למה בחור בשיעור א' מחפש הצעות?

סתם.

יש לי מספיק חברים שהתחתנו בשיעור א' עם בנות בגילן, וגם עם שמניסטיות, ולא הם לא גרים בחוות גלעד או ברמת יצהר אלא במקומות קונבנציונלים לגמרי...

אבל עדיין, לך לאכול במבה, לעשות סנפלינג ולהנות מהחיים...

וזה לא אומר שהם לא מוכנים וכו'
זה הסגנון שלהם

לא צריך לא להבין או שיהיה ברור
אבל כן אפשר לעזור . ואם לא אז אל תגיד שום דבר

איך זה שהוא עוד לא נשוי?

זה ממש לא בסדר בכלל להציע לנער בגיל כזה.

לגבי שאלת הבחור - לא לחפש הצעות ובפרט לא משמיניסטיות.

אבל שיבדוק עם רבותיו, חבריו ומשפחתו האם הוא מוכן ובשל לנישואין

וישמע לעצתם

נראה לי שהנושא של "האם אני מתאים לחתונה" כבר חרוש...

וחוצמיזה, שאתם בטוחים שאתם עונים על מה שהוא שאל?

אל תעלב, זה לא אישית נגדך

פשוט ה' ברא אותנו ככה שהבנות מתבגרות יותר מהר מבנים...

באיזשהו גיל זה כבר לא משמעותי... אבל ככל שיורדים בגיל זה כן.

זה גם מאד תלוי בך.

בכל אופן- אני אישית ממליצה לך לשבת ללמוד בישיבה כמה שנים ואז להתחיל לצאת...

חבל על השחיקה מעכשיו...

תבנה את עצמך קודם ותגיע לאשתך מוכן הרבה יותר.

בהצלחה!

הרבה רוצות שהבחור יהיה אחרי תקופה בישיבה/ לפעמים גם אחרי צבא.

כדי שהוא יספיק לעבור כמה תהליכים לפני, ויעצב קומה נוספת באישיות.

בהצלחה!

תחפש בגילך, ויותר גדולות.

כשאני מתחיל לחשוב על שמינסטיות נהיה לי רע...

אתה תעזור לה לגמור בגרות? מה תאכלו עד שיהיה לאחד מכם מקצוע? מי ישלם על הלימודים שלה?

לא צריך להתחשב בכסף כשהולכים להתחתן, אבל למה מראש...כלומר, זה מן הימור קשה מאד כשגם בלי זה יש על הרבה מה לעבוד בחיי נישואין.

אני בהתחלה לא הסכמתי לצאת עם בנות לפני שנה שניה של לימודים כי תכננתי להיות אברך, לאט לאט הבנתי שאפשר גם שניה ראשונה ויהיה קצת יותר קשה בהתחלה.

אבל זה מצב הרבה יותר קיצוני.

ועם כל הכבוד להתבגרות של הבנות - נראה לי שאולפניסטיות לא בוגרות מי יודע מה, וגם לא בנות שירות...

וכל זה בלי לחפור על הגיל שלך....

נפגשת עם בנות לא בוגרות. לא אומר על הכלל.

ישנן בנות מאוד בוגרות בש"ל (אתה ואני מכירים לפחות אחת כזו..).

ישנם בנים לא בוגרים גם בשיעור ה'. ובכ"ז, זה לא מונע ממני לנסות..

הכל זה סטיגמות.

זכותך המלאה להחליט שלא להפגש עם בנות לפני שנה שניה בלימודים, אבל זה לא אומר כלום על אחרות.

ולהזכירך, אתה זה שחובתו לפרנס..

(וסליחה שאני כך מדברת. אני לא נוהגת לייחס לזה יותר מידי משמעות בד"כ. אשמח שבעלי ישב בישיבה..)

זו דעתי.

שמיניסטית בוגרת לא בהכרח בוגרת גם להקמת בית בישראל, וברוב רובם של המקרים (אם לא בכולם) היא לא... בגרות הנמדדת ביחס לגיל מסוים אינה דומה לבגרות הנמדדת לבשלות להקמת בית.

אני הייתי מאד בוגרת לגילי, והיום כשאני נזכרת בהצעות שהציעו לי בגיל זה ואף לפני אני שמחה על כך שלא הסכמתי ועל כך שגם אם הייתי רוצה - הוריי ודאי לא היו מסכימים. במבט לאחור אני חושבת שזה פשוט לא אחראי להציע לילדה שעדיין לא סיימה תיכון. הרי עם כל בגרותה לא בטוח בכלל שהיא בשלה להקמת בית על כל מה שכרוך בכך. יש עוד חיים לראות, להתנסות, לחוות שירות לאומי וכו'. זו תקופה שלא תחזור על עצמה ועם כל הרצון הטוב והאידיאל של הקמת בית (עם כל החשיבות הגדולה שבו! ויש כזו), יש דברים שצריך לעשות ולעבור לפני. להכנס תוך כדי תיכון/מיד אחריו לחיים קשים של זוגיות-עבודות בית-פרנסה-לימודים ובהמשך גם ילדים זה לא פשוט. אמנם אף אחד לא הבטיח לנו "גן של שושנים"- עולם פשוט בו נוכל לנוח על זרי הדפנה, שכן "אדם לעמל יולד", אולם אין צריך לייצר לעצמנו עמל בכח, במיוחד אם לא בשלים לעמל זה ולעשותו כראוי...

לא דיברתי על בת בשמינית.

דיברתי על בת בש"ל.

יש הבדל גדול מאוד, והוא מה שאתן אמרתן- שצריך לחוש קצת את החיים שאחרי המסגרת של התיכון.

אמנם זו שנה בסה"כ אחרי התיכון- אבל היא מאוד משמעותית.

ויודעות מה, כן, גם בסוף שמינית יש בנות בוגרות. ויותר מכמה ספורות..

יש בנות ששנות התיכון שלהן היו מעבר ללימודים..

אני מגיעה מחברה שמאוד מקובל בה להתחתן בש"ל, ואכן הבנות בוגרות. לא כולן, אבל בהכללה, כן.

יכול להיות (ואני מדברת ברצינות..) שאתן מכירות מנטליות וסגנון שונה של בנות.

אני התחלתי להפגש כבר בשנת שירות, ואני מודה לה' שלא התחתנתי אז.

אכן הייתי (ועודני?) צריכה להתבשל קצת.

אבל זה לא אומר על אחרות.

בת בש"ל שרוצה להתחיל להפגש, אין זה מוקדם מידי.

לדעתי.

היום הם נשואים באושר בגיל 24  עם כמה ילדים (הגדולה בת 7) ומסתדרים מצויין.

זה תלוי מאוד באיזה סביבה את גדל אם כולם מסביבך מתחתנים בגיל 20+ ומחנכים אותך לזה אז בגיל 16 לא תיהיה מוכן אם יחנכו אותך ויגדלו אותך כמו שצריץ אפשר להיות מוכנים לנישואים בגיל 13 גם

זה שיש בת אחת או שתיים בוגרות ובשלות לנישואין בשמינית זה לא אומר שאפשר להגיד לו- לך על זה...

מי אמר שהן מתאימות לו?

ורוב הבנות לא בשלות לנישואין בגיל הזה... מה לעשות? רוב הבנים גם כן...

זה לא קשור לסטיגמה... זה לא עדה.. זה גיל..

על התפתחות האדם אין סטיגמה בד"כ...

נכון שהוא שמיניסט אבל הרבה אומרים לו שהוא מוכן
והוא עצמו מרגיש חסר..מן חצי נשמה שמחפשת חצי שני כדי להשפיע עליו טוב..
מה יעשה?יחכה שלוש שנים וישתגע??..

יתחתן!

יש כל הרבה דברים להספיק בחיים, צבא, ישיבה, ש"ל, חוויות כפיות.

למה למהר?? למה להפסיד את השנים הכיפיות באמת? שאין עליך שום עול.

אם הוא מרגיש מוכן בלחץ, שיתחתן, יש לי מלא חברים שעשו את זה ומרגישים מאושרים, לא חסר להם הגיל הזה.

אבל וואלה, לא מבין את זה.

יותר בריא לגדול ולחיות בידיעה שהספקת לטעום כל מיני דברים וכל מיני חוויות בחיים שלך.

מקורה בכמות ההתעסקות בנושא, וברמת הניסיון למצוא ולחלץ כל אמירה המעידה על כמה הבחור מוכן לנישואין.

ובעצם, אם בוחרים לסובב לרגע את העיניים, מגלים עולם עשיר מאוד, שסביר להניח שהבחירה בו כבר לא תהיה בידיו לאחר שיתחתן.

חברים, צבא/ישיבה, טיולים, חיים ללא עול פרנסה וגידול ילדים. תן לעצמך (?) להיות ילד עוד כמה שנים לפני שאתה מתחתן.

בע"ה עוד צפויות לך שנים רבות וטובות עם אשתך, למה לא למצות מהתקופה הזאת את הטוב שבה בלי לחיות ב'שיגעון', להתמקד בחלקים הטובים שבה, להתבגר קצת וללמוד עוד על העולם (ותאמין לי שכמה שנראה לך שאתה מוכן, עכשיו, בגיל 18, תגיע לגיל 22 ותצחק על עצמך שחשבת ככה, ואז תגיע לגיל 28 ותצחק על עצמך שוב... כמובן, אין לדבר סוף, אבל 18 זה מוקדם מאוד מאוד.)

תחליט שאתה לא מתעסק עם זה ורק בוחר להנות ממה שיש לך עכשיו, אני חושבת שזו החלטה שלא תצטער עליה.

בס"ד

אם אתה באמת מרגיש בוגר ובאמת באמת בוגר אז תלך על זה...

אני יודע שיגידו אנשים שכבר ההלכה השתנתה בגלל המציאות..

האמת מי אני שאדבר בכלל.. אבל לעניות דעתי דווקא עכשיו יותר מכל צריך להתחתן מוקדם...

דיינו שמחנכות את בנינו לתורה ומצילות אותנו מן החטא!

זה לא אומר הרבה.

אני מאחלת לך כמובן לחיות באושר ועושר עד מאה ועשרים, אבל מכירה לא מעט (ובאמת לא מעט!) אנשים שהתחתנו בגילך, והיום- עם כל שמחתם על מי שהם נשואים לו- מצטערים על הגיל הצעיר, על העול שקיבלו על עצמם בשלב כל כך מוקדם... ושהיו שמחים להספיק ללמוד/לטייל/לעשות צבא/לבלות עם חברים לפני שהחיים האמיתיים מתחילים.

ולכן אני ממליצה לו לא לרוץ לזה, ולהוריד את רמת ההתעסקות בזה- ולא כי הוא סובל מכל רגע (מה שנראה לי הזוי בגילו) אלא כי זו תקופה נהדרת שאפשר ורצוי להנות ממנה לגמרי.

גם כשה"חיים האמיתיים כבר התחילו".

אם הסיבה לא להתחתן בגיל צעיר היא שהבחור צריך להספיק "להינות" לפני שהחיים האמיתיים מתחילים.

אני מרחמת על הנשים של אותם בחורים שלא הבינו שבאנו לעולם למלא ייעוד מסויים "להתענג על ה'" ולא "להתענג על באנג'י באיים הקאריביים".

להיות נשוי - עם כל הקושי שיש בזה (ויש!! מלא!) זה שווה כל רגע.

וכמו שהבעל יוצא למילואים לפעמים, אפשר לשלוח אותו גם לשבוע בירדן עם החבר'ה שלו בלי להתבכיין. זה זמן מצויין גם בשביל האישה להזמין חברות למסיבת פיג'מות, או לזמן איכות עם הילדים.

שבועיים אחרי החתונה?

וכשאז יש להם ילד ומישהו חייב להאכיל אותו?

ופתאום כבר יש שניים ולצאת לחופש בקיץ זה המקסימום טיול שאפשר לעשות, וגם זה רק עם עגלות...

ברור שלהיות נשוי זה טוב וזה כיף ואני מאחלת לכולם פה.

א-ב-ל:

א'- אל תשכחי שעם כל הכבוד את נשואה חודש, והניסיון שלך לא שווה לניסיון של בחורה שנשואה כבר 10 שנים אחרי שהיא התחתנה בגיל 17

וב'- אני לא אומרת שזו החלטה שגויה בכל מצב, אבל להגיע ללחץ להתחתן בגיל 18, ואפילו בגיל 20- זה גרוע מאוד בעיני. זה לא גיל שצריך להיות לחוץ בו בגלל זה, ולהפך, זה זמן שהייתי מנצלת היטב להנות ממנו.

(ואני שמחה מאוד שבגילי המופלג- 27- אני עדיין זוכרת שאפשר להנות מלהיות רווקה, ולא רק לחוצה בהיסטריה מזה שעוד לא התחתנתי, מה שעושה לי רושם שכמה חבר'ה פה לא עושים גם בגיל 19. ושלא ץהיה טעות: התחלתי לצאת צעירה. מספיק צעירה. רק הלחץ מעצבן אותי בגישה הרווחת הנ"ל)

א- כי רוב הזוגות שמתחתנים בגילאים שעליהם אנחנו מדברים- מניעת הריון היא לא אופציה מבחינתם.

ב- זו לא מסקנה מתקופה קשה, ולא מזוג אחד

וג- בחור שמדבר כמו שכותב ההוא שעליו הגבתי, וגם הודעות שלך שאני זוכרת מלפני שהתארסת- משדרות לחץ. אין מה לעשות. אם בפועל הדברים אחרת- אני שמחה.

בהרבה מקרים,ולדעתי ברובם החתונה עצמה והחיים אח"כ הם אלו שמבגרים.

חוץ מזה,לא חסרים זוגות שהם לא בוגרים וחייים בסדר..

יש גם כאלו שמאוד בוגרים ומעדיפים להספיק דברים אחרים קודם הנישואין.

ככה שזה לא המדד העיקרי לחתונה(אני כמובן לא מתכוונת למקרים קיצוניים..)

בקיצור,אתה צריך לשאול את עצמך אם אתה רוצה להתחתן בגיל כזה על כל ההשלכות שיש לכך.

(מבחינת הלימוד,החזקת בית כששניכם רק נכנסתם אל החיים האמיתיים ועוד).

כך או כך,בהצלחה רבה!

אבל זה לא מחייב שזה מה שיקרה הלאה יש כאלה שמוכנות לצעירים מהם.

שיהיה בהצלחה.

גם ישיבה זה דבר עובר

אל תבדקי אותו שהוא בישיבה

תבדקי אותו אחרי שהוא סיים אותה!

זאת החוכמה!

בתור עובדי ה', אנו שואבים את חיינו מתוך תורה.

בחור שמעוניין להתחתן בגיל כזה, צריך לדעת שיקשה עליו במציאות של נישואין, לשקוע לתוך עולמה של תורה -

וחשוב חשוב חשוב - לקחת את זה בחשבון.

בלי תורה - קשה מאוד לכוון בית יהודי לדרך האמת ולייעודו הנכון.

ולא מדובר בלימוד תורה של שנה וגם לא שנתיים, אלא לשקוע בעולמה של תורה בצורה אמיתית ורצינית ללא טרדות.

לדעתי הקושי הגדול יותר מלמצוא בנות שגדולות ממך ומעוניינות להתחתן

הוא הקושי למצוא אישה שתהיה מוכנה לעבוד קשה ולאפשר לך בשנות הנישואין הראשונות ללמוד תורה באמת!

ולכן- כדאי לחכות קצת עכשיו אם אתה מסוגל ללמוד ולחכות קצת עם עניין החתונה.

כמובן - כל עצה בפורום נאמרת על סמך הכתוב וחשוב למצוא אדם חכם וירא שמים במציאות הלא וירטואלית, שבאמת מכיר אותך ואכפת לו ממך!!

(ז"א שאין לו אינטרסים שונים באשר לנישואין שלך.)

הורים אגב, בד"כ מעורבים רגשית מדי בשביל לענות תשובה טכנית בלי להגיע לחיכוך כואב.

ועכשיו תשובה אמיתית לשאלה-

בנות שלא רוצות להתחתן עם קטנים מהן.

אני מאוד מבינה אותן, כי גם אני הייתי כזו, ויש הרגשה שבחורים קטנים יהיו עוד פחות בוגרים מאלו שגדולים מאיתנו.

אז למה להתאמץ?

דרך העולם היא שרוב הזוגות - האישה קטנה יותר בגילה מהבעל.

מה גם שהיא מחפשת משענת רגשית וכלכלית (או אפילו סתם פסיכולוגי שבחור קטן ממך לא יכול למלא את תחושת הבטחון שלך לצד גבר)

אני ממליצה ללמוד עד סוף השנה תורה, בהרבה מאמץ ורצינות.

בתחילת שיעור ב', אם חשקה נפשך להתחתן בגיל מוקדם (ואשריך על כך!) בקש הצעות מבנות שקטנות ממך בשנה.

הרבה יותר מקובל שבת בגיל של שנת שירות יוצאת למטרות חתונה.

בהצלחה!!

[ואם בכ"ז יש כאן מישהי קצת גדולה יותר שמעוניינת לבדוק את הבחור הרציני הנ"ל - למה לא?

בעלי קטן ממני ואנחנו מאושרים יחד מאוד! יש בזה אפילו מלא יתרונות.]

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון