איך הם הסתדרו עם המשפחה של הצד השני וכו'?
בקיצור, דברו!
איך הם הסתדרו עם המשפחה של הצד השני וכו'?
בקיצור, דברו!
והיה די מוזר, אבל הם היסתדרו..מהמשפחה של אישתו לא היו כמעט, (בבר מצווה של אח שלי היו ההורים שלה, וזה היה נורא מוזר..) והמשפחה של הבעל של אמא שלי לא היו (וטוב שכך..)
בקיצור, היה מוזר!
אחת עם המשפחה של אמא, ואחת עם המשפחה של אבא.
עוד שבועיים יש לאח שלי בר מצווה עם כל המשפחה המורחבת של אמא ובעלה, ואבא ואשתו.
ואני מניחה שזה הולך להיות סיוט..
ה' יעזור
באופן כללי, אירועים "משפחתיים" נהיים הרבה פחות משמעותיים כשאין לך באמת משפחה.
ולא היה מדיי מסובך..(לפי שזכור לי.)
וסתם שאלה
ביניהם הם מסתדרים?
הם נפרדו יפה או לא?
הייתי מאוד קטן אז כך שאני לא זוכר
חבל שלא ידעתי שיש את הפורום הזה הרבה זמן...
ההורים שלי לא גרושים,אבא שלי כן ויש לו 3 ילדים גדולים ממני (בהפרשים גדולים אני בת 15 והם בני 27 30 31)היה נתק מסוים בין אבא שלי לביניהם מאז שאני קטנה היינו בקשר ממש טוב איתם יש לי מהם זיכרונות טובים וחוויות עכשיו היה נתק של שנתיים וקצת נתק מוחלט מצידם אבא שלי כן ניסה להחיות את הקשר לא עבד התקופה של הנתק הייתה קשה לי מאוד התייחסתי אליהם כמו אחים שלי הגדולים בלי קשר לקשר הביולוגי
עכשיו הקשר די חזר אני פשוט כועסת עליהם אני לא יכולה לראות אותם הם גרמו לי לא לבטוח בבני אדם שאם הם "המשפחה שלי"כביכול ועליהם אני לא יכולה לסמוך שהם באמת אוהבים אותי אבל הם יכלו ליצור איתי קשר!!!אני לא יכולהה אחד מהם מתחתן עוד פחות מחודש ואני מוצאת את עצמי מקללת אותו בתפילה שיקרה לו על מה שהם עשו לי
אני בדרכ בן אדם נורא חברותי אני לא יודעת מה זה מוציא ממני
אןלי תכתבו לי דרכים להצדיק אותם?שאני יירגע ויבוא לחתונה ולברית בטוב
וסליחה אם זה לא הפורום הנכון ואם פגעתי ברגשות של מישהו😅
גם אם בנסיבות לא משהו...
קראתי מה שכתבת, איזה מצב נאחס בהחלט, וממש מבאסים שככה הם עשו.
אבל תני לי להגיד לך משהו אישי: במשפחה שלי יש כמה אנשים שלא מדברים ביניהם. זה משהו של שנים, עשורים, ואני כמעט היחידה שמדברת עם שני הצדדים אז תופסת את כל האש והרטינות של כל אחד על השני.
מה שלמדתי מזה זה שלהגיד שזה היה באחריותו וככה למשוך את זה זה הכי קל, הרבה יותר קל מאשר להרים טלפון ולשבור את זה, ובאמת שמגיע לך לכעוס עליהם אבל בסוף תחשבי על זה - את כועסת עליהם כי לא שמרו איתך על קשר ולא היו איתך ברגעים חשובים בחייך, את באמת רוצה להיות עכשיו זו שמוסיפה עוד אבן לחומה הזו ביניכם בכך שתפספסי אירוע גדול כזה בחייו?
קחי זאת כהזדמנות, פתח ביניכם שאת יכולה עכשיו לבחור אם להגדיל או לסתום. במשפחה שלי האנשים האלה כבר פספסו חתונות, בריתות, לידות, נקודות ציון חשובות בחיים...זה פער שקשה לסגור, אצלך זה עוד אפשרי. ואת תהיי בנאדם גדול שעושה את זה! גם אם עוד יהיה בך כעס, זה בסדר לא לכבות את הרגש בבת אחת, זה אנושי ומובן. אולי עם הזמן אפילו תוכלי לפתוח את זה מולם ולדבר על זה בדיעבד ולהבין קצת מה היה שם, אבל בינתיים, אני מציעה, לכי ותשמחי איתם. הם אחים שלך
ועוד דבר - יש לי אחים חורגים שאני בקשר חלקי איתם, ואחותי למשל בקשר הרבה יותר קרוב אליהם, זה עניין של תחזוקה ושל רצון. אבל בהחלט ייתכן שהקשר שלנו לא מאוזן, שמה שאני מרגישה אליהם זה לא כמו שהם מרגישים אליי (חלק גדולים ממני בעשור וחלק קטנים ממני בחצי עשור, ואנחנו בשלבים שונים בחיים אז הגיוני שמתייחסים לזה אחרת).
פתרת לי הרבה דברים🥰
ניל"סאחרת זה עוד יותר מוזר...
בטח בהתחלה זה מאולץ, אבל זו הזדמנות לקשר ביניכן (גם אם נראה לך מיותר ליצור איתה קשר וחיבור, שווה לנסות). מקווה שיהיה לך טוב!
טוב שיש לך מקום לפרוק, מקווה שזה עזר לך. ובהחלט לפעמים זה עדיף מאשר לצעוק אליו את כל הדברים שאת רוצה להגיד, במיוחד שבשעות כעס אנחנו אומרים הרבה דברים שאחר כך אולי נתחרט על חלקם...
אז מה המצב הבוקר?![]()