קישור

זה נראה לי עניין סובייקטיבי.

"עם ישראל בארץ ישראל ע"פ תורת ישראל". המישמה העיקרית כיום בדור שלנו היא התיישבות, וכך היתה הדרך של בני עקיבא בתחילתה (הקמת קיבוצים, ומאוחר יותר הקמת היאחזויות ביש"ע). בשנים האחרונות בני עקיבא מתמקדת בעיקר בעם ישראל, כלומר התנדבות (של"פ, גרעיני נחשון), והתפיסה של התנועה הוצאה מהקשרה (לא שזה לא חשוב להתנדב...). תפיסה זו אינה נכונה, אלא המשימה העיקרית של הנוער כיום לדעתי היא להתיישב בארץ ישראל, יש המון גבעות שוממות ברחבי יהודה ושומרון... מתוך כך נוכל לקיים את תורת ישראל, ואז ממילא תבוא גם גאולת העם, ונזכה בעז"ה לגאולה שלמה. 

להגדיר מהו 'הנקודה העיקרית'?

בעיני, היופי בתנועה הוא שעל ידי כל גודלה וגיוונה, התנועה לא מתמקדת בתחום אחד אלא מתעסקת במגוון 'נקודות עיקריות'.

לשמור על היהודים שלא יאבדו ח"ו (והמשימה הזאתי קשורה למשימה הראשונה), ולשמור על עם ישראל מאוחד.

וכמובן שמהשימה שלנו כמו הדורות שלפנינו היא לשמור על א"י, אבל זאת משימה שלא מיוחדת לנו, היא רגילה, דבר שאנחנו עושים ביום-יום, אם זה כשאני מיישבת את השרון ע"י זה שאני גרה בפתח תקווה, גרה בשומרון, מקימה ישוב חלוצי בנגב, או גרה בנקודת ישוב יהודית בגליל.

זאת משימה שכבר עשו לפנינו וגם יעשו אחרינו, אך מכיוון שהדורות הקודמים כבר כבשו את הארץ, א"י בשבילנו היא איפה שאנחנו גרים, אם יקרה מקרה שיצטרך אותנו להגן עליה, להילחם למענה, ולישב עוד נקודות דחפיות נעשה את זה, כמו שקרה בגוש קטיף.

כיום התנאים שונים, מה לעשות, ב"ה אנחנו לא 5000 יהודים בארץ, שצריך לגייס כל אדם כשיר בגופו לישב את הנגב ולהילחם בערבים ובבריטים.

כן התנאים השתנו, כיום את הנגב, הגליל, הבקעה הגולן, וכל האזורים שצריך להתיישב בהם מייבים חבריא ג', משפחות, שד"א גם חונכו בבנ"ע, וזה יותר טוב בשבילנו, כלומר בשביל המטרות שלנו, שמשפחות שמחפשות פשוט מקום לשבת בו ולהקים את ביתם, יכולים לישב את המקום ברצינות ולכבוש את הארץ.

אני די בטוחה שאם בן גוריון ובגין היו רואים את זה, הם היו הרבה יותר מאושרים מאשר לראות נערים מקימים נקודות ארעיות באמצע הלילה, ומאכלסים אותם ב14 בחורים רווקים ועוד 6 נערות רווקות.

מה שאנחנו עושים כיום זה מדהים! לצערי, אין לי את היכולת להשוות ולדווח לכם האם אנחנו ברמת המעשים של מה שהיה אז, אני אשאל מישהו שחי אז כשאני אפגוש אותו בפעם הבאה, אבל אני די בטוחה בזה,

וגם אם אנחנו לא משתווים, לא ישאלו אותנו "למה לא צלחתם ועשיתם משימות כמו בביריה?" ישאלו אותנו "למה לא פעלתם למען עמ"י במה שהוא היה צריך?"

תסתובבו ברחוב ותראו איך בנ"ע משמחים אנשים שם! תלכו לאיזה בי"ח ותראו איך לפני חג יש שם חברה שלנו שעושים פעילויות ומאחלים לאנשים "חג שמח"! תלכו לקהילה היהודית בהוליווד פלורידה, ותראו איך השליחות בנ"ע פועלות שם, איך הם שומרים על הנוער בזהות היהודית שלו, מחזקים את הקשר שלו לעמ"י וא"י ומדינת ישראל! (ומכיוון שאני לא מצפה מכם לרדת לשם בקרוב, תצטרכו לקבל את דברי כעובדה מהשטח...)

אנחנו עושים ואנחנו פועלים, ועוד קצת דחיפה, להגיד תמיד "יאללה בוא נעשה עוד, אפשר לעשות עוד הרבה טוב, למה שלא נפעל עוד יותר??"

בני עקיבא, אנחנו טובים מספיק ואנחנו יכולים להיות טובים יותר! ה' עמנו!

ולאור חדש- עוד תגובה ספציפית על מה שהדגשת מדבריו של הרב חרל"פ, וכי יש לנו את הזכות לא"י אם לא בגלל היותנו עמ"י??

הרב כותב שהעמים רוצים לעקב בעד ביאתם של ישראל לארץ והתקשרותם בה, אסור לשכוח את ביאתם, אסור להתמקד ביחד עם כל העולם בגבעה בשומרון ובהתקשרותם, אנחנו לא כל העולם, לעזלזאל, אנחנו עמ"י!

אנחנו לא נתמקד כשאר עמי הארץ רק בגבעה  הקטנה בארץ הזאת. הארץ ההיא, שאילולא נדאג גם לקהילת היהודים בצפון אמריקה ובאוסטרליה ולנוער שם שהולך לתרבות של הגויים ומתבולל ביניהם, אין לנו שום זכות לבנות את הבית על הגבעה שבשומרון!

חלילה לנו מלשכוח אף חלק מסימתנו "עם ישראל, תורת ישראל, וארץ ישראל" (כן, זאת הסיסמא שלנו. אנחנו בני עקיבא, חיינו הם תורה ועבודה, וסיסמתנו היא "עם ישראל, ארץ ישראל, ותורת ישראל").

אם שוכחים אחד מהם אז זה לא שווה כלום!

מה חיינו בלי התורה??

ולמה אנחנו נאבקים כל כך ונהרגים כל כך אם לא בשביל ארץ ישראל??

ואילולא הינו בני אברהם, יצחק, ויעקב, כלום משני אלה לא היה שלנו!

ועוד דבר אחד שמאוד חרה לי בתגובתך, למרות שעכשיו ההודעה ערוכה, מקודם גם הוזכר בה הקמת נקודות התישבות כנגד החוקה של מדינת ישראל. מדבריו של הרב רפי פרץ, הציונות הדתית לקחה כבר משמדינת ישראל התחילה חלק בה, אנחנו שותפים במדינת ישראל. החברה של בנ"ע נלחמו ועשו אף נהרגו עליה. לא נלחמים ומתים כדי לבגוד אח"כ ולעזוב. אם קצת קשה, לא עוזבים, משנים את הדברים. כי אנחנו חלק, כי זאת המדינה של העם שלנו, אנחנו נעזור לסחוב בקטעים הקשים ואנחנו נשנה את הדברים מאהבה לעמ"י, כי בלי זה שאנחנו חלק מעמ"י, זה לא שווה כלום (מה שמזכיר לי את השיר שאבי זימזם היום "אהבה ואמונה מקרבים את הגאולה"). אנחנו חלק מעמ"י, אנחנו מצפים לגאולה, וכבני עקיבא אנחנו כן רואים את מדינת ישראל כהתחלת הגאולה.

-ה' עימכם! בב"ח לתו"ע.-

את באמת חושבת שאנחנו "בוגדים" במדינה? ההפך, חשוב לנו לשמור עליה! אז כן, אם התורה מצווה עלינו משהו, נלך עם האמת שלנו עד הסוף, ושום ראש ממשלה לא יפסוק לי מה לעשות. ברור שהייתי רוצה לפעול ע"פ חוקי המדינה, רק חבל שהם לא נקבעו ע"פ מה שאני מאמין בו...כל מי שלמד אי פעם תנ"ך, יכול להבין שכ"כ פשוט שצריך ליישב את ארץ ישראל.

זה העם שלי, אבל כמו שאומר הרצי"ה, רק אחרי גאולת ארץ ישראל תבוא גאולת העם. כלומר, כדי לתקן את כל הבעיות שיש כיום בעם, צריך קודם כל להתחבר לאדמה, לשורשים שלנו. ואז, מתוך בסיס חזק, נוכל לצאת ולתקן את העם. 

ועכשיו יגידו שיישוב ארץ ישראל זה גם בתל אביב ובנגב ובגליל...אז זהו שזה לא אותו דבר! ברור כיום שיהודה ושומרון נמצאת במחלוקת. השאלה היא מה עושים. אם לא נקבע עובדות בשטח, נפסיק להקים ישובים חדשים, יקרה בסוף את מה שקרה בגוש קטיף (ח"ו)...אנחנו לא מחכים שיגידו שמגרשים אותנו מיהודה ושומרון, ורק אז נתחיל לפעול...מוטלת עלינו החובה תמיד להרחיב ולבנות יישובים חדשים! בגלל שזה במחלוקת, זה רק מראה את החשיבות של ההתיישבות שם.

תשאלי כמעט כל רב, האם חוקי המדינה הם מעל חוקי התורה, נראה מה הוא יגיד לך...

נכון שקשה, ויש המון דעות משונות על נוער הגבעות, אבל זה לא אומר שלא עושים את מה שצריך לעשות. לא אכפת לי מה חושבים עלי. נראה לך שזה משנה מה תל אביבי חושב על המאחזים? אם זה הדבר הנכון, ואנחנו מאמינים שכל הארץ שייכת לנו, אז זה כל כך ברור שזה מה שעושים...

ולא אמרתי שצריך להפקיר את היהודים באוסטרליה...פשוט תלוי איך עושים את מה שעושים. למשל, בנ"ע היא לגמרי נגד המאחזים. והתנועה עושה הכל כדי שהנוער לא יגיע לגבעות. במסגרת גרעיני נחשון יש התנדבויות והתרמות במאחזים? לא. עוזרים לבניית בתים במאחזים? לא. אז ברור שצריך גם לדאוג לעם ישראל, ולא להפקיר, אבל חשוב שהנקודה העיקרית תשאר א"י, ולא הפוך לגמרי-שיש אמירה ברורה נגד בנייה בכל ארץ ישראל. ובכל התנדבות ושליחות שהכל יהיה למען ארץ ישראל. אם נבנה ונרחיב את הארץ, הגאולה השלמה תגיע בעז"ה, ואז כל עם ישראל בעז"ה יגאל.

צירי הוועידה הכ"ב קיבלו החלטה בשם התנועה. אצטט כאן את ההחלטה.

שימי לב למילים: במסגרת החוק.

ההחלטה הזאת הוחלטה בהצבעה דמוקרטית שמחייבת את התנועה.

ועדת ראשית צמיחת גאולותינו:

עקרונות

א.                  תנועת בנ"ע רואה בריבונות עם ישראל בארצו, היא מדינת ישראל, את ראשית צמיחת גאולתנו, ושלב בלתי נפרד מצעידתנו לקראת הגאולה השלמה. על אף המשברים והקשיים המתגלים בחיי היום יום במדינה, אנו נחושים להמשיך ולפעול לקידומה כמדינת העם היהודי הפועלת על פי התורה וחזון הנביאים.

ב.                  אנו מוחים נגד החלטות ופעולות של הנהגת המדינה בכל תחומי החיים, הרומסות ערכי יהדות וציונות. עיקר ההתמודדות עם קשיים אלו הוא על ידי פעילות מתוך מחשבה ארוכת טווח, תוך רצון לקדם ולחזק בדרכי נועם והסברה את יהדותה של המדינה. יחד עם זאת, בעת סטיות חריפות מדרכה היהודית – ציונית של המדינה, אנו מחייבים את התנועה להביע את דעתה בקול ולקרוא לחבריה לפעול, במסגרת החוק, בכדי לשנות את ההחלטות, זאת תוך נאמנות ליציבות המדינה ואחדות החברה.

ג.                    צה"ל הוא צבא העם. השירות בו הוא חובה אישית ומצווה תורנית גדולה. אנו תובעים מממשלת ישראל להשתמש בצבא רק ליעדיו ליעודיהם האמיתיים: חיזוק ריבונותה של המדינה והגנה על תושביה

ד.                  ויישוביה ולא חלילה לפירוקן.

החלטות מעשיות

אידיאולוגיה:

אנו קוראים לתנועה לחזק את הצד האידיאולוגי שבה:

1.       ככל תנועה רעיונית אנחנו מחויבים לברר את דרכנו מעת לעת ובפרט כאשר רבה המבוכה ביחס לדרכה של הציונות הדתית. אנו, צירי הועידה, מקבלים על עצמנו להעמיק ללמוד ולברר באופן אישי על דרכנו הציונית דתית. אנו מקבלים על עצמנו לייסד בסניפים ובמחוזות קבוצות לימוד ודיון בנושאים של אידיאולוגיה תנועתית.  אנו מטילים על מחלקת ההדרכה להכין תוך שנה תוכנית רב שנתית בה ילמדו חברי התנועה את דרכה הרעיונית של הציונות דתית. התוכנית תכלול מערך הדרכה כלל תנועתי ( הכולל יחידות עיוניות, חויתיות ופעילות מעשית ) ,שירוכז בתקופת אייר/ שבת תנועה. המחוזות יקיימו ימי עיון להכשרת המדריכים לתוכנית. כן תכין המחלקה יחידות עיוניות בנושאי הציונות הדתית אשר לפחות שתים מהן תלמדנה בכל סמינר ובסל"ק.

2.       אנו מטילים על מליאת ההנהלה הארצית להקים צוות שיפרסם ניירות עמדה ערכיים בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי ואשר יופצו בציבור הרחב ובתנועה כאחת. בניירות שיופצו בתוך התנועה יוקנה גם ידע בדבר מהות הסוגיות בנושאי תורה ומדינה הניצבות על סדר יומנו הציבורי. הניירות ישמשו במה גם לדיונים בפעולות ערב שבת של חבריא ב'.

3.       אנו קוראים לחברי הנהגת הנוער ופעילי המחוזות ליזום מפגשים בינם לבין חברי תנועות נוער אחרות מצד אחד, ועם אישי ציבור ברמה המקומית מצד שני. זאת בכדי לקדם את ההבנה בדבר חשיבות יהדותה של המדינה.

עשייה ציבורית:

אחת מדרכי ההשפעה העיקריות שלנו על יהדותה של החברה והמדינה הינה מתוך דוגמא אישית ועשייה בכל מערכות החיים במדינה. אנו קוראים לחברינו להגביר את מעגלי העשייה התנועתיים במגוון המסגרות התנועתיות, ולבוגרינו, להשתלב ולהוביל במערכות המדינה (משלטון ועד כלכלה ותקשורת) מתוך נאמנות אישית לדרכנו התנועתית והציונית דתית.

פוליטיקה:

1.       אנו קוראים לחברי התנועה לגלות מודעות ומעורבות פוליטית. זאת תוך הבנה כי עתידה היהודי של המדינה נקבע רבות במישור הפרלמנטרי.

2.       נוכח גודל האתגרים הניצבים בפני הציונות הדתית במאבק על דמותה /זהותה היהודית של המדינה, אנו, צירי הועידה הכ"ב של בני עקיבא בישראל, תובעים מפלגיה הפוליטיים של הציונות הדתית לחדול ממחלוקות מיותרות ולפעול כגוף מאוחד למען כל היקר והמשותף לציונות הדתית. האיחוד יאפשר לחברי תנועת בני עקיבא ובוגריה לפעול למען הצלחת הרשימה המאוחדת.

יעשה", זה לא המצב האידיאלי וממש לא דבר טוב.

"ברור שהייתי רוצה לפעול ע"פ חוקי המדינה, רק חבל שהם לא נקבעו ע"פ מה שאני מאמין בו.." גם האב שמכה את ילדיו לא מאמין בחוק חינוך חובה, בעיקר לא לבנות...  חילוני שאומר "אולי הייתי רוצה להיות דתי, רק חבל שלא כ"כ נוח לי לא לעשן בשבת..."

תגיד, 'אור חדש', אתה מאמין ברבנים בארץ??? ברב דב ליאור? הרב יונה מצגר? הרב אליהו? הרב אבינר? שאר הרבנים?  אני בטוחה שאם רה"מ היה פוסק משהו שנוגד את חוקי התורה, הרבנים שלנו שליט"א, לא היו שותקים, והיו םונים לרה"מ. וכן, גם התנועה היתה יוצאת להפגין ולהחתים עצומות. אל תגיד לי שכאשר רצו להביא חלקים מהארץ לגויים, את סיני, ואת הפתחה, ואת גוש קטיף, תובב"א,  לא נלחמנו בחוזקה עד הסוף?? היו כמה מאיתנו שאפילו הלכו רחוק והגיעו  להרמת יד על אנשים, חיילים מעמ"י...

וד"א, נכון, אני לא אמרתי שצריך להיות איכפת לך מה תל- אביבי חושב על המאחזים... אלו המחשבות שלו....

המשך תגובה תגיע מתישהו בעז"ה, כרגע אני צריך ללכת, עימכם הסליחה...

היא מחדירה את הרוח של א"י וגם התורה חשובה...קיצור, לך לדני הירשברג..|המזכ"ל|..

בס"ד 

היא מחדירה את הרוח של יישוב א"י ומעורבות בכל תחומי החיים בה- מתוך תורה! (לא "וגם התורה חשובה")...

מי שאמר "שאל את דני הירשברג", שים לב.

אני אישית חשבתי על השאלה הזאת, וממש הפריעה לי שאולי כתוב כל מיני דברים של תורה ועבודה, אבל סה"כ אתה לא מצליח לראות כיוון מסוים. אין קריאת כיוון, דרך סלולה. מקסימום ממשיכים להיסחף עם הזרם הקבוע, ובנ"ע לא משתנה כמעט.

אז שלחתי להמון אימיילים שייכים לתנועה, ואף אחד לא ענה לי.

שלחתי מכתב בדואר למזכ"ל, והוא אמר לקומונרית שהוא קיבל, ויענה.

אני עדיין מחכה.

א. לעניין לשאול את המזכ"ל- כל מזכ"ל הוא שונה. מה שיענה אמנון שפירא, זה לא מה שיענה הרב בני. מה שיענה מוטי יוגב, זה לא מה שיענה דני הירשברג. וד"ל.

ב. השאלה היא אנחנו רוצים להתייחס לאמירה מהפן ההיסטורי- למה התכוון המשורר? ואז אנחנו צריכים להתעמק במשנת המזרחיף הפועל המזרחיף הוועד הפועל של הפועל המזרחי וכו'.

ג. אם אנחנו רוצים להתייחס מהפן העכשווי- השאלה היא מי זה שמעניק את הפירוש.

ד. והשאלה הגדולה: מי זה שמחליט מה הקריאת כיוון של התנועה?

מי קובע את הזרם?

ה. זה שבני עקיבא לא נותנת תשובה ודרך ברורה, זה מרחיב את האופקים שלה, ונותן מרחב לגוונים רבים יותר.

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.