נפתח בזה שלמרות כל מה שאגיד עכשיו, אכן גם אנוכי הקטן לא אגיע לשבת (מכל מיני סיבות ולאו דווקא הסיבה שאתם חושבים עליה - פשוט יש לי תכנונים קודמים, אני גם לא פעיל עד כדי כך בפורום שאכיר אישית אנשים רבים שיבואו ועוד ועוד...בקיצור,ישנן הרבה סיבות). אבל בכל זאת הייתי רוצה להגיב בצורה קצת שונה בעיקר לאור תגובות שקראתי כאן.
אני אתייחס בעיקרון בעיקר לנקודה אחת משלל הטענות שהועלו כאן. שתי הטענות המרכזיות שאני הרגשתי שמנשבות כאן הן:
1. הפורום הוא וירטואלי ושבת הופכת את זה לאמיתי - מה שפוגע.וירטואליות צריכה להשאיר כזאת.
2. בעיית הצניעות.
אז בנוגע לבעיית הצניעות אני לא אתייחס כרגע כי עד כה לא הייתי בשום סיבו"ש או התנדבות של הפורום (טוב, פעם הייתי צופה מהצד בהתנדבות,אבל זה לא נחשב..) ולכן אני לא יודע איך הולכים הדברים, לא יודע את רמת האנשים וכו'.
מה שכן אגיב עליו הוא עניין הוירטואליות. אז כן, זה נחמד שיש וירטואליות, זה נחמד שאדם יכול לדבר עם אנשים בצורה פתוחה לגמרי בלי חשש שיזהו אותו, ולפרוק את כל מה שבלב. ואין ספק שלאדם כזה, החשיפה האמיתית תהיה קשה ותגרום לו למבוכה אחר כך.
אבל...מצד שני, צריך לזכור שלמרות שמדובר בקהילה וירטואלית, הרי שיש פה רבים שמכירים עוד ממקודם, וכמו כן נוצרו פה קשרים לעיתים חזקים מאוד בין אנשי הפורום השונים (אנשי, ואנשות, בנפרד,כן?
) גם במציאות.
נהוג לומר שהאינטרנט הפך את העולם לכפר גלובלי אחד גדול, אז במקרה של ישראל זה עוד יותר חזק-בין כה וכה המדינה שלנו קטנה, ועוד יש את חוק הדתיים השלובים, ככה שיוצא שקהילה אנונימית ווירטואלית ככל שתהיה, טבעי והגיוני שבזמן מן הזמנים הגבולות יטשטשו ולאט לאט אנשים מכירים יותר אנשים, מפה, משם, מסיבו"ש, מהתנדבות, מחברון, מחבר שמכיר חבר שמכיר אחד מהפורום, מטיול בארץ (כן, יש כאלה שרואים להם נוג"ה על המצח גם בטיול... ).
אז בעקבות כך, בעקבות זה שבכל מקרה כבר הרבה מכירים הרבה אחרים, נוצר רצון בין אנשים להפוך את המציאות הוירטואלית למציאות יותר מוחשית-מציאות אמיתית. מדובר בחבר'ה שלא פוחדים להחשף, שיודעים שהם בקהילה טובה, ודווקא כשמדובר במשהו המוני גם אין את הסכנה שלמדובר במצב "מסוכן" (כי ברור שבמפגש יחידני לא הייתי ממליץ לאף אחת מכאן להפגש עם מישהו שהיא לא מכירה...וגם לגבי גברים זה נכון ולא צריך לפרט...אבל במפגש המוני במקום פתוח וכו', רמת החשש יורדת פלאים והביטחון רק עולה...). אז הם רוצים להיפגש, ורוצים למסד את הפורום כמקום שיודע גם לצאת מגבולות האינטרנט אל החיים האמיתיים - בין אם עושים את זה בהפגנה/חלוקת פלאיירים למען פולארד (רפואה שלמה ושיחרור בקרוב אמן!) ובין אם בסיבוב שערים, התנדבות בבית חולים - וכן,אפשרי גם ביצירת שבת סמינריון מיוחדת של הפורום. אין בזה רע. זה מיועד למי שרוצה בזה ולא חושש מזה. הרי מי שיגיע הוא זה שאין לו בעייה עם זה שהאנונימיות שלו נסדקה במקצת או בהרבה... (ואגב,כאן המקום גם להגיד שלמרות שזה נשמע קצת מוזר-אדם יכול להגיע לשבת, ולמרות שזהותו תחשף,הוא יכול לשמור בסוד את שם הניק שלו, בטענה שכך בעתיד ירגיש יותר נוח להגיב. זה לא נראה לי אמור להיות בעייתי, וכך גם מי שיגיע,אם ירצה בכך,יוכל עדיין לשמור על האנונימיות שלו. הצעה... כמובן רק למי שזה מתאים לו.). אז מה כואב לכם שהם נהנים? שהם מקבלים יותר?
הרי לא מחייבים אתכם באופן אישי להגיע. והרי את האנונימיות חלק גדול מהאנשים פה - ומן הסתם אלו יהיו גם אלו שיגיעו לשבת שמאורגנת - כבר חשף את עצמו בעבר וכבר אינו אנונימי לגמרי. אז מה ההבדל הגדול כל כך בין סיבו"ש/התנדבות, לבין שבת?
ואם אתם חוששים שזה יוצר חברה מגובשת מידי של אנשים שמכירים אחד את השני, וכך הפורום למעשה נהיה "קליקה" חברתית סגורה, שלאנונימיים לא מוכרים אין מקום להכנס אליה - אל דאגה, תאמינו לי שתמיד תוכלו למצוא את המקום שלכם כאן, אם רק תרצו, גם בתור אנונימיים.
וכל זה,כאמור, בלי להתייחס לעניין הצניעות שהוא עניין שיש להתייחס אליו בנפרד, מתוך ידע מה באמת קורה וכו'.
לילה טוב חברים! אגב, אתם יכולים להגיב לי אם בא לכם, אני מזמין אתכם בחום...(כן, באמתהיה חם מאוד בעיר שלי בימים האחרונים...).
