למה זה כל כך חשוב לו?

(או לכל אחד, כי זה קורה די הרבה, והחברות שאני מדברת איתן גם לא מבינות...)

נראה שזה עבר לך.

אולי לו זה עדיין לא עבר.

אם הוא "בונה" על התמונה (כלומר: אם לא תשלחי לו תמונה - הוא לא ייצא איתך) - אז הייתי מתחילה לחשוד...

ב"הצלחה יקירתי

מוזמנת לפרוק חופשי!!!!!!

נכון, חבר'ה???

אני בכלל לא שופטת אותו. כמו שאמרתי- אני יודעת שהרבה מבקשים,

ואני גם מסכימה איתך לגבי האינטרנט/ שדכן שלא מכיר אותי.

נראלי שזה הפך לסוג של "נורמה" לבקש במעגלים שלנו, ואולי זה מה שמפריע לי-

אני פשוט לא מצליחה להבין למה זה  כל כך חשוב...

כי הניסיון שלי דווקא אומר שגברים, פי כמה מנשים, נותנים משקל גבוה בהרבה למראה החיצוני ולמשיכה.

נשים נמשכות אם הן נקשרות רגשית, גברים נקשרים רגשית אם הם נמשכים. ככה אני למדתי.

וזה מסביר למה בחור מעדיף לדעת שאין ריג'קטים שיגרמו לו להתבאס על הדייט מלכתחילה.

לא מצדיקה אבל יכולה להבין.

וכמובן שאת נאה בפני עצמך

אבל כל אחד עם הטעם שלו

והוא גם צריך לדעת שאת טעמו

וחוץ מזה שאנחנו דור רדוד

אבל הרבה פעמים תמונה לא משקפת את המציאות..

יש בנות שהן לא פוטוגניות-ולא יוצאות יפה בתמונות-אז בגלל זה הגבר יפסול אותן עוד לפני שהוא יראה אותן?

אם יש משהו קריטי-צלקת גדולה בפנים או משהו חיצוני שרואים מראש-אז אפשר לשאול את השדכנ/ית...(או שהשדכנ'ית יגידו בעצם בכל מקרה-במקרה כזה..)

אז מה את רוצה שיבקש ווידאו?
וברצינות... לכל אחד יש ציור בראש של איך בת זוגו תהיה. ויותר קל להתחיל בבנית הקשר כשיש התאמה כל שהיא בדבר הכל כך בסיסי-חיצוני הזה.

זה לא קרה לי..אני מנסה לחשוב מה יעבור לבן בראש בדייט ראשון כשהוא יפגוש מישהי שונה מאוד מהציור שלו הדמיוני...
ורוב הסיכויים שאחרי קצת זמן הוא יתרגל,אבל לפחות את השוק של ההתחלה רצוי למנוע.

אני אתן לך דוגמא.נגיד שתצאי עם גמד...(ולא שזה רע) האם לא תעדיפי לדעת את זה מראש? מה את כזאת רדודה? זה רק מראה חיצוני???
 מקווה שעזרתי במשו.

על זה!

זה הבדל משמעותי בין לבקש תמונה לבין לדעת פרט כזה חשוב(למרות שהוא חיצוני.)

לדעתי מה שמשמעותי זה זה שזה שונה ממה שחשבת שתיפגשי. ויתכן שאחרי פעמיים שלוש תתרגלי ואולי אפילו תאהבי...
אותו דבר הבנים שמעדיפים לדעת לקראת מה הם הולכים ולא להיות מופתעים... רק לדעת שהכל רגיל...
אני בכלל מציע לקחת את זה ברוח טובה

הנקודה היא אם בכלל צריך את התמונה.

כי לומר על מישהו שהוא גמד יכול מאוד להספיק ולא צריך גם תמונה.

אם ישנו פרט חיצוני שונה בצורה משמעותית אפשר לומר אותו ולא צריך בשביל זה תמונה.

לזה התכוונתי.

את רוצה לומר שאין הבדל בין אדם שמן לרזה, גבוה ונמוך(ביחס לממוצע/אליך), שחור או 'שכנזי, צר או רחב, שעיר/מזוקן או חלק, שיער ארוך או קצר, נורמלי או מתחיל להקריח ועוד מלא?

אז נכון שרוב בני האדם שתכירי כנראה ימצאו באיזור הממוצע ביחס למה שהזכרתי, אבל תחשבי על זה ששילוב שונה של הפרמטרים האלו יכול ליצור כ"כ הרבה סוגים של מראה...

מה לעשות, לא כל אחד ואחת נמשך/ת לכל צורה, או חושב/ת שכל מה שנמצא בתוך הנורמה יפה לדעתו/ה...

לא להיתפס לתמונה כלשהי - נכון.

אבל תמונה יכולה להיות דרך כלשהי לבדוק אם האדם שמציעים לך עונה על הקריטריונים שלך. וזה יכול לחסוך "סתם" פגישות שוחקות שמבזבזות את הזמן של שניכם.

אבל עדיין - אולי סתם נקבע אצלך שאתה לא מסוגל להסתדר עם גבוהה (למשל)? 

אם אתה יודע שמניסיון זה מפריע לך - מסכימה עם המסקנה שלך. אבל אם לא - למה ישר לשלול?? רק בגלל שיש לך תמונה של חתיכה הורסת בראש? 

מי שמתעקש שהוא יתחתן רק עם בלונדינית למשל - אתה יכול להסכים שהוא חייב דחוף הארת עיניים , נכון?

אני חושבת שאתה יכול להבין מה זה "קיצוני" (גמד, גבוה/ה מאוד, שמן מאוד, עיוור/ת וכד')

אלא אם הוא בלונדיני ג"כ.

(או שזה היה ההמשך במשנה ש"גבוה לא ישא גבוהית שמא יצא תורן וכו'?)

לא הבנתי את המשפט האחרון...

השאר היה לא במקום.

הצאדיקה פתחה באד השרשורים פה עצומה להנחת קו-מפריד בין החתימה שלי לשאר ההודעה, אבל לא היו מספיק היענויות

היא רק שאלה מה עובר לבנים בראש וניסיתי לענות...

אבל אני לא מצליחה להבין איך בודקים את זה דרך תמונה.

א) הרבה פעמים התמונה לא משקפת את המציאות. אז פוסלים/ יוצאים על סמך משהו לא אמיתי.

ב) אני יודעת על עצמי לפחות שאם אראה תמונה לפני יש מצב שאפסול אותו סתם, בלי להכיר אותו-

ויש סיכוי גדול שאם אכיר אותו, הרגש יכול להתפתח.

אני לא מבינה למה אי אפשר לצאת לדייט, להכיר קצת את הבחורה, ואז לראות אם יש משיכה.

ואם אין- לשקול האם זה יכול להתפתח. 

איך אפשר לשקול דבר כזה ברצינות רק מתמונה?

מהנסיון שלי, הם ממש ממש לא משקפות את האמת.

לבנים אני יותר בעד שיפרסמו, כי לדעתי אפשר לראות משהו על האופי.

פאות\זקן\סוג כיפה\סוג חיוך..

אבל בנות כולם אותו דבר, "מתוקה, צדיקה, ובדיוק בשבילך" אז בשביל מה צריך לראות?

אם זה אתר שידוכים, אני בדר"כ מחפש דווקא בהצעות בלי התמונות.

כי הייתי מעדיף שהאשה שלי, לא תהיה כזאת שמפרסמת את תמונתה לעיני כל.

ושלא תהיה אחת כזאת שרוצה שירצו אותה ע"פ מראה.

עם זאת, בנות נגיד מגיל 26 ומעלה שיפרסמו תמונה, זה בסדר גמור+ בעיני.

כי כבר צריך להתחתן בכל מחיר...

מה לעשות.  

לא יגונה..

כמו שלי חשוב ולכל אחד אחר, השאר סתם מתביישים לומר את זה בקול.

אם הכרת אותו דרך פורום אז אין לו את מי לשאול איך את נראית אז הוא רוצה תמונה..

אם זה דרך חברים, אז החבר יודע מה הוא אוהב והבחור סומך עליו..

זה הכל- זה כל כך פשוט

שאת המראה החיצוני לא תצליח לתפוס דרך תמונה...

יש אנשים לא פוטוגנים... מה לעשות.. כל תמונה שהם יצטלמו לא תצא טוב. זה לא משקף מציאות.

חוץ מזה- שאנחנו לא בהארי פוטר עדיין ותמונה נשארת סטטית... כלומר- זה לא זז.. וזה חד ממדי.

בד"כ בן אדם הוא לא חד ממדי..

זאת אומרת- שאתה לא תראה את המראה החיצוני האמיתי שלה.

אגב אני ממש מסכימה עם ש.א.ז- למה אתם צריכים תמונה?

אם כ"כ מפריע לכם מראה חיצוני- פשוט תשאלו את המשדך אם היא נראית טוב

ואל תשכחו להגיד לצד השני שזה הדבר העיקרי שלכם בחיים- שנדע עם מי לא לצאת.

[אחרי לידות ועם השנים האשה נראית הרבה יותר גרוע.. אז למה לקחת סיכון?]

במקום לקחת סיכון שאולי פוסלים על משהו שלא קיים?

לעניות דעתי, חזקה על כל יציאה לדייט עם מי שלא תהיה אשתך שהיא הייתה שחיקה מיותרת ובזבוז זמן של שניכם.

מעבר לזה, אמנם יש אנשים שלא יוצאים בד"כ טוב בתמונות. אבל כל עוד הם לא העבירו את התמונה בפוטושופ ודומיו כנראה שאין בתמונה דברים שאין במציאות.

(וכאן נכנסת השאלה למה מבקשים את התמונה. אבל בקטע הזה לא נראה לי שיש למי מאיתנו שליטה בנושא...)

אה, ואם נזכיר שוב את זה שדעתם של השדכנים/יות לגבי אידיאל היופי בהחלט יכול להיות שונה, ושלפעמים חלקם "מעגלים פינות", יכול להיות בהחלט שתמונה היא אמצעי הרבה יותר בטוח לבדוק אם מי שמציעים לך עונה על הצרכים/רצונות שלך.

אחרי הכל "טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים"...

לפני שאני פוסלת, ולא להרגיש את החוסר וודאות של "מה היה קורה אם".

חוץ מזה שגם קורה ההפך- אני פעם יצאתי אם מישהו שהתעקשו להראות לי תמונה,

ובסוף התמונה הייתה הרבה יותר טובה מאיך שהוא נראה במציאות...

בקיצר, זה לא חוסך כלום.

תלוי בחשיבות שאת מייחסת לתמונה.

מצד אחד את טוענת שזה לא טוב לראות/לבקש תמונה(הבנתי אותך נכון?), אבל מצד שני כשקיבלת תמונה שאולי אפילו לא רצית - כן הסתכלת.

אם תמונה יכולה להטעות כ"כ, אז למה עשית את זה?

אני אישית חושב שהיא כן יכולה להועיל לאנשים מסוימים בחלק מהמקרים. אפילו אם רק מדובר בתחושת הבטחון שכביכול "אני יודע/ת את מי אני הולך/ת לפגוש".

לא אמרתי שתמונה לא יכולה להועיל בחלק מהמקרים (כמו שציינתי לעיל, אני מסכימה עם w.w.m.n שכדאי לבקש תמונה כשלמשל נפגשים באינטרנט- כי הידע שיש על הבן אדם מכתחילה מאוד מוגבל). אבל כשיש הצעה רגילה (אדם שמכיר את 2 הצדדים ומשדך) ועדיין דורשים תמונה ולא מסכימים לצאת בלי- יש לי בעיה עקרונית עם זה. לא עד כדי כך שלא אשלח לו- תכלס, לא אכפט לי, ושיהיה לו לבריאות. אלא יותר בעיה של "באסה, עכשיו גם אם אצא איתו- מכתחילה יהיה לי יותר קשה להעריך אותו". כי אי אפשר באמת לברר דבר כזה לפני (לדעתי). ומי שחושב שכן- זה אומר משהו עליו בעיני. אולי זה באמת בעיה אצלי, מי יודע? אבל אני יודעת שאני לא היחידה שמרגישה ככה. 

בנוסף- אני לא אפרט את הסיבות שבגללם הסתכלתי על התמונה במקרה הנ"ל, כי זה לא באמת קשור לנושא. רק אגיד שחבל שאתה מסיק מסקנות סתם, בלי להכיר את הרקע של הסיפור (שהיה הרבה יותר מורכב מזה)... 

לא אכפט לך?

תגדירי "מכיר"...

שדכן/ית? דודה רווקה בת 60? סבתא? חבר משותף? משהו אחר?

מתי מישהו נכנס אצלך להגדרה של "מכיר"?

לגבי שדכנים - כבר דיברתי בשרשור הזה.

לגבי חברים - לעניות דעתי זה שהם חברים שלך ומכירים אותך הכי טוב בעולם לא אומר שהם מכירים מספיק את הצד השני, כך שזה טעון בדיקה כל מקרה לגופו.

למה להגיע למצב ש"או שהוא מקבל תמונה או שהוא לא מוכן לצאת איתי"? אם לא אכפת לך - תני. אם אכפת לך עד כדי כך - סנני.

לגבי המקרה שהזכרת, אני מתנצל. אכן בד"כ סיפורים הם יותר מורכבים ממה שנראה ממבט ראשון או למי שמביט מהצד.

אבל מצד שני, אם את מביאה מקרה כתמיכה למה שאת אומרת, קחי בחשבון שאת מעמידה את מה שכתבת לשיפוט/בחינה/תגובה של מי שקורא את דבריך.

אכפט לי שהוא מרגיש צורך לבקש מכתחילה.

אני מבינה שזה משהו שהפך למקובל בציבור שלנו- ולא אכפט לי שהוא יראה.

אז ברוב המקרים- אתן. פתחתי את השירשור בניסיון להבין. לא במטרה לתקוף את מי שזה חשוב לו.

אני פשוט לא מצליחה (עדיין, אחרי כל הדיון הזה) להבין את החשיבות...

אם זה כדי לברר על המראה החיצוני, אז זה לא משקף (לדעתי) ורק גורם לבלבולים מיותרים. 

בעברית כותבים אכפת עם ת' בסוף

החשיבות (אם אפשר לקרוא לזה ככה...) בלראות תמונה של מי שמציעים לך לפני שאת/ה מחליט/ה אם את/ה רוצה להיפגש היא שככה אתה יכול לבדוק ברמה מסוימת אם מבחינתך יש על מה לדבר מבחינת מראה חיצוני.

לא כולם מבקשים תמונה, ולא כולם מרגישים צורך לנקוט באמצעי כזה, אבל זה לא סותר שזה יכול לחסוך לפעמים פגישות מיותרות ששוחקות את שני הצדדים מבחינה נפשית ומבזבזות את הזמן.

וכל זה לאור ההבנה ש"כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות", ולכן מה שאדם מסוים יחשיב כיפה (שדכן/ית או חבר/ה למשל) לא תמיד יהיה יפה לדעת אדם אחר.

וגם ששדכנים לפעמים "מעגלים פינות" בנוגע למראה חיצוני בשביל ששני בני האדם האלה יפגשו.

ישנם הרבה דברים שקשורים לסגנון ,אורח חיים שקשה מאד להסביר במילים ותמונה אחת שווה אלף מילים...

למשל בחור עם ג'ל וקוצים או בחורה עם איפור כבד מאד... יכול להיות שבפנימיות ישנה התאמה אבל עדיין הרבה רוצים שתהיה גם התאמה בסגנון בפועל בחיים.

ב"ה...

וחוץ מזה שאני לא נותנת תמונות...

כמו שאני לא אסכים שאנשים סתם יראו תמונה שלי ברשת..

ואופי זה יופי.

הייתי יכול קצת לחפור לך על זה אבל זה פשוט - 

קצר וקולע

שאמר רב יהודה בשם רב: אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה (ימאס בה) עליו, והתורה אמרה "ואהבת לריעך כמוך"

ותודה לגוגל..

https://www.google.co.il/#hl=iw&site=&source=hp&q=%D7%A2%D7%93+%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%A0%D7%94&btnK=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9+%D7%91-Google&oq=&aq=&aqi=&aql=&gs_l=&bav=on.2,or.r_gc.r_pw.,cf.osb&fp=44d90c2ee1cbca04&biw=1024&bih=643

זה נכון שתמונה לא כ"כ משקפת, אבל כן אפשר לראות בד"כ אם זה לא מה שאני מחפש.

אני לא מחפש מלכת יופי אבל למה אני צריך ללכת להפגש עם מישהי שלא נעים לי להסתכל עליה?

למה אני צריך ללכת לפגישה ומהרגע הראשון לתהות למה לעזאזל לא ביקשתי תמונה והייתי חוסך את כל השעות האלה? [זה מה שהיה לי בדייט האחרון ובאמת שניסיתי לחשוב שוב ושוב אם זה באמת נורא כ"כ....]

יופי זה דבר מאוד סובייקטיבי ותוסיפי את זה שאף שדכן לא יגיד שהמשודכת מכוערת, ויוצא שבלי תמונה כמעט ואין באמת אינדיקציה לאיך הבחורה נראית.

כמה שאנשים יגידו שהיא יפה, יכול להיות שבעיני היא לא תהיה יפה.

נכון שדייט בליינד זה אחד הדברים הכי מעצבנים שיש.

שאתה הולך להיפגש עם מישהי שאתה אפילו לא ודע איך היא נראת.

אבל לבקש תמונה זה לא פותר את הבעיה הזאת, אי אפשר ללמוד מזה כלום.

בד"כ יופי מגיע יחד עם אופי, ואת זה אי אפשר ללמוד דרך התמונה.

אפשר בהחלט ללמוד מתמונה אם מישהי ממש לא מוצאת חן בעיניך.

נכון שלפעמים התמונה לא משקפת ולכן אני מסתכל יותר מפעם אחת וחושב טוב אם באמת זה לא מתאים לי..

מה רע בכך?

למה להפגש עם מישהו שלא מוצא חן בעיניך כבר במבט ראשון?

לא משנה, נראה לי שכבר מיצינו את השרשור. תודה לכל המגיבים. שבת שלום!

אצל אישה ברוב המקרים זה הפוך. מחפשות עומק וא"כ החיצוניות ככה נבראנו!

שהיא לא נראית לו מבחינה חיצונית זה לא הולך,וכבר קרו לו יותר מידי פגישות ראשונות שנגמרו על זה.

הרי שהוא עושה חסד עם עצמו ועם הבחורה שלא מתחיל בכלל את העניין עד שזה לא מבורר.

(יש אנשים שלא יצאו עם יותר מחצי מהבנות בגלל מראה חיצוני.זו המציאות)

לפעמים(אכן-לא תמיד) ניתן לראות מהתמונה באיזה סגנון בן אדם מדובר..

אל תפסלי אותו בגלל זה.. להפך- יכול להיות שהוא רוצה לראות תמונה כדי שלא יגמר סתם אחרי דייט אחד על כזה דבר..

שלום לכם,נעים להכיר.אני חדשה כאן...

אני עוקבת הרבה זמן אחרי הפורום הזה ואני חייבת לומר שיש כאן המון אנשים חכמים במיוחד!!!

הרבה אנשים מצליחים לראות את האופי והסגנון של הבחורה עפ"י התמונה-

זה מתבטא בדברים רבים- סגנון לבוש, הבעות פנים, תנוחת עמידה וכדו'

כך שא"א לדעתי לבוא בתלונה לבחור שמבקש (אע"פ שזה לא מעיד על מעלה רבה...) 

בחור בשידוכים...

באינטרנט - פונה אך ורק לאלו ששמו תמונה. לא מתוך פסילה עקב "עודף צניעות" של אלו שלא, אלא מפני שאלו שלא שמו שם, לצערי אינן מבינות שהמאגרים גדולים מספיק גם ככה כדי לסנן עוד ע"י תמונה. אולי הורו להן שלא לשים, ואולי הן חשות שזה לא בשבילן לשים, או אולי הן חוששות ממה שהולך באינטרנט, אבל אכן אין מה לעשות בנידון, באינטרנט חייבים לשים תמונה ולא הועילו הגזרות שפסקו בזמנו רבנים - "פוק חזי מאי עמא דבר", ועובדה היא שמפעילי האתרים לא שעו לדרישות שכאלו. גם "בחדרי חרדים" לא פסק מלפעול אפילו תחת הלחץ הכבד. יש חוקי משחק ואי אפשר לכופפם. כפי שהדגשתי מראש, כשמדובר בהפגשה אישית אני מראש סומך על מי שפעל ונותן לו או לה את הקרדיט גם ללא ראייה, להיפך אני מעדיף כך, וארגיש ממש מובך ואי-נעימות מוחלטת לבקש תמונה.

מעבר לשאלה של התמונה, נראה לי שכדאי לך לאמץ סגנון התיחסות קצת פחות עוצמתי. צורת הכתיבה שלך בשאלה, וגם בתגובה של "טוב כנראה לא אצליח להבין", מראה על הצפה רגשית. מעבר לתמונה, אני הייתי נרתעת מאדם שלוקח דברים בעוצמות רגשיות כאלו. אפשר להבין ואפשר לא, אבל הווליום, העוצמה, - קצת מדי...

תאמרי שזו את, וזה סגנון התגובות שלך, יתכן, אבל בכל זאת כדאי לנסות להשתנות.

בחיים תפגשי ללא ספק הרבה מאד אנשים ותגובות שלא תואמים בדיוק את דעתך. כדאי ללמוד לגלות קצת איפוק וטיפת סובלנות ולא לצאת בהתפרצות שכזו.

בהצלחה

ולענ"ד הדבר לא ראוי.

אני בהחלט מבין. יש הרבה בנים שהמראה החיצוני חשוב להם, וכן הם יימשכו וירצו להתחתן רק עם מי שנאה בעיניהם. לחיזוק נטייתם הטבעית הזאת יביאו גם מאמרי חז"ל כמו "אשה נאה מרחיבה דעתו של אדם" ועוד.

אותו טבע בדיוק פועל גם לצד השני בכך שרוב הבנות הנורמליות ירצו להרשים במראיהן ולהיראות נאות.

ואעפ"כ באופן שיפוטי - אינני יכול לקבל זאת בשום אופן. יש להתגבר על טבע זה ולראות את הנשמה שבאדם ולא את החיצוניות, וכל כך חבל לשלול על מראה או לחייב על פי מראה . זה פשוט לא זה!

ועוד טבע הוא שמי שאני אוהב גם תיראה יפה בעיני.

מי שיפה בעיניך - אותה תאהב.

הרי ברור שלא תאהב את מי שמכוער בעיניך.

בנים בתקופת רווקותם אין להם חשיבה בהירה, זו הסיבה שמתחתנים, תיקון האדם.

לכן נראה להם סביר בהחלט לדרוש תמונה, שזה דבר לא נכון ולא ראוי.  ברםת יש לקחת בחשבון, שאנו חיים בדור הפייסבוק והאינטרנט, ומצוי שבודקים על ההצעה באינטרנט. את זה אי אפשר למנוע, אא"כ מקפידים שלא לשים תמונה בפייסבוק או לחשוף אותה לחברים בלבד.

על משלוח תמונה, לדעתי אין להסכים לכך. אם הבחור רוצה לראות את הבחורה, שיפגש איתה 'כמו גבר'

אנו יודעות שלחלק מהבנים (תלוי עם מי את יוצאת) לא מפריעה מראה חיצוני, אבל יש כאלה שמפריע להם, מפריע להם שתיהיה להם אישה שמנה לדוג', לפעמים זה קצת צלוי אם הוא שמן או לא יפה, כי אם הוא לוקה במשהו אז אין לו כ"כ אפשרות לדרוש משהו שלו אין.

וגם יש משפט כזה שאומר שבנאדם שאומר שלא אכפת לו-זה מאד אכפת לו...

ואם לך זה מפריע מה אכפת לך שהוא יראה תמונה שלך לפני? אם זה רצון ה' יתברך שתנשאו תנשאו ובעז"ה תמצאי חן לפניו. נכון שכולם אומרים שמראה חיצוני לא אומר כלום ולא צאיך להסתכל על מראה חיצוני רק על הפנימיות- עם כל הכבוד לחפירות האלו זה במעשה אפעם לא בא לידי ביטוי באמת, אם זה כן זה ליחידי סגולה ואני מאד רוצה לפגוש אותם...

שיהיה לך הרבה בהצלחה בעז"ה ושתדיעי תמיד להסתכל על הצדדים החיובים ועל הפנימיות בכל אדם...

ואני מתכוונת כל דבר. שטיח, סיר, תמונה או שידת החתלה. ככה אנשים בנויים. הם צריכים לראות. ולרוב התמונה נועדה באמת כדי למנוע עוגמת נפש. רוב רובם של האנשים סך הכל בודקים שהם לא הולכים לצאת עם מישהי שמאוד מאוד מאוד לא לטעמם. לגיטימי. 

אבל אני מתאר לעצמי שכל התשובות האפשריות ניתנו כבר.

מאחל לילה טוב ושבוע טוב לכולם...

שהיתרון בתמונה שאם זה ממש לא מתאים,אז אפשר לחסוך דייט.

ושוב,זה תלוי מי המציע ומי המוצע.

אם למשל מישהי שלא לגמרי מכירה  אותי מציעה אז אם למשל אני מחפשת מישהו ממש דוס  ובתמונה הוא לא נראה כזה אז לא נראה לי שיש בכלל טעם לצאת...

אבל בד"כ במקרים סטנדרטים אני באמת חושבת שזה מזיק.

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.

לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.

תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.

והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.

לאירוע בעל אופי רוחני בהחלט תיתכן השפעה משמעותית (נניח, לפלוני היה דייט מדהים שבעקבותיו הוא לא הצליח להירדם, קיבל אנרגיות והשלים את העבודה הסמינריונית שהיה צריך להגיש מזמן). מאידך, אם פלמוני יטען שדייטים הם סגולה להגשת עבודות סמינריוניות, זאת הכללה והטעיה.

אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...

כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.

*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)

"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.

ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".

תקרא אותה להרחבה.

"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ומסביר: "ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו – אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה". כלומר, העובדה שאיננו רואים תמיד צדק גלוי בעין אינה סותרת את העיקרון, שכן "אין דעתנו משגת דיני הבורא".

ולכן, כפי שכולנו יודעים ורואים וחשופים יום יום הן בחדשות ואירועים אקטואליים והן באירועים היסטוריים מהעבר הלא רחוק, מהתקופות של הורינו והסבים והסבתות, לא רואים שום קשר ישיר בין קיום מצוות ושכר ועונש.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.

לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.

אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.

אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.

וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)

לפיו יש להאמין שהקדשת שיר השירים מועילה למציאת זוגיות. בניגוד למה שכתוב בגמרא לגבי צדקה עליה נאמר במשלי: "וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת".

עם זאת, אני לא שולל את האפשרות הזו. וגם לא זלזלתי בדבריך.

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)

ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.

והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.

בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.

מעתיקה - לקראת נישואין וזוגיות

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

ההפרש הצטמצם לשנתיים-שלשו בלבד.

המטפחת עוזרת, אבל אני עדיין נראית כמו ילדה מחוצ'קנת לצערי.

גם בעלי שחוגג השבוע 28 נראה בכיף שיעור ג' או פחות. לפחות עם זקן יש גבול כמה נמוך אפשר לרדת עם הערכת הגיל. (כנראה שגם עם מטפחת? למרות שאולי המדובר באיזו כת שמחתנת קטינות, ואז שום דבר לא מחייב...)

אני לא חושבת שזו מחמאה להיות צעיר מידי, ולא מבינה את הרדיפה האינסופית הזו אחרי "אנטי אייג'ינג" וכל זה.

שמעתי שיש כאלו שרוצות להסתובב עם הבת שלהן בת ה15 ושאנשים יחשבו שהן אחיות. לי זה נשמע מפדח ומוזר.

כשאני אהיה בת 30, אין לי שום בעיה להראות בת 30. כנ"ל 40, 50 וכולי. לא מבינה גם את הפאדיחה לספר שאתה בגילאים האלו.

זה נראה כאילו תרבות הפרסומות (/המערב? לא יודעת איך לקרוא לזה) רוצה שכולן יראו כמו תלמידות קולג' בנות 22 שהולכות למסיבות כל היום. בגלל זה יש לחץ על נערות אפילו בגיל 13-14 להיראות סופר מטופחות ומאופרות, ועל מבוגרות בנות 40 לקנות את כל הקרמים והשטויות של הטיפוח המוגזם גם כן.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)