בסיעתא דשמייא!
אחח.. טאטע.
דווקא עכשיו, כשיש כל כך הרבה צרות לעם ישראל -
יש ד"ת לשבת שפשוט קולע בול למצב הזה.
חבל לכם לפספס.
כולנו מכירים מגן רבקה את הסיפור של נדב ואביהו -
שהקריבו אש זרה במשכן, ומתו
אבל חשבנו מתישהו על הצד של אהרון בכל הקטע הזה?
ברגע שצריך להיות אחד הרגעים השמחים של כל עמ"י, אבל במיוחד של אהרון, כי הוא אחראי על המשכן - שני בנים שלו מתים.
תכל'ס, אם אני הייתי במקום אהרון - הייתי צועקת, בוכה, או אנ'לא יודעת מה.
אבל אהרון?
אהרון פשוט שותק.
בואנ'ה מה אתה שותק?
תצעק, תעשה משהו!
הבנים שלך מתו פה.
אבל אהרון מבין שאנחנו בתכל'ס לא יכולים להבין את החשבונות של ה'.
אנחנו לא יכולים להבין למה, איך וכו' -
אבל אנחנו מאמינים שגם מה שנראה לנו רע - נעשה בסופו של דבר לטובה.
ולא, זאת לא רק סיסמא - זאת דרך חיים.
ולכן, אהרון פשוט מקבל את מה שה' החליט ושותק.
במצב שבו אנחנו נמצאים היום, עם כל הצרות -
אנחנו צריכים להבין שכל מה שה' עשה - זה לטובה.
כן, גם הפיגועים, הגראדים, הקאסמים - ה-כ-ל לטובה.
אנחנו צריכים לקבל את הדין באמונה אמיתית, ולשתוק אל מול הגדולה של ה'.
א-ב-ל >>
אסור לנו לשתוק, וסתם לשבת בבית ולתת לדברים לקרות -
אלא אנחנו צריכים לעשות ה-כ-ל בשביל שח"ו לא יהיו לעמ"י עוד צרות.
ז'תומרת שאנחנו מקבלים את הדין של ה' על מה שהיה -
אבל קורעים ת'שמים בתפילות, מנסים כמה שיותר להתחזק, הולכים להפגנות ועושים כל דבר כדי שלא יקרו עוד דברים כאלה.
שנזכה בעז"ה למרות כל הקושי, לבטוח בה' ולהאמין בו באמת.
שבעז"ה תהיה שבת של שלום, שקט ושלווה לכל עמ"י,
ושיהיה חג שמח, של חירות אמיתית, גם במובן האישי וגם במובן הלאומי.
א-מ-ן! 
אני ממש אשמח לתשובה