ושלושה.

בגיל שנה הוא עבר לחדר לבד והפסיק לינוק בלילה, רק בעלי ניגש אליו והוא למד לשתות מים במקום.

ככל שעבר הזמן הוא היה ישן יותר וכשבעלי היה הולך אליו זו הייתה פרוצדורה של 10 דק' גג,

אח"כ הוא גם למד לשתות לבד ובכלל לא היינו קמים.

בזמן האחרון (שבועיים  שלושה) הוא מתעורר פעם בלילה לפעמים פעמיים וצורח צרחות אימים

לא מסכים לישון, או שהוא נרדם על הידיים ומתעורר כשמעבירים אותו וחוזר חלילה.

מהשקורה שבעלי ישן איתו על הרצפה עד הבוקר.

יש לציין שגם השינה שלו ביום נהייתה רעועה, קצרה יותר וקשה להניח אותו.

המלצות יתקבלו בברכה.

  תודה רבה!

שלום רב,

חסר לי מידע בתיאור שלך ולכן קשה לי לומר לך בוודאות מה גרם לשינוי, בעיקר בגלל שאני לא יודעת כיצד בנך נרדם...

בכלא ופן ישנם כמה דברים שבולטים מדבריך וחשוב לנטרל אותם כדי שבנך יחזור לישון לילות רגועים וגם אתם

מים בלילה: חשוב לציין שכל שינוי שנערוך בהרגלי השינה של ילדנו יביא בתחילה לשיפור, עד אשר תתפתח תלות בזה ואז תתחיל רגרסיה. מים בלילה זהו נושא בעייתי בגלל התלות שילדים מפתחים בזה. במקרה שלכם נשמע שהחלפתם את ההנקה במים, כך שהחלפתם תלות בתלות. זאת אומרת שאם פעם בנך היה מתעורר בגלל שהיה תלוי בהנקה היום הוא מתעורר בגלל שהוא תלוי במים. אם אתם לא רוצים להוציא לגמרי את המים מהלילה מחשש לצימאון או כל דבר אחר אני ממליצה להחליף את הבקבוק שהוא ודאי בקבוק עם פטמה, לכוס שאינה נשפכת. כזו שתהיה מונחת באופן קבוע בפינה קבועה במיטה, אם בנך ירצה לשתות בגלל צמאון המים נמצאים לפניו ואם אכן יש לו תלות בזה הוא יסרב לשתות מהכוס הזאת מה שיצביע על כך שהבקבוק הייוה גורם תלות בלילות.

חסר לי מדיע על צורת ההירדמות של בנך אך מהתיאור שלך נראה שהעובדה שהוא נרדם בידיים או שבעלך ישן איתו בחדר מצביעה על רגרסיה. חשוב מאוד לנטרל את התלות הזו ולהחזיר אותו למצב הקודם. אם לא נח לכם עם זה אז אל תוותרו, היו עקביים והחליטוש לא משנה כמה זמן יקח לו לחזור לשינה אבא ישן במיטה של ההורים ולא בחדר שלו על הרצפה. בנוסף אם הוא אל היה נרםד פעם בידיים החזירו אותו למצב הקודם ואם זה אכן היה כך חשוב ללמד אותו הירדמות עצמאית. היקיצות האלו בלילה, בכי היסטרי וקושי להיכנס לשינה מצביעים על תלות בגורם חיצוני לצורך ההירדמות, וזה לא משנה אם הגורם הזה מגיע רק ביקיצות במהלך הלילה ולא בתחילת הלילה. נסו לנטרל את התלות בבקבוק, בנוכחות של אבא בלילה ובהירדמות בידיים ויש להניח שהלילות שלכם יראו יותר טוב, בהנחה שאין גורמי תלות נוספים

בהצלחה!

הוא נרדם בהנקה, יודע להרדם  עם אבא גם לא בידיים אבל לא במיטה,

המים שלו בכוס ככה שנראה לי שזה פחות תלות.

אני לא יודעת להרדים אותו אחרת, בעלי לא בבית ואלה ההנקות היחידות שהוא מקבל אז הוא

מחכה לזה כל הזמן. הוא לא יוותר לי.

חשוב שתלמדו אותו להירדם באופן עצמאי, אחרת לא תצליחו לצמצם יקיצות בלילה, מהסיבה הפשוטה שהוא תלוי בגורמי תלות לצורך ההירדמות שלו ולכן הוא יודע להירדם רק בעזרתם. בכל יקיצה שתהיה בלילה, ולא משנה אם מדובר ביקיצה כתוצאה פיזיולוגית (מה שקורה בלילה) הוא יזדקק לאותו גורם תלות כדי לחזור לשינה, מה שגורם אצל הורים לתחושה של תשישות ועייפות כי זה בדרך כלל תלוי בנו.

את לא צריכה למנוע ממנו את ההנקות האלו, פשוט לא לאפשר לו להירדם בהם. ברגע שיהיה ברור שאין שום קשר בין אוכל לשינה ושהאוכל הוא מזון בלבד, הוא יוותר על ההנקות האלו אם אין לו צורך בהם או שפשוט ישאיר אותם אך לא יזדקק להם כדי להירדם.

עייני בתשובה שכתבתי למעלה תחת הכותרת הקניית הרגלי שינה לתינוק צעיר. יש שם הסבר כיצד ליצור נתק בין אוכל לשינה וכיצד ללמד תינוק הירדמות עצמאית.

ועוד דבר חשוב- אני מכירה את התחושה כמו שאת מתארת ש"הוא לא יוותר לך" אך חשוב להבין שמתפקידך כאמא לדאוג לו. ברור לך שלא תרשי לו לחצות כביש לבד, מחשש שזה יהווה סכנה עבורו, למרות שהוא יתעקש על זה ולא יוותר סביר להניח שאת תתעקשי יותר. כך גם בנושא שינה- שינה היא הכרחית עבורו לצורך תפקוד תקין במהלך היום וחיזוק מערכת החיסון, בדיוק כמו שהיא הכרחית עבורך. יש לייחס לה את החשיבות הראויה ולהבין שאולי יהיה לו קשה להתרגל לדברים חדשים, וזה לגמרי תקען, אך כאימו את יודעת שזה קושי זמני כי ברגע שיתרגל אליהם הרווח שלו יהיה עצום, פשוט מתנה לחיים.

בהצלחה!

מתעקש להתעורר מוקדם בבוקר,

למרות שאין לו מושג אם כבר עלתה השמש למרום..

איך עוצרים את זה? אנחנו לא בקטע של שחרית בנץ

שלום רב,

כתבתי תשובה לשאלה דומה למעלה, תחת הכותרת יקיצות בוקר מוקדמות. עייני בתשובה.

אוסיף ואומר שיש להיות עקביים בנושא ללא וויתורים, אחרת המסר לא עובר לילד באופן ברור ואתם תמשיכו להתעורר בנץ.

בנוסף יש ללמד אותו הירדמות עצמאית אם הוא אינו יודע להירדם כך, אחרת אין טעם ללמידה בכל הנוגע ליקיצות בוקר מוקדמות.

בהצלחה!

שלום רב,

מדבריך מסתמן שבנך תלוי במספר גורמים לצורך הירדמותו. חשוב להבין שילד שתלוי בגורמי תלות חיצוניים כדי להירדם (ידיים, הנקה, נוכחות של הורים ועוד) יפתח אליהם עמידות, מה שיבוא לידי ביטוי בהירדמות ארוכות, יקיצות רבות במהלך הלילה ולעיתים יקיצות ארוכות מאוד בהן קשה להחזיר אותו לשינה. כדי לשפר את הרגלי השינה שלו יש ללמד אותו להירדם באופן עצמאי ובמקביל לנטרל את גורמי התלות שהוא תלוי בהם. כמובן שזה לא פשוט כלל ככל שתהיי יותר ברורה ועקבית בנך יפנים טוב יותר את המסר. אני תמיד משווה זאת לילד שרוצה סוכריית טופי ואמא שלו לא מוכנה לתת לו זאת כי זה מקלקל את השיניים. אבל בחגים כשמחלקים בבית כנסת היא מוותרת לפעמים, מסיבות שונות, ומרשה לו. הילד הזה ינסה בכל פעם שיוכל, לבקש סוכריית טופי כי הוא יודע שלפעמים אמא מסכימה ולפעמים לא, אז מה אכפת לו לנסות? יש להניח שאותה האמא מתקשה להבין למה הוא מבקש את זה כל פעם אם הוא יודע שהיא לא מרשה?... בגלל שהיא לא עקבית בנושא. בתהליך להקניית הרגלי שינה חשוב להיות עקביים ב100% מהמקרים כדי למנוע בלבול מהילד ולסייע לו להבין טוב יותר מה מצופה ממנו.

החליטו בהתאם לגישה החינוכית שלכם על תוכנית עבודה ותפעלו לפיה עד שתראו תוצאות.

גורמי התלות שניכר מדבריך שיש לנטרל:

הירדמות בהנקה: עייני בתשובה למעלה תחת הכותרת הקניית הרגלי שינה לתינוק צעיר, שם הסברתי כיצד לנתק את הקשר בין אוכל להנקה ועדיין לספק אוכל לתינוק אם הוא זקוק לזה. באותה התשובה תמצאי הסבר כיצד ללמד את בנך להירדם באופן עצמאי ללא סיוע שלכם. 

בנוסף ציינת שאת מכניסה אותו למיטה שלכם- אם טוב לך עם זה נהדר אך אני מסיקה שזה קורה בלית ברירה כי את הלילה הוא מתחיל במיטה שלו ולכן אני ממליצה לך מהלילה הראשון שבו תחליטי לעבוד על הרגלי השינה שלו להוציא את המיטה שלכם מהתמונה.

בהצלחה!

איזה עייפות!

רציתי לשאול אותך האם תינוק בן שמונה וחצי חודשים אמור לישון לילה שלם?

התינוק ברובו יונק אוכל קצת מוצקים בארוחת ערב ועוד קצת במהלך היום

הוא קם כל שעה בערך בלילה ופשוט רוצה לינוק כשהוא גומר אין לו בעייה שאני יחזיר אותו מיד למיטה והוא ממשיך לישון

הבעיה שאני לא ממש מצליחה לישון ככה. אני תוהה האם לעשות לו "סדרת חינוך" כמו שבעלי טוען, כי נראה לי שאולי הוא באמת רעב! (וניסיתי אפילו בקבוק מטרנה שיותר ישביע ולא הלך. הוא ממש לא אהב את זה)

לסיכום שאלתי היא:

תינוק שברובו על הנקה (פירות בוקר, מרק צהריים, דייבא בכפית בערב, ומהכל לא הרבה)

האם אמור להיות רעב בלילה?

אם כן אני יתאמץ 

אם לא נתחיל לחנך

ורק רציתי להדגיש שבמהלך היום וגם כשוא נרדם ללילה זה לא על ידי הנקה אלא 2-3 נידנודים

באמצע הלילה זה לא עובד לנדנד

אתם רואים מה החוסר שינה עושה לי? אני כבר לא ממש ישנה כמה לילות 

הייתי בטוחה שיום שלישי היום...

בס"ד

אם לא ממיכל אז אולי מניסיונכם.

אני במצב כבר קשה עקב חוסר בשעות שינה..

הבת שלי ברוך ה' בת כמעט 9 חודשים. יונקת ואכלת מוצקים.

עד גיל חצי שנה ישנה איתנו במיטה והיה ממש קל ונוח. אח"כ כשהתחיל להיות לא נוח העברנו אותה לעריסה משלה, וכל שעתיים שלוש הייתה מתעוררת והנקתי אותה.

בערך בגיל 7-8 חודשים כבר הרגשתי מותשת וגם קראתי בכל מיני ספרים שזה גיל ש- ל-א! אמורים לקום בו, ומאז זה נהייה קשה. שכחתי לציין שבערך בגיל הזה לימדנו אותה רק להרדם בכוחות עצמה, כלומר לשים אותה במיטה שלה לתת לה להירדם בכוחות עצמה או בעזרת מוצץ. הבעיה היתה שלא היינו עקביים וגם שנכנסו כל כמה זמן, ורק לאחרונה הבנו שעדיף דווקא לא להכנס. אז עדיין יש לה קושי בהירדמות, היא בוכה בערך רבע שעה חצי שעה עם עצמה ונרדמת. אנחנו מנסים את זה כבר בערך חודש ואין התקדמות. (שובר!!!!!).

עכשיו הבעיה בלילה- כשהיא מתעוררת אנחנו מנסים שבעלי יקום (לא תמיד הוא מצליח) ויביא לה בקבוק ואז היא אוכלת בערך 40 מל דיסת לילה טב, לפעמים יותר. כשאני קמה אז אין לי כוחות להכין לה בקבוק ובד"כ אני מניקה אותה. בגלל שאני רואה שהיא אוכלת, אני לא בטוחה שבאמת אין לה מה לקום בגיל הזה, ואני מפחדת להרעיב אותה. מצד שני, אולי זה רק מתוך הרגל.

מה לעשות עכשיו?

לתת לה מים?  מטרנה? להניק? להתעלם?

הצילו

הצילו

הצילו

מאמא עייפה וסחוטה נפשית

שבוע הבא כבר פה!!

אז על הדרך כבר העברתי את המיטה שלו לחדר שכבר הרבה שנים מיועד לחדר ילדים,וסתם נהיה למשרד/חדר אורחים /מחסן/בלאגן.. והחלטתי לישון שם גם השבוע

אז הקטן קם ב21:30 והיה לו ברור שאני ארגיע אותו לשינה חזרה עם הנקה, אך לא, הרמתי חיבקתי נתתי מוצץ

הוא: אההההההההההה! אמא מה ניראה לך שאת עושה , תני לי לינוק ולהתכרבל איתך במיטה, אני כ"כ חמוד!

אני:חיבוק שששששש.... הולכים לישון במיטה(פעם ראשונה שמתי לו גם כרית דקה במיטה עם ציפית פה הדוב, כי כשהוא ישן איתי במיטה הראש שלו על כרית).. והנחתי אותו במיטה.

הסתכלתי על השעון 2 דקות בזמן שבכה, הרמתי ליטפתי חיבקתי

הוא :אההההההההההה! אמא מה ניראה לך שאת עושה , תני לי לינוק ולהתכרבל איתך במיטה, אני כ"כ חמוד!

החזרתי למיטה הסתכלתי על השעון מהמיטה שלי 2 דקות בזמן שבכה ורק אז שוב הרמתי

הוא הצביע לכיוון הדלת כאילו אומר הושיעו אותי מהאמא הזאת.. ואז שוב השכבתי, הפעם 3 דקות בשעון, ואז שוב הרמתי, וכשהחזרתי ב"ה הוא הבין אמא עיקבית אני ישן במיטה בלי הנקה נוספת

ונרדם עד 23:55 אז כן נתתי לו הנקה והחזרתי למיטה והוא הסכים..

קם אחרי שעה, ושוב עשיתי שיטת הרם הורד לקחת אותו כמות של זמן אבל הוא הבין (ניראה לי) וכשקם שוב ב3 נתתי הנקה ונרדם חזרה במיטה

קם ברבע ל5 עשיתי הרם הורד פעמיים(!) והוא חזר לישון..

וב05:40 כשהוא דיבר לעצמו ולפה הדוב במיטה (זה הסימן שהוא קם לא בשביל הנקה דווקא אלא זהו ניגמר הלילה אני רוצה לשחק) הוצאתי אותו חיבקתי הראתי לו את החדר החדש שלו, הראתי לו איפה אני ישנתי הנקתי קצת(הוא לא אוהבת לינוק הרבה בבוקר,אולי דקה) והופ הלכנו לסלון לשחק

והוא פה לידי ולא כמו שחשבתי -הוא לא כועס עלי

סיכום:

הנקתי רק (!) פעמיים

ישנתי לבד במיטה

החלפתי חיתול רק פעם אחת ב03:00 (במקום פעמיים שלוש)

יצאנו מהחדר רק ב05:40 ולא ב05:00 כהרגלו

היום בעלי יפנק אותי וייתן לי לישון בצהריים בזמן שיצא איתו לטיול קטן

כדי שיהיה לי כוח להלילה שוב

בתוכנית עד סוף שבוע לחזור לחדר שלי

תודה לה' על הליווי ולמיכל על העיצות

גם לי היו מלא החלטות....

בהשגחה פרטית הוא אכל ארוחת ערב טובה (זה לא קורה כל פעם) מה שעזר לו לישון טבעי עד 12 בלי יקיצות הנקה הבאה הייתה ב 3 גם כמו נס (אני התעוררתי מתוך הרגל ובדקתי שהוא נושם והכל בסדר 3 שעות רצוף זה חבלז בשבילו) ואח"כ עד 5:40 (אני רואה שזה שעה אופנתית בקרב הצוציקים שלנו) הוא קם כל חצי שעה  בערך והייתי כל כך עייפה וכל כך מסוחררת שלא היה לי שום כוח לחינוך פשוט הנקתי והחזרתי למיטה ושוב ושוב....

מקווה לילה הבא...

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....